מסלולי התמחות בפסיכולוגיה
בישראל, פסיכולוג משתייך לאחד מששת מסלולי ההתמחות הבאים :
- פסיכולוגיה קלינית
- פסיכולוגיה חינוכית
- פסיכולוגיה התפתחותית
- פסיכולוגיה שיקומית
- פסיכולוגיה רפואית
- פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית
פסיכולוגיה קלינית
מיהו פסיכולוג קליני ?
פסיכולוג קליני הוא מי שסיים לפחות תואר שני בפסיכולוגיה במגמה טיפולית קלינית, וכן הוסמך על ידי משרד הבריאות, לאחר שעבר בהצלחה ארבע שנות התמחות, ובחינת מומחיות.
שני תחומי עיסוק מרכזיים בפסיכולוגיה הקלינית:
1פסיכותרפיה לילדים, נוער ומבוגרים.
2 תהליכי אבחון - באמצעות מערך מבחני הערכה אישיותית.
מהי פסיכותרפיה ?
פסיכותרפיה היא מונח כוללני המתאר מגוון שיטות וטכניקות לטיפול במצוקות נפשיות, המתבססות על שיחות.
מתי פונים ?
פסיכותרפיה מסייעת במצבי משבר אישיים, זוגיים או משפחתיים, וכן רלוונטית במצבים בהם קיימת התלבטות כלשהי, מצבי שינוי ומעבר. חשוב לדעת שפסיכותרפיה למבוגרים איננה ייעוץ. מהותה אינו במתן הדרכה פרקטית, אלא בעזרה בפיתוח כלים להיכרות טובה יותר של אדם עם עצמו ועם עולמו. כלים אלו מביאים בהדרגה להבנה טובה יותר של הגורמים המעכבים ומעוררי המצוקה בחייו של אדם, בדרך לשינוי.
פסיכותרפיה יכולה להיות ממוקדת בסיטואציה (כגון משבר, קושי או שאלה ממוקדת), ויכולה להוות תהליך ארוך יותר, של עבודה עם דגש על שיפור איכות החיים.
פסיכותרפיה לילדים ונוער
הפנייה לפסיכותרפיה של ילדים ושל בני נוער נעשית בדרך כלל כשההורים ו/או המורים מזהים בעיה ממוקדת או מצוקה בבית, בבית הספר או בעולם החברתי. הטיפול בילדים נעשה, בדרך כלל, באמצעות משחק (play therapy), מאחר שזו דרכם הטבעית של ילדים להתבטא. דרך המשחק אפשר להגיע לעולמם הלא-מודע של ילדים, על הפחדים, החרדות, המצוקות והפנטזיות הלא- מודעות המצויים בו; ובכך לסייע להם למצוא פיתרון למצוקתם, להתחזק, ולחיות חיים נעימים ומשוחררים יותר. טיפול בילדים מלווה בדרך כלל במפגשי הדרכה עם ההורים.
סוגי טיפול שונים:
פסיכותרפיה כוללת מגוון טכניקות וביניהן: טיפול המתמקד ברגש וברבדיה הלא-מודעים של הנפש (פסיכו-דינמי), טיפול המתמקד בשינוי מעשי בהתנהגות (ביהביוריסטי), טיפול המתמקד בשינוי מערך התפיסות והמחשבות (קוגניטיבי), או טיפול המשלב את שתי הטכניקות האחרונות יחד.
מהו אבחון אישיותי ?
לפעמים בתחילת טיפול, המטפל מתקשה להגיע למסקנה ברורה לגבי הבעיה המטרידה את האדם מתוך המפגשים עצמם. במצב זה נהוג להשתמש במבחני הערכה אישיותית, המספקים הבנה רחבה יותר של התמונה האישיותית, ויכולים, לפיכך, לסייע מאוד בהתוויית התהליכים הטיפוליים.
היכן עובדים פסיכולוגים קליניים?
פסיכולוגיים קליניים עובדים בשירות הציבור - בבתי חולים ובמרפאות; ומועסקים על-ידי קופות החולים השונות. כמו כן, מרבית הפסיכולוגים הקליניים עובדים בקליניקות ובמכונים פרטיים ברחבי הארץ.
פסיכולוגיה חינוכית
פסיכולוגיה חינוכית ממוקדת בעבודתה במערכת החינוכית (חינוך רגיל וחינוך מיוחד) בתלמידים ובהוריהם, במורים ובמנהלים, בגננות, ביועצות, בצוותים הפדגוגיים וביחסי הגומלין ביניהם.
רוב הפסיכולוגים החינוכיים מועסקים בשירותים הפסיכולוגיים המקומיים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. שירותים אלה פועלים במסגרות הלימודיות המקומיות הכוללות: גני ילדים, בתי-ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים.
פסיכולוגיה חינוכית עוסקת בראש ובראשונה באבחון ובהדרכה, בקונסולטציה ובליווי לצוותים פדגוגיים, בקידום תהליכי צמיחה רגשית וחינוכית במערכת החינוך, במניעה ובטיפול.
הפסיכולוג משתתף בפורומים בין-מקצועיים במערכת החינוכית לשם בניית תוכניות התערבות רב-מקצועיות לילדים הזקוקים לכך. הפורומים עוסקים במגוון רחב מאוד של נושאים העולים תוך כדי עבודה שוטפת עם המערכת. לדוגמא; טיפול באלימות, הטמעת אסטרטגיות למידה, התמודדות עם מצבי חרדה בבחינות, עבודה על פיתוח צוות, על יחסי מנהל ומורים ועל יחסי מנהל והורים, הכנת תוכניות מניעה בנושאי סמים, אלכוהול, נהיגה, גיוס לצה"ל, מעברים וכד'.
הפסיכולוג מלווה את הקמתן של מסגרות חינוך פיתוחן וסגירתן על פי המתבקש. בעבודת הפסיכולוג החינוכי מושם דגש על המלצות להקמת מסגרות חינוכיות מיוחדות (פיגור, מחוננות, ליקויי למידה, קשיים רגשיים וכדומה) על מנת לשלב בהן אוכלוסייה בעלת צרכים חינוכיים מיוחדים. הפסיכולוג החינוכי משמש כמומחה להשמת ילדים בחינוך מיוחד על-פי חוק, ומשתתף בוועדות החלטה שונות בלשכות הרווחה לקביעת הוצאת ילד למוסד, למשפחה אומנת או לאימוץ. כמו כן, הפסיכולוג החינוכי הוא מומחה בכיר בצוותים הבונים תוכניות שילוב פרטניות וקבוצתיות לילדים בעלי צרכים מיוחדים. הוא מלווה ליווי מקצועי את התלמיד המשולב, את משפחתו, את הגורמים המשלבים ואת הצוותים החינוכיים המעורבים בתהליך השילוב.
פסיכולוג חינוכי מטפל, מאבחן ומעריך תלמידים בעלי צרכים מיוחדים כמתחייב מתוך חוק החינוך המיוחד, משתתף בוועדות מתי"א, בוועדות השמה ושיבוץ וכד'. במקרי חירום מקומיים, עירוניים וביטחוניים, הפסיכולוג החינוכי מבצע התערבות ראשונית, מערכתית ופרטנית, במערכת החינוך ובקהילה.
הפסיכולוג החינוכי עוסק באבחון ובטיפול בילדים ובמתבגרים הסובלים מקשיים התפתחותיים, מהפרעות קוגניטיביות, מהפרעות רגשיות ומהפרעות התנהגותיות. הוא משתמש במערכות של מבחנים דיאגנוסטיים פורמליים מקובלים, ובאמצעי הערכה יחודיים, שפותחו במסגרת העבודה הפסיכולוגית החינוכית.
הוא מתמחה בשיטות טיפול מגוונות הכוללות; טיפול פסיכולוגי במגוון שיטות, טיפול משפחתי, קונסולטציה, ייעוץ והדרכה. בעבודה בבית הספר עוסק הפסיכולוג החינוכי בקשת של בעיות נורמטיביות - התפתחותיות, ובבעיות של חריגות: טיפול במצבי לחץ ומשבר, כגון; מעבר מגן לבית הספר, מתיכון לצבא, תפקוד בלימודים, משברים במשפחה ובמצבי חירום.
התערבותו בתחומים אלה נעשית הן בדרך של טיפול ישיר בפונה והן בדרך של טיפול מערכתי עקיף, הבא לעזור למשפחות ולמורים להתמודד עם בעיות ועם קשיים של המופנים.
הפסיכולוג החינוכי מועסק גם על-ידי משרדים ממשלתיים וציבוריים כגון: משרד הרווחה, הסוכנות וכד'. פסיכולוגים חינוכיים עובדים גם בהוראה ובמחקר באוניברסיטאות ובמדרשות להכשרת מורים, ורבים מהם עובדים במסגרות פרטיות.
פסיכולוגיה התפתחותית
פסיכולוגיה התפתחותית מטפלת בתינוקות, בפעוטות ובילדים עם קשיים התפתחותיים, עם לקויות מולדות בתחומי ההתפתחות הפיזיולוגיים, הקוגניטיביים, החברתיים וההתנהגותיים ובמצוקות הרגשיות הנלוות להם.
פסיכולוג התפתחותי מטפל במכלול האינטראקציות בין הילד לבין סביבתו במטרה לאפשר הסתגלות, התפתחות והשתלבות טובה ביותר התואמת את יכולותיו של הילד ואת כישוריו בכל התחומים.
עבודתו של פסיכולוג התפתחותי כוללת איתור, אבחון וטיפול בילדים הסובלים:
- מעיכובים ו/או מאיחורים בהתפתחות (מוטורית, שפתית, קוגניטיבית ורגשית(
- מבעיות סומטיות, נוירולוגיות (אפילפסיה, ADD, ADHD, C.P וכו('
- מתסמונות גנטיות, ממחלות כרוניות, מפגיעות טראומטיות (מלידה או בשנים הראשונות(
- מקשיי התקשרות ראשוניים, תקשורת חברתית (אוטיזם PDD, MSDD ומהפרעות התנהגות(
לטיפול בפסיכולוגיה התפתחותית מספר היבטים:
- טיפול במערכות היחסים הבין-אישיים של הילד ושל הוריו המאפשר הבנה ותהליך של עיבוד וקבלה של הפגיעה והקושי של הילד.
- התמודדות עם הקשיים דרך בניית תוכנית טיפולית רב-תחומית שתאפשר התפתחות קוגניטיבית וחברתית תקינה יותר.
- הדרכת אנשי צוות טיפולי וחינוכי המטפלים בילד בנוסף להורים.
- הטיפול הפסיכולוגי מאפשר ומסייע לטיפולים הפרה - רפואיים שהילד נזקק להם (ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, פיזיותרפיה וכו').
- הטיפול המניעתי - קשור באיתור ובאבחון מוקדם שנעשה במרכזים לבריאות המשפחה, במעונות ובמרכזים לגיל הרך, במחלקות ילודים ופגים ובמכונים להתפתחות הילד, המלווים בטיפול יחידני וקבוצתי באמהות (אבות) וילדים, ילדים בסיכון, אמהות בסיכון, אחים ואחיות לילדים מיוחדים וכו'.
- הפסיכולוג ההתפתחותי המחקרי עוסק בחקר תהליכים, סיטואציות והתנהגויות והבנתם, פיתוח של כלים חדשים להערכה ואבחון, קידום ושיפור עבודת השדה באיתור, אבחון וטיפול.
ההפניה לפסיכולוג התפתחותי נעשית ביוזמת ההורים, רופאי ילדים, רופאי משפחה, אחיות לבריאות המשפחה (טיפות חלב), שירותי רווחה, גננות ושירותים פסיכולוגיים.
פסיכולוג התפתחותי עובד במכונים להתפתחות הילד, במרכזים לגיל הרך, ובמסגרות פרטיות.
פסיכולוגיה שיקומית
הפסיכולוג השיקומי מאבחן אנשים בעלי מוגבלויות גופניות, נפשיות, שכליות, וחברתיות ומטפל בהם במטרה להביאם, על פי יכולתם לתפקוד תקין.
השיקום הינו תהליך דינאמי ומשתתפים בו צוות רב-מקצועי של רופאים, מרפאים בעיסוק, פיסיותרפיסטים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצי תעסוקה ועוד. מטרתו להביא את האדם למימוש מכסימום הפוטנציאל האפשרי בתחום הפיסי, הנפשי, החברתי, המשפחתי, התעסוקתי ובילוי שעות הפנאי.
אוכלוסיית הנזקקים לשיקום כוללת:
א. בעלי נכות פיסית נראית: שיתוק, עיוורון, כוויות, קטיעות, או בלתי נראית: סכרת, חירשות, מחלת-לב (שיקום לב), מחלת כליות.
ב. בעלי נכות התפתחותית.
ג. בעלי מגבלה חברתית-תרבותית: נוער שוליים, עבריינים, מתמכרים לאלכוהול ולסמים.
ד. בעלי נכויות נפשיות-רגשיות: חולי נפש אשר עברו טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי קליני, שאיתם מנסה לעבור תהליך הסתגלות לחיים הרגילים.
פסיכולוג שיקומי עוזר לפרט ולבני משפחתו להתמודד עם שתי בעיות עיקריות:
הנכות - האובדן הפיסי, והמוגבלות - מכלול המכשולים החברתיים והתרבותיים המקשים על הפרט את סיפוק צרכיו. הוא אוסף נתונים על הנכה, מראיין אותו ואת בני משפחתו, נעזר במערכת מבחנים פסיכולוגיים עם נורמות מיוחדות לנכים, כמו: מדגמי עבודה ושיטות הסתכלות שונות, מבחנים קוגנטיביים לניתוח החשיבה. מערכת מבחנים נוירופסיכולוגיים, המתארת את המיקום ואת רמת הפגיעה המוחית והשלכותיה ההתנהגויתיות והרגשיות וכדומה.
על סמך האבחנה קובע הפסיכולוג השיקומי יעדים אופרטיביים לטיפול. במהלך הטיפול מתייחס למבנה אישיותו של הנכה לדפוסי האינטרקציה שלו עם בני משפחתו ועם הסביבה, וליכולת ההסתגלות של הפרט ושל המשפחה למצב. הטיפול כולל ייעוץ והדרכה לנכה ולבני משפחתו ואיתור שירותים שלהם זקוק הנכה.
בפסיכולוגיה שיקומית, קיימים הבדלים בתוכן עבודתו של הפסיכולוג בהתאם למקום עבודתו או התמחותו בנושא מסוים:
א. פסיכולוג שיקומי העובד עם נכים במרכזי שיקום, במכונים או באופן פרטי מעורב בשלב מאוחר יותר - כאשר הנכות והמוגבלות קיימת. מטרת הטיפול היא להביא את האדם להסתגלות מרבית מבחינה אישית, חברתית ותעסוקתית.
ב. פסיכולוג שיקומי העובד בבתי-חולים, בא במגע עם החולה בשלב האקוטי - בעת מצב נפשי כתוצאה ממחלה, הוא מכין את החולה ובני משפחתו לקראת מצב של נכות, לדוגמא: לפני ניתוח קטיעה, השתלת איברים או ניתוח לב, מטפל בחולה כל עוד הוא מאושפז בבתי החולים.
ג. הפסיכולוג השיקומי-תעסוקתי מאבחן ומטפל בעיקר באנשים החייבים להסב את מקצועם כתוצאה מנכות או מוגבלות. עוזר להם לבנות קריירה תעסוקתית ולהשתלב בתעסוקה. כאשר הדבר בלתי אפשרי, עוזר להם לבנות פעילויות לשעות הפנאי. שיטות הטיפול הן התנהגותיות קצרות-טווח.
פסיכולוגיה רפואית
הפסיכולוגיה הרפואית עוסקת ברמה התיאורטית, הקלינית והמחקרית בסוגיית יחסי הגומלין בין גוף לנפש, ובאופן ספציפי יותר בקשרים שבין המשתנים הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגיים והחברתיים, היכולים להשפיע על התפרצות תופעות ומחלות גופניות, דרכי ההתמודדות איתן ומניעתן. הפסיכולוגיה הרפואית התפתחה לקראת סוף המאה ה- 02 לאור השינויים שחלו במפת התחלואה בעולם המערבי, ואשר אופיינו בירידה בשיעור התמותה ממחלות אקוטיות לצד עלייה תלולה בשכיחות מחלות כרוניות. אלו חייבו הערכה מחודשת של המשתנים השונים המשתתפים בתהליכי מחלה ובריאות. נוסף על כך טכנולוגיות מתקדמות פתחו אפשרויות התערבות חדשות ביצירת חיים ובהארכתם, זאת תוך שימוש בטכניקות טיפול חדשניות החל בהפריית מבחנה, פונדקאות וכלה בהשתלת איברים. אלו עוררו סוגיות פסיכולוגיות ואתיות מורכבות אשר חייבו שיתוף פעולה בין הצוות הרפואי לבין המטופל ובני משפחתו, והצריכו פיתוח מיומנויות תקשורת תואמות והכשרת אנשי מקצוע בהתייחס לתהליכי קבלת החלטות. התפתחות רבה חלה גם במחקר הפסיכו-רפואי, התפתחו ערוצי תקשורת בין המקצועות השונים העוסקים בנושאי בריאות וחולי ונוצרו תחומי עניין משותפים המאגדים בתוכם דיסיפלינות שונות. הדבר בא לידי ביטוי בהתפתחות תחומים חדשים כגון: פסיכואונקולוגיה, פסיכונוירואימונולוגיה, ובפיתוח שיטות התערבות תואמות הניתנות ליישום במערכת הרפואית. מחקרים שנעשו בתחום מראים שיישום התערבויות פסיכולוגיות תוך התייחסות לאספקטים הנפשיים הכרוכים בפרוצדורות רפואיות שונות ושיפור הקשר בין החולה לבין הצוות המטפל, עשויים לסייע בזירוז תהליכי החלמה, בקיצור ימי אשפוז, בירידה בצריכת תרופות ובעלייה בשביעות הרצון של המטופלים.
הפסיכולוגים הרפואיים מתמקדים בשלושה תחומי עיסוק:
- יישומי
- מחקרי
- הוראה
1. בתחום היישומי נמצא פסיכולוגים העובדים במערכת הבריאות, ואשר מטפלים ויועצים לאנשים בנושאי בריאות והתמודדות עם מגבלות, מחלות, אבדנים ונכויות. זאת, תוך שימוש בטכניקות שנגזרו מגישות פסיכולוגיות שונות והותאמו למטרות אבחון, טיפול, שיקום, מניעה והדרכה בהקשר לבריאות ולחולי גופני. ניתן לראות שהפסיכולוגיה הרפואית היישומית חובקת את כל הרצף של בריאות וחולי החל בעבודת מניעה ובהכנה מוקדמת לפרוצדורות רפואיות דרך תמיכה בחולים הנזקקים לטיפולים רפואיים שונים, מתן סיוע נפשי לחולים שחלו במחלות אקוטיות או במחלות כרוניות, ועד לטיפול בחולים סופניים.
הפסיכולוג הרפואי מיישם בעבודתו שיטות טיפול התואמות את מבנה המערכת הרפואית ואת אופי הבעיות המופנות אליו, זאת תוך התמקדות בטיפולים קצרי מועד ושימוש בטכניקות פסיכופיזיולוגיות: הרפיה, היפנוזה, ביופידבק, גישות קוגניטיביות והתנהגותיות. ההתערבות נעשית ברמה האינדיבידואלית, המשפחתית והקבוצתית. כמו כן מייעץ הפסיכולוג לצוות הרפואי בסוגיות פסיכולוגיות המתעוררות בעבודתם.
הפסיכולוג הרפואי משתתף בישיבות צוות ובביקורי רופאים. כמו כן הוא משתתף במפגשים קבוצתיים של פסיכולוגים ממחלקות נוספות בבית החולים למטרות לימוד משותף, הדרכה, דיון בבעיות מקצועיות המתעוררות בעבודה, ובקשיים האישיים המתעוררים בעבודת הפסיכולוג החשוף מידי יום למפגש עם חולי, טראומה ומוות.
2. בתחום המחקרי נמצא פסיכולוגים המקיימים מחקרים, אם במעבדה ואם במערכות הבריאות, שמטרתם להבין את קשרי הגומלין בין המערכות השונות. דוגמאות אפשריות: השפעת דחק נפשי על התפרצות מחלות ותופעות גופניות, יעילות תמיכה חברתית בהתמודדות עם מחלות גופניות וכו'.
.3הוראת הפסיכולוגיה הרפואית בארץ מתקיימת במוסדות להשכלה גבוהה על ידי פסיכולוגים העוסקים במחקר ו/או בעבודת שדה. בשנה"ל תשס"ד נפתחה במכללה האקדמית תל אביב-יפו תכנית לימודים לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית, התכנית קיבלה הכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית
- פיתוח והפעלה של כלי מיון, של מערכות מיון ושל מרכזי הערכה.
- פיתוח והפעלה של מערכות הערכת עובדים.
- עריכת מחקרים יישומיים: ביצוע סקרים ארגוניים, ביצוע מחקרי הערכה לפרויקטים.
- פיתוח והפעלה של תוכניות חזרה לפוטנציאל העבודה לאחר משבר: פיטורין, אבטלה, אובדן כושר עבודה.
- ייעוץ לבחירת מסלול לימודים, ייעוץ לבחירת מקצוע בשלבים שונים של התפתחות הפרט.
- אבחון, ייעוץ וליווי בפרשות דרכים תעסוקתיות, בכל שלבי הקריירה.
- פיתוח והנחייה של תוכניות לעובדים בדרגים השונים בכל הקשור בפיתוח מיומנויות, פיתוח והעצמה של עתודה ניהולית, בנייה ופיתוח של צוותים.
- תכנון וליווי של שינוי ארגוני כמו: הכנסה של שיטות עבודה חדשות, הטמעת מערכות מידע חדשות, צמצומים, מיזוגים.
- ענף 1 - מבחנים, הערכה, מיון וברירה
- ענף 2 - ייעוץ תעסוקתי
- ענף 4 - ייעוץ ופיתוח ארגוני
* (ענף 3 : הנדסת מערכות אנוש - אינו קיים יותר כמסלול התמחות)
פסיכולוגיה קלינית פסיכולוגיה רפואית פסיכולוגיה חינוכית פסיכולוגיה שיקומית פסיכולוגיה תעסוקתית פסיכולוגיה ארגונית פסיכולוגיה התפתחותית פסיכותרפיה אבחון פסיכולוגי היפנוזה
בקשה לרישום משתמש חדש