אבחון פסיכולוגי ופסיכיאטרי בהערכת כשירות נהיגה במרב"ד

 
 
אבחון פסיכולוגי ופסיכיאטרי בהערכת כשירות נהיגה במרב"ד
 
מאת:
רויטל ארד, פסיכולוגית ראשית
ד"ר איתן חבר, פסיכיאטר מומחה
פרופ' יוסף ריבק, מנהל המרב"ד
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים של משרד הבריאות
 
 
הגורם האנושי נחשב לגורם משמעותי לתאונות דרכים, אשר מהוות סיבה מרכזית לתמותה. ברוב התאונות שסיבתן הגורם האנושי, מדובר בגורם מהתחום הקוגניטיבי והנפשי, הפסיכולוגי והפסיכיאטרי. כאשר דנים בגורם האנושי לתאונות דרכים, דנים למעשה בעיקר בהתנהגויות של נהיגה מסוכנת. התנהגויות אלה מתרחשות או עקב מגבלה (כגון ליקוי קוגניטיבי או ליקוי בבקרת התנהגות) או עקב ביצוע עבירות תנועה רצוניות (כגון מהירות מופרזת, נהיגה בהשפעת אלכוהול), לא רק עקב טעות או מגבלה, אלא עקב חוסר מוטיבציה, ברמות מודעות שונות, לנהיגה בטיחותית. ברקע יכולות להיות הפרעות שונות בתחום הפסיכיאטרי ובאיפיונים פסיכולוגיים כגון ליקויים בשיפוט, תובנה ואחריות, איפיונים אנטיסוציאליים, ליקויים בקונפורמיות לחוקים ולחוקי התנועה בפרט.
 
המרב"ד פועל תחת משרד הבריאות ומהווה ה"רופא המוסמך" של משרד התחבורה בנושא רישוי נהיגה. מטרת העבודה באגף הפסיכולוגי והפסיכיאטרי במרב"ד היא מניעת תאונות דרכים על ידי אבחון והערכת כשירות לנהיגה הן של אוכלוסיות מסויימות הנמצאות בסיכון גבוה למעורבות בתאונות דרכים והן ביחס לכלי רכב מסויימים.
נקודת המוצא הבסיסית היא של התאמה בין נתוני האדם לבין דרישות עיסוק הנהיגה בדרגת הרשיון המבוקשת. זוהי הגישה המקובלת בתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית. 
 
האוכלוסיות העוברות בדיקות פסיכולוגיות ו/או פסיכיאטריות במרב"ד נחלקות לשתי קבוצות עיקריות :
  1. מבקשי רישיונות לרכב ציבורי (אוטובוס, אוטובוס ציבורי זעיר, מונית) ולרכב משא כבד (מעל 12 טון) – אוכלוסיה זו, האמורה להיות בריאה על פניה, עוברת מיון על פי חוק.
  2. אוכלוסיות שהופנו עקב בעיות:
  • בעיות בנהיגה, כגון תאונות, עברייני תנועה רצידיביסטים, נהיגה בהשפעת אלכוהול או סמים
  • בעיות סמים / אלכוהול
  • רקע נפשי – בדגש פסיכיאטרי, פסיכולוגי או קוגניטיבי
הבדיקות המקצועיות שעובר הנבדק נקבעות בהתאם לסוג הבעיה בעטיה הופנה. סוגי הבדיקות האפשריים כוללים בדיקות פסיכולוגיות בדגש קוגניטיבי, אישיותי, או פסיכופתולוגי, בדיקה פסיכיאטרית, בדיקת רופא מתחום הנרקולוגיה,
ובדיקות לסמים.
 
לפי הצורך המעריכים מסתייעים במידע חיצוני, כגון:  רישומי עבירות תנועה, רישומים פליליים, רשימת אשפוזים פסיכיאטריים, סכום מחלה מבית חולים, אישורי רופאים מטפלים: פסיכיאטר, רופא משפחה, רופא אחר, ואישורי מטפלים נוספים: פסיכולוג, עובד סוציאלי, עובד שיקום, קצין מבחן, מרכז גמילה.
 
תהליך האבחון וההערכה הפסיכולוגי כולל סוללת מבדקים, המותאמת לסוג הבעיה בעטיה הופנה הנבדק. הכלים האבחוניים הפסיכולוגיים כוללים: ראיון פסיכו-דיאגנוסטי תעסוקתי, שאלוני פרטים אישיים ומידע לגבי נהיגה, מבדקי אישיות ומבדקי עמדות כולל עמדות ביחס לנהיגה, מבדקים קוגניטיביים ונוירופסיכולוגיים, מבדקים להערכת התייחסות לסיכוני נהיגה.
 
המבדקים הפסיכולוגיים המשמשים לאבחון במרב"ד הם כלים מהימנים ותקפים, שפותחו ונחקרו על ידי חוקרים מובילים בעולם. בנוסף, נעשה שימוש בכלים יעודיים שפותחו במרב"ד.
הבודק עושה אינטגרציה של כל המידע שלפניו. השיקולים להמלצה על כשירות נהיגה מתבססים על הידע המקצועי הנצבר בספרות המקצועית העדכנית. בקבלת ההחלטה לגבי ההמלצה מופעל שיקול דעת מקצועי לגופו של כל מקרה.
 
השיקולים בקבלת ההחלטה לגבי ההמלצה מתייחסים אל היבטי סוג הרשיון המבוקש ונתוני האדם, בהתאם לגישה המקובלת בפסיכולוגיה התעסוקתית - גישה של התאמת אדם - עיסוק:

מצד אחד נשקלות דרישות עיסוק הנהיגה כפי שמוגדר באמצעות סוג הרשיון המבוקש: רשיונות נהיגה פרטיים, מקצועיים או ציבוריים לסוגיהם. מושם דגש על פוטנציאל הנזק העלול להיגרם עקב כשל בנהיגה. הגורמים העיקריים לגודל הנזק הפוטנציאלי בתאונה קשורים לנתונים הבאים:
  • מימדים פיסיים של הרכב- הנזק הפוטנציאלי גדל ככל שהמימדים גדולים יותר
  • כמות הנוסעים- הנזק הפוטנציאלי גדל ככל שכמות הנוסעים גדלה
  • הובלת חומרים מסוכנים- הנזק הפוטנציאלי גדל ביחס ישר לסיכוני החומר (כגון גזים רעילים, דליקות, פוטנציאל לפיצוץ).
מצד שני נשקלים נתוני האדם. מובאים בחשבון נתונים הרלבנטיים לדרישות העיסוק. נתונים אלה נשקלים תוך התייחסות לנדרש בעיסוק הנהיגה בדרגת הרשיון הספציפית הנדונה. כך, גם כאשר נתונה אבחנה פסיכיאטרית, כשירות הנהיגה לא נקבעת באופן אוטומטי לפי אבחנה מסויימת. אלא, ההתייחסות היא אל היבטים הרלבנטיים לנהיגה ואל המצב העדכני של האדם. זאת, תוך התייחסות דיפרנציאלית לרשיונות נהיגה השונים המבוקשים.
לדוגמא, אדם בעל אבחנה פסיכיאטרית של סכיזופרניה יכול בתקופות שונות בחייו להימצא כשיר או לא כשיר לנהיגה פרטית, בהתאם ליציבות במצב הרמיסיה שלו.
 
במכלול השיקולים להמלצה מובא בחשבון הצורך לאזן בין זכות הפרט לחופש התנועה והעיסוק לבין זכות הציבור (כולל הפרט) לחיים ולבריאות.
באבחון והערכה תעסוקתיים של מועמדים לעבודה בארגונים, נהוג לתור אחר המועמדים בעלי הכישורים הגבוהים ביותר. כאשר מדובר ברישוי ממשלתי, מערך השיקולים מביא בחשבון את זכויות הפרט בתחומי התנועה והפרנסה. בהתאם לכך, "נקודת החיתוך" בקבלת ההחלטות היא נמוכה יותר מאשר במיון וברירה של מועמדים לעבודה בארגונים, תוך התמקדות בדחיית בעלי הסיכון הגבוה בנהיגה.

בעקבות מערכת הבדיקות המקיפה והשיקולים המופעלים, ניתנות ההמלצות לגבי רשיונות הנהיגה. ההמלצות האפשריות הן:
  • אישור כשירות לנהיגה ברשיונות המבוקשים (או חלקם), עם או בלי בקורת.
  • דחיית הרשיון המבוקש, מוגבלת בזמן, בדרך כלל לשנה, שלאחריה האדם רשאי לפנות מחדש.
  • התליית רשיון: פסילה זמנית עד לסיום הבדיקות, המומלצת כאשר: התקבל דיווח על מצב סיכון חמור ומיידי לנהיגה, או כאשר נבדק לא מגיע לבדיקות או לא ממציא מידע שנדרש.
במידה והומלץ על בקורת על הרשיון, מופעלת בקורת כעבור תקופה שנקבעה. בקורת מאפשרת מעקב אחרי צורת הנהיגה באמצעות מידע המתקבל מהנהג דרך שאלון בקורת, מידע משטרתי על עבירות תנועה ולפי צורך מידע נוסף.
 
הידע המקצועי המצטבר העדכני בתחומי הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה התעבורתית מצביע על כך, כי התנהגויות נהיגה מסוכנות קשורות לאיפיונים ומצבים מסויימים:
 
  • איפיונים דמוגרפיים: גיל הנהג – צעיר ומבוגר – נמצא כגורם הקשור לבטיחות הנהיגה.
  • בגיל צעיר ובייחוד אצל גברים צעירים נמצאו יותר בעיות בנהיגה בכלל ונהיגה תחת השפעת אלכוהול בפרט. לצערנו, בישראל הולך ומתרחב השימוש באלכוהול בכלל ובקרב בני נוער בפרט. העליה היא ברמה מעריכית כאשר בשנת 2006 נתפסו פי 3 נהגים שנהגו בהשפעת אלכוהול בהשוואה לשנה שקדמה לה. מוערך כי כ-5% מהתאונות הקטלניות הינן עקב נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
  • בגיל המבוגר נמצאה ירידה בבטיחות הנהיגה, הנובעת מירידה קוגניטיבית. 
  • ליקויים בתפקודים קוגניטיביים ואקזקיוטיביים בתחומים הרלבנטיים לנהיגה עלולים להוות סיכון לנהיגה.
  • מחלות נפש לא מהוות סיכון רב לנהיגה כאשר קיים איזון ותחת טיפול פסיכיאטרי מתמשך, אך במצב לא יציב ובהעדר תובנה ושיתוף פעולה עם טיפול עלול להיווצר סיכון משמעותי לנהיגה.
  • בהפרעות אישיות מסויימות, ובפרט בהפרעת אישיות אנטיסוציאלית והפרעות דומות, עלולות להופיע רמות גבוהות מאד של איפיונים העלולים לסכן את הנהיגה.
  • שימוש לא מבוקר באלכוהול או סמים קשור עם סיכוני נהיגה. יש לציין, כי נהיגה בהשפעת אלכוהול או סמים, המהווה גורם סיכון גבוה לתאונות דרכים, הינה התנהגות השכיחה לא רק בקרב אוכלוסית המתמכרים אלא בקרב בעלי הפרעת אישיות אנטיסוטציאלית והפרעות דומות.

תמצית ממצאים מרכזיים ממחקרים מרובים לגבי איפיונים הקשורים לסיכוני נהיגה:

ליקויים קוגניטיביים: בעירנות, בריכוז, בתפיסה חזותית, במהירות תגובה, בתפקודים אקזקיוטיביים.  
ליקויים בשיפוט, בתובנה לגבי מגבלות, באחריות, בשיקול דעת, בלמידה והפקת לקח מהנסיון.
נטיות א-נורמטיביות: חוסר קונפורמיות, חוסר נורמטיביות, קשיי הסתגלות למסגרות וכללים, חוסר אחריות, זלזול בחוקי תנועה.
נטיות דיסאינהיביטוריות: אימפולסיביות, אגרסיביות, נטיה לכעס, נטיה לרגזון ולסף תסכול נמוך, ליקוי בבקרת התנהגות.
נטיה לחיפוש ריגושים (Sensation Seeking), נטיה לנטילת סיכונים לא שקולים.
תפיסת מיקום שליטה בנהיגה Locus of Control in Driving)): ייחוס השליטה בצורת הנהיגה לגורמים פנימיים התלויים בנהג ונמצאים באחריותו לעומת גורמים חיצוניים שאינם תלויים בו ואינם באחריותו.
עמדות כלפי נהיגה: תפיסת יעילות עצמית במניעת תאונות, סלחנות לעבריינות תנועה.                              
 
אצל כל נהג קורה שמופיעות מגבלות זמניות או מצביות לנהיגה, כגון מצבי מחלה חולפת, עייפות, צמא ורעב, מצב זמני של ריכוז ועירנות מופחתים, התרגשות מיוחדת, או מצב שאחרי שתיית אלכוהול. באחריות הנהג להכיר במגבלותיו, לדעת להתמודד עימן ולדעת מתי להמנע מנהיגה.
מגבלות מתמשכות מחייבות פיתוח דרכי התמודדות קבועות. אלה כרוכות בפיתוח מודעות ותובנה טובות לגבי אותן מגבלות, השלכותיהן לגבי נהיגה ודרכי ההתמודדות עימן. בתחום זה, יכול המטפל לייעץ ולהדריך מטופלים או הורי מטופלים צעירים לגבי סיכוני נהיגה הכרוכים במגבלות מסויימות, הגברת המודעות אליהן והדרכים להתמודד עימן.
מקרים בהם קיים חשש לסיכון גבוה לנהיגה מופנים למרב"ד לצורך הערכת כשירות הנהיגה.
 
 
ביבליוגרפיה:
 
Determining Medical Fitness to Operate Motor Vehicles, CMA - Driver's Guide Canadian Medical Association, 7th Ed. 2007
 
DSM VI - Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders 1994, rev 2000
 
DOT-Dictionary of Occupational Titles, revised fourth edition,
www.occupationalinfo.org
 
Rothengatter T., Huguenin R. D., Eds., (2004). Traffic and Transport Psychology – Theory and Application, Proceedings of the ICTTP 2000, Elsevier, Amsterdam.
 
Shinar D., Traffic safety and human behavior, 2007, Elsevier.
 
Evans, L., Traffic Safety and the Driver, 1991, New York: Van Nostrand Reinhold.
 
Bulent Alparslan, Cigdem Dereboy, S. Oner Savk, Hadiye Kaynak, I. Ferhan Dereboy, Emre Cullu, Lihan Ozkan, Sevkel Ayaz, The relationship of traffic accidents with personality traits, Journal of Traffic Medicine, 1999, 27, No.1-2, 25.
 
Lapham S.C., Smith E., Baca J.C., Chang I., Skipper B.J., Baum G., Hunt W.C., Prevalence of psychiatric disorders among persons convicted of driving while impaired, Arch Gen Psychiatry, 2001, 58, 943-949.
 
Reason, J., Manstead A.,S., Stradling S., Baxter J., Campbell K., Errors and violations on the roads: a real distinction? , Ergonomics 1990, 33, 10/11, 1315-1332.
 
Petch E., Mental disorder and fitness to drive, The Journal of Forensic Psychiatry, 1996, 7, No 3, 607-618.
 
Menendez A.G., Psychiatric Illness and Driving Performance, Journal of Traffic Medicine, 1994, 22: 145-152.
 
Cremona, Mad drivers: psychiatric illness and driving performance. British Journal of Hospital Medicine, 1986, March, 193-195.
 
Schmidt C.W., Shaffer J.W., Zlotowitz H.I., Fisher R.S., Suicide by vehicular crash. Am J Psychiatry, 1977, February, 134:2, 175-178.
 
Montag I., Comerey A.L., (1987).Internality and Externality as
correlates of involvement in fatal driving accidents, Journal of Applied Psychology, Vol. 72 , No.3, 339-343.
 
Montag I. (1977). The Tel Aviv MMPI: Some validation studies, Abstracted by Butcherand and Clark in J.N. Butcher (Ed), New Developements in the use of the MMPI, 1979 Minneaplis: University of Minnesota Press, 71-72.
 
Gidron Y., Gal R., Desevilya H. S., Internal locus of control moderates the effects of road-hostility on recalled driving behavior. Transportation Res. 2003, F, 6, 109-116.
 
Jonah, B., Sensation seeking and risky driving: A review and synthesis of the literature. Accident Analysis and prvention, 1997, 29, 651-665.
 
Schwebel D.C., Severson J., Ball K.K., Rizzo M., Individual difference factors in risky driving: the roles of anger/hostility, conscientiousness, and sensation-seeking. Accident Analysis and Prevention, 2006, 38, 801-810.
 
Rosenbloom, T., Wolf Y., Sensation seeking and detection of risky road signals: a developmental perspective. Accident Analysis and Prevention, 2002, 34, 569-580.
 
Cavaiola A.A., Strohmetz D. B., Wolf J. M., Lavender N. J., Comparison of DWI offenders with non-DWI individuals on the MMPI-2 and the Michigan Alcoholism Screening Test, Addict.Behav., 2003, 28, 971-977.
 
Arthur Jr., Doverspike D., Predicting motor vehicle crash involvement from a personality measure and a driving knowledge test. J. Prev. Interv. Commun., 2001, 22, 35-42.
 
Arthur Jr., Graziano W.G., The five-factor model, conscientiousness, and driving accident involvement, J Pers, 1996, 64, 593-618.
 
Montag I.(1994). The five factor model and psychopathology in nonclinical samples, Personality and individual differences, Vol. 00, No. 00, 587-593.
 
Iversen H., Rundmo T., Personality, risky driving and accident
involvement among Norwegian drivers. Personality and Individual Differences, 2002, 33, 1251-1263.
 
Michon JA Dealing with danger. Traffic Safety Research Center, State University, Groningen, The Netherlands, 1979; VK-79-1.
 
Dahlen E.R. Martin R.C., Ragan K., Kuhlman M.M, Driving anger, sensation seeking, impulsiveness, and boredom proneness in the prediction of unsafe driving. Accident Analysis and Prevention, 2005, 37, 341-348.
 
Lawton R., Parker D., Stradling S. G., Manstead S.R., Predicting road traffic accidents: the role of social deviance and violations. Brit. J/ Psychol. 1997, 88(2), 249-262.
 
Golias I., Karlaftis M.G., An international comparative study of self-reported driver behavior. Transportation Res. F, 4, 243-256.
 
Fernandes R., Job R.F.S., Hatfield J., Achallenge to assumed generalizability of prediction and countermeasure for risky driving: Different factors predict different risky driving behaviors, Journal of Safety Research, 2007, 38:1, 59-70.
 
Fergenson E.P., The relationship between information processing and driving accident and violations record, Human Factors, 1971, 13, 173-176.
 
מוקואס ד., עבריינות תנועה, 2003, טרפיק.
 
 
 

מילות מפתח למאמר זה:
אבחון    כשירות נהיגה    אבחון פסיכולוגי    פסיכולוגיה תעסוקתית    פסיכולוגיה קלינית    שיקום    ייעוץ נפשי    פסיכופתולוגיה