התמודדות עם המצב הבטחוני בעוטף עזה- ד"ר נועה ברק
התמודדות עם המצב הבטחוני בעוטף עזה
ד"ר נועה ברק, פסיכולוגית קלינית ורפואית
המציאות בשדרות ובעוטף עזה בשנים האחרונות ובימים אלו במיוחד מאופינת במתקפות טילים. ישיבה ממושכת במרחבים מוגנים, חוסר ודאות, פצועים, הרוגים ומאבטחים הם חלק בלתי נפרד מחיי היום יום.מציאות זו משפיעה על כולנו : אלו שנפגעו , אלו שניצלו , כוחות הביטחון וההצלה, אנשים שאיבדו את יקיריהם, אנשים שראו מראות קשים או באופן אישי או שצפו באירועים שוב ושוב בטלביזיה.
שלא כמו באסונות אחרים שהיה להם סוף, אין לדעת מתי יסתיים המצב הנוכחי.
ישנן תגובות רבות לאירועים, שרובן נורמליות לחלוטין . יתכן ואתם חווים את כולן או את חלקן. בחרנו לפרט את התגובות הרגשיות, הגופניות והמחשבתיות לאירועים , כמו גם מידע ראשוני על התמודדות.
אנשים שונים מגיבים לאירועים קשים בדרכים שונות.
זיכרונות קשים וחלומות ביעותים.
תגובות גופניות:
יש שונות גדולה בדרכים בהן אנשים מגיבים גופנית לאירוע טראומטי תגובות אפשריות:
קשיי שינה: קושי להירדם, יקיצות מרובות במהלך הלילה, התעוררות מוקדמת מהרגיל.
מה ניתן לעשות בכדי לשפר את ההרגשה:
מתח ממושך עלול לגרום לבעיות גופניות. הוא עלול להגדיל את הסיכון להתקפי לב או לשבץ מוחי, להחריף בעיות כרוניות כמו אולקוס, סוכרת או בעיות עור. אם אתם בהשגחה רפואית, זכרו לקחת את התרופות בזמן ולהגיע לבדיקות בזמן.
פעילות גופנית עוזרת להקלת מתחים. הליכה ברגל, שחייה, הרפיה, יכולות לשפר את ההרגשה. גם תחביבים כמו צפייה בסרט, קריאת ספר, משחקי חברה, טיולים או התרועעות עם חברים ומשפחה יכולים להועיל.
שמרו על עצמכם. זכרו לא להיות רעבים, כועסים, בודדים או עייפים. אכלו נכון, תשנו מספיק, חלקו את הרגשותיכם עם משפחה, חברים או עמיתים לעבודה. למדו איך אחרים מתמודדים ותרגישו פחות לבד.
אם נוכחתם ישירות באירוע :
אם נפגעתם או איבדתם קרוב משפחה או חבר, יתכן ותזדקקו לעזרה על מנת להתמודד. שוחחו עם חברים וקרובי משפחה או עם אדם שאתם סומכים עליו. תוכלו לקבל הפנייה לעזרה בפורום הפתוח של הסתדרות הפסיכולוגים.
בהפ"י יש צוות מקצועי העומד לרשותכם בכל בעיה.
ממה להימנע:
שתיית אלכוהול, שימוש בסמים, או נטילת תרופות הרגעה ללא פיקוח רפואי אולי יקלו עליכם בטווח הקצר אך יחריפו את הבעיה בטווח הארוך. אם אתם חושבים שיש לכם בעיה , אנא פנו לפורום.
סיוע לילדים:
התגובות של ילדים לאירועים תלויות במספר גורמים כמו האם הילד נחשף ישירות לאירוע, האם איבד בן משפחה או חבר או מכר, גיל הילד, האם הילד נחשף לטראומה בעבר,כמה הילד צפה באירועים בטלביזיה. ילדים עלולים לפתח תגובות מאוחרות. אבדן אמון במבוגרים ופחד מהשנות האירועים ה תגובות שכיחות אצל ילדים שנחשפו לאירועים טראומטיים. התגובות משתנות בהתאם לגיל הילד.
תגובות אופייניות יכולות לכלול פחד מפרידה מההורים, פחד מחושך, יותר בכי, הצמדות להורה, חזרה להתנהגות האופיינית לגיל צעיר יותר כמו מציצת אצבע או הרטבה לילית.
ילדים בגילאי 6עד 11 עלולים להפגין התנהגות פרועה,לגלות קשיים בקשב ובריכוז,להימנע מללכת לבית הספר, לפתח בעיות שינה, להיות עצבניים עם התפרצויות זעם, להתלונן על מיחושים שונים כמו כאבי ראש או כאבי בטן ללא סיבה רפואית.
עלולים לפתח סימפטומים כמו מבוגרים הכוללים סיוטי לילה, פלשבק ים, עמימות רגשית, דיכאון, שימוש בסמים, התנהגות אנטי חברתית. יתכן ויחושו אשמה על חוסר יכולתם למנוע מוות או פציעה.
הורים ומבוגרים אחרים יכולים לסייע לילדים להתמודד. הקשיבו לילדים מבלי למתוח עליהם ביקורת. הבהירו לילדים כי תגובותיהם נורמליות וזה בסדר להביע אותן. תנו גיבוי לתחושות של עצב, צער ובכי. אם אתם זקוקים לעזרה או להדרכה פנו לפורום שלנו וצוות מקצועי ומיומן יסייע לכם.
אם הבעיות מחמירות:
התגובות הרגשיות והגופניות שצוינו לעיל הן נורמליות. מרבית האנשים יתגברו עליהן בתוך זמן קצר. במקרה והתגובות ממשיכות או מחריפת פנו לעזרה. אתם יכולים לפנות לרופא המשפחה, למטפלים או לפנות אלינו .
אם אתם מתקשים בתפקוד היום יומי (רחצה, אוכל), אם אתם מתקשים ללכת לעבודה או לטפל בילדים, או אם אתם משמשים בסמים או באלכוהול על מנת להתמודד,שוחחו עם מישהו שאתם סומכים עליו או עם רופא המשפחה או פנו אלינו וצוות מקצועי יעמוד לרשותכם בכל פניה.
אם אתם חשים בדחף לפגוע בעצמכם או באחרים או חשים בסימפטומים מפחידים וממושכים , פנו למיון.
טראומה שדרות מצב בטחוני נועה ברק פסיכולוגיה קלינית פסיכולוגיה חינוכית פסיכותראפיה טיפול נפשי שיקום פסיכודיאגנוסטיקה הטרדה מינית היפנוזה חיפוש פסיכולוג נוירופסיכולוגיה
בקשה לרישום משתמש חדש