ילדים ונוער הסובלים מעודף משקל: הגדרות, מחקר והתערבות פסיכולוגית

ילדים ונוער הסובלים מעודף משקל: הגדרות, מחקר והתערבות פסיכולוגית

אורן להק*

* המרכז לבריאות וספורט לילדים ונוער, בית החולים "מאיר", כפר סבא.

"במצבים פסיכוסומטיים, הגוף מתנהג כאילו לקה במחשבות שווא, לעתים קרובות בדרך של פעילות יתר קיצונית, שמבחינה פיזיולוגית נראית חסרת הגיון. קל להתפתות ולומר שהגוף השתגע" (מקדוגל, 1998).

הפסיכולוגיה הרפואית מתבססת על המודל הביו-פסיכו-סוציאלי, אשר מתייחס לבריאות וחולי כתוצר של שילוב של גורמים, שבחלקם הם מאפיינים ביולוגיים (למשל, פרה-דיספוזיציה גנטית), מאפיינים התנהגותיים (סגנון חיים, דחק) ומשתנים חברתיים (השפעות תרבותיות, יחסים משפחתיים, תמיכה חברתית).

עודף משקל הוא דוגמה לתופעה המערבת את הגוף (ביו), הנפש (פסיכה) והחברה (סוציאלי). אין ספק, שהסימפטום העיקרי בעודף משקל בא לידי ביטוי בגוף, בסומה – מסת גוף גבוהה ביחס לגובה (ולגיל, כאשר מדובר בילדים ונוער). חלק מהסיבות למצב של עודף משקל, ואשר מעורבות בהתמודדות איתו, קשורות באופן ישיר לתהליכים פסיכולוגיים-רגשיים כמו יכולת לוויסות רגשי, סגנונות התמודדות עם דחק ועוד. בנוסף, לא ניתן לדבר על עודף משקל בלי להתייחס לאופן שבו החברה המערבית מטפחת את אידיאל הגוף הרזה והחטוב, בעיקר אל מול הרתיעה והסלידה ממי שאינו עומד באותם קריטריונים. אציין רק את המסרים הסמויים והגלויים שאליהם נחשפים ילדים מגיל צעיר ביותר באמצעות המדיה, שלטי החוצות וכו', שבוחרים להציג אותן דמויות נערצות, אשר גופן מייצג את הגוף האידיאלי שאליו בני הנוער שואפים להגיע. כאשר אותם ילדים ובני נוער אינם מצליחים לעמוד בדימוי הסטריאוטיפי של הרזה והמושך, הדבר עלול להוביל לאשמה, להערכה עצמית ולדימוי גוף ירודים (Brownell & Schwartz, 2004).

כאמור, עודף משקל הוא תופעה מורכבת עם השלכות פסיכולוגיות וחברתיות משמעותיות, אשר פוגעות באנשים בגילאים שונים, ממצב סוציואקונומי רחב וממדינות מתועשות ומתפתחות כאחד.

על אף הבולטות בנראות של עודף המשקל, תופעה זו הוזנחה במהלך שנים רבות. במהלך שני העשורים האחרונים עלה בעולם (בעיקר בעולם המערבי) באופן משמעותי שיעור הילדים והנוער הסובלים מעודף משקל, עד כי כיום התופעה מכונה Globesity, בשל התפשטות תופעת עודף המשקל לחלקים נרחבים של כדור הארץ, כולל כאלה שבעבר התופעה לא היתה מוכרת בהם. כיום, ההתמודדות והניסיון לצמצם תופעה זו הם בראש סדר העדיפויות של מרבית המדינות המתועשות, במטרה למנוע סבל ממחלות ומהפרעות בריאותיות הנגרמות עקב עודף משקל.

עודף משקל נמצא קשור עם מחלות קרדיו-וסקולריות, סוכרת, כאבי גב, סרטן, לחץ דם גבוה, שבץ מוחי ותמותה (Bray, 1986., Chan et al, 1994 אצל Ogden, 2000). נמצא, כי רוב הבעיות הגופניות נמצאות במתאם גבוה עם עודף משקל חמור. במחקר שבו נערך מעקב אחר ילדים ומתבגרים שמנים בשוודיה במהלך 40 שנה, הודגמו תחלואה ותמותה מוגברת ומוקדמת במבוגרים שהיו מתבגרים שמנים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (Mosseberg, 1989 אצלצראף, 2004(.

עודף משקל מוגדר כאשר משקלו של אדם עולה ב-15 אחוז ויותר על המשקל התקני המותאם לגובהו, מבנה גופו וגילו (זילבר-רוזנברג, 1996, אצל צראף, 2004). סולם מסת הגוף (BMI) הוא הכלי הנפוץ ביותר כיום להגדרה של עודף משקל והוא מחושב על-ידי המשוואה הבאה: משקל חלקי הגובה בריבוע (w/h*h). התוצאה היא מספר שיכול להיחשב כמשקל נורמלי (20-24.9), עודף משקל מדרגה ראשונה (25-29.9), עודף משקל קליני מדרגה שנייה (30-39.9) ועודף משקל חמור מדרגה שלישית (40+). כאשר ה-BMI גדול או שווה ל-25, מדובר בעודף משקל (Overweight); כאשר ה-BMI גבוה מ-30, מדובר בעודף משקל חמור (Obesity).

בארץ אין נתונים עדכניים לגבי שכיחות השמנת היתר בקרב ילדים ומתבגרים, אולם מהמחקרים הבודדים שבוצעו במדגמים גדולים (אליקים, נמט וולך, 1999, אצלצראף, 2004), עולה כי הנתונים דומים לאפידמיולוגיה בארה"ב, כלומר, כ-25 אחוז מבני הנוער סובלים מעודף משקל ברמה זו או אחרת. החלוקה היא כדלהלן: 14 אחוז נמצאים בין אחוזון 85 לאחוזון 95 (Overweight) ו-11 אחוז נוספים הם בעלי BMI גדול מאחוזון 95 (Obese) ((Troiano et al,1998. במהלך שני העשורים האחרונים חלה עלייה חדה של כ-50אחוז בשכיחות הילדים והנוער הסובלים מעודף משקל. לפי היערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), נכון לשנת 2005 סבלו יותר מ-20 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש מהשמנת יתר.

הסיבה העיקרית לעודף משקל היא חוסר איזון בין הכנסת אנרגיה מצד אחד לבין הוצאה של אנרגיה מצד שני. חוסר איזון זה נגרם עקב אכילה של מאכלים רוויים בשומן וסוכר אך נמוכים בוויטמינים ובמינרלים. כמו כן, תורמת לכך הנטייה להפחתה בפעילות גופנית בשל שינויים בסוגי העבודות, התחבורה והחשיפה המתמשכת למאפייני החיים האורבניים.

מחקרים מעטים בלבד נערכו על אודות המאפיינים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים של ילדים ונוער בעלי משקל עודף, הנדרשים לעמוד במשטר דיאטטי ובפעילות גופנית סדירה כדי לחזור למשקל תקין ביחס לגילם וגובהם.

מהמחקרים הבודדים שנערכו (ראו: להק, א., גולדצוויג, ג. 2006 ) עולה כי קיים קשר בין עודף משקל לסיכון לסבול מבעיות בהסתגלות חברתית, התנהגותית ופסיכולוגית. יתרה מכך, ילדים ונוער הסובלים מעודף משקל נמצאים בסיכון לפתח סימפטומים פסיכולוגיים של חרדה, דיכאון ופגיעה בדימוי העצמי ובדימוי הגוף (Curtis et al, 2004).

הניסיון הקליני בעבודה עם אוכלוסייה זו מרמז כי ההשלכות החברתיות של עודף משקל הן המשמעותיות ביותר עבור אותם ילדים. הם נתפסים כמסורבלים ובלתי אטרקטיביים והופכים לעתים קרובות מקור ללעג. לכן, במקרים רבים הם אינם משתתפים בפעילויות חברתיות וספורטיביות, דבר שאינו מוסיף לדימוי העצמי שלהם, הנמוך ממילא (צראף, 2004).

מחקר אחר (Rogge et al, 2004) הראה כי אוכלוסיית הסובלים מעודף משקל חווה לעתים קרובות יחס סטיגמתי והפליה על רקע עודף המשקל. עוד עלה מהמחקר, כי במפגשים יומיומיים של אנשים הסובלים מעודף משקל עם קרובי משפחה, חברים, אנשי מקצועות הבריאות ואף עם זרים, דאגו האחרונים להזכיר להם כי הם חורגים מנורמות חברתיות וכי הם נחותים מבני אדם שמשקלם תקין. אותם נבדקים תיארו יחס זה כגינוי פולשני, אשר נחווה על-ידיהם כדיכוי חברתי.

הטיפול הפסיכולוגי

הפסיכולוג הרפואי המטפל בבעיות של עודף משקל משתלב בצוות רב-מקצועי הכולל מקצועות בריאות נוספים (רופא, תזונאית, אחות ועוד) ותורם מהידע הייחודי ומהכלים הטיפוליים שלו. חלק ניכר בעבודת הפסיכולוג הרפואי עם אוכלוסייה זו מתמקד במניעה ובהפחתת הסיכון לחולי באמצעות עבודה קלינית, שילוב של מרכיבים פסיכו-חינוכיים (psycho-education) ומחקר.

מחבר מאמר זה עובד במרכז לבריאות וספורט לילדים ונוער בבית החולים "מאיר" בכפר סבא. מרכז זה מטפל בילדים ובילדות אשר ה-BMI שלהם גבוה מהאחוזון ה-85. לפיכך, הדגש בעבודתנו הוא על שינוי סגנון החיים הקיים אצל משפחות הילדים הפוקדים את המרכז, והטמעה של סגנון חיים חדש אשר תומך בהתנהגות (פעילות גופנית) ובהרגלים (הרגלי אכילה) בריאים.

בעבודתי הקלינית נחשפתי לחוויות סובייקטיביות דומות למתואר בספרות, של ילדים שחשו דחויים ומופלים לרעה על-ידי מבוגרים (למשל מורים) וחברים לכיתה בשל עודף המשקל שלהם, גם כאשר עודף המשקל לא הפריע או גרע מביצוע המשימה שנדרשה.

דוגמה להתערבות פסיכולוגית-בגישה התנהגותית לשינוי הרגלי חיים אצל אם לילד הסובל מעודף משקל:

ר', אשה בשנות הארבעים לחייה, נשואה ואם לשניים, הגיעה לטיפול במרכז ספורט ובריאות לילדים ונוער עם עודף משקל בעקבות קושי של בנה בן ה-10 איתי (שם בדוי) לרדת במשקל. בנוסף על עודף המשקל, גילה איתי גם קשיים בהתארגנות בבוקר לקראת בית הספר, ולפי דיווח מחנכת הכיתה שלו, הוא נהג להפריע בזמן השיעורים. מבחנת ציונים היה איתי תלמיד ממוצע. אמו נהגה לשבת איתו כשלוש שעות מדי יום על הכנת שיעורי הבית.

לאחר שבשני המפגשים הראשונים בנינו יחד רשימה של נושאים שדורשים עבודה משותפת, החלטנו על טיפול שיתמקד בנושא הסמכות ההורית של ר' ככלי לשינוי הרגלי החיים של איתי, הכוללים את נושא החובות של איתי כתלמיד ואת נושא התזונה וההיענות לטיפול (Adherence) במרכז הספורט. ר' נעה במהלך המפגשים בין צורך להציג את איתי כילד בוגר, מנהיג ועצמאי אשר יודע להחליט בכוחות עצמו מה טוב לו (לאכול, לצפות בטלוויזיה, עם מי לשחק וכו'), לבין תיאור של איתי כילד שהתנהגותו הבלתי צפויה המלווה אצלה בתחושת חוסר אונים בכל הקשור להתמודדות עם קשייו של בנה. בהדרגה החלה ר' לקבל את העובדה שהיא, כאמו של איתי, נמצאת במרכז העשייה הטיפולית שלנו בחדר, ולא בנה, על אף שהשיחה נסובה סביב מערכת היחסים שבין ר' לבנה. הגדרנו יחד במפגש השלישי יעד לטיפול שיימשך על פני 12 מפגשים בני 50 דקות. סיכמנו שאיתי יתוגמל על כל התנהגות רצויה ולא יתוגמל כאשר אינו ממלא את המצופה ממנו. לאחר שנועצתי עם ר' לגבי יכולותיה הכלכליות, סוכם על תגמול של שני שקלים על כל יום שבו איתי ממלא את חובותיו – מכין שעורי בית, מסדר תיק לבית הספר ואוכל את האוכל שאמו הכינה עבורו מבעוד מועד. במפגש הרביעי דיווחה ר' כי לא עמדה במשימה והביעה את הקושי שלה להציב גבולות ברורים לאיתי ו"להיות כמו שוטרת ורס"רית", לדבריה. לפיכך, מפגש זה הוקדש כולו להתייחסות לקשייה של ר' להיות אסרטיבית כהורה כפי שהיא מתפקדת בעבודה. במפגש עלו תכנים שלה כילדה, אשר ביצעה בדייקנות מעוררת התפעלות את כל מה שהוריה דרשו ממנה. התכנים החינוכיים שעלו מצידי כמטפל התייחסו לחשיבות הגבולות הברורים בכלל (גם לנו כמבוגרים במקום העבודה, בכביש וכו') ועל אחת כמה וכמה לילדים אשר העולם אינו מוכר להם. הסברתי את החשיבות בהבניית סדר פנימי והיגיון בעולם עבור איתי, אשר לשם כך עליו להבין באופן ברור ומוגדר עד כמה שניתן מה מצופה ממנו, מה התגמול שיינתן לו על התנהגות רצויה, ומה לא יזכה להשיג בעקבות התנהגות לא רצויה או לא בריאה (כמו סוגי אוכל שמנים, כמויות אוכל מוגזמות, סגנון חיים שלא כולל פעילות גופנית ועוד).

החל מהפגישה החמישית החלה ר' לבוא לפגישות שלנו לאחר שיישמה את תוכנית התגמולים ביתר קלות. היא דיווחה כי איתי מתחיל לרכוש הרגלים של זריקת הכביסה המלוכלכת לסל, הוא מסדר את תיק בית הספר לקראת היום המחרת והחל לאכול על-פי תפריט שסוכם עמו מראש. כמו כן, ר' דיווחה שהיא אינה מקדישה יותר משעה ביום לעבודה משותפת עם איתי על שיעורי הבית. מה שהיה בולט לא פחות הוא תחושת השליטה שחזרה לר', והעובדה שיכלה כעת לצפות ביתר קלות את התנהגותו של בנה, אשר הגיב בצורה יפה לדרישות הברורות של אמו ממנו ולכך שהתגמול עבורן לא איחר לבוא. סיימנו את 12 המפגשים בבקשה של ר' להמשיך להיפגש בתדירות נמוכה יותר, כדי לשמר את התוצאות משביעות הרצון וכדי לבסס את בטחונה להוות עבור בנה גורם, אשר מצד אחד מציב דרישות ברורות וחד-משמעיות בהתאם ליכולותיו, ומצד אחר מתגמל בהתאם למאמצים ולתוצאות שהוא משיג.

ביבליוגרפיה

1. להק, א., גולדצוויג, ג. (2006). מאפיינים פסיכולוגיים והתנהגותיים של ילדים ונוער עם עודף משקל והשוואה לילדים עם סוכרת type 1. עבודת גמר לתואר מוסמך בפסיכולוגיה. המכללה האקדמית תל-אביב-יפו.

2. מקדוגל, ג. (1998). תיאטרוני הגוף. הוצאת דביר.

3. צראף, ק. (2004). הערכה עצמית ובדידות חברתית ורגשית בקרב מתבגרים עם השמנה. עבודת תיזה. הפקולטה לרפואה. אוניברסיטת תל-אביב.

4. Curtis, R., Groarke, A., Coughlan, R., Gsel, A. (2004). The influence of disease severity, perceived stress, social support and coping in patients with chronic illness: A 1 year follow up. Psychology, health and medicine. 9 (4). 456-475.

5. Ogden, J. (2000). Health Psychology. Open University Press.

6. Rogge, M. M., Greenwald, M., Golden, A. (2004). Obesity, stigma, and civilized oppression. Advanced in nursing science. 27 (4). 301-315.

7. Troiano, R. P., Flegal, K. M. (1998). Overweight children and adolescents: Description, epidemiology, and demographics. Pediatrics. 497-504

תודה לד"ר יוכי בן נון ולפרופ' רבקה יעקבי על קריאתן והערותיהן, אשר תרמו לכתיבת מאמר זה.

מילות מפתח למאמר זה:
עודף משקל גיל הנעורים אורן להק השמנה הפרעת אכילה הפרעות אכילה פסיכולוגיה קלינית פסיכולוגיה חברתית פסיכותראפיה פסיכודיאגנוסטיקה ייעוץ נפשי היפנוזה שיקום לב נוירופסיכולוגיה