הטלפון בשירות הייעוץ התעסוקתי
הטלפון בשירות הייעוץ התעסוקתי *
שרית ארנון לרנר - פסיכולוגית תעסוקתית מומחית באבחון ויעוץ תעסוקתי, עובדת באופן עצמאי עם ארגונים שונים (ביניהם שירות התעסוקה) ועם לקוחות פרטיים. Sarit.arnon@gmail.com
ייעוץ במרחק (distance counseling) מזוהה היום עם התפתחות האינטרנט, אך גם לשימוש במכשיר הטלפון בייעוץ כללי ותעסוקתי תרומה משמעותית וחיובית על הנועצים. להלן תוצג סקירה של השימוש בטלפון בייעוץ, תוך דגש על השלכותיו על הייעוץ הפסיכולוגי התעסוקתי והדגמת היישום ב"קו קריירה" של שירות התעסוקה הישראלי.
עזרה ראשונה נפשית
תחילת ההיסטוריה של היעוץ בטלפון אופיינה בשירותי חירום טלפוניים באוריינטציה של מניעת התאבדות. הטלפון אפשר התערבות בזמן משבר בתנאים של מיידיות ואנונימיות, שהינם קריטיים במצבי סיכון. בפועל הפניות שהתקבלו במוקדי החירום התפרסו על פני קשת רחבה של מצוקות ולפיכך הורחב היעוד הרשמי שלהם מעבר להתערבות בזמן משבר.
בארה"ב התפתחו בשנות החמישים שירותי החרום הטלפונים לצורך עזרה נפשית, והחלוץ של שירותים אלו בישראל הוא ארגון ער"ן [עזרה ראשונה נפשית] שנוסד בשנות ה 70. במסגרת השירותים שמציע ער"ן, הטלפון משמש בו כערוץ תקשורת בלעדי.
בהתאם לכך, כל שיחה בין הפונה לבין התורן בער"ן מהווה יחידה פסיכולוגית עצמאית ולא מתקיים קשר מתמשך בין הפונה לבין תורן מסוים, על רקע התפיסה שהשירות מיועד להגיש עזרה ראשונה נפשית ולא טיפול מתמשך ומעמיק בבעיות נפשיות.
הסיוע הנפשי הטלפוני במסגרת העזרה הראשונה מתייחס למספר מרכיבים-
1. הקשבה, המאפשרת ונטילציה של לחצים פנימיים מצטברים, משדרת קבלה ואמפתיה ויוצרת סביבה תומכת.
2. יצירת שינוי באמצעות הרגעה, מתן לגיטמציה לרגשות, ייעוץ בקבלת החלטות, הכנה להתמודדות במצבי לחץ, התערבות התנהגותית תוך דרבון לביצוע משימות, והתערבות במצבי חירום תוך הפעלת גורמים קהילתיים .
3. הפניה לשירותים מקצועיים וקהילתיים רלבנטיים, כך שהייעוץ הטלפוני משמש גשר המקל את דרכו של הפונה לשירותים מקצועיים של ייעוץ וטיפול. זאת, כאשר הפונה עלול להרתע מפניה ישירה או אינו מודע לצורך בקבלת עזרה מקצועית (גילת, 2007)
ייעוץ טלפוני תהליכי מתמשך
לעומת השימוש בטלפון לעזרה ראשונה נפשית, ייעוץ טלפוני בתהליך מתמשך הפך אלטרנטיבה משמעותית לאנשים שאחרת לא היו מקבלים כלל ייעוץ. הייעוץ הטלפוני הוא למעשה דרך לספק שירותים לאלו שמתקשים לצרוך אותם בשל מרחק גיאוגרפי ולוחות זמנים, ולאלו שיסרבו לפנות לייעוץ כיון שחשים מאוימים ע"י אינטראקציות פנים אל פנים עם המטפל.
במחקר שערכוMcEachern (2004) Kenny & נמצא כי ייעוץ טלפוני בתהליך מתמשך נמצא שימושי ומועיל לטיפול במגוון בעיות נפשיות כגון דכאון, חרדה, הפרעות אכילה, אובדן וקשיים בעבודה. ממחקר זה עולה כי מטופלים בעלי קשיים נפשיים שונים יכולים לשפר את מצבם בזמן קצר יחסית באמצעות ייעוץ טלפוניבדומה, בסקירה שערכו Leach & Christensen (2006) נמצא כי התערבויות טלפוניות עשויות להיות אפקטיביות בצמצום סמפטומים של מחלות נפשיות כגון; דכאון, חרדה הפרעות אכילה ושימוש באלכוהול. עוד נמצא כי התערבות טלפונית אפקטיבית משלבת פגישות טיפוליות טלפוניות מובנות יחד עם משימות לשעורי בית.
לפי Watts & Dent (2002) אינטראקציות טלפוניות הן אף יותר ממוקדות ומכוונות למטרות הטיפוליות, מאשר המגע הפרונטלי.
במחקרם של Reese& Conoley &Brossart (2006) נמצאו רמות דומות של שיפור ושביעות רצון מתהליך הייעוץ הטלפוני, בהשוואה לייעוץ הפרונטלי. יחד עם זאת, גם נמצא כי % 96 מהפונים דיווחו כי יפנו שוב לייעוץ טלפוני בהשוואה ל 63.1% שיעדיפו ייעוץ פרונטלי.
ממצא מעניין נוסף הראה שהמטופלים בייעוץ הטלפוני דרגו את היועצים באופן דומה לדרוג של המטופלים את היועצים בטיפול פרונטלי. לפיכך היועץ הטלפוני נחווה כמשפיע ומשמעותי רגשית בתהליך, למרות שאינו נראה. הדבר חשוב כיוון שהיחסים בין היועץ למטופל הינם המנבא הקריטי לתוצאות הטיפול. מחקר זה מאשר שיחסים תרפויטיים יכולים להיווצר בין יועצים ומטופלים המשתמשים בטלפון כמדיום טיפולי (Kenny &.McEachern 2004) .
יחד עם זאת, ממחקרם של Reese &Conoley & Brossart (2006) עולה כי ייעוץ טלפוני אינו מתאים למטופלים שמעדיפים לראות את המטפל או למטופלים בעלי בעיות חמורות במיוחד.
יתרונות וחסרונות הייעוץ בטלפון
לפי גילת (2007 )לקשר הטלפוני יש כמה יתרונות חשובים בתהליך של עזרה נפשית-
1. השימוש בטלפון מקנה לפונים תחושה של שליטה בתהליך, שעשויה להגביר את הביטחון שבפניה לעזרה.
2. הקשר הטלפוני הוא מאד זמין- כאשר בקו חם כדוגמת ער"ן, אדם הזקוק לעזרה יכול לקבל אותה בכל שעה ללא צורך בתיאום מראש ובהמתנה.
3. הקשר הטלפוני מאד נוח הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה טכנית כשהפונה יכול לנהל את השיחה מביתו בתנאים הנוחים לו ביותר.
גם במחקר שערכו Reese& Conoley &.Brossart (2006) נמצא כי האטרקטיביות של הייעוץ הטלפוני בעיני הפונים מתייחסת למספר מאפיינים-הנוחות, הנגישות, השליטה, והפרטיות.
לדבריהם, אנונימיות מורידה את החששות של הפונה האמביוולנטי לגבי הייעוץ, כי הטלפון מאפשר לפונה לדבר עם המטפל בלי להראות ולהשאר באיזשהו אופן לא מוכר, תוך הידיעה שהיועץ לא יוכל לזהותו אם במקרה יפגשו מחוץ למפגש הייעוצי.
פונה שהינו אנונימי ישוחח גם יותר ברצון על הבעיות, כשהאפורמליות של התקשורת הטלפונית משחררת אותו להיות יותר אקספרסיבי. האנונימיות גם מפחיתה רגשות אשמה או מבוכה, כי הפונה אינו עסוק ברושם שחזותו עלולה ליצור, או הפניה לעזרה, ועסוק יותר בתכני השיחה, בהשוואה לייעוץ הפרונטלי
כמו כן, הפונים יכולים בייעוץ הטלפוני להנות גם מהפרטיות בביתם ולא להסתכן בלהראות ע"י אחרים. הפרטיות של הבית עוזרת לשחרר את הפונה להיות יותר פתוח בדבריו.
התקשורת בטלפון גם עוזרת לפונה לחוש שיש לו שליטה בתהליך הייעוץ וברגשותיו, יותר מאשר ביעוץ פרונטלי. הטלפון עשוי לאזן את היחסי הכוחות הבינאישיים בין היועץ לפונה כך שהפונים חשים יותר בשליטה על האינטראקציה ע"י הידיעה שהם יכולים פשוט לנתק את השיחה כרצונם.
גם במאמר של Wang (2000) מצויין כי פחות מאמץ בינאישי נדרש לסיים שיחה טלפונית מאשר נדרש לצאת [פיזית] מחדר הייעוץ. בנוסף, העלאת תחושת השליטה בייעוץ הטלפוני עשויה להיות קשורה להתנהלותו בסביבה הביתית שיותר נוחה ופחות מאיימת.
הנוחות של הטלפון חשובה גם בשל לוחות זמנים של עבודה, קשיי ניידות, ומחסומים גיאוגרפיים.
למעשה נמצא שהסיבה העיקרית להעדפת הייעוץ הטלפוני היא הנוחות. הפונים היו מרוצים מכך שהיעוץ היה מהיר וקל לנגישות כשעלה צורך דחוף, כשהטלפון אפשר להם גם לחוש יותר בנוח ולהיפתח (Reese,Conoley &Brossart ,2006).
לעומת זאת, חסרונות השימוש הבלעדי בטלפון כערוץ תקשורת לעזרה ראשונה נפשית מתמקדים בכך שלא ניתן לעשות שימוש בערוץ העיקרי של התקשורת הלא מילולית –הראיה, שדרכו עובר מידע משמעותי מאד לתהליך שבין הפונה לעונה (גילת, 2007).
העדר ערוצים לא מילוליים הינו בעלת השלכות על התנהלות הייעוץ. לדוגמה, בייעוץ פרונטלי יועצים יכולים לעמת את המטופלים ביחס לפערים בין התנהגויותיהם הלא מילוליות לאמירות המילוליות, אך בייעוץ הטלפוני יכולת זו מוגבלת למדי.
בנוסף, היועצים לא יכולים לצפות בתגובות לא מילוליות של המטופלים, כמו הבעות פנים ושפת גוף. מצב זה מחייב להגיע למיצוי מרבי של התקשורת בערוץ השמיעתי, כמו פיתוח רגישות גבוהה לקולות ולשתיקות מצדו של הפונה תוך דגש על הפרעות בדיבור, שטף, ריתמוס, טון, מהירות הדיבור וכמות הדיבור.
מצד שני, עבור המטופל, העדר מאפיינים ויזואליים בייעוץ יכול להוות יתרון. המטופל שאינו יכול להשתמש בערוץ הויזואלי, יכול להתמקד יותר במה שהמטפל אומר, כי אינו מוסח מההיבטים הויזואלים.
בנוסף, מטופלים מסוימים יכולים להיות מושפעים באופן שלילי ע"י מראה היועץ או המשרד. בייעוץ טלפוני גורמים אלו לא ישפיעו על המטופלים בגלל שהם רק שומעים את קולו של היועץ
( &.McEachern, 2004 Kenny).
יתרונות נוספים להעדר השימוש בחוש הראיה הינם בכך שהיועצים נמנעים מלבצע שיפוטים על סמך מראה, ונדרשים לשכלל את יכולות ההקשבה שלהם Watts & Dent, 2002) ).
שיקולים אתיים בשימוש בטלפון בייעוץ
Kenny& Mceachern (2004) מדגישים את נושא הפרטיות. לדבריהם יועצים צריכים להיות זהירים כאשר הם משוחחים על מידע סודי או אישי בטלפון. חשוב להבטיח שהיועץ אכן משוחח עם המטופל המיועד ושהשיחה אינה מוקלטת או מואזנת ע"י משהו אחר מאשר המטופל.
בנוסף, ה APA ניסח מספר שאלות עבור יועצים טלפוניים בבואם לשקול מתן שירות זה-
1. האם בחירה זו בטיפול תורמת למטופל או שטיפול פרונטלי מומלץ, במידה וניתן לספקו?
2. האם אפשר לנהל הערכה מספקת של מצבו הפסיכולוגי של המטופל? האם היועץ ער למגבלות הדיאגנוזה, השיפוט או הניבוי שנעשה באמצעות ההערכה הטלפונית?
3. האם המטפל והפונה פנויים מהסחות בתקשורת וקשובים? האם היועץ דואג להבטיח את פרטיות וסודיות ההערכה ו/או הטיפול הטלפוני?
4. האם ליועץ יש את ההכשרה המתאימה והנחוצה והניסיון או הטמפרמנט, להציע שירותים בטלפון?
5. האם ליועץ יש מערכת לשמירת רישומי המטופל? מה התכנית לשמירת רישומי המטופל אם היועץ עוזב את שירותי הטלפון?
6. האם היועץ יודע איך שירותי היעוץ הטלפוני מתוארים למשתמש הפוטנציאלי?
7. מהם שיתופי הפעולה ומחויבויות היועץ לספק טיפול עם עזיבה שלו את השירותיים הטלפוניים?
8. האם היועץ מבין את ההתקשרות הפיננסית עם שירותי הטלפון ודואג שהם יהיו הוגנים ויוסברו למטופל הפוטנציאלי?
Wang ,2000)).
ייעוץ לקריירה
Watts & Dent (2002) מתארים את התפתחות השימוש בטלפון בהכוון לקריירה באנגליה, בשנות ה 90, עם ניצנים שקדמו לכך בארה"ב ובאנגליה. התפתחות קוי עזרה
["help-lines"] בתחום הקריירה קשורה לשינויים בדפוסי קבלת עזרה בסקטורים אחרים.
שינויים אלו מעצבים את ציפיות הנועצים ובהתאם לכך, הם רוצים שהשירות יהיה זמין כאשר הם חשים בצורך, עם מינימום עיכוב ומינימום מאמץ, כאן ועכשיו!
לדבריהם, בהקשר ייעוצי, הטלפון עשוי לשמש למגוון התערבויות הנעות מקבלת מידע ועצה, דרך תמיכה ועד לייעוץ.
שירותי הייעוץ הטלפוני בתחום הקריירה התפתחו גם בקנדה, בניו זינלנד, ובסקנדינביה כשחלקם הדגישו שירותי מידע ואחרים שירותי ייעוץ לקריירה. חלק התמקדו בעיקר בלימודים או בעבודה, אחרים בקריירה או בשילוב של שניהם. חלק התמקדו בצעירים ואחרים במבוגרים או בכל הגילאים.
הרעיון בבסיס הייעוץ הטלפוני בתחום הקריירה היה לעזור לענות על צורך ברגע קריטי כאשר האדם מונע לערוך שינוי. לצורך כך נעשה שימוש גם טכנולוגיות נוספות כגון אינטרנט או דואר אלקטרוני, בעיקר בתחום של הדרכה בקורות חיים, בו נעזרים במדיה זו כדי לסייע בנושא.
"קו קריירה" בשירות התעסוקה הישראלי
בשירות התעסוקה הישראלי נעשו במהלך השנים האחרונות מספר ניסיונות לסירוגין להפעיל "קו קריירה" טלפוני. אחד הפרוייקטים האחרונים [2005-6] שירת את אוכלוסיית הורים יחידים, במימון משרד התמ"ת, ובמעקב בקרב הפונים לאחר מספר חודשים זכה להערכה מרשימה. בשנה האחרונה השירות חודש והוצע לכלל האוכלוסיה ובפרט למובטלים. מטרת "קו קריירה" הינו ייעוץ פסיכולוגי תעסוקתי חד-שיחתי דרך הטלפון.
הקו נוסד 'כקו חם' לענייני תעסוקה ומיועד לתת מענה לפונים בעלי מצוקה תעסוקתית באמצעות שיחה זמינה וקצרה (כ 30 דקות) עם פסיכולוג תעסוקתי. תחומי המצוקה העיקריים אליהם כוון הקו מתייחסים לקשיים בחיפוש עבודה, קשיים בתקופת אבטלה ממושכת וקשיים בהתמודדות במקום עבודה. הדגש הוא על מתן אוזן קשבת לצורך ארגון המחשבות ותכנון הצעדים הבאים בעולם העבודה. הפסיכולוג התעסוקתי נכון לסייע בארגון והגדרת הבעיות, בדיקת סדר העדיפויות
ובהתארגנות לקראת עבודה, כדי לנסות ולקדם את יכולותיו של הפרט לקראת השתלבות בעולם העבודה ולמצוא יחדיו דרכים לצמיחה מקצועית תעסוקתית וכלכלית. מוקדים בייעוץ נוגעים בשיפור הדימוי והביטחון העצמי, חיזוק האמונה ביכולת למצוא עבודה, שיפור מיומנות בכתיבת קורות חיים, שיפור ביכולת לעבור ראיון עבודה וסיוע בבחירת מקצוע או הכוונה לתחום מקצוע.
בדומה לשירות של ער"ן הנטיה היא לכוון לשיחה חד פעמית (יחידה פסיכולוגית עצמאית) ולכל היותר כפולה לצורך תוספת פרקטית של הדרכה בקורות חיים, תוך שימוש בפקס או דואר אלקטרוני. יחד עם זאת, בדומה לשירות שער"ן מציע הפונה יכול לפנות יותר מפעם אחת.
במקרים בהם יש צורך בתהליך מתמשך הקו עשוי לשמש כגשר לייעוץ הפרונטלי בשירות התעסוקה, כאשר הפונים יכולים להיפגש עם הפסיכולוג הטלפוני במידה והוא מקבל באיזור מגוריהם, או לחילופין עם פסיכולוג תעסוקתי אחר. בנוסף הפונים יכולים גם לקבל המלצה לפנות לסדנאות בחיפוש עבודה באיזור מגוריהם.
כפסיכולוגית ייעוצית תעסוקתית האסוציאציה של ייעוץ טלפוני התקשרה אצלי בעבר עם שירותי חרום טלפוניים כדוגמת ער"ן, או עם תהליכי קואצ'ינג בהם זהו ערוץ מקובל. על רקע התוצאות החיוביות של המחקרים שנעשו בתחום הטיפול הטלפוני בבעיות נפשיות מגוונות ובעקבות ניסיוני בייעוץ הטלפוני ב"קו קריירה" נוכחתי לראות הלכה למעשה את ההשפעה החיובית של המדיום הטלפוני על נועצים. התברר לי שלמרות המגבלות של הטלפון והעדר היכולת הויזואלית, אכן נוצר קשר בינאישי משמעותי שמשמש גשר לייעוץ פרונטלי, כך שנועצים הביעו רצון להמשיך לייעוץ פרונטלי וגם אלו המתגוררים רחוק התאמצו להגיע לייעוץ.
בד בבד גם עלו קשיים של פרידה וגבולות של הייעוץ הטלפוני, כאשר נועצים שהסתייעו בשיחה הכפולה לצורך הדרכת קורות חיים ולא התאפשר להם להגיע לייעוץ הפרונטלי, ניסו לשמר את הקשר הטלפוני דרך ערוץ הדואר האלקטרוני שיועד למשלוח קורות החיים.
על רקע המשבר הכלכלי העולמי ותקופת המיתון הערך המוסף של שירות יעוצי תעסוקתי נגיש וזמין, משמעותי ביותר. בתקופה בה לעיתים על רקע פיטורין אנשים נקלעים למצוקה כלכלית ונפשית, מענה זמין של פסיכולוג תעסוקתי המעודד ומחזק את הנועץ מבחינה מורלית ובד בבד מעניק כלים פרקטיים מתוך פרספקטיבה מקצועית תעסוקתית, מסייע להתמודדות אפקטיבית של הפונים עם מצבם התעסוקתי.
להלן מספר מקרים לדוגמה הממחישים דילמות תעסוקתיות מאפיינות של פונים לקו קריירה עם מענה וכלים מקצועיים רלבנטיים:
מקרים לדוגמה:
- ג' בעל משפחה מהצפון פוטר לפני מספר חודשים, עומד לסיים את קבלת דמי האבטלה ואינו מצליח למצוא עבודה, חווה חרדה וחשש מהעתיד לבוא בהיותו מפרנס יחידי. ג' הפגין בתחילת השיחה חרדה ומצוקה בשל המצב הכלכלי אליו נקלע ולאחר שקיבל עידוד וחיזוק לצד כלים פרקטיים של טכניקות בחיפוש עבודה אליהן לא התוודע קודם, נשמע מעודד בסיום השיחה וציין "לא צריך להתייאש, צריך להמשיך קדימה ויהיה טוב".
- בדומה ד', מאיזור הדרום פוטר לפני חודשיים מעבודתו וחווה לחץ נפשי וקשיי שינה. הוא קיבל המלצה לפנות לטיפול נפשי בד בבד להדרכה בחיפוש עבודה תוך הגדלת איזור החיפוש, והרשים בתום השיחה כיותר רגוע ובעל תחושת שליטה על מצבו התעסוקתי.
- לעומת זאת, נ' מאיזור המרכז שהתייאש מהקושי למצוא עבודה, חשב לעבור הסבה מקצועית, אך התלבט לגבי כיוון ההסבה. בשיחה איתו התברר שהוא בעל זיקה חזקה ומוערך בתחום עיסוקו, קיבל עידוד להתמיד בחיפוש עבודה במקצועו, תוך ניתוח והפקת לקחים מהראיונות בהם כשל, יחד עם הדרכה בכתיבת קורות חיים שהיו מלאים במושגים מקצועיים מסורבלים.
- מאידך ס' מאיזור ירושלים, מתקשה למצוא עבודה במשרת אם על רקע תקופת המיתון ומתלבטת להפוך לעצמאית בתחום עיסוקה. בעקבות ברור צרכיה בעבודה של ס' והעמקה במשמעות היותה עצמאית, תוך דגש על היתרונות והחסרונות, ווידוי שלא מדובר 'בברירת מחדל' בשל הקושי בחיפוש עבודה,שאין מאחוריו חיבור 'אמיתי', קיבלה ס' חיזוק וברכת הדרך לבדוק את הרעיון העסקי בצורה מקצועית. הנועצת הביעה מתחילת השיחה התלהבות ונחישות ליישם את חלום העצמאות והיתה למעשה זקוקה ל'דחיפה' להכנס לתהליך בדיקה עם גורם מקצועי נייטרלי. בסיום השיחה ציינה ס' "מחר בבוקר אני פונה לייעוץ העסקי".
- ל' , מובטלת בחודשים האחרונים, חשה בלבול לגבי הכיוון המקצועי לחיפוש עבודה על רקע חוסר סיפוק בעבודותיה האחרונות. בשיחה העמקנו בחוסר הסיפוק בעבודות, תוך שיקוף צרכיה ויכולותיה בעבודה, והעלאת האפשרות להישאר בתחום עיסוקה בסביבה מתאימה יותר. מתוך הדברים עלה שהלחץ של האבטלה יצר בלבול גדול יותר מהגיבוש המקצועי בפועל ולמעשה היא מכוונת לתחום עיסוקה, אך זקוקה ליותר דינאמיות וחברה בעבודתה. בסיום השיחה היא הפנימה זאת וציינה "לא בטוח שאני כל כך מבולבלת, אלא הלחצים בגלל הפרנסה גורמים לי לפיזור".
לסיכום
שירותי ייעוץ תעסוקתי טלפוני זמין ונגיש לקהל הרחב משמעותיים ביותר בתקופה זו של מיתון כלכלי . מענה של איש מקצוע המסייע לעשות סדר בדילמות התעסוקתיות ובקבלת החלטות בצומת דרכים המעוררת לחצים ומצוקות קיומיות, תורם להתמודדות אפקטיבית עם פיטורין, אבטלה, ושאלות קריירה ומונע טעויות בבחירות המקצועיות.
להערכתי הסיוע הטלפוני הפרקטי בחיפוש עבודה תוך הדרכה בכתיבת קורות חיים וראיון עבודה, יחד עם עידוד תמיכה, והפניה לשירותים משלימים, מתבקשים מאליהם ב"קו קריירה." לעומת זאת, האתגר המקצועי בייעוץ בטלפון הינו במיקוד התעסוקתי בשאלות קריירה ויש לנהוג בכך משנה זהירות ולשקול בהתאם לצורך הפניה לתהליך פרונטלי מלא, מאחר ומדובר לא רק בשימוש בטלפון , אלא גם בייעוץ של פגישה אחת מקוצרת.
ביבליוגרפיה
1. גילת, י. (2007). עזרה ראשונה נפשית בטלפון-עקרונות ודרכי פעולה, ער"ן.
2 Leach, L.S. &.Christensen, H. (2006). A systematic review of telephone-based interventions for mental disorders.Journal of Telemedicine and Telecare, 12, 9-122.
3.Kenny, M.C. &.McEachern, A.G. (2004).Telephone Counseling: Are offices becoming obsolete? Journal of Counseling and Development , 82, 199-202.
4.Reese, R.J. &Conoley, C.W. & Brossart, D.F. (2006).The Attractiveness of telephone counseling: An empirical investigation of client perceptions. Journal of Counseling and Development ,84, 54-60.
5.Wang, V.O. (2000).Commentary:What is and is not telephone counseling? Journal of Genetic Counseling , 9, 73-82.
6. Watts, A.G. & Dent. G. (2002). `Let your fingers do the walking`:The use of telephone helplines in career information and guidance. British Journal of Guidance&Counselling , 30, 17-35.
* ברצוני להודות לד"ר בני בנימין, הפסיכולוג הראשי של שירות התעסוקה, על הסיוע באיסוף החומר הביבליוגרפי והערותיו המועילות.
פסיכולוגיה תעסוקתית הטרדה מינית מניעת התאבדות הפרעות אכילה היפנוזה ייעוץ פסיכולוגי
בקשה לרישום משתמש חדש