באיזור זה שאלות נבחרות שנשלחו אלינו ועליהם ענו פסיכולוגים מתחומים שונים.
שאלות ניתן לשלוח לדוא"ל : li.ten.vahaz@ohcysp
 

שאלות:

1. לבני יש ליקויי למידה, למי עליי לפנות ?
2. מתי פונים לטיפול ? איך יודעים שטיפול עוזר ? מתי צריך טיפול נוסף ?
3. בני בן ה-3 אומר מילים בודדות

 

שאלה
המורה אומרת שלבני/בתי יש כנראה ליקויי למידה, מתי עלי לפנות לאבחון ואל מי?

תשובה
אם המורה מביאה לתשומת לבך שלילד יש קשיים, כדאי להתייחס לכך. אם אתה/את מתלבטים, כדאי לפנות לפסיכולוג מומחה המתמחה בלקויות למידה, כדי לשתף אותו ברקע של הילד ולהתלבט איתו ביחד לגבי המשך התהליך המתאים לילד.
לא לכל ילד המתקשה בבית הספר יש ליקויי למידה.
לחלק מהילדים יש יכולת נמוכה המוגדרת כ"קשיים בלמידה", לחלק אחר מהילדים יש קושי רגשי שמקורו יכול להיות בחוויה הכיתתית או המשפחתית, וחלק אחר של הילדים פשוט "מאחר להבשיל".
לפעמים ילד עם הבשלה מאוחרת של קשב או גרפומוטוריקה, שנכנס בטעות מוקדם מדי לכיתה א', נתקל בקשיים, נחסם רגשית ומתנהג כמו ילד לקוי למידה כשהוא בעצם ילד תקין.

מהם הסימנים הראשוניים לזיהוי ליקויי למידה?
א.  הילד נראה נבון, הוא מוכן לשבת בבית ולתרגל או להכין שיעורים, ובכל זאת הישגיו נמוכים באופן בלתי צפוי.
ב.  לילד יש שפה עשירה ובכל זאת הוא מתקשה לרכוש את הקריאה בקלות וללא מאמץ, או לחלופין לילד יש קושי בשטף הדיבור, בשליפת מילים והוא קיבל ריפוי בדיבור בגיל צעיר.
ג.  לילד יש רקע של איחור בהתפתחות מוטורית עם מסורבלות בתנועה. בגן הוא לא צייר וקיבל ריפוי בעיסוק וכיו"ב. בבית הספר הילד מתקשה להתארגן והכתיבה שלו לא תקשורתית עם שגיאות כתיב, עיצוב לא תקין וכיו"ב.
ד.  הילד מתקשה לזכור חישובים פשוטים, לוח הכפל, מספרי טלפון, תאריכים או פגישות שהוא קובע, הוא לא קורא שעון מחוגים ותחושת הזמן שלו לא תקינה.
ה.  הילד מתקשה לשבת בכיתה ולהקשיב למורה. גם בגן הגננת התלוננה על חולמנות רבה, התבודדות, קושי ביצירת קשר עין או לחלופין על תנועתיות יתר וקושי בריסון.
ו.  הגננות והמורות מתלוננות על קושי ביצירת קשרים חברתיים, התנהגות לא מתאימה, ילדותיות עם תמימות חברתית וכד'.

אם יש חשד שההתפתחות של הילד לא תקינה, מומלץ מאוד להגיע בראש וראשונה לפסיכולוג המתמחה בנושא כדי להתייעץ מה כדאי לעשות, לא תמיד צריך אבחון.
לפעמים מספיק לבנות לילד תוכנית עבודה ולאפשר לו להתקדם בקצב שלו.
התנהגות למידה נכונה, הרגלי עבודה טובים והרגשה טובה של הילד ביחס לעצמו ולכישוריו חשובים להצלחתו לא פחות.
במקרים קלים אפשר יהיה להסתפק באבחון דידקטי, ובמקרים יותר מורכבים מומלץ להגיע לאבחון רב-תחומי שמועבר על ידי פסיכולוג מומחה.
לגבי תלמידי תיכון העומדים לפני בחינות הבגרות, יש לפנות ליועצת ולהתעדכן בהנחיות מנכ"ל משרד החינוך, המבהירות מתי צריך לערוך אבחון פסיכולוגי רב-תחומי (אינטליגנציה, נוירופסיכולוגיה, דידקטי ורגשי) ומתי אבחון דידקטי מספק.

למעלה

---

 



שאלה
מתי פונים לטיפול ?

תשובה
ההחלטה לפנות לטיפול נפשי יכולה לנבוע ממגוון רחב של סיבות. אנשים פונים לטיפול
בשל מצבי משבר (כמו אובדן של אדם משמעותי או קרוב, אירוע טראומטי וכדומה)
אך גם בשל מצבים מתמשכים יותר של אי שביעות רצון: תחושות של אי מימוש עצמי,
קושי לקיים זוגיות או להשתלב חברתית, בדידות, קשיים בניהול הקריירה המקצועית
וכיו"ב.
למעשה, הפנייה לפסיכולוג צריכה להיות דומה לפנייה לרופא: כאב חולף או חד פעמי
בד"כ אינו מחייב התייחסות מיוחדת, אך כאב חמור או כזה הפוגם באיכות החיים דורש
בהחלט התייחסות מקצועית.


שאלה
איך יודעים שהטיפול עוזר ?

תשובה
טיפול שעוזר הוא טיפול אשר נוגע בכאב האמיתי, שבבסיס הבעיה, שהיא סיבת הטיפול.
בדרך כלל רק המטפל והמטופל יכולים להעריך באופן נכון את התשובה לשאלה זו,
ויש צורך באמון ופתיחות כדי לברר סוגייה זו באופן ענייני ונכון.
לפעמים, דווקא בשיא התהליך עולה כאב רב, לפעמים כמעט בלתי נסבל, ואז הפסקת הטיפול עלולה להיות טעות גורלית, שכן היא מקבעת את הטראומה.
מאידך, באם מטופל חש, לאורך זמן, שאינו נעזר וגם אינו מסוגל ללבן תחושות אלו עם המטפל,
יש בהחלט מקום להתייעץ עם איש מקצוע נוסף ואף לשקול הפסקת טיפול.


שאלה
האם לפעמים יש צורך לחזור לטיפול נוסף ?

תשובה
החיים, כידוע לכולנו, מורכבים מאוד ומשתנים כל העת. אופי הבעיות שהאדם מתמודד אתן מושפע מאירועים פנימיים וחיצוניים. למשל, תהליכים כמו כניסה לשלב ההורות, אובדן של אדם משמעותי, פיטורין, מחלה, נכות- כל אלו דורשים הסתגלות מחודשת שיכולה להעלות תכנים בעלי משמעות רגשית חזקה במיוחד. הפתיחות להתמודד עם השינויים האלו מאפשרת איכות חיים וגמישות.
באופן דומה, אדם יכול לחוש בדידות, עצב או דכדוך בלי לדעת את מקורם. גם במצבים אלו מומלץ להיעזר בפסיכולוג (אם לא מדובר בתחושה רגעית חולפת, שהיא חלק הכרחי ממהלך החיים התקין). טיפול קודם, אם היה מוצלח, יכול לייעל ולמקד את התהליך- אך לעולם אינו אמור להיות "הפיתרון הסופי" לכל תלאות ומאורעות החיים...

למעלה

---

 

שאלה
בני בן 3, ואומר רק מלים בודדות. הגננת במעון מתלוננת שהוא בוכה
בקלות ומתפרץ בכעס רב לפעמים. בסוף השנה היא הציעה לקחת אותו לאבחון. מה יכולה
להיות הבעיה, ולמי אפשר לפנות?

תשובה
בגיל 3 כבר צפוי, בדרך-כלל, שלילדים יהיה אוצר-מילים בסיסי בן כמה עשרות מילים, והם אף יוכלו להרכיב משפטים בני 3-2 מילים, כמו: אני רוצה מים.
ייתכן, שילדך מאחר מעט בהתפתחות השפה שלו, ולכן גם הוא חש מתוסכל כשאיננו יכול להתבטא וכשלא מבינים את רצונותיו, ומכאן - הבכי והכעס שלו בגן. אך ילדים בגיל זה שונים מאוד בקצב ההתפתחות שלהם ואולי אין מקום לדאגה. חשוב להכיר את הילד מכל הבחינות, ולבדוק אם הוא תואם את בני-גילו: כיצד התפתח בתחומים אחרים עד עכשיו (למשל: מבחינה מוטורית וחברתית)? איך הוא מנסה להביע את עצמו ללא שפה ? ואיך הוא מבין דברים שאומרים לו, כמו: הולכים לטייל, או תביא את הבקבוק שלך, או כששואלים אותו: מה אתה רוצה לאכול ? והוא יכול לבחור ע"י הצבעה על מה שהוא מעדיף. חשוב לדעת כמה הוא עצמאי בשגרת היום-יום, כגון: באכילה, בשליטה בצרכים, איך הוא מסתדר עם מבוגרים ועם ילדים אחרים בני גילו.

איש-המקצוע שתפקידו לאבחן ילד עם שאלה כזו הוא הפסיכולוג ההתפתחותי.

למעלה