This text will be replaced

ילדים בכל הגילאים חווים בימים אלה לחץ מתמשך ואף חרדה עקב האיום המתמשך של טילים על בתיהם ומשפחתם, בעקבות המלחמה בעזה והשלכותיה על האוכלוסייה האזרחית בישראל. הילדים שנמצאים בסיכון גבוה יותר הם אלה שחווים את איום הטילים מדי יום, חלקם מזה שנים רבות, או כאלה שחוו אובדן במשפחה בעקבות הלחימה בעזה או בעקבות פיגועי טרור או טילים בשנים האחרונות. ילדים עם לקויות, אשר חלקם פגיעים יותר או מסוגלים פחות להתמודד עם מצבים מורכבים ומעוררי חרדה, יכולים להיות בסיכון גבוה אף יותר מבני גילם בעלי ההתפתחות התקינה. לפניכם כמה עצות אשר יוכלו לסייע לכם ההורים לילדים עם לקויות במצב הנוכחי. חלק מהעצות ומהמידע שלהלן יוכלו לשמש אתכם גם בזמן רגיעה.

פחד כרוני או תגובות לחץ לטראומה יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. ילדים עם לקויות (למשל, לקויות למידה, לקויות שמיעה או פיגור שכלי) יכולים לתפוס באופן מוגזם את הסכנה לעצמם או לבני משפחותיהם, במיוחד אם המידע המגיע אליהם מחברים, משיחות חולין ומאמצעי התקשורת אינו מתווך להם כראוי בהתאם ליכולתם השכלית, השפתית, ולרמתם ההתפתחותית. חלק מהם יתקשה להקדיש תשומת לב למידע המגיע אליהם מההורים, חלקם יהיו טרודים במחשבות שליליות, אחרים עלולים להרגיש הלם, ואחרים עלולים להפגין פחד במצבים עימם התמודדו ללא קושי בעבר. כמו כן, יהיו ילדים אשר יתקשו להתמודד עם מצבים שלא היוו קושי לפני כן או שיימנעו ללכת לביה"ס (באזורים שאינם תחת איום מיידי של טילים ושבתיה"ס בהם פועלים כסדרם). סימנים נוספים ללחץ ולחרדה יכולים להיות התנהגות מוחצנת (בעיות התנהגות) בכיתה, עוינות ותגובות המצביעות על 'פתיל קצר'. ייתכן ותגובות אלה מצביעות על נסיונו של הילד להחזיר לעצמו שליטה במידה כזו או אחרת על חייו במצב שבו הוא מרגיש שאיבד שליטה. על כן, חלק מכם ייטו לסרב או להתנגד להורים. לעיתים יהיו ילדים אשר יביעו כעס ואף התפרצויות זעם כלפי מבוגרים או בני גילם, משום שאינם יכולים להביע כעס זה באופן ישיר כלפי משלחי הטילים והמפַגעים

אצל ילדים אחרים נראה דווקא את התגובה ההפוכה - הסתגרות ו'התכנסות פנימה', הפחתה בתקשורת וביכולת לשתף אחרים ברגשותיהם.

ניתן לסייע לילדים להתמודד עם חששותיהם ופחדיהם בכמה דרכים. להורים המעוניינים במידע נוסף, בסוף המאמר ישנם כמה קישורים לקריאה נוספת.

תנו לילדים הזדמנות לדבר ולהביע את רגשותיהם. העצות שלהלן יוכלו לשמש אתכם גם לאחר החזרה לשיגרה.

ילדים המתקשים בתקשורת או צעירים מדי יוכלו אולי להביע את מה שעובר עליהם באמצעים אומנותיים שונים אותם יש להכין מבעוד מאוד או באמצעות כתיבה. אפשרות נוספת היא להציע להם תמונות שיסייעו להם להראות לכם מה הם מרגישים, למשל באמצעות שעון רגשות או דף עבודה של רגשות או פוסטר של רגשות (באנגלית). ייתכן ויהיה צורך לשלב גם תמונות וגם כלים לתקשורת בעת מצוקה, כגון "אני זקוק לחיבוק" או "אני צריך להירגע". יהיו ילדים עם לקויות עם חששות הקשורים באופן ספציפי ללקות שלהם. למשל, ילד עם לקות מוטורית (כגון שיתוק מוחין) וקושי תנועתי עלול לחשוש ממה שיקרה לו בעת אזעקה או נחיתת טילים. יש לתת לילד כלים ומענה כיצד להגיע בזמן למקום בטוח בכל מקום בו הוא נמצא ולהבטיח לו שלא יושאר מאחור.

מדיניות "דלת פתוחה". יהיו ילדים אשר לא ירגישו לדבר על רגשותיהם ופחדיהם בנוכחות בני משפחה או ילדים אחרים, אבל ירצו לדבר איתכם בזמן אחר. חלקם אינם בשלים עדיין או מסוגלים לדבר על מה שהם חווים. חשוב להסביר להם שגם אם הם לא רוצים לדבר עכשיו על מה שעובר עליהם, הם יכולים לפנות אליכם מאוחר יותר. אל תכריחו אותם לדבר.

עיזרו לילדים לזהות מצבי סיכון ממשיים ולהבחין בינם לבין אלה המדומיינים או מועצמים. עיזרו להם להגביר את תחושת המוגנות שלהם באמצעות הסבר שהמדינה והצבא עושים בימים אלה ככל שביכולתם כדי להגביר את ביטחונם. הבטיחו להם שגם אתם עושים כמיטב יכולתכם כדי להגן על עצמכם ועליהם. דאגו להיות מעודכנים לגבי הנחיות פיקוד העורף לגבי איזור המגורים שלכם.

עיזרו להם להגביר את תחושת השליטה והמסוגלות שלהם באמצעות רשימה שתכתבו ביחד של דברים שהם יכולים לעשות כדי להגן על עצמם. חשוב לא פחות לתרגל איתם את הדברים שרשמתם. ילדים רבים עם מגוון לקויות רוכשים מיומנויות באופן יעיל יותר דווקא באמצעות התנסות ולא באמצעות דיבור עליהן.

דרך נוספת להגביר שליטה ותחושת ביטחון היא תכנון פעילויות יומי. אחד הדברים שמקשה מאוד על ילדים הוא שבירת השגרה. תכננו וידעו את הילדים לגבי אותן פעילויות שעליהן יש לכם שליטה (למשל, בבית, או מתי אתם יוצאים וחוזרים מהעבודה וכד').

כמו כן כדאי ללמד את הילדים שיטות לשליטה עצמית ולהרגעה, במיוחד כאלה אשר עזרו לו להתמודד בעבר עם מצבי לחץ ומצוקה.

הסחת דעת: מיצאו עבורם פעילות שתעסיק אותם – פרויקט או תחביב, אשר ימקד את מחשבותיהם יותר על הפעילות הנוכחית ופחות על מה שקורה או שעלול לקרות. זו יכולה להיות הזדמנות נהדרת לבלות זמן איכות משותף ביחד, אשר נוצר עקב אילוצי המצב הנוכחי. למשל, יהיו הורים שירצו להקדיש קיר של המקלט או הממ"ד לצביעה ולציור של הילדים. תמיד אפשר לצבוע אותו אח"כ בצבע אחיד. אפשר כמובן לתכנן עם הילדים ציור קיר גדול. אפשר גם לקבל רעיונות בפורום "אמנות שימושית לילדים" או ברשימת הפורומים של "עשו זאת בידיכם" ובאתר של ענת לנדאו "קסם היצירה".

ילדים עם לקויות התפתחותיות רחבות היקף (PDD): ילדים אלה עלולים לחוות מצוקה עקב המצב המתמשך, אך יתקשו להביע את עצמם ואת פחדיהם ודאגותיהם. כמובן שיכולת ההבעה תלויות ברמה ההתפתחותית, התקשורתית והשכלית של הילד. כדאי לשים לב לרמזים התנהגותיים לגבי מה שהם חווים ומרגישים בתקופה זו ולהעניק להם כלים לתקשורת (ראו הצעות לעיל). עד כמה שהדבר ניתן, חשוב לספק להם שיגרת יומיום בשל החרדה הנוספת שתיווצר אצלם עקב השינויים בהרגלים, במקום מגורים וכד'. יהיו ילדים אשר עלולים לחזור על משפטים ששמעו מאחרים סביבם או מהטלוויזיה, אשר יכולים להוסיף לחץ וחרדה לסובבים אותם (כמו, "הטיל ייפול עלינו" וכיו"ב). חשוב ללמד אותם להימנע מהצהרות כגון אלה, לתת להם מידע קונקרטי ותמציתי המתאים לרמתם ההתפתחותית והתקשורתית, ולתת להם כלים להביע את עצמם (למשל, "אנחנו שומרים על עצמנו" או "אנחנו מוגנים במקלט").

ילדים עם פיגור שכלי: רבים מילדים אלה יתקשו להבין את המצב או אירועים שונים אליהם הם נחשפים מהחדשות או מאחרים סביבם. פעמים רבות הם יגיבו לאור תגובות של אחרים סביבם למצב. לכן, תחילה יש לבדוק עד כמה הילד מבין את מצב החירום ומתייחס אליו. על השיחות עם הילד להיות ספציפיות, קונקרטיות ומותאמות לרמתו ההתפתחותית, השכלית והשפתית. חלק מהילדים יוכל להבין טוב יותר באמצעות תמונות, אך יש לברור ולבחור את התמונות.

ילדים עם לקויות למידה או לקויות שמיעה: יהיו ילדים עם לקויות למידה אשר יצטרכו מידע ותמיכה שונים מאלה של בני גילם ללא לקויות למידה, ואחרים יוכלו לקבל אותו מידע ותמיכה כמו אחרים בני גילם. אם יש לילד קושי להבין את המדווח באמצעי התקשורת או דיונים בכיתה או במשפחה, חשוב לשלב בהסברים המילוליים גם תמונות ואמצעים חזותיים, להשתמש במושגים קונקרטיים ולבדוק את ההבנה לגבי מילות מפתח. יהיו ילדים עם לקויות למידה שיזדקקו לכלים לשליטה בכעס ובשליטה עצמית. מספר דוגמאות ניתן למצוא תחת הכותרת "שיטות הרפיה פסיכולוגיות" באתר של ד"ר ברוך אליצור.

ילדים עם לקויות פיזיות או לקויות ראיה: ילדים אלה עלולים להיות חרדים בשל המגבלות התנועתיות ו/או קשיי ניידות שהלקות שלהם גורמת להם. הם חייבים לדעת שאתם והם עושים ככל שניתן כדי להגן על ביטחונם. שוחחו עימם על התמודדות במצבי חירום, אסטרטגיות הגעה תוך זמן קצר למקום בטוח בכל מקום בו הם נמצאים, וככל שניתן – תרגלו זאת איתם. דאגו לפנות מכשולים בדרך למרחב המוגן באיזור המגורים ובתוכו.

הורים יכולים גם להציץ בטור של לימור לוקוב "בעיות קשב וריכוז - תחת איום טילים", העוסק בחרדות ובקשיי קשב שנוצרו עקב המצב בקרב ילדים בעלי התפתחות תקינה

עצות לצוות החינוכי באתר שפ"ינט, הכוללות הנחיות למבוגרים אחראים להתנהגות עם ילדים בשעת חירום והנחיות לשיחות עם ילדים שחזרו ללימודים מחופשת חנוכה במהלך מבצע "עופרת יצוקה"

 

חלקים מתוך הכתבה נלקחו מתוך:

Taken from "Coping with Terrorism - Helping Children with Special Needs: Tips for School Personnel and Parents," NASP.

 

נכתב ע"י ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי מומחה בטיפול בילדים עם לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז ולקויות שמיעה. מרצה בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך אחוה.