עבודת הפסיכולוג בשב"ס
הפסיכולוג בשירות בתי-הסוהר
שפרה לב – ראש ענף פסיכולוגיה, שירות בתי הסוהר
אמירה גרינברג-כגן – פסיכולוגית בית הסוהר איילון
על פניו, נראה שטיפול פסיכולוגי בבית הסוהר הוא בלתי אפשרי. חומות , מנעולים, בגדי אסיר, מדים (אנשי הטיפול בכלא לובשים מדים) – כל אלה נראים כבלתי מאפשרים מסגרת לטיפול קליני או שיקומי. אולם למעשה, עבודת הפסיכולוג בשירות בתי- הסהר דומה במרכיביה לעבודת הפסיכולוג בכל מסגרת ציבורית אחרת.
אנשי הצוות המקצועי העוסקים בנושא כוללים פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים וקרימינולוגים קליניים. כאמור הפסיכולוג הוא חלק מסגל הקצינים בבית הסוהר.
הפסיכולוג עורך אבחונים, מספק חוות דעת לוועדות שונות, ומטפל באופן פרטני וקבוצתי. לעיתים מתבצע בכלא גם טיפול זוגי/משפחתי. הפסיכולוג נוטל חלק בפעולות התערבות בשעת משבר, הן בקרב האסירים והן בקרב אנשי הסגל. נוסף על כך , מעביר הפסיכולוג סדנאות, ימי עיון והדרכות בנושאים רלוואנטיים לאנשי סגל (זוטרים ובכירים).
בגלל הסוג המיוחד של האוכלוסייה ובשל השונות של המסגרת, קיימים מרכיבים ייחודיים אחדים בעבודת הפסיכולוג.
מאפייני האוכלוסייה:
אוכלוסיית שב"ס מונה כ- 11,000 אסירים, מתוכם כ- 9,000 אסירים פליליים. יש לציין את ההרכב המגוון של אוכלוסייה שהינה רב-בעייתית בבסיסה, הכולל (נשים/ גברים, נוער/ מבוגרים, קשישים בעלי נכות פיזית על כל סוגיה/ נכות נפשית על כל גווניה ונכות שכלית).
גם הנושאים שאנו מתמחים בהם הינם מהנושאים העומדים היום במרכז ההתעניינות הציבורית בחברה הישראלית: סמים, אלכוהול, אלימות בכלל ובמשפחה בפרט, עבירות מין כולל במשפחה.
מאפייני המסגרת:
הפסיכולוג לובש מדים והוא חלק מסגל בית-הסוהר. חיי בית-הסוהר מכתיבים דינאמיות ואינטנסיביות על בסיס יום-יומי, וסדר היום המתוכנן והמובנה משתנה בדרך כלל בשל אירועים בלתי צפויים. הפסיכולוג נדרש להגיב לא רק מקצועית אלא גם במהירות ובגמישות. עליו להפעיל שיקול דעת הלוקח בחשבון מעבר לכללים המקצועיים גם את שיקולי המערכת שהיא בטחונית באופיה ולא טיפולית.
על-פי החוק המערכת כולה אחראית אחריות כוללת לשלומו הפיזי והנפשי של האסיר. האחריות הזאת חלה 24 שעות ביממה. מכאן שהטיפול באסיר הינו מערכתי מול מסגרת השב"ס, מול המשפחה ומול הקהילה.
התמהיל של מאפייני האוכלוסייה ושל מאפייני המסגרת יוצר סביבת עבודה מאתגרת מאוד, המתגמלת ונותנת סיפוק לכל העוסקים במלאכה.
מאפייני העבודה של הפסיכולוג בשב"ס:
עבודת הפסיכולוג בשב"ס כוללת עריכת אבחונים, טיפולים פרטניים וטיפולים קבוצתיים והדרכת הסגל.
אבחון:
האבחון הוא כלי חשוב לקביעת מטרות טיפוליות ושיקומיות של הפסיכולוג או העובד הסוציאלי. נוסף על כך, מהווים האבחונים כלי תומך החלטה בוועדות הפנימיות (התאמה לחופשות, ועדת שחרורים, ועדת העברה לבית-סוהר אחר, ועדת הפרדה) ובוועדות בין-משרדיות בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה (ועדה למניעת אלימות המשפחה, ועדה הדנה בעבריינים שביצעו עבירות מין במשפחה). האבחונים כוללים את בטריית המבחנים הסטנדרטיים (רורשאך, וכסלר, בנדר, ציורים, TAT) ובנוסף להם נעשה שימוש רב במבחן ה- MMPI-2, שנמצא יעיל וחסחוני במיוחד לזיהוי מאפיינים עבריייניים ותוקפנות.
באמצעות האבחון מתקבלת תמונה אישיותית של האסיר, התמונה הזאת היא הבסיס להערכת מסוכנות של האסיר כלפי עצמו (רמת מסוכנות אובדנית) וכלפי אחרים.
בתקופה האחרונה נערך ניסיון להשתמש בכלים אבחונים ייחודיים לנושא הפסיכולוגיה המשפטית, כגון מבחן ה- PCL-R, המאבחן סוג ורמה של פסיכופתיה.
טיפול:
קיימים סוגים אחדים של התערבות טיפולית. לצד טיפול קליני דינאמי ארוך-טווח נעשות התערבויות קצרות מועד. אל הטיפול הארוך מופנים לאחר תהליך מיון וסינון אסירים שקיימת אצלם יכולת להיתרם מתהליך טיפולי והמביעים צורך ורצון לכך. בטיפול קיימת בדרך-כלל התמקדות בתהליכים שהובילו את האדם לבצע את העבירות ועיבוד של משמעות ביצוע העבירה והשלכותיה (רצח, אלימות במשפחה ועוד).
להתערבות טיפולית קצרת-מועד, מופנים אסירים החווים משבר חריף (אובדן, אירוע ברמה משפחתית, דחיית ערעור בבית המשפט העליון וכיו"ב) ומצויים בסכנה אובדנית. עיקר הטיפול קצר-המועד הוא התארגנות וחזרה לתפקוד שקדם למשבר.
חשוב לציין כי חלק ניכר מאוכלוסיית הכלא כולל אנשים, הסובלים מהפרעות אישיות (אנטי-סוציאליות, גבולית, נארקיסיסטית ועוד), הבאות לעיתים לידי ביטוי מוקצן שבדרך כלל אינו נצפה מחוץ לחומות הכלא. הביטוי המוקצן הזה מחייב מעורבות ייחודית ברמה מקצועית גבוהה.
טיפול קבוצתי:
הפסיכולוג מנחה קבוצות (בדרך-כלל עם עובד סוציאלי) שונות, בהתאם לפעילויות ולאוכלוסיות של בתי-הסוהר השונים. קיימת מעורבות טיפולית קבוצתית בתחום הגמילה מסמים ומתקיימות קבוצות מובנות בנושא ניהול כעסים וקבוצה להתמודדות עם לחצים. בקבוצה הזאת נמצאים אסירים במצוקה נפשית גבוהה והיא מתקיימת כדי למנוע נסיונות אובדניים. בשנה האחרונה לוקחים הפסיכולוגים חלק בפרויקט נסיוני של קבוצות פסיכו-חינוכיות המיועדות לעברייני מין.
הדרכת סגל :
הפסיכולוג מעביר הדרכות לאנשי סגל (זוטרים ובכירים) בנושאים שונים. כגון: סדנה לזיהוי מצבי מצוקה ומשבר בקרב אסירים (שהועברה למפקדי האגפים), יום עיון מרוכז בנושא טכניקות התערבות במצבי משבר (דיבוב פסיכולוגי, הצטרפות והובלה) (שהועברה לעובדים סוציאליים ולקציני רווחה בכל בתי-הסוהר), הרצאה בנושא התנהגות אוכלוסייה במצבי חירום (שהועברה לקציני מטה) ועוד.
הדילמות של הפסיכולוג במערכת שב"ס:
א. הטיפול באנשים עוברי חוק, שגרמו נזק וסבל לקורבנות, מעלה את הקושי של איש המקצוע כאדם המזדהה מוסרית עם הקורבן. עם זאת – כמטפל עליו לעבוד בכלים טיפוליים עם התוקף. התובנה כי הטיפול בתוקף מפחית את המסוכנות שלו, ומונע קורבנות נוספים בעתיד, מקלה על העבודה הטיפולית. והרי שמקרים רבים גם התוקפים היו בעברם קורבנות של אירועי חיים חריגים כדוגמת אלימות מסוגים שונים. במהלך העבודה הטיפולית נעשה עיבוד של הקשר בין היותו של האסיר קורבן בעברו לבין היותו תוקף בהווה.
ב. כקצין לובש מדים מזוהה המטפל עם המערכת שבעיקרה מוגדרת כמערכת של ענישה. על רקע זה- מתן אמון בפסיכולוג שהוא חלק מן המערכת הזאת, אינו מובן מאליו. כדי שתתאפשר עבודה טיפולית מעובד הנושא הזה ונדון במסגרת הבניית החוזה הטיפולי. המקרים שבהם חלה חובת דיווח על הפסיכולוג נאמרים מלכתחילה למטופל (כגון: מקרים שבהם המטופל מספר על כוונות בריחה, פגיעה באסירים או בסגל וכמובן מקרה של איומים בפגיעה עצמית).
ג. לעיתים יש ניגוד אינטרסים בין צרכיו של המטופל לבין צורכי המערכת. במקרים אלה על הפסיכולוג לנווט את עצמו באופן הראוי ביחס לשאלה מיהו הקליינט – המטופל או המערכת? לדוגמה, אסיר הנמצא בטיפול אינטנסיבי בצע אקט אלים חריף כלפי זולתו. האקט הזה מחייב את העברתו של האסיר לבית-סוהר אחר – גם כדי להעניש אותו על המעשה וגם כדי להפריד בינו לבין הנתקף. במקרה כזה צורכי המערכת עדיפים על פני הצורך של המשך הטיפול הפסיכולוגי. לעומת זאת – קיימים מצבים שבהם האסיר משתתף בטיפול, ובשל כך, כל שינוי לגביו יידחה עש לסיום הטיפול. בכל מקרה נלקחת בחשבון דעתו המקצועית של הפסיכולוג – כל עוד אין מניעה בטחונית לכך.
ד. התנאי שבהם מתקיים הטיפול אינם תמיד אופטימליים. מבחינת המיקום – לא בכל בית-סוהר יש חדר טיפול קבוע לפסיכולוג – והן מבחינת הקביעות להתמדה בשעה הטיפולית. ייתכן שבמהלך השעה הטיפולית יתרחש אירוע חירום בבית-הסוהר (הפרה חריגה של השגרה). במקרה כזה כל הפעילות נפסקת באגף באופן מיידי, כולל הפעילות הטיפולית – גם אם המטופל נמצא במצב נפשי קשה המחייב את המשך השיחה הטיפולית.
סיכום:
עבודתו של הפסיכולוג בשב"ס מרתקת, מגוונת ומצריכה מיומנויות אישיותיות ומקצועיות ייחודיות. למרות כל הקשיים והדילמות ברורה לנו השליחות החברתית והמקצועית הכרוכה בעבודתו של הפסיכולוג בבית-הסוהר. אין לנו אלא לסיים ולומר – הצטרפו אלינו לאתגר.
לפרטים: שפרה לב 278662-056 .
פסיכולוגיה שיקומית טיפול קליני פסיכותרפיה טיפול קבוצתי עזרה נפשית דיאגנוסטיקה ייעוץ משפטי פסיכולוגי הטרדה מינית פסיכולוגיה חינוכית
בקשה לרישום משתמש חדש