תקנון הפ"י
תקנון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
(הפ"י)
מעודכן לפי החלטות האסיפה הכללית מיום 2/7/09
פרק 1: שם ההסתדרות
1. הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (תיקרא להלן: ההסתדרות).
א. בשטח המדעי
2. ההסתדרות שוקדת על הרמה המדעית ועל האתיקה המקצועית של ציבור הפסיכולוגים במדינת ישראל, חוקרת ועוזרת בחקירת כל השאלות הנוגעות לפסיכולוגיה.
ההסתדרות עורכת אספות וכנסים מדעיים, משתתפת בקונגרסים מדעיים, מארגנת קורסים להשתלמות, יוצרת קשר עם מוסדות ואנשי מדע בחו"ל, שואפת לסידור ספריות וחדרי קריאה לספרות מקצועית, מוציאה לאור ספרות פסיכולוגית, יוצרת מונחים מקצועיים וכו'.
ב. בשטח הפרופסיונלי
3. ההסתדרות שוקדת על תנאי העבודה של הפסיכולוגים, הן לגבי העובדים במוסדות
ציבוריים והן לגבי העובדים בפרקטיקה פרטית (על-ידי מו"מ עם מוסדות, כריתת חוזים קולקטיביים, קביעת תעריפים וכו'), באמצעות נציגיה בארגון המח"ר.Ù
4. (א) עבודתו של כל פסיכולוג צריכה להיות מודרכת על ידי שמירה קפדנית של הכללים להתנהגות אתית-מקצועית, כפי שמופיעים בקוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל ועל ידי דאגה לכבוד המקצוע וקידומו.
(ב) תוקם ועדת אתיקה שבסמכותה לבדוק ולברר פניות שעניינן תלונות, סכסוכים וחילוקי דעות בתחום המקצועי / ההתנהגותי האתי, בין החברים לבין מוסדות ההסתדרות, בין החברים לבין עצמם, בין החברים לבין מטופליהם ובין מוסדות ההסתדרות לבין עצמם.
5. ההסתדרות רשאית לארגן עזרה הדדית (קופה מלווה, קרנות שונות, ביטוח וכד').
6. ההסתדרות רשאית להצטרף כסניף, כמחלקה או כיחידה ארגונית אחרת, לכל ארגון מקצועי. ההסתדרות משתתפת בארגונים מקצועיים בין-לאומיים.
ג. אגודה עותומנית מס' 6019/93
7. ההסדרות היא אישיות משפטית בעלת כל הזכויות המוקנות לאישיות משפטית, ובכלל זה הסמכות לרכוש נכסים ניידים ובלתי ניידים ולהעביר את הנכסים האלה לכל מיני זכויות, לבצע כל מיני פעולות בנכסים בלתי ניידים, להתקשר בחוזים, להופיע במשפט ובכל מו"מ משפטי, הן כתובע והן כנתבע, לעשות את כל הדרוש למטרת קיומה וליצור מוסדות מדעיים, מקצועיים וכספיים. ההסתדרות רשאית לקבל הלוואות ולהבטיח את תשלומן על-ידי שעבוד ומשכנתא של הנכסים הניידים והבלתי ניידים או על-ידי ביטחונות אחרים. כל העניינים האלה מתנהלים על ידי הוועד המרכזי בעצמו או באמצעות ועדי הסניפים או על-ידי הנהלה הממונה מטעם הוועד המרכזי או על-ידי פקיד(ים) המוסמך(ים) לכך מטעם הוועד המרכזי. הזכות לחתימה על מסמכים כספיים ומשפטיים נתונה ליו"ר הוועד המרכזי, לסגני היו"ר, לגזבר ולמזכיר. החתימות של שניים מהנ"ל תחייבנה את הוועד המרכזי; כאשר אחד מן החותמים הוא היו"ר או סגנו – בחתימה על מסמכים כספיים חייב אחד אחד מן השניים להיות הגזבר.
8. המשרד של ההסתדרות יהיה במקום אשר ייקבע מראש על-ידי הוועד המרכזי.
פרק 3: חברות בהסתדרות
9. כחבר מן המניין בהסתדרות יוכל להתקבל כל פסיכולוג אשר:
(א) הנו בעל תעודה אקדמית של תואר שני לפחות או שווה-ערך בפסיכולוגיה או שהנו רשום בפנקס הפסיכולוגים על-פי סעיף 15(3) של חוק הפסיכולוגים.
(ב) אין בו דופי מוסרי והתנהגותו אינה נוגדת את כללי האתיקה המקצועית.
(ג) לא הורשע בעברה פלילית שיש עמה קלון.
הערה: בעת ייסוד ההסתדרות בשנת 1958 נקבעו תנאי מעבר מיוחדים לקבלת חברים.
10. כחבר שלא מן המניין יוכל להתקבל תושב ישראל על-פי המלצת ועדת הקבלה, באחד מן המקרים הבאים:
(א) תלמיד שהחל את לימודי השנה השנייה במוסד מוכר להשכלה גבוהה לקבלת תואר שני בפסיכולוגיה.
(ב) בעל השכלה גבוהה בפסיכולוגיה (ברמה של תואר שני לפחות) אשר אינה מספקת את מלוא הדרישות המקצועיות של ועדת הקבלה.
11. המבקש להתקבל כחבר בהסתדרות חייב לבצע את הפעולות כדלקמן:
(א) למלא טופס בקשה ולחתום עליו.
(ב) לחתום על הצהרה בנוסח הבא: "אני מצהיר כי ידועים לי התקנון של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל וקוד האתיקה של הפסיכולוגים בישראל, ואני מתחייב למלא אחריהם ".
(ג) להגיש את טופס הבקשה החתום כנ"ל בצירוף ההצהרה, התעודה ויתר המסמכים
(+2 תצלומים) למזכיר הוועד המרכזי.
12. מועמד לחברות אשר תעודותיו אבדו ולא ניתן לקבל את העתקן בנסיבות כלשהן הנראות סבירות בעיני ועדת הקבלה, ימציא אישור משני חברי הפ"י, המכירים אותו כפסיכולוג ומעידים על רמתו המקצועית לשביעות רצון ועדת הקבלה.
13. מועמד אשר לא התקבל כחבר, רשאי להגיש בקשה בשנית רק כעבור שנה מיום קבלת ההודעה על אי-התקבלותו כחבר בהסתדרות.
14. חבר כבוד: כחבר כבוד של ההסתדרות נבחר כל מי שההסתדרות מכירה בפעולותיו החשובות לקידום הפסיכולוגיה ואשר היא מוצאת אותו ראוי להתכבד בתואר זה. חברי הכבוד נבחרים פה אחד באספה הכללית הארצית. חברי כבוד הגרים במדינת ישראל מוזמנים להשתתף בכל פעולות ההסתדרות.
פרק 4: החובות והזכויות של חבר ההסתדרות
א. החובות
15. כל חבר חייב למלא אחרי תקנות ההסתדרות וההוראות של מוסדותיה המנהלים, לדאוג לקידומה ולהתנהג בהתאם לקוד האתיקה המקצועית של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.
16. הוועד המרכזי רשאי להכריז או להודיע לכל החברים, כי אין לקבל משרה מסוימת או להציג מועמדות לה, אם הוועד המרכזי לא הגיע לכלל הסכם בעניין פרופסיונלי עם המוסד המציע את המשרה, וכל עוד לא הוסדר העניין.
17. הובא עניין לבדיקה בפני ועדת האתיקה, חייב חבר לשתף עמה פעולה ולעזור לה בבדיקתה.
18. כל חבר חייב לשלם את מס החבר והמסים האחרים אשר הוחלט או יוחלט עליהם במוסדות המנהלים של ההסתדרות.
19. כל חבר חייב להודיע לוועד הסניף של ההסתדרות על שינוי כתובתו תוך חודש ימים מיום השינוי.
ב. הזכויות
20. כל חבר המשלם את מסיו באופן תקין רשאי להשתתף ולהצביע באספות הכלליות הארציות של ההסתדרות ובאספות הסניף אשר הוא משתייך לו, ליהנות מהפעולות השונות של מוסדות ההסתדרות ולבחור ולהיבחר לכל התפקידים בהסתדרות.
21. זכות הבחירה ניתנת לחברים המשתייכים להסתדרות לא פחות מ-3 חודשים והזכות להיבחר – לחברים המשתייכים להסתדרות לא פחות מ-6 חודשים. אין זכות בחירה והצבעה לחברים אשר לא שילמו את מס החבר להסתדרות עד לתאריך הבחירות. החובות והזכויות דלעיל, חלות במלואן גם על חברים שלא מן המניין, להוציא את זכות להצביע, לבחור למוסדות ההסתדרות ולהיבחר.
פרק 5: הוצאה מההסתדרות ועזיבה
22. חבר הרוצה לעזוב את ההסתדרות צריך להודיע על כך לוועד המרכזי. ההחלטה של הוועד המרכזי על הפסקת החברות נרשמת בפרוטוקול ונכנסת לתוקפה מתאריך אישורה בכתב על-ידי הוועד המרכזי.
23 (1) הוועד המרכזי רשאי להוציא חבר מן ההסתדרות באופן זמני או לחלוטין במקרים הבאים:
א. המלצת ועדת האתיקה.
ב. אי תשלום מס חבר על-אף שתי התראות במכתב רשום.
ג. אי הודעה על שינוי כתובת החבר במשך שנה שלמה מתאריך התשלום האחרון של מס החבר.
ד. הרשעת החבר בעברה פלילית.
(2) לא יוצא חבר אלא מן הטעמים שפורטו בתקנון ולאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
24. חבר אשר ביחס אליו מתנהל בירור, אינו יכול לוותר על חברותו וזו לא תיפסק כל עוד לא הסתיים הבירור.
25. חבר אשר הוצא מן ההסתדרות או עזב אותה, רשאי לפנות אל הוועד המרכזי בבקשה להתקבל אליה בחזרה, במקרה שחבר יתקבל להסתדרות בחזרה, עליו לשלם מסים עד זמן היותו מחוץ להסתדרות; גובה המסים ייקבע בכל מקרה על-ידי הוועד המרכזי. חבר אשר הוצא מההסתדרות על-פי המלצת ועדת האתיקה, לא יתקבל בחזרה ללא הסכמתה.
פרק 6: מבנה ההסתדרות
א. האספה הכללית הארצית
26. האספה הכללית הארצית הנה המוסד העליון של ההסתדרות והיא מתכנסת לפחות פעם בשנה. לאספה הכללית הארצית מוזמנים, באמצעות הזמנות אישיות, כל חברי ההסתדרות שבועיים לפחות לפני מועד האספה. יש לציין בהזמנה את סדר היום של האספה.
27. האספה הכללית הארצית היא חוקית אם חברי ההסתדרות הוזמנו כחוק, בהתאם לאמור לעיל, ואם משתתף בה מניין חוקי – דהיינו, למעלה מ-50% של חברי ההסתדרות. אם לא התאסף המספר החוקי של המשתתפים כנ"ל, במועד שנקבע, תתקיים האספה באותו המקום במועדה השני, כעבור חצי שעה, ותהיה חוקית בכל מספר של משתתפים.
28. האספה הכללית הארצית דנה ומחליטה בכל שאלות ההסתדרות. החלטותיה מחייבות את חברי ההסתדרות ומוסדותיה המנהלים. האספה הכללית הארצית שומעת ומאשרת את הדו"ח של הוועד המרכזי ושל ועדת הביקורת, קובעת את דרכי הפעולה של ההסתדרות.
29. האספה התנהלת על-ידי-יו"ר ומזכיר הנבחרים על-ידה לשם כך. לקבלת ההחלטות יש צורך ברוב דעות רגיל, להוציא אותן השאלות שביחס אליהן קיים תנאי מפורש אחר בתקנות אלה. במקרה שהדעות בעד ונגד מתחלקות באופן שווה - זכות ההכרעה נתונה ליו"ר האספה.
30. ההצבעה היא גלויה או חשאית. היו"ר רשאי לערוך הצבעה חשאית לפי שיקולו והוא חייב לכך לפי דרישה של 10% מהנוכחים. אין יו"ר האספה רשאי להעמיד לדיון או להצבעה הצעה הנמצאת בסתירה לתקנות ההסתדרות.
31. במקרה שהאספה השנתית לא גמרה את הדיון בכל השאלות אשר עמדו על סדר היום, היא רשאית לערוך מושב שני או למסור את ההחלטה בשאלות אלה לוועד המרכזי.
32. אספות כלליות ארציות מחוץ למניין תכונסנה:
(א) לפי החלטה הוועד המרכזי, או
(ב) לפי דרישה בכתב מ- 10% של חברי ההסתדרות, או
(ג) לפי דרישה בכתב מוועדת הביקורת או מהגוף המבוקר.
בכל המקרים, פרט ל-(א), חייב הוועד לכנס את האספה לא יאוחר מ-30 יום מקבלת הדרישה בכתב.
33. סמכותה של האספה הכללית מחוץ למניין היא לדון בעניינים שפורטו בהזמנה בלבד, אין היא רשאית לדון או להחליט בכל שאלה אחרת, להוציא עניינים דחופים יוצאים מהכלל ובהסכמתו של יו"ר האספה. ניהול האספה וההצבעה נערך לפי כללי האספה השנתית.
34. ערעור על ההחלטות אשר התקבלו באספה כללית שנתית או מחוץ למניין יכולה להגיש כל קבוצה המונה לא פחות מ-10% מכלל החברים בעלי זכות הבחירה ולא יאוחר מ-14 יום לאחר תאריך האספה, הערעור מתברר בפני הוועד המרכזי. הגשת הערעור אינה דוחה את ביצוע ההחלטה.
ב. הוועד המרכזי
35. הוועד המרכזי מנהל, מרכז ומכוון את כל ענייני ההסתדרות, מפקח על עבודת הסניפים והמוסדות האחרים של ההסתדרות, חותם על חוזים, מעבד תעריפים, מנהל מו"מ עם מוסדות שונים, משתתף בישיבות של ועדות הקונקורס למשרות שונות, מוציא לאור ספרות מקצועית, מכנס כנסים מדעיים ופרופסיונליים ומייצג את ההסתדרות בעניינים פנימיים ובעניינים שמחוץ לה. הוועד המרכזי ידון בהמלצות ועדת האתיקה, ובמידה שהן יאושרו, יהיה הוועד המרכזי אחראי על ביצוען. הוועד המרכזי בוחר במזכיר ובגזבר וכו'. נתפנה מקומו של חבר ועד, רשאי הוועד המרכזי למנות חבר אחר של ההסתדרות לכהן כחבר הוועד המרכזי. החבר שמונה יהיה חבר הוועד המרכזי בזכויות מלאות.
36. ישיבות הוועד המרכזי מתקיימות לא פחות מפעם אחת בחודשיים, והנן חוקיות אם משתתף בהן מניין חוקי – דהיינו, למעלה מ-50% של חברי הוועד, ובכללם היו"ר או הגזבר. החלטות הוועד המרכזי מתקבלות ברוב דעות רגיל של הנוכחים. במקרה שהדעות בעד ונגד מתחלקות באופן שווה, נתונה זכות ההכרעה ליו"ר הוועד. אין יו"ר הוועד רשאי להעמיד לדיון או להצבעה הצעה הנמצאת בסתירה לתקנון ההסתדרות או להחלטות המפורשות של האספה הכללית.
37. הוועד המרכזי גובה מס חבר באמצעות ועדי הסניפים או במישרין מהחברים. הוועד המרכזי רשאי להעלות את שיעור המס ולערוך מגביות מיוחדות, באישור האספה הכללית הארצית.
38. הוועד המרכזי רשאי למנות ועדות ולייפות את כוחן לפעולות מסוימות אשר בגדר סמכותו. הוועדות האלה אחראיות אך ורק כלפי הוועד המרכזי.
39. כל החלטות הוועד המרכזי מחייבות את כל חברי ההסתדרות וועדי הסניפים, כל עוד לא הוחלט אחרת באספה הכללית הארצית. כל חבר, כל ועד סניף או ועד ארצי של חטיבה רשאי לערער על החלטות או על הוראות של הוועד המרכזי בפני האספה הכללית הארצית הקרובה. הגשת הערעור אינה משחררת את המערער ממילוי ההחלטה או ההוראה.
40. היו"ר של הוועד המרכזי מנהל את עבודת הוועד המרכזי, מזמנו לישיבות ומייצג את ההסתדרות בארץ ובחו"ל. חברי הוועד המרכזי רשאים לחוות דעה ולייעץ לסניפים ולמוסדות אחרים של ההסתדרות.
ג. ועדת הביקורת המרכזית
41. האספה הכללית הארצית בוחרת בוועדת ביקורת מרכזית בת שלושה חברים. בסמכות ועדת הביקורת לבקר את כל הפעולות הכספיות של כל המוסדות והוועדות של
ההסתדרות – מוסדות וועדות מרכזיים ומקומיים – לחוות את דעתה על פעולותיהם ולהציע הצעות בעניינים כספיים בדו"ח בכתב, שאותן עליה להגיש לאספה הכללית הארצית. ועדת הביקורת המרכזית מקבלת דו"ח מהגזבר של הוועד המרכזי ומגזברי הסניפים, לא פחות מ-3 שבועות לפני האספה הכללית הארצית, לשם ביקורת מוקדמת, ועליה להציע לאספה הכללית לאשר או לא לאשר את הדו"ח. המסקנות של ועדת הביקורת המרכזית יימסרו לוועד המרכזי לא יאוחר משבוע אחד לפני המועד של האספה הכללית הארצית. בא כוח של ועדת הביקורת המרכזית רשאי להשתתף בישיבות הוועד המרכזי ולייעץ בענייני כספים.
ד. אתיקה מקצועית
42. ועדת האתיקה:
(א) הוועדה לאתיקה מקצועית תמנה 5 חברים, ובכל מקרה מספרם לא יפחת מ- 3, והיא תיבחר בהתאם לכללים הקבועים בתקנון הפ"י.
(ב) הוועדה תתכנס לישיבתה הראשונה בתוך שבועיים לאחר בחירתה, תבחר יושב ראש ותקבע את נוהלי עבודתה.
(ג) ישיבת הוועדה תהיה חוקית בהשתתפות 3 חברים לפחות.
43. תפקידי ועדת האתיקה:
(א) ייעוץ לפסיכולוגים, לקוחותיהם (כמוגדר בקוד האתיקה) ואחרים, בנושאי אתיקה מקצועית של הפסיכולוגים.
(ב) טיפול בתלונות מבעלי עניין על פסיכולוגים אשר במועד הגשת התלונה היו חברי הפ"י.
(ג) עדכון שוטף של קוד האתיקה והגשת המלצות לשינוי לאישורו של הוועד המרכזי של הפ"י.
44. תהליכי עבודת הוועדה:
(א) ועדת האתיקה תיעזר ותסתמך בעבודתה ובהחלטותיה על הקוד האתי של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.
(ב) עדכון הקוד האתי של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל יהיה בהתאם להמלצות ועדת האתיקה ועל ידי הוועד המרכזי של ההסתדרות.
(ג) הוועדה תדון רק בתלונות המוגשות בכתב והכוללות פרטים מזהים של המתלונן. הוועדה אינה יוזמת תלונות מכוח עצמה, ואינה מטפלת בתלונות בעילום שם.
(ד) היה המתלונן מטופל אשר תלונתו נוגעת לטיפול בו, ייצרף לתלונתו כתב ויתור סודיות.
(ה) היה המתלונן חבר בוועדת האתיקה, לא ישב בדיון באותו עניין.
(ו) הוגשה תלונה או בקשה לבירור נגד חבר בוועדת האתיקה, יושעה החבר מהשתתפות בדיוני הוועדה עד תום הדיון בעניינו.
(ז) לצורך דיון בעניינו של חבר בוועדת האתיקה אשר הובא לדיון בפני הוועדה, יבחר הוועד המרכזי ועדה אד-הוק שלפחות אחד מחבריה שימש בעבר כחבר ועדת האתיקה, שתדון בעניינו. הוועדה תהיה מוסמכת להחליט על החזרתו של החבר לפעילות בוועדת האתיקה או על הרחקתו מוועדת האתיקה. סמכויות הוועדה אד-הוק יהיו כסמכויותיה של ועדת האתיקה.
(ח) הורחק חבר מוועדת האתיקה, התפטר ממנה או נבצר ממנו למלא את תפקידו, יבוא במקומו המועמד שקיבל את מספר הקולות הרב ביותר ולא נבחר לוועדה.
(ט) הוועדה תערוך פרוטוקול מלא של דיוניה ותיתן נימוקים להחלטותיה. מסמכי הוועדה, לרבות הפרוטוקול יהיו במשמרת במזכירות הפ"י.
(י) החלטת הוועדה תתקבל ברוב קולות המשתתפים בדיון. ההחלטה המנומקת תישלח בדואר רשום לנוגעים בדבר, אלא אם כן נקבע בתקנון זה אחרת.
(יא) ועדת האתיקה מוסמכת לקבל כל החלטה הנדרשת בכל עניין הנוגע לניהול עבודתה.
45. החלטות ועדת האתיקה:
מצאה הוועדה כי התלונה היא מוצדקת, היא רשאית לנקוט לגבי הנילון באחד או יותר מהצעדים הבאים:
(א) אזהרה.
(ב) נזיפה.
(ג) הרחקה זמנית מהסתדרות הפסיכולוגים – ההחלטה חייבת להתקבל פה אחד על ידי חברי הוועדה המשתתפים בדיון, וכפוף לקבלת אישור הוועד המרכזי ברוב מוחלט של חבריו.
(ד) הוצאה לצמיתות מהסתדרות הפסיכולוגים – ההחלטה חייבת להתקבל פה אחד על ידי חברי הוועדה המשתתפים בדיו, וכפוף לקבלת אישור הוועד המרכזי ברוב מוחלט של חבריו.
(ה) מצאה הוועדה כי המעשה הנדון בפניה יש חשד סביר לעבירה על החוק, תפסיק את הדיון בתלונה ותעביר אותה לוועדת התלונות של משרד הבריאות ו/או למשטרה.
46. תהליכי הערעור על החלטות ועדת האתיקה:
(א) זכות הערעור על החלטת ועדת האתיקה, ניתנת לכל בנוגעים בדבר תוך חודשיים מתאריך מסירת ההודעה.
(ב) הערעור יובא בפני הוועד המרכזי של הפ"י אשר ימנה ועדת ערעורים בת 3 פסיכולוגים הכוללת מומחים בתחום הנדון.
(ג) החלטת ועדת הערעורים חייבת להינתן בפורום מלא וברוב קולות. החלטת ועדת הערעורים היא סופית.
47. פרסום החלטות הוועדה: הוועדה לאתיקה מקצועית תחליט האם ובאיזה דרך לפרסם את החלטותיה.
ה. סניפים
48. ההסתדרות רשאית להקים סניפים. לפחות 10 חברי הסתדרות הגרים במקום אחד או במקומות סמוכים, רשאים להתארגן כסניף. ההחלטה על ארגון סניף טעונה אישור של הוועד המרכזי, וזה לא יאשר אלא סניף אחד באותו האזור.
49. האספות הכלליות של הסניף תיקראנה, תכונסנה ותנוהלנה בהתאם לתקנות אשר פורטו בסעיפים 26-30, הדנים באספה הכללית הארצית.
50. הנהלת עניינים של הסניף נמצאת בידי הוועד של הסניף, הנבחר למשך שנה אחת באספה הכללית השנתית של הסניף. מספר החברים בוועד הוא לא פחות משלושה והוא נקבע לפי החלטת האספה הכללית של הסניף. הוועד מורכב, לכל הפחות, מיו"ר, מזכיר וגזבר, הנבחרים לתפקידיהם בישיבה הראשונה של הוועד.
היו"ר הוא בא כוח של הסניף כלפי חוץ; הוא מנהל את ישיבות הוועד ודואג לביצוע ההחלטות של ועד הסניף, של האספה הכללית ושל הוראות הוועד המרכזי.
היו"ר רשאי לתת ייפוי כוח לאחד החברים למלא תפקידים שונים. המזכיר מנהל את המזכירות של ועד הסניף ודואג לעריכת האספות של הסניף. הגזבר מנהל את הפעולה הכספית של הסניף (הגבייה, הוצאות והכנסות שונות), אחראי בפני ועדת הביקורת ועליו למסור דו"ח לוועד הסניף.
51. ועד הסניף מארגן את העבודה המדעית והפרופסיונלית במקום; הוא רשאי למנות ועדות ולייפות את כוחן לפעולות אשר בגדר סמכותו.
52. ועד הסניף גובה את מס החבר מחברי הסניף, ועליו להפריש לוועד המרכזי שיעור מסוים ממס החבר, שייקבע על-ידי הוועד המרכזי לגבי כל סניף.
53. ועד הסניף מקיים קשר עם הוועד המרכזי באמצעות משלוח העתקים מהפרוטוקולים של ישיבותיו ומההחלטות אשר התקבלו באספות הכלליות או בוועדות הסניף.
ו. החטיבות המקצועיות
54. (א) כל קבוצה של חברי הסתדרות המונה לא פחות מ-3% מכלל חברי ההסתדרות , העובדים בשטח פסיכולוגי מוכר ונבדל, רשאית לייסד חטיבה מקצועית במסגרת ההסתדרות, באישור הוועד המרכזי.
(ב) לא תאושר אלא חטיבה אחת בכל שטח פסיכולוגי מוכר ונבדל משטחים אחרים.
(ג) תקנות החטיבה תעובדנה על-ידי חבריה ותובאנה בפני הוועד המרכזי, שיאשר אותן, אם לא תהיינה בסתירה לתקנות היסוד של ההסתדרות.
(ד) על הוועד המרכזי להפיץ בין חברי ההסתדרות את ההצעה לתקנות החטיבה ולבקש את הערותיהם.
(ה) תקנות החטיבה מחייבות את כל חברי ההסתדרות העובדים בשטח הנדון.
(ו) כחברים בחטיבה רשאים להתקבל רק אלה מבין חברי ההסתדרות אשר הכשרתם המקצועית מתאימה לתקנות החטיבה.
(ז) אין לדרוש בתקנות החטיבה התמחות נוספת על תנאי חברות בהסתדרות אשר אי אפשר לרכשה אלא בחו"ל.
ז. ארגונים
55. חברי ההסתדרות העובדים במוסד מסוים רשאים לפעול להגנת האינטרסים במיוחדים שלהם, במסגרת המוסד, באישורו של הוועד המרכזי ובשיתוף פעולה מתמיד אתו.
פרק 7: שינויים בתקנון
56. הצעות לשינוי התקנון תובאנה לידיעת החברים לפחות 4 שבועות לפני מועד האספה הכללית הארצית. הוועד המרכזי חייב להביא בפני האספה הכללית הזאת גם כל הצעה לשינוי התקנון, שהוגשה לו על-ידי 25% לפחות מכלל החברים בהסתדרות. האספה רשאית לדון בשינויים בתקנון בנוכחות של לא פחות מ-60% מחברי ההסתדרות. במקרה שהופיעו לאספה פחות מ-60% מהחברים, תיקרא אספה שנייה תוך 2-3 שבועות ממועד האספה הראשונה. החלטות האספה השנייה תחייבנה את ההסתדרות בכל מספר של משתתפים. לשינוי התקנון נדרש רוב של לא פחות משני שלישים מהנוכחים באספה.
פרק 8: בחירת בעלי תפקידים בהפ"י
57. בראש הוועד המרכזי יכהן יו"ר ובנוסף לו יכהנו בוועד אחד-עשר חברים כדלקמן:
א. עד שלושה נבחרים מטעם החטיבה הקלינית,
ב. עד שלושה נבחרים מטעם החטיבה החינוכית,
ג. נבחר אחד מטעם החטיבה ההתפתחותית,
ד. נבחר אחד מטעם החטיבה הארגונית- חברתית-תעסוקתית,
ה. נבחר אחד מטעם החטיבה השיקומית
ו. נבחר אחד מטעם החטיבה הרפואית,
ז. נבחר אחד של החברים שאינם משתייכים לחטיבה כלשהי.
58. (א) היו"ר וכן חברי ועדת אתיקה וחברי ועדת הביקורת ייבחרו על-ידי כלל החברים בעלי זכות הצבעה בבחירות אישיות וכלליות באמצעות הדואר.
(ב) על אף האמור, בחירתו של חבר לתפקיד יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל תיעשה על ידי הוועד המרכזי במקרים הבאים:
1. לאחר שהיו"ר הנבחר סיים את תפקידו לפני תום הקדנציה שאליה נבחר;
2. הוועד המנהל החליט שנבצר מן היו"ר למלא את תפקידו;
3. לא נבחר יו"ר על ידי כלל החברים;
4. בבחירות לפי ס"ק (א) היה מועמד אחד לתפקיד היו"ר ולא קיבל לפחות מחצית מקולות המשתתפים בהצבעה ועוד קול אחד.
(ג) בחירת יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל על ידי הוועד המרכזי תהיה בכפוף לאישור האסיפה .
59. (א) נציגי החטיבות בוועד המרכזי ייבחרו על ידי חברי החטיבות הזכאים להצביע מקרב מועמדי החטיבות בבחירות אישיות כלליות באמצעות הדואר. כל חבר שהוא בעל זכות לבחור ולהיבחר רשאי לבחור או לעמוד לבחירה בחטיבה אחת בלבד מבין החטיבות שאליהן הוא משתייך, וזאת על פי בחירתו והחלטתו עליה יודיע בכתב.
(ב) הצגת המועמדות תהיה בטופס בכתב שיוגש לוועדת הבחירות במתכונת אחידה שתיקבע ועדת הבחירות. ועדת הבחירות בסיוע הוועד המרכזי יפרסמו בקרב כלל החברים את שמות המועמדים וכן פרטים נוספים אודותיהם, זמן סביר לפני הבחירות והכל באופן ובדרך שתורה ועדת הבחירות.
60. (א) תקופת הכהונה לפי פרק זה תהיה לארבע שנים.
(ב) ואולם בהחלטה מיוחדת שהתקבלה בתמיכת שבעה חברי ועד מרכזי לפחות ניתן יהיה להביא לסיום כהונתו של יו"ר ההסתדרות.
(ג) החלטה מיוחדת יכולה להתקבל בכינוס מיוחד של הוועד המרכזי על פי הודעה בכתב שניתנה לכל חברי הוועד המרכזי 30 יום לפחות לפני מועד הכינוס עליהם חתומים לפחות רבע מחברי הוועד המרכזי.
(ד) כהונתו של חבר הוועד המרכזי תבוא לידי סיום אם נפטר או התפטר או הואשם בעבירה פלילית שלדעת היועץ המשפטי של ההסתדרות יש עמה קלון או שלא השתתף בארבע ישיבות רצופות של הוועד המרכזי, והוועד המרכזי החליט על סיום כהונתו.
(ה) הסתיימה כהונתו של חבר בוועד המרכזי, יבוא במקומו מטעם אותה חטיבה המועמד שזכה בבחירות במספר הקולות הגדול ביותר לאחר מי שמונה.
(ו) נבחר מי שמכהן בוועד המרכזי מטעם חטיבה להיות יו"ר ההסתדרות תסתיים בכך כהונתו כחבר ועד מרכזי מטעם החטיבה, ויבוא במקומו המועמד שזכה בבחירות במספר הקולות הרב ביותר מבין מועמדי אותה חטיבה שלא מונו.
(ז) הסתיימה כהונתו של חבר בוועד המרכזי ולא נמצא לו מחליף לפי סעיף 60(ו) או שלא נבחר נציג חטיבה לועד לפי סעיף 57 לתקנון, יציע ועד החטיבה מועמד מטעמה לאישור הוועד המרכזי.
(ח) בחירתו של חבר לתפקיד במהלך קדנציה, תהיה עד לקיומן של הבחירות הקרובות לוועד המרכזי.
61. (א) ליד הוועד המרכזי יהיה מוסד מייעץ שייקרא מרכז ובו יכהנו חברי ועדי החטיבות, חברי ועדת ביקורת, חברי ועדת האתיקה, נציגי הפ"י במועצת הפסיכולוגים ונציגי הפ"י במוסדות ובגופים ציבוריים נוספים שעליהם החליט הוועד המרכזי.
(ב) המרכז ידון וייעץ בנושאים שיביא בפניו הוועד המרכזי, והוא יתכנס במועדים שיקבע הוועד המרכזי פעמיים בשנה לפחות.
62. (א) הוועד המרכזי יבחר ועדת בחירות בת חמישה חברים.
(ב) ועדת הבחירות תהיה מוסמכת לקבוע נהלים הוראות, כללים וסדרים לביצוע הבחירות.
(ג) ועדת הבחירות תנהל את הבחירות ותפקח על ביצוען.
(ד) ועדת הבחירות תהיה רשאית לדון ולהכריע בתלונות בענייני בחירות. הכרעתה של ועדת הבחירות תהיה סופית.
(ה) תוצאות הבחירות תובאנה לאישור ועדת הבחירות והן תהיינה תקפות מהמועד שוועדת הבחירות תכריז עליהן בהודעה חתומה על ידה.
(ו) בוועדת הבחירות לא יהיו רשאים לכהן מועמדים בבחירות, או מי שפרסם תמיכה או הזדהות פומבית במועמד מהמועמדים.
(ז) הוועד המרכזי יבחר ממלאי מקום לוועדת הבחירות אשר יכהנו, לפי סדר בחירתם, אם נבצר מחבר ועדת בחירות למלא את תפקידו.
(ח) ועדת הבחירות תקבע את סדרי עבודתה.
63. כל הוראה בפרק השמיני לתקנון גוברת על כל הוראה אחרת בתקנון, שאינה מתיישבת עמה.
פרק 9: פטור ושיפוי נושאי משרה
64. כנושא משרה לעניין זה ייחשבו: יו"ר ההסתדרות, גזבר ההסתדרות, חברי הוועד המרכזי של ההסתדרות, וכן מי שממלא תפקיד בהסתדרות או בשליחות בהסתדרות וניתן אישור הוועד המרכזי לכך.
65. ההסתדרות אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת אמונים כלפיה; ההסתדרות תהא רשאית לפטור מראש נושא משרה מאחריותו, כולה או מקצתה, בשל נזק שנגרם לה עקב הפרת חובת זהירות כלפיה.
66. ההסתדרות רשאית לשפות נושא משרה בעמותה מראש, ובלבד שההתחייבות תוגבל לסוגי אירועים שלדעת הוועד המרכזי של ההסתדרות ניתן לצפותם מראש, בעת מתן ההתחייבות לשיפוי ולסכום שהוועד המרכזי של ההסתדרות קבע כי הוא סביר בנסיבות העניין וכן תהא ההסתדרות רשאית לשפות נושא משרה בה בדיעבד, בשל כל אחת מאלה:
(א) חבות כספית שהוטלה עליו לטובת אדם אחר על פי פסק דין, לרבות פסק דין שניתן בפשרה או פסק בורר שאושר על ידי בית במשפט, בשל פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בעמותה;
(ב) הוצאות התדיינות סבירות, לרבות שכר טרחת עורך דין, שהוציא נושא משרה או שחויב בהן על ידי בית המשפט, בהליך שהוגש נגדו על ידי ההסתדרות או בשמה או בידי אדם אחר, או באישום פלילי שממנו זוכה, או באישום פלילי בו הורשע בעבירה פלילית, אשר אינה דורשת הוכחת מחשבה פלילית, והכל בשל הפעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בעמותה.
67. החלטת או התחייבות ההסתדרות למתן פטור או שיפוי ביחס לאחריותו של נושא משרה, אשר אינו חבר הוועד המרכזי של ההסתדרות טעונה באישור של הוועד המרכזי. היה נושא המשרה חבר הוועד המרכזי, טעונה החלטת או התחייבות ההסתדרות כאמור, גם באישור של האספה הכללית.
פרק 10: ביטוח נושאי משרה
68. ההסתדרות רשאית להתקשר בחוזה לביטוח אחריותו של נושא משרה בה, כולה או מקצתה, בשל חבות שתוטל עליו עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בה, בין אם הוא נושא משרה בשעת הגשת תביעה בקשר לאחריות זו ובין אם לאו, בכל אחד מאלה:
(א) הפרת חובת זהירות כלפי ההסתדרות או כלפי אדם אחר;
(ב) הפרת חובת אמונים כלפי ההסתדרות, ובלבד שנושא המשרה פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת ההסתדרות.
(ג) חבות כספית שתוטל עליו לטובת אדם אחר.
69. התקשרות ההסתדרות בחוזה לביטוח אחריותו של נושא משרה, אשר אינו חבר הוועד המרכזי של ההסתדרות טעונה אישור של הוועד המרכזי. היה נושא המשרה חבר הוועד המרכזי, טעונה התקשרות ההסתדרות כאמור, גם אישור האספה הכללית.
נספח לפרק 3, סעיף 9, הערה ב' של תקנון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
תנאי מעבר מיוחדים נקבעו לשלושה סוגי עובדים בשטח של פסיכולוגיה אשר אינם מקיימים את הדרישות שבסעיף 9 של תקנון ההסתדרות, ואלה הם:
1. פסיכולוג אשר עבד עד 30 ביוני 1958 במשך 10 שנים לפחות בשטח הפסיכולוגיה השימושית ואשר הישגיו המדעיים והמעשיים אושרו על-ידי ועדה מיוחדת, רשאי להתקבל להסתדרות כחבר מן המניין.
2. פסיכולוג אשר עבד עד 30 ביוני 1958 במשך 10 שנים לפחות בשטח הפסיכולוגיה השימושית ולא חלים עליו יתר התנאים בסעיף 1, יוכל להתקבל כחבר בהסתדרות על-פי המלצת הוועדה המיוחדת ולאחר שיעמוד במבחן אשר פרטיו ייקבעו על-ידה. הרכב הוועדה המיוחדת נקבע על-ידי הוועד המרכזי של ההסתדרות.
3. פסיכולוג בעל תואר ב"א בפסיכולוגיה, אשר עבד עד 30 ביוני 1958 בשטח הפסיכולוגיה השימושית במשך פחות מ-10 שנים, יוכל להתקבל כ"מועמד" בלבד, כל עוד לא ישלים את השכלתו לרמת מ"א בפסיכולוגיה. המועד האחרון להשלמת ההכשרה נקבע ל-5 שנים מיום פתיחת הקורס ל-מ"א בפסיכולוגיה האוניברסיטה העברית.
על הפסיכולוגים הנזכרים בסעיפים 2 ו-3 חלים כל החובות והזכויות של חבר מן המניין – פרט לזכות ההצבעה, הבחירה וההיבחרות.
הוועד המרכזי רשאי לערוך אספות אשר אליהן יוזמנו רק חברים מן המניין.
Ù עם הצטרפותה של הפ"י כחטיבה להסתדרות המח"ר, הטיפול בשכר ובתנאי העבודה של הפסיכולוגים השכירים עבר להסתדרות המח"ר.
בקשה לרישום משתמש חדש