בישראל, פסיכולוג משתייך לאחד מששת מסלולי ההתמחות הבאים :

1. הפסיכולוג הקליני
2. הפסיכולוג החינוכי
3. הפסיכולוג ההתפתחותי
4. הפסיכולוג השיקומי
5. הפסיכולוג הרפואי
6. הפסיכולוג החברתי-תעסוקתי-ארגוני

 

הפסיכולוג הקליני
מאת: אבי אפרתי, פסיכולוג קליני מומחה, ועד החטיבה הקלינית.

מיהו פסיכולוג קליני ?
פסיכולוג קליני הוא מי שסיים לפחות תואר שני בפסיכולוגיה במגמה טיפולית קלינית, וכן הוסמך על ידי משרד הבריאות, לאחר שעבר בהצלחה ארבע שנות התמחות, ובחינת מומחיות.

שני תחומי עיסוק מרכזיים לפסיכולוג הקליני :
1) פסיכותרפיה לילדים, נוער ומבוגרים.
2) תהליכי אבחון - באמצעות מערך מבחני הערכה אישיותית.

מהי פסיכותרפיה ?
פסיכותרפיה היא מונח כוללני המתאר מגוון שיטות וטכניקות לטיפול במצוקות נפשיות, המתבססות על שיחות.

מתי פונים ?
פסיכותרפיה מסייעת במצבי משבר אישיים, זוגיים או משפחתיים, וכן רלוונטית במצבים בהם קיימת התלבטות כלשהי, מצבי שינוי ומעבר. חשוב לדעת שפסיכותרפיה למבוגרים איננה ייעוץ. מהותה אינו במתן הדרכה פרקטית, אלא בעזרה בפיתוח כלים להיכרות טובה יותר של אדם עם עצמו ועם עולמו. כלים אלו מביאים, בהדרגה, להבנה טובה יותר של הגורמים המעכבים ומעוררי המצוקה בחייו של אדם, בדרך לשינוי.
פסיכותרפיה יכולה להיות ממוקדת בסיטואציה (כגון משבר, קושי או שאלה ממוקדת), ויכולה להוות תהליך ארוך יותר, של עבודה עם דגש על שיפור איכות החיים.
פסיכותרפיה לילדים ונוער
הפנייה לפסיכותרפיה של ילדים ושל בני נוער נעשית בדרך כלל כשההורים ו/או המורים מזהים בעיה ממוקדת או מצוקה בבית, בבית הספר או בעולם החברתי. הטיפול בילדים נעשה, בדרך כלל, באמצעות משחק (ypareht yalp), מאחר שזו דרכם הטבעית של ילדים להתבטא. דרך המשחק אפשר להגיע לעולמם הלא-מודע של ילדים, על הפחדים, החרדות, המצוקות והפנטזיות הלא- מודעות המצויים בו; ובכך לסייע להם למצוא פיתרון למצוקתם, להתחזק, ולחיות חיים נעימים ומשוחררים יותר. טיפול בילדים מלווה בדרך כלל במפגשי הדרכה עם ההורים.

סוגי טיפול שונים:
פסיכותרפיה כוללת מגוון טכניקות וביניהן: טיפול המתמקד ברגש וברבדיה הלא-מודעים של הנפש (פסיכו-דינמי), טיפול המתמקד בשינוי מעשי בהתנהגות (ביהביוריסטי), טיפול המתמקד בשינוי מערך התפיסות והמחשבות (קוגניטיבי), או טיפול המשלב את שתי הטכניקות האחרונות יחד.

מהו אבחון אישיותי ?
לפעמים בתחילת טיפול, המטפל מתקשה להגיע למסקנה ברורה לגבי הבעיה המטרידה את האדם מתוך המפגשים עצמם. במצב זה נהוג להשתמש במבחני הערכה אישיותית, המספקים הבנה רחבה יותר של התמונה האישיותית, ויכולים, לפיכך, לסייע מאוד בהתוויית התהליכים הטיפוליים.

היכן עובדים פסיכולוגים קליניים?
פסיכולוגיים קליניים עובדים בשירות הציבור - בבתי חולים ובמרפאות; ומועסקים על-ידי קופות החולים השונות. כמו כן, מרבית הפסיכולוגים הקליניים עובדים בקליניקות ובמכונים פרטיים ברחבי הארץ.

למעלה



 

הפסיכולוג החינוכי
מאת: ציפי חייקין, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, יו"ר החטיבה החינוכית בהפ"י

הפסיכולוגיה החינוכית ממוקדת בעבודתה במערכת החינוכית (חינוך רגיל וחינוך מיוחד) בתלמידים ובהוריהם, במורים ובמנהלים, בגננות, ביועצות, בצוותים הפדגוגיים וביחסי הגומלין ביניהם.

רוב הפסיכולוגים החינוכיים מועסקים בשירותים הפסיכולוגיים המקומיים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. שירותים אלה פועלים במסגרות הלימודיות המקומיות הכוללות: גני ילדים, בתי-ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים.

הפסיכולוג החינוכי עוסק בראש ובראשונה באבחון ובהדרכה, בקונסולטציה ובליווי לצוותים פדגוגיים, בקידום תהליכי צמיחה רגשית וחינוכית במערכת החינוך, במניעה ובטיפול.
הפסיכולוג משתתף בפורומים בין-מקצועיים במערכת החינוכית לשם בניית תוכניות התערבות רב-מקצועיות לילדים הזקוקים לכך. הפורומים עוסקים במגוון רחב מאוד של נושאים העולים תוך כדי עבודה שוטפת עם המערכת. לדוגמא; טיפול באלימות, הטמעת אסטרטגיות למידה, התמודדות עם מצבי חרדה בבחינות, עבודה על פיתוח צוות, על יחסי מנהל ומורים ועל יחסי מנהל והורים, הכנת תוכניות מניעה בנושאי סמים, אלכוהול, נהיגה, גיוס לצה"ל, מעברים וכד'.

הפסיכולוג מלווה את הקמתן של מסגרות חינוך פיתוחן וסגירתן על פי המתבקש. בעבודת הפסיכולוג החינוכי מושם דגש על המלצות להקמת מסגרות חינוכיות מיוחדות (פיגור, מחוננות, ליקויי למידה, קשיים רגשיים וכדומה) על מנת לשלב בהן אוכלוסייה בעלת צרכים חינוכיים מיוחדים. הפסיכולוג החינוכי משמש כמומחה להשמת ילדים בחינוך מיוחד על-פי חוק, ומשתתף בוועדות החלטה שונות בלשכות הרווחה לקביעת הוצאת ילד למוסד, למשפחה אומנת או לאימוץ. כמו כן, הפסיכולוג החינוכי הוא מומחה בכיר בצוותים הבונים תוכניות שילוב פרטניות וקבוצתיות לילדים בעלי צרכים מיוחדים. הוא מלווה ליווי מקצועי את התלמיד המשולב, את משפחתו, את הגורמים המשלבים ואת הצוותים החינוכיים המעורבים בתהליך השילוב.

הפסיכולוג החינוכי מטפל, מאבחן ומעריך תלמידים בעלי צרכים מיוחדים כמתחייב מתוך חוק החינוך המיוחד, משתתף בוועדות מתי"א, בוועדות השמה ושיבוץ וכד'. במקרי חירום מקומיים, עירוניים וביטחוניים, הפסיכולוג החינוכי מבצע התערבות ראשונית, מערכתית ופרטנית, במערכת החינוך ובקהילה.


הפסיכולוג החינוכי עוסק באבחון ובטיפול בילדים ובמתבגרים הסובלים מקשיים התפתחותיים, מהפרעות קוגניטיביות, מהפרעות רגשיות ומהפרעות התנהגותיות. הוא משתמש במערכות של מבחנים דיאגנוסטיים פורמליים מקובלים, ובאמצעי הערכה יחודיים, שפותחו במסגרת העבודה הפסיכולוגית החינוכית.
הוא מתמחה בשיטות טיפול מגוונות הכוללות; טיפול פסיכולוגי במגוון שיטות, טיפול משפחתי, קונסולטציה, ייעוץ והדרכה. בעבודה בבית הספר עוסק הפסיכולוג החינוכי בקשת של בעיות נורמטיביות - התפתחותיות, ובבעיות של חריגות: טיפול במצבי לחץ ומשבר, כגון; מעבר מגן לבית הספר, מתיכון לצבא, תפקוד בלימודים, משברים במשפחה ובמצבי חירום.

התערבותו בתחומים אלה נעשית הן בדרך של טיפול ישיר בפונה והן בדרך של טיפול מערכתי עקיף, הבא לעזור למשפחות ולמורים להתמודד עם בעיות ועם קשיים של המופנים.

הפסיכולוג החינוכי מועסק גם על-ידי משרדים ממשלתיים וציבוריים כגון: משרד הרווחה, הסוכנות וכד'. פסיכולוגים חינוכיים עובדים גם בהוראה ובמחקר באוניברסיטאות ובמדרשות להכשרת מורים, ורבים מהם עובדים במסגרות פרטיות.

למעלה



 

הפסיכולוג ההתפתחותי
מאת: ליאורה ברק, פסיכולוגית התפתחותית מומחית ומדריכה, יו"ר החטיבה ההתפתחותית בהפ"י

הפסיכולוג ההתפתחותי מטפל בתינוקות, בפעוטות ובילדים עם קשיים התפתחותיים, עם לקויות מולדות בתחומי ההתפתחות הפיזיולוגיים, הקוגניטיביים, החברתיים וההתנהגותיים ובמצוקות הרגשיות הנלוות להם.
הפסיכולוג ההתפתחותי מטפל במכלול האינטראקציות בין הילד לבין סביבתו במטרה לאפשר הסתגלות, התפתחות והשתלבות טובה ביותר התואמת את יכולותיו של הילד ואת כישוריו בכל התחומים.
עבודתו של הפסיכולוג ההתפתחותי כוללת איתור, אבחון וטיפול בילדים הסובלים:

• מעיכובים ו/או מאיחורים בהתפתחות (מוטורית, שפתית, קוגניטיבית ורגשית).
• מבעיות סומטיות, נוירולוגיות (אפילפסיה, D.D.A, D.H.D.A, P.C וכו').
• מתסמונות גנטיות, ממחלות כרוניות, מפגיעות טראומטיות (מלידה או בשנים הראשונות).
• מקשיי התקשרות ראשוניים, תקשורת חברתית (אוטיזם, D.D.P, D.D.S.M) ומהפרעות התנהגות.

לטיפול הפסיכולוגי ההתפתחותי מספר היבטים:

1. טיפול במערכות היחסים הבין-אישיים של הילד ושל הוריו המאפשר הבנה ותהליך של עיבוד וקבלה של הפגיעה והקושי של הילד.
2. התמודדות עם הקשיים דרך בניית תוכנית טיפולית רב-תחומית שתאפשר התפתחות קוגניטיבית וחברתית תקינה יותר.
3. הדרכת אנשי צוות טיפולי וחינוכי המטפלים בילד בנוסף להורים.
4. הטיפול הפסיכולוגי מאפשר ומסייע לטיפולים הפרה - רפואיים שהילד נזקק להם (ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, פיזיותרפיה וכו').
5. הטיפול המניעתי - קשור באיתור ובאבחון מוקדם שנעשה במרכזים לבריאות המשפחה, במעונות ובמרכזים לגיל הרך, במחלקות ילודים ופגים ובמכונים להתפתחות הילד, המלווים בטיפול יחידני וקבוצתי באמהות (אבות) וילדים, ילדים בסיכון, אמהות בסיכון, אחים ואחיות לילדים מיוחדים וכו'.
6. הפסיכולוג ההתפתחותי המחקרי עוסק בחקר תהליכים, סיטואציות והתנהגויות והבנתם, פיתוח של כלים חדשים להערכה ואבחון, קידום ושיפור עבודת השדה באיתור, אבחון וטיפול.

ההפניה לפסיכולוג ההתפתחותי נעשית ביוזמת ההורים, רופאי ילדים, רופאי משפחה, אחיות לבריאות המשפחה (טיפות חלב), שירותי רווחה, גננות ושירותים פסיכולוגיים.
הפסיכולוג ההתפתחותי עובד במכונים להתפתחות הילד, במרכזים לגיל הרך, ובמסגרות פרטיות.

למעלה




 

הפסיכולוג השיקומי

מאבחן אנשים בעלי מוגבלויות גופניות, נפשיות, שכליות, וחברתיות ומטפל בהם במטרה להביאם, על פי יכולתם לתפקוד תקין.

השיקום הינו תהליך דינאמי ומשתתפים בו צוות רב-מקצועי של רופאים, מרפאים בעיסוק, פיסיותרפיסטים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצי תעסוקה ועוד. מטרתו להביא את האדם למימוש מכסימום הפוטנציאל האפשרי בתחום הפיסי, הנפשי, החברתי, המשפחתי, התעסוקתי ובילוי שעות הפנאי.

אוכלוסיית הנזקקים לשיקום כוללת:
א. בעלי נכות פיסית נראית: שיתוק, עיוורון, כוויות, קטיעות, או בלתי נראית: סכרת, חירשות, מחלת-לב, מחלת כליות.
ב. בעלי נכות התפתחותית.
ג. בעלי מגבלה חברתית-תרבותית: נוער שוליים, עבריינים, מתמכרים לאלכוהול ולסמים.
ד. בעלי נכויות נפשיות-רגשיות: חולי נפש אשר עברו טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי קליני, שאיתם מנסה לעבור תהליך הסתגלות לחיים הרגילים.

הפסיכולוג השיקומי עוזר לפרט ולבני משפחתו להתמודד עם שתי בעיות עיקריות:
הנכות - האובדן הפיסי, והמוגבלות - מכלול המכשולים החברתיים והתרבותיים המקשים על הפרט את סיפוק צרכיו. הוא אוסף נתונים על הנכה, מראיין אותו ואת בני משפחתו, נעזר במערכת מבחנים פסיכולוגיים עם נורמות מיוחדות לנכים, כמו: מדגמי עבודה ושיטות הסתכלות שונות, מבחנים קוגנטיביים לניתוח החשיבה. מערכת מבחנים נוירופסיכולוגיים, המתארת את המיקום ואת רמת הפגיעה המוחית והשלכותיה ההתנהגויתיות והרגשיות וכדומה.

על סמך האבחנה קובע הפסיכולוג השיקומי יעדים אופרטיביים לטיפול. במהלך הטיפול מתייחס למבנה אישיותו של הנכה לדפוסי האינטרקציה שלו עם בני משפחתו ועם הסביבה, וליכולת ההסתגלות של הפרט ושל המשפחה למצב. הטיפול כולל ייעוץ והדרכה לנכה ולבני משפחתו ואיתור שירותים שלהם זקוק הנכה.

קיימים הבדלים בתוכן עבודתו בהתאם למקום עבודתו או התמחותו בנושא מסוים:
א. פסיכולוג שיקומי העובד עם נכים במרכזי שיקום, במכונים או באופן פרטי מעורב בשלב מאוחר יותר - כאשר הנכות והמוגבלות קיימת. מטרת הטיפול היא להביא את האדם להסתגלות מרבית מבחינה אישית, חברתית ותעסוקתית.
ב. פסיכולוג שיקומי העובד בבתי-חולים, בא במגע עם החולה בשלב האקוטי - בעת מצב נפשי כתוצאה ממחלה, הוא מכין את החולה ובני משפחתו לקראת מצב של נכות, לדוגמא: לפני ניתוח קטיעה, השתלת איברים או ניתוח לב, מטפל בחולה כל עוד הוא מאושפז בבתי החולים.
ג. הפסיכולוג השיקומי-תעסוקתי מאבחן ומטפל בעיקר באנשים החייבים להסב את מקצועם כתוצאה מנכות או מוגבלות. עוזר להם לבנות קריירה תעסוקתית ולהשתלב בתעסוקה. כאשר הדבר בלתי אפשרי, עוזר להם לבנות פעילויות לשעות הפנאי. שיטות הטיפול הן התנהגותיות קצרות-טווח.

למעלה



 

הפסיכולוג הרפואי
מאת: ד"ר רבקה יעקובי, פסיכולוגית רפואית מומחית ומדריכה, יו"ר הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה רפואית במועצת הפסיכולוגים

הפסיכולוגיה הרפואית עוסקת ברמה התיאורטית, הקלינית והמחקרית בסוגיית יחסי הגומלין בין גוף לנפש, ובאופן ספציפי יותר בקשרים שבין המשתנים הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגיים והחברתיים, היכולים להשפיע על התפרצות תופעות ומחלות גופניות, דרכי ההתמודדות איתן ומניעתן. הפסיכולוגיה הרפואית התפתחה לקראת סוף המאה ה- 02 לאור השינויים שחלו במפת התחלואה בעולם המערבי, ואשר אופיינו בירידה בשיעור התמותה ממחלות אקוטיות לצד עלייה תלולה בשכיחות מחלות כרוניות. אלו חייבו הערכה מחודשת של המשתנים השונים המשתתפים בתהליכי מחלה ובריאות. נוסף על כך טכנולוגיות מתקדמות פתחו אפשרויות התערבות חדשות ביצירת חיים ובהארכתם, זאת תוך שימוש בטכניקות טיפול חדשניות החל בהפריית מבחנה, פונדקאות וכלה בהשתלת איברים. אלו עוררו סוגיות פסיכולוגיות ואתיות מורכבות אשר חייבו שיתוף פעולה בין הצוות הרפואי לבין המטופל ובני משפחתו, והצריכו פיתוח מיומנויות תקשורת תואמות והכשרת אנשי מקצוע בהתייחס לתהליכי קבלת החלטות. התפתחות רבה חלה גם במחקר הפסיכו-רפואי, התפתחו ערוצי תקשורת בין המקצועות השונים העוסקים בנושאי בריאות וחולי ונוצרו תחומי עניין משותפים המאגדים בתוכם דיסיפלינות שונות. הדבר בא לידי ביטוי בהתפתחות תחומים חדשים כגון: פסיכואונקולוגיה, פסיכונוירואימונולוגיה, ובפיתוח שיטות התערבות תואמות הניתנות ליישום במערכת הרפואית. מחקרים שנעשו בתחום מראים שיישום התערבויות פסיכולוגיות תוך התייחסות לאספקטים הנפשיים הכרוכים בפרוצדורות רפואיות שונות ושיפור הקשר בין החולה לבין הצוות המטפל, עשויים לסייע בזירוז תהליכי החלמה, בקיצור ימי אשפוז, בירידה בצריכת תרופות ובעלייה בשביעות הרצון של המטופלים.


הפסיכולוגים הרפואיים מתמקדים בשלושה תחומי עיסוק:

1. יישומי
2. מחקרי
3. הוראה

 
1. בתחום היישומי נמצא פסיכולוגים העובדים במערכת הבריאות, ואשר מטפלים ויועצים לאנשים בנושאי בריאות והתמודדות עם מגבלות, מחלות, אבדנים ונכויות. זאת, תוך שימוש בטכניקות שנגזרו מגישות פסיכולוגיות שונות והותאמו למטרות אבחון, טיפול, שיקום, מניעה והדרכה בהקשר לבריאות ולחולי גופני. ניתן לראות שהפסיכולוגיה הרפואית היישומית חובקת את כל הרצף של בריאות וחולי החל בעבודת מניעה ובהכנה מוקדמת לפרוצדורות רפואיות דרך תמיכה בחולים הנזקקים לטיפולים רפואיים שונים, מתן סיוע נפשי לחולים שחלו במחלות אקוטיות או במחלות כרוניות, ועד לטיפול בחולים סופניים.

הפסיכולוג הרפואי מיישם בעבודתו שיטות טיפול התואמות את מבנה המערכת הרפואית ואת אופי הבעיות המופנות אליו, זאת תוך התמקדות בטיפולים קצרי מועד ושימוש בטכניקות פסיכופיזיולוגיות: הרפיה, היפנוזה, ביופידבק, גישות קוגניטיביות והתנהגותיות. ההתערבות נעשית ברמה האינדיבידואלית, המשפחתית והקבוצתית. כמו כן מייעץ הפסיכולוג לצוות הרפואי בסוגיות פסיכולוגיות המתעוררות בעבודתם.

הפסיכולוג הרפואי משתתף בישיבות צוות ובביקורי רופאים. כמו כן הוא משתתף במפגשים קבוצתיים של פסיכולוגים ממחלקות נוספות בבית החולים למטרות לימוד משותף, הדרכה, דיון בבעיות מקצועיות המתעוררות בעבודה, ובקשיים האישיים המתעוררים בעבודת הפסיכולוג החשוף מידי יום למפגש עם חולי, טראומה ומוות.
 
2. בתחום המחקרי נמצא פסיכולוגים המקיימים מחקרים, אם במעבדה ואם במערכות הבריאות, שמטרתם להבין את קשרי הגומלין בין המערכות השונות. דוגמאות אפשריות: השפעת דחק נפשי על התפרצות מחלות ותופעות גופניות, יעילות תמיכה חברתית בהתמודדות עם מחלות גופניות וכו'.
 
3. הוראת הפסיכולוגיה הרפואית בארץ מתקיימת במוסדות להשכלה גבוהה על ידי פסיכולוגים העוסקים במחקר ו/או בעבודת שדה. בשנה"ל תשס"ד נפתחה במכללה האקדמית תל אביב-יפו תכנית לימודים לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית, התכנית קיבלה הכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

למעלה



 
הפסיכולוג החברתי-תעסוקתי-ארגוני
עיסוקה של החטיבה החברתית-תעסוקתית הנו רחב ומגוון ועוסק בקשר בין עולמו הפנימי-אישי של האדם והשתלבותו הפורמלית והבלתי פורמלית בקבוצות חברתיות שונות, לרבות בעולם העבודה.
לשם כך מפעילים הפסיכולוגים מגוון של כלי אבחון ומיון אסטרטגיות התערבות, ייעוץ, ומחקר.
החטיבה כוללת חמישה תחומים עיקריים:

1. ייעוץ תעסוקתי
2. ייעוץ ארגוני
3. מיון וברירה
4. פסיכולוגיה חברתית
5. פסיכולוגיה של הנדסת אנוש

ייעוץ תעסוקתי
כבר פרויד הדגיש, ששני התחומים העיקריים בחיי האדם הם אהבה ועבודה.
הייעוץ התעסוקתי עוסק בהשתלבות ובהתאמה בין אדם לעיסוקו, תפקודו בעבודה, התקדמות בעולם הקריירה והתנהגותו בצוותים ובארגונים בהם הוא עובד, השתלבות המהווה תנאי חשוב לבריאות נפשית והגשמה עצמית.
הייעוץ התעסוקתי עוסק בגורמים המאפשרים מחד הגשמה עצמית, ביטוי אישי ודרכים לתת מקום לתפיסת עולם ואידיאלים. ומאידך, באפשרות המעשית להגשמה זו: מצב כלכלי, בריאותי, משפחתי, רמת הלימוד המתאפשרת וכ"ו. כך שהייעוץ התעסוקתי מהווה גשר בין עולם "הפנים והחוץ" בין הפרטי לחברתי. לכן, בנוסף לידע הפסיכולוגי, עיסוק בתחום זה מושפע מהשינויים המהירים בעולם העבודה המאפיינים את העידן הנוכחי, ודורש ידע אקטואלי בעולם העבודה והמקצועות שהתמורות בו תדירות.
הייעוץ התעסוקתי הנו תהליך אישי או קבוצתי הניתן לאוכלוסייה מגוונת כגון - מתבגרים הצריכים לבחור מגמת לימודים בתיכון - חיילים משוחררים המחפשים מסלול לימודים או עבודה, סטודנטים המעונינים בהחלפת מסלול הלימוד, תרגום תחומי לימוד לעיסוקים, התפתחות ותכנון קריירה, מבוגרים המתלבטים בגיבוש קריירה שניה ושלישית, עיסוק ספציפי בדרישות המשתנות של קריירה נשית, עיסוק באוכלוסיות מיוחדות כמו בעלי ליקויי למידה ואוכלוסיות מוגבלות אחרות.
בנוסף מתמודדים בייעוץ התעסוקתי עם מצבים בעלי פוטנציאל משברי כגון: פיטורין, שחיקה, פרישה, שינוי קריירה בעקבות גירושין, מחלה וכ"ו.
לייעוץ תעסוקתי פונים אנשים באופן אישי וישיר וכן מופנים אנשים לייעוץ דרך גורמים שונים מהמגזר הציבורי, הפרטי והעסקי כמו: המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, ארגוני עובדים לפני שינוי (צמיחה, הפרטה, הבראה או צמצומים), מטפלים קליניים, משרד הקליטה ועוד. לפעמים ההתערבות של הפסיכולוג היא עקיפה ומתקיימת במתכונת של היוועצות עם גורמים מטפלים אחרים, כגון: עובדים סוציאליים, יועצי תעסוקה, יועצים חינוכיים ועובדי חינוך.
בתהליך הייעוץ נעשה שימוש הן בשיחות והן באבחון פסיכולוגי תעסוקתי מקיף. מערך המבחנים עשוי לכלול: מגוון רחב של מבחני כישורים, אינטליגנציה וכישורים קוגנטיביים, מבחני נטיות וסגנון אישי, שאלוני ערכים וכן מבחני אישיות מובנים והשלכתיים.
בנוסף מקובל בייעוץ התעסוקתי להשתמש בכלי עזר שונים: ספרות מקצועית, אתרי אינטרנט, ידיעוני לימודים, עריכת ריאיונות אישיים עם בעלי מקצועות שונים וכל אמצעי אינפורמטיבי נוסף לגבי מסלולי לימוד וקריירה ולגבי עולם המקצועות.
בתהליך הייעוץ אדם יכול לצפות לדעת יותר על עצמו, מניעיו וצרכיו, ההיסטוריה של משפחתו, בחירותיו המודעות והלא מודעות, זהותו המקצועית וכן על הדרכים לתת משמעות לחייו דרך עיסוקו, והאפשרויות המעשיות להגשים עצמו דרך לימודים ועבודה.
בתהליך, מעודד הפסיכולוג את הפרט להשתתף באופן פעיל בתהליך הבחירה ולקחת אחריות על החלטותיו. תפקיד הפסיכולוג לסייע לנועץ ליצור אינטגרציה בין מאפייניו השונים של האדם: נטיותיו, כישוריו, אישיותו, נתוניו הבריאותיים, לחצים חברתיים, ותכונותיו, וכו. הוא מרחיב את מודעותו ואת יכולת ההתמודדות שלו. בעקבות התהליך, בדר"כ, הפרט יכול להרגיש בטוח יותר בהחלטותיו ובמעשיו בתחום הקריירה, להרשות לעצמו ליטול יוזמות חדשות או לחשוף עצמו להתנסויות חדשות ולהחזיר לעצמו תחושת שליטה בחייו. מיומנויות אלה אמורות לשמש את הפרט גם בהחלטות הבאות בתהליך התפתחותו המקצועי.
אורכו של תהליך הייעוץ משתנה מפגישה אחת או שתיים ומתאים לאנשים שזהותם המקצועית ברורה יחסית, והם נדרשים לברור קצר לשם גיבוש ההחלטה ועד לתהליכים ארוכים יותר הכוללים בירור רחב ומעמיק יותר.


פסיכולוגיה ארגונית
פסיכולוגיה תעשייתית-ארגונית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בפיתוח ידע התורם להבנת התנהגות האדם במסגרות עבודה, וביישומו של ידע זה. פסיכולוג ארגוני מסייע לארגונים בהשגת יעדיהם (הכלכליים והאחרים) באמצאות שיפור תהליכים ארגוניים, פיתוח היכולת הניהולית, וליווי תהליכי שינוי והתחדשות. התחום עוסק בשיפור רווחתו ואיכות חייו של העובד (כמו הגברת שביעות הרצון בעבודה, פיתוח כשריו ומיומנויותיו של העובד, הפחתת תאונות עבודה ומחלות תעסוקתיות ועוד). ובייעוץ בפתרון בעיות במסגרות עבודה (כמו קונפליקטים בין הנהלה ועובדים, יחסי עבודה, היעדרויות, תחלופה, ירידה בתפוקה ועוד).
תחומי העיסוק העיקריים של פסיכולוגים ארגוניים הם: ייעוץ ופיתוח ארגוני, הדרכת עובדים, הערכת ביצוע, פיתוח מערכי רווחה וטיפול בפרט בהקשר לארגוני.
פסיכולוג ארגוני משתמש בכלי עבודה לצורך אבחון הארגון כגון: מבחני הערכה, סקרים, ראיונות ותצפיות. מציג את ממצאיו בכתב ובעל פה ומציע הצעות אופרטיביות לפתרון הבעיה שאיתר.
הפתרונות עשויים להיות מבניים או תהליכיים. הפתרונות המבניים כוללים הצעות לשינוי במבנה הארגוני, בחלוקת עבודה, במבנה העיסוקים בארגון, בתקשורת ועוד. הפתרונות התהליכיים קשורים לפרטים בארגון: שינוי עמדות, פיתוח כשרים, הרחבת ידע, שיפור יחסי עבודה, פיתוח סגנונות ניהול, פיתוח עבודת צוות וכדומה. הפסיכולוג לוקח חלק ביישום הפתרונות שהציע, עוקב אחר יישום פתרונות מבניים, מנתח את השפעתם על כוח האדם בארגון ועל תרומתם לפתרון הבעיות. הוא לוקח חלק ביישום פתרונות תהליכיים על ידי הדרכה אישית או קבוצתית. הפעלת סדנאות בנושאים שונים כגון: פיתוח מיומנויות ניהוליות, סגנונות ניהול ופיתוח צוות. לעיתים נותן ייעוץ אישי למנהלים בבעיות ייחודיות.
פסיכולוג תעסוקתי או ארגוני העוסק במחקר מעבד ומפתח כלי הערכה: כושר, פסיכומטריים, אישיות, נטיות, מצב וכדומה. מגדיר את מטרת המבחן. אוסף מידע על מבחנים קיימים ובודק את התאמתם למטרה. כאשר מחליט לבנות מבחן, ובנה את הפריטים, בוחן מדגם של נבחנים, מעבד סטטיסטית את הממצאים, בונה את המבחן ומחשב נורמות. עורך מעקבים אחר הנבחנים או הנועצים לצורך בדיקת תוקף הניבוי של המבחנים.
נושאי מחקר נפוצים הנם: הערכת עמיתים, שביעות רצון מקליטה והשתלבות בעבודה, לחץ ושחיקה, סגנונות ניהול וכו'.


מיון וברירה
פסיכולוגים בתחום זה עוסקים בפיתוח מערכות מבחנים ושימוש בהם להערכת עובדים והתאמתם האופטימלית למקצוע, למסלול לימודים או לתפקיד בארגון. ההנחה ביסוד המיון היא כי קיימת שונות בין אנשים וכי לאנשים שונים סיכויים שונים להצליח בתפקיד או במקצוע מסוים. מטרתו של הפסיכולוג העוסק במיון היא לזהות דפוסי התנהגות, מאפיינים, תכונות וכישורים ולצפות כיצד אלו יבואו לידי ביטוי בביצוע תפקיד נתון.
תהליך המיון כולל בדרך כלל:

1. הגדרת דרישות התפקיד תוך אפיון מצבי עבודה שונים, אפיוני הארגון שבו הוא מיועד לתפקיד. זאת עושה הפסיכולוג באמצעות ראיון אנשי מקצוע, צפייה בעבודתם, העברת שאלונים וקריאה בספרות מקצועית. לאור דרישות התפקיד מגדיר הפסיכולוג מהן התכונות, הכישורים, המיומנויות והיכולות הנדרשות לשם ביצוע התפקיד.
   
2. בניית מערכות מבחנים כגון: מבחני מצב קבוצתיים, מבחנים אישיים, ראיון עבודה ועוד, זאת לצורך אבחון התכונות והכישורים הנדרשים.
   
3. העברת מבחנים הכוללת: מבחני מצב קבוצתיים, ראיון אישי מבחנים פסיכומטרים.
   
4. כתיבת דו"ח מפורט על האדם והתפקיד
   
5. עיבוד המסקנות עם הגורם המזמין
   
6. עריכת מעקבים לבדיקת טיב הניבוי
   

בנוסף, מנחים פסיכולוגים העוסקים במיון את מקבלי ההחלטות בחברה, בפיתוח מיומנויות שונות הקשורות למיון עובדים כגון: עריכת ראיונות, כישורי תצפיות, הערכת עובדים וקידום הנשים במסלולי הקריירה.


פסיכולוגיה חברתית
פסיכולוגים חברתיים עוסקים בחשיפת הגורמים המשפיעים על התנהגות הפרט במסגרות חברתיות. הם בוחנים וחוקרים עמדות, סטריאוטיפים, דעות קדומות, תפיסה בין אישית, אינטראקציה חברתית, ידידות, משיכה בין אישית, תקשורת, יחסים רומנטיים, תוקפנות, מתן עזרה, קונפורמיות והשפעה חברתית. הפסיכולוגים החברתיים עוסקים בבחינת מערכות היחסים ההדדיות בין בני אדם, ובבדיקת השפעת הקבוצה על התנהגות הפרט והשפעת התנהגות הפרט על המתרחש בקבוצה. שיטות הפעולה של הפסיכולוגים החברתיים הן תצפיות, שאלונים, ראיונות ומבחנים ועבודתם העיקרית היא עריכת מחקרים, ניסויים וסקרים. הפסיכולוגיה החברתית מיישמת את הידע במסגרות מגוונות: עסקים, בריאות, חינוך, מערכות משפט, פוליטיקה, יחסים בין קבוצות ולאומים שונים, ועוד.


פסיכולוגיה של הנדסת אנוש
פסיכולוגים המתמחים בהנדסת אנוש עוסקים ביחסים בין מערכות טכנולוגיות ובין התנהגות האדם. מערכות טכנולוגיות, ציוד, מכשירים ומכונות פועלים ביעילות ולא פוגעים בבריאות הפיסית והנפשית של האדם רק כאשר הם מותאמים ליכולות הפיסיות והפסיכולוגיות של האדם. יעוד הנדסת אנוש הוא להביא להתאמה מרבית בין היכולות הפיסיות והפסיכולוגיות של האדם ובין המערכות הטכנולוגיות אותן האדם מפעיל. הפסיכולוגים העוסקים בהנדסת אנוש מתמחים בתחומים כמו תפיסה, זכירה, חשיבה, ראייה, שמיעה, חישה ועוד, הם יועצים למדענים המפתחים מערכות טכנולוגיות. פסיכולוגים העוסקים בהנדסת אנוש עובדים בדרך כלל בצוות אינטרדיסציפלנרי הכולל מהנדסים, רופאים, מעצבים, מפתחי תוכנה ועוד.


למעלה