This text will be replaced
EMDR בקונגו - ד"ר מישל אלון
משלחת למזרח קונגו
ד"ר מישל אלון
בשמיני לאוגוסט 2008 טסנו כל המשלחת הישראלית לאדיס אבבה ומשם לקיגלי, רואנדה. מרואנדה נסענו כחמש שעות במיניבוס לעיר הבירה של מזרח קונגו, בוקאבו. במשרדים של מלטסר בעיר הבירה פגשתי את הצוות הקונגולזי שלווה אותי במשך הביקור, שני פסיכולוגים ואח פסיכיאטרי. שלושתם למדו באוניברסיטה המקומית ושלושתם היו פליטים מהכפרים שלהם כתוצאה מהמלחמה. בנוסף לצוות היה נהג ג'יפ, אלפונס, איתו נסענו לכל מקום. אלפונס תיפקד לא רק כנהג אלא גם כמכונאי המתקן את רכב השטח, אדם היודע לתקשר עם הצבא המקומי והמיליציות בדרך וכן השומר האישי שלי.
עבודתי התרכזה בשני כפרים מרכזיים, קסיקה וקקוונדה, הנמצאים כ100 ק"מ מבוקאבו. אזור שני הכפרים המרכזיים, המוקפים כפרים קטנים רבים, נותר עם הרס רב ומקרי אונס מהמלחמה. ארגון מלטסר הקים בכל כפר מרכזי משרד לפרויקט המטפל בנשים שעברו אונס, ובכל כפר קטן הכשירו עובד שמטפל בנשים הנאנסות. מרבית מהעובדים שמטפלים בנשים שנאנסו הם גברים, זאת כיוון שעליהם לדעת קרוא וכתוב, ובקונגו רק 10% מהנשים לעומת 50% מהגברים מסיימים בית ספר יסודי. העובד צריך לדאוג שהאישה מקבלת טיפול רפואי, שיש לה דרך להתפרנס, ולוודא שהיא מקבלת טיפול פסיכולוגי ע"י הפסיכולוגים המקומיים. עיקרו של הטיפול הפסיכולוגי הוא להקשיב ואם יש צורך בטיפול תרופתי אז מפנים את האישה לבית החולים הפסיכיאטרי בבוקאבו.
בקסיקה, הכפר הראשון בו עבדתי, פגשתי את צוות העובדים מהכפרים באזור. מתוך אחת עשר העובדים, שבע היו נשים, ומתוכן שש נאנסו במהלך המלחמה. לכן הקבוצה הראשונה בה טיפלתי, היו העובדות עצמן. סה"כ במהלך שהותי במזרח קונגו טיפלתי בארבע קבוצות של נשים כאשר לכל קבוצה שתי פגישות של שעתיים. כמו כן, הענקתי טיפול (2 פגישות) לארבע עשר נשים באופן פרטני וגם עבדתי עם שני קבוצות של הגברים המטפלים בנשים שנאנסו בכדי שיבינו מה זה EMDR ומה הנשים שיגיעו אליהם יעברו. גם אנשי הצוות שליוו אותי עבדו על הטראומות שלהם והיו מופתעים מהצלחת הטיפול של EMDR. כל ערב היינו יושבים יחד לאור נרות, עוברים על המקרים עליהם עבדנו באותו היום, והייתי מעביר להם שיעורים תיאורטיים ומעשיים על נושא הטראומה.
הנשים שקיבלו טיפול חוו את מקרה האונס החל מלפני שמונה שנים עד לפני חמישה חודשים. לפני שהתחלנו לעבוד עימן הן מילאו, בעזרת הצוות שליווה אותי, שאלון Impact of Event Scale (IES) שמודד כמות הפוסט טראומה שנותר. ציון מעל 43 מסמן שהטראומה חמור. מבין שלושים הנשים שנאנסו, ל-25 היה ציון מעל 43 ולשאר היה ציון בינוני.
EMDR היה כלי מתאים מאוד לעבודה עם הקבוצות ועם המקרים האינדיבידואלים. לרוב, הטראומה ירד בצורה משמעותי וכמדד הצלחה, ניתן היה לראות ירידה בסימפטומים פסיכוסומטים. רוב הנשים שהגיעו אליי התלוננו על כאבים בבטן התחתונה או בגב התחתון מאז שהם עברו אונס, ואחרי שתי הפגישות הן דיווחו שהכאבים נעלמו. בסוף העבודה נפגשתי שוב עם הגיניקולוגים, שעבדו במקומות שונים, וכאשר דיווחתי על ההצלחה עם הכאבים בבטן או בגב, הם דיווחו שהם שמעו על אותם הכאבים מרוב הנשים בהן טיפלו אך לא ידעו מה לעשות בנידון.
העבודה היתה קשה רגשית יחד עם זאת הצלחתי להשיג את המטרות אשר הצבתי לעצמי בטיפול בנשים ובלימוד שיטת EMDR לעובדים המקומיים.
בקשה לרישום משתמש חדש