פסיכואקטואליה רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2022 חורף | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 50 מחיר חוברת | 85 גיליון מס׳ הפסיכולוג כמנהיג - נקודת מבט שונה על תפקיד הפסיכולוג 15 עמוד ״עד הקצה״ התפתחות תהליכי הסלמה בין מורים ובין תלמידים 22 עמוד מטרות, ניהול זמן ופעולה: מוטיבציה בראי פסיכולוגים, פילוסופים ומנטורים מוטיבציוניים 38 עמוד גישה פסיכולוגית חברתית־פוליטית להבנת הסכסוך הישראלי־פלסטיני 30 עמוד :On and Off חוויות אובדן ויגון ללא זכויות בקרב בנות זוג של גברים שמתמודדים עם מחלת פרקינסון - מחקר איכותני 45 עמוד כוח וסמכות בעבודה פסיכולוגית וכיוונים נוספים
EMDR THERAPY Eye Movement Desensitization and Reprocessing היא שיטת טיפול אינטגרטיבית שהוכיחה את יעילותה בטיפול במגוון של EMDR תלונות נפשיות וסומטיות. השיטה הוצגה לראשונה על ידי ד“ר פרנסין שפירו, 1989 בפאלו-אלטו שבקליפורניה בשנת MRI פסיכולוגית ועמיתת מחקר במרכז ב' - פתוח אך ורק לאנשי מקצוע מוסמכים בעלי +' שלב א EMDR הקורס ללימוד שיטת תואר שני בתחום בריאות הנפש ומיועד להעניק ידע וכלים מעשיים שיאפשרו להם להתחיל לשלב את השיטה בעבודתם הקלינית. מורכב מהרצאה, הדגמה, סרטי וידאו, התנסות בקבוצות קטנות קורס שלב א‘ מודרכות כאשר כל משתתף ימלא תפקידי מטפל ומטופל, ומפגשי הדרכה. ושל פרוטוקול AIP מיועד להעמקת ההבנה והשימוש של תאוריית ה- קורס שלב ב’ נוספות, כלים ופרוטוקולים EMDR כמו כן ילמדו המשתמשים אסטרטגיות EMDR ה- .EMDR נוספים שיעזרו להם להתמודד עם קשיים במהלך עבודתם הקלינית ב- , פסיכולוג קליני ורפואי, הוכשר והוסמך אישית על ידי ד“ר המרצה ד“ר אודי אורן על ידי ארגון Senior Trainer ארה"ב, ומוסמך כ- EMDR פרנסין שפירו ומכון Europe- EMDR EMDR - ארה"ב והוסמך על ידי ארגון EMDR הוכשר על ידי מכון צוות המדריכים האירופאי. הלימודים יתקיימו ברעננה. קורסי הכשרה בהנחייתו של ד“ר אודי אורן תנאי הכרחי לקבלה לקורס תואר שני )קליני( בתחום בריאות הנפש לפרטים נוספים לחץ כאן [email protected] או במייל
3 פסיכואקטואליה | 2022 חורף משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י יורם שליאר | דבר המערכת שרונה מי־טל | קול קורא והנחיות כתיבה לפסיכואקטואליה מה חדש בחטיבה? חדשות החטיבות ״ר מועצת הפסיכולוגים ֿ משולחנה של יו אילה בלוך | משולחנו של הפסיכולוג הארצי גבי פרץ | משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך חוה פרידמן | הפסיכולוג כמנהיג - נקודת מבט שונה על תפקיד הפסיכולוג מילי אולינובר | ״עד הקצה": התפתחות תהליכי הסלמה בין מורים ובין תלמידים לירון און | גישה פסיכולוגית חברתית־פוליטית להבנת הסכסוך הישראלי־פלסטיני דניאל בר־טל, עמירם רביב | מטרות, ניהול זמן ופעולה: מוטיבציה בראי פסיכולוגים, מוטיבציה בראי פסיכולוגים, פילוסופים ומנטורים מוטיבציוניים לירון הוך, דויד בן טולילה, אודי בונשטיין | חוויות אובדן ויגון ללא זכויות בקרב בנות זוג :On and Off של גברים שמתמודדים עם מחלת פרקינסון - מחקר איכותני איתי רסלר, אביטל גרשפלד־ליטוין | מיכל שמש | פינת ההורות מפתח גישת "הסמכות החדשה" בתחום ההורותחיים עומר - נחמה רפאלי | פרופיל אישי הפסיכולוגית הראשית במחוז דרום שלד״ר ויסאם מרעי - שירותי בריאות כללית ברכות למקבלי התארים עורכת: צילה טנא | פסיכולוגים יוצרים הדור האבוד על ספרהשגית בלומרוזן־סלע ריאיון עם של האספרגר שבתאי מג׳ר | עמדת קריאה סקירת ספרים חדשים עורכת: ליאת הלפמן יהב | מהפסיכולוגיה בעולם סקירת מאמרים עדכניים בפסיכולוגיה אריה דן | ייעוץ מס דיווח למס הכנסה על בסיס מזומן או מצטבר אדר גרין, צ'רלי בוזגלו | הפינה המשפטית היינו בסרט הזה - שלוש חברות הפ"י יקרות שהלכו נזכור לעולמן בזמן האחרון תקצירים באנגלית 5 12 13 15 4 5 22 38 30 62 65 68 תוכן העניינים חברי וחברות המערכת נחמה רפאלי 054-3976394 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: אלה בן־נון 052-3236360 : טלפון [email protected] דוא"ל: 14 6 45 71 61 ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: מיכל שמש 052-3393975 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר ליאת הלפמן יהב 054-4913329 : טלפון [email protected] דוא"ל: שבתאי מג'ר 054-4505470 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר סמי חמדאן 052-8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י - מר יורם שליאר 5213601 רמת גן, מיקוד 3361 , ת״ד 03-5239393 ׳ טל [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 : פקס 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק - עיצוב גרפי פרסום: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ www.newyork-newyork.co.il , תל אביב 92 יהודה הלוי הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ד"ר יוכי בן־נון ז"ל ממייסדי פסיכואקטואליה, פסיכולוגית התפתחותית .2009-2014־ ורפואית, יו"ר הפ"י מ 53 56 מקורות המאמרים בגיליון יופיעו באתר הפ״י psychology.org.il סרקו אותי 74 76 61
4 2022 חורף | פסיכואקטואליה , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י חברות וחברי הפ"י שלום רב, הימים ימי החורף, הגשם יורד בכמויות מכובדות ובמרבית המקרים גם מבורכות, ופה ושם כבר אפשר להריח באוויר את הפריחות הראשונות שמבשרות את בוא האביב. האומיקרון עושה שמות בניסיונות של כולנו לחזור לשגרת חיינו, לאחר שהתגברנו במידה אלף 60 מסוימת על נגיף הדלתא, ואנחנו שומעים על שיאים של נדבקים מאותרים ביום. מעריכים כי שלושה מיליון בקירוב מאזרחי ישראל נדבקו בנגיף. נקווה שעד פרסום הגיליון נמצא את עצמנו במורד עקומת האומיקרון, בתקווה שזן אחר לא יתייצב בחיינו. - משמחת אותי מאוד ההחלטה החזרה לנורמליות במערכות החינוך שקיבלו בימים אלה ראש הממשלה, שרת הבריאות ושרת החינוך ולפיה יבוטלו הבידודים במערכת החינוך. זאת החלטה ראויה שמתחשבת גם בהשפעות הרגשיות של הקורונה על הילדים, על הוריהם ועל מוריהם ולא רק בהיבטי הבריאות, חשובים ככל שיהיו. החלטתם מביאה לידי ביטוי ניהול סיכונים נכון ואחראי. - עם הזמן החולף הולכת ומתקצרת תקופת הכהונה של בחירות בהפ"י הוועד המרכזי של הפ"י, של בעלי התפקידים ושל אחדים מהחברים . החטיבות 2022 בוועדי החטיבות. הבחירות יתקיימו בחודש מרץ יבחרו את נציגיהן לוועד המרכזי, וכל החברים.ות יבחרו את יו"ר הפ"י ואת חברי וחברות ועדת האתיקה וועדת הביקורת. לפיכך אני קורא לכם.ן להציע בהקדם מועמדים.ות ראויים לתפקידים הללו. - אנחנו שמחים לעדכן שהפ"י מרחיבה קבוצת פייסבוקחדשה להפ"י את פעילותה ברשתות החברתיות. זה לא כבר פתחנו קבוצת סגורה בפייסבוק שמיועדת לפסיכולוגיות ולפסיכולוגים ולתלמידי תארים שניים בפסיכולוגה בלבד. לקבוצה כבר הצטרפו מאות פסיכולוגים, ואנחנו מזמינים את כולכם.ן להצטרף אליה כדי שהיא תהיה מרחב לתקשורת נוחה בין הפ"י ובין הפסיכולוגים והפסיכולוגיות בארץ. בקבוצה נעדכן על פעילותה של הפ"י, על הטבות לחבריה, על ימי עיון מעניינים, על נושאים שקשורים לעולמנו המקצועי, ולא פחות חשוב - .נשמע מכם.ן רעיונות, עצות, בקשות, טענות, הערות והארות - הבוקר, ממש עם כתיבת נחתם הסכם עם הפסיכולוגים החינוכיים שורות אלה, התבשרנו כי לאחר משא ומתן ארוך, מפרך ונחוש שניהלה החטיבה במח"ר נחתם אתמול הסכם בין הפסיכולוגים החינוכיים ובין ההסתדרות, משרד האוצר והשלטון המקומי. לפי הסכם זה יקבלו הפסיכולוגים החינוכיים מענק חד־פעמי של למשרה מלאה בגין העומסים שנגרמים עקב יישום ₪ 4,500 הרפורמה בחינוך המיוחד. ואף הושג הישג חשוב מזה - האוצר התחייב להחריג את ציבור הפסיכולוגים כולו משאר המשק עם ולהקצות תוספת עלות מוגדלת 2023 פתיחת הסכמי השכר ב־ לשכרם כדי לשמר עובדים ולגייס חדשים. ההסכם שנחתם מכיר בצורך הקריטי להציל את הפסיכולוגיה הציבורית. עתה, לאחר עשרות שנים של ייבוש התחום, מדינת ישראל מתחייבת לשנות את תנאי עבודתםשל הפסיכולוגים בשירות הציבורי. אנחנו מצפים ליישומם של השלבים המתחייבים האלה: שינויים מהותיים בתקינה, בתנאי העבודה ובשכר הפסיכולוגים שיאפשרו לרבים מהם לעבוד ולהתפרנס בכבוד בשירות הציבורי, ובזכות זאת יהיה הטיפול הפסיכולוגי זמין עוד יותר לכל אזרחי מדינת ישראל. תודות לכל העושים במלאכה - חברינו בחטיבת הפסיכולוגים במח"ר בהנהגת ד"ר יובל הירש, חברינו בחטיבה החינוכית של הפי", שותפינו בפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, יונת בורנשטיין, יו"ר איגוד מנהלי השפ"חים, חברת תארא לייעוץ אסטרטגי שמלווה אותנו וכמובן, ליו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד וליו"ר המח"ר אלכסנדרה קרושינסקי על תמיכתם. זהו עוד עניין חשוב שעלינו מבחני התמיכה לא ירדו מסדר היום; להעניק לו תשומת לב מיוחדת ודחופה. לפני זמן לא רב הגישו עמותה ציבורית ומטפלים פרטיים אחדים (באמצעות עורך הדין והפסיכולוג הקליני הבכיר מרק מוספיר) עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות. הם דרשו להורות לו לקבוע אמות מידה מחייבות בנוגע לקבלת שירותי בריאות הנפש בקהילה ולהשוות את זמינותם ואת איכותם של שירותי בריאות הנפש בקהילה לזמינותם ולאיכותם של שירותי בריאות אחרים בקהילה. בתשובת משרד הבריאות לעתירה נכתבו הדברים האלה: הוחלט במסגרת דיוני התקציב שנערכו לאחרונה, להקצות מיליון ש"ח לקופות החולים, אשר 50 תקציב תוספתי בסך יוקדש לקיצור תורים והגדלת היקף הפעילות במערך בריאות הנפש. עוד הוחלט כי התקציב ינוהל באמצעות מבחני תמיכה בקופות החולים. בימים אלה ממש עמלים הגורמים הרלוונטיים על פרסום מבחן התמיכה להערות הציבור, וטיוטת המבחן .)2022 עתידה להתפרסם עד סוף החודש (ינואר עלינו להיות ערים לכך שמשרד הבריאות לא גנז את תוכניתו להפוך את המלגות שבבסיס התקציב למבחני תמיכה שאינם בבסיס התקציב. זוהי תוכנית שאיננו יכולים להסכים לה, ונגדה יצאנו להיאבק כשהיא אך הוצעה בשנה שעברה. להזכירכם, בזכות המאבק והמחאות שלנו החליט משרד הבריאות להקפיא את יישום התוכנית ולשוב ולבחון אותה. אם התשובה לעתירה אכן משקפת את התוצאה, אין ברירה בידינו אלא לשוב אל דרך המאבק, והפעם ביתר שאת. הוועד המרכזי ידון בנושא בקרוב ויגבש תוכנית פעולה מתאימה עם שותפיו בפורום הארגונים. נודע לי פסיכואקטואליה- בשעה שכתבתי את הפינה שלי לאפילוג שגם אני הצטרפתי אל המועדון הלא יוקרתי של מאומתי הקורונה. אני מקווה שבפגישתנו הבאה נהיה כולנו בריאים, וכמו שמבשר לנו ארגון הבריאות הבין־לאומי, שהמגפה הכלל עולמית הזאת תהיה מאחורינו. רק בריאות. שלכם, יורם
5 פסיכואקטואליה | 2022 חורף דבר המערכת נושא הגיליון, "כוח וסמכות בעבודה הפסיכולוגית", מעורר שאלות ותהיות בקרב פסיכולוגים רבים כמו שנראה במאמרים ובכתבות. האם נכון להפעיל כוח והשפעה על סמך סמכות מקצועית? האם המושג כוח מעלה אסוציאציות אוטומטיות של קונפליקט ושל אובדן שליטה? בדקתי במקורות וגיליתי שמשמעות המילה "לסמוך" היא להישען או לשמש מקור תמיכה. גם היום אנו "סומכים" (או לא) על חברים או על מומחים שעשויים לסייע לנו. ,author הוא המילה authority מעניין שבאנגלית מקור המילה כלומר מי שכותב מתוך מומחיות ומציע פתרונות, ואילו כוח הוא תוצאה של יכולת ההשפעה והיכולת לגרום לאחרים להישמע לסמכות. בשנים האחרונות נערכים בספרות הסוציולוגית דיונים על כרסום הסמכות הנובעת ממומחיותם הרשמית של העוסקים במקצועות בריאות שונים. כרסום זה מערער את כוחם לשלוט בנעשה בעבודה ולעיתים מעורר מאבקי כוח בנוגע לשליטה בידע שנגיש גם לקליינטים וגם לעוסקים במקצועות נלווים (למשל, סייעות או אחיות) שלא רכשו אותה רמת הכשרה וכן ניסיונות שליטה של אחרים בעלי אינטרסים שונים. המאמרים והכתבות השונים בגיליון זה מציגים, ישירות ובעקיפין, את הצורך לעסוק בנושא כוח וסמכות מתוך פרספקטיבה רחבה, שכן הם תכונות חשובות למבקשים להנהיג, לחולל שינוי ולהשיג מטרות. ועם זה המשתמשים בכוח עלולים להתמודד עם קשיים ועם קונפליקטים שמתעוררים עם ערעור הסמכות. בזכות בחינת הנושא מנקודות מבט שונות אנו יכולים לחשוב עליו ולהגיע לתובנות שנוגעות לעבודתנו ולשימוש נכון בכוח ובסמכות המקצועית כדי להיטיב עם א.נשים ועם הסביבה שאנו עובדים.ות בה. בגיליון זה, וכן בגיליונות הבאים, יתפרסמו מאמרים כלליים לצד מאמרים בנושא המרכזי. מלבדם יופיעו פינותינו הקבועות, ואליהן הוספנו את פינת "נזכור" ובה נציין חברים.ות הפ"י שהלכו לעולמם.ן ונזכור אותם.ן. אני מודה בשמי ובשם צוות העורכים.ות לקוראינו על תרומתם לכתב העת. אנו רוצים.ות להוסיף ולעודד אתכם.ן לכתוב מאמרים בנושאי הגיליון הרלוונטיים ובנושאים כלליים ולהגישם הנחיות הכתיבה ונושאי הגיליונות הבאים פסיכואקטואליה.ל מופיעים בהמשך דברים אלה. מועד הגשת המאמרים לגיליון אביב את המאמרים שלכם.ן, וכן פניות ושאלות 2022 בפברואר 28 הוא או [email protected] למערכת אפשר לשלוח ל־ .פסיכואקטואליה ולציין [email protected] למזכירות הפ"י ל־ בברכה, ד"ר שרונה מי־טל, פסיכואקטואליה יו"ר מערכת שלום רב לכל קוראינו, פסיכואקטואליה קול קורא והנחיות כתיבה ל .2022 בפברואר 28 גיליון האביב בנושא "עבודה פסיכולוגית במערכת". יתקבלו מאמרים עד אנו מודים לכל הפסיכולוגים והפסיכולוגיות הבוחרים.ות לכתוב כדי לשתף את עמיתיהם.ן פסיכואקטואליהולהגיש מאמרים ל בעבודותיהם.ן. הנושא המתוכנן לגיליון האביב הוא "עבודה פסיכולוגית במערכות", ובהמשך השנה מתוכנן גיליון בנושא "אתיקה ומשפט בעבודה פסיכולוגית". אנו מקווים שתכתבו ותגישו לנו מאמרים בנושאים אלה וכן בנושאים כלליים אחרים וגם נשמח לשמוע רעיונות והצעות לגיליונות בעוד נושאים רלוונטיים שמעסיקים אתכם.ן. מאמרים בנושא גיליון האביב שמתוכנן לפרסום באפריל יתקבלו .2022 בפברואר 28 עד אלה המועדים לקבלת מאמרים במערכת לגיליונות שיתפרסמו בהמשך השנה: .2022 באוגוסט 12 ; גיליון סתיו: 2022 במאי 22 גיליון קיץ: להלן הנחיות כתיבה כלליות: מילים בקירוב ולא יעלה על 3,500 אורכם של המאמרים יהיה מילים. לכל מאמר יש לצרף תקציר תמציתי בעברית 4,000 מילים). העמוד הראשון 200 מילים) ובאנגלית (עד 150 (עד במאמרים שיוגשו למערכת יהיה דף נפרד ועליו הכותרת, שמות המחברים, תוארם ומעמדם המקצועי, תאריך ההגשה ופרטי APA7 דוא"ל וטלפון. בכתיבת המאמרים חשוב להקפיד על כללי https://apastyle. בציון הציטוטים וברישום המקורות (ראו כאן: .)apa.org/instructional-aids/reference-examples.pdf אנא הקפידו על כללי הכתיבה במאמרים - עליהם להיות ממוקדים, מאורגנים וכתובים בשפה ברורה. במאמרים המתארים עבודה מעשית חשוב להציג את הרציונל התאורטי ואת הראיות ליעילות ההתערבות. בהצגת מחקר אמפירי חשוב לעסוק בהשפעות המחקר על העבודה המעשית בפסיכולוגיה. המאמרים יישלחו לשיפוט אנונימי ויוערכו על פי הקריטריונים האלה: ארגון (מבנה מסודר וברור ובו רציונל תאורטי, שיטות ומתודולוגיה, תוצאות ודיון ומסקנות או השפעות); סגנון (כתיבה בעברית אקדמית ברורה); רציונל תאורטי (עבודה מעוגנת בבסיס תאורטי וראיות עדכניות); ותרומה ייחודית (הצגת תרומה או חידוש לשדה הפסיכולוגיה, דיון בהשפעות תאורטיות או מעשיות או שתיהן גם יחד). נשמח לענות על כל שאלה שתתעורר בנושא הכתיבה. את המאמרים, וכן פניות ושאלות למערכת, אפשר לשלוח או למזכירות הפ"י [email protected] ל־ ולציין פסיכואקטואליה. [email protected] ל־ בברכה, ד״ר שרונה מי־טל, יו"ר צוות העורכות.ים
6 2022 חורף | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה השיקומית שוב אנו עומדים בפתחה של שנה אזרחית חדשה, זמן לסיכומים ולהתחלות חדשות. בעוד חודשים אחדים יסיים ועד החטיבה השיקומית את תפקידו לאחר שלוש שנים וארבעה חודשים של פעילות. אבקש לנצל את הבמה הצנועה הזאת כדי להודות לחברות ולחברי הוועד, וכן לפעילות ולפעילים בוועד, שליוו את העשייה הפורייה והענפה במשך כהונתם: גב' מורן רן, גב' דניאל לוי, ד"ר אוהד בר דוד, ד"ר נועה בונה, גב' נטע משגב־צובארי, גב' שירי סטולר־פוריה, ד"ר הילה כהן, מר עידן שריג, גב' יאסמין אבו־פול, ד"ר צביאל בן־דוד וד"ר אודליה אלקנה. תודה גם לגב' מאיה הכט ולגב' קריסטין בג'אללה שליוו את הוועד בשנתיים הראשונות לכהונתו. מה בעצם עשינו בשנה החולפת? לפניכם מדגם לא ממצה של פעילויות: • יצרנו את ההסכת "פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים". יש פרקים (והיד עוד נטויה) ואלפי מאזינות ומאזינים. תודה 18 לו רבה לגב' נעמה קיביליס־מאירי על עמידתה בראש המיזם הזה. • שיתפנו פעולה עם האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון לשם קליטת פסיכולוגיות ופסיכולוגים שיקומיים כספקים. • הפקנו את החוברת "מורה נבוכים למתמחה" ובה ריכוז מידע על המוסדות המוכרים להתמחות בפסיכולוגיה שיקומית. בימים אלה אנו מסיימים את העבודה על הגרסה השנייה לחוברת ובה תוספות ועדכונים חשובים. • יצרנו קשר עם מובילי רפורמת "נפש אחת" וביקשנו לכלול פסיכולוגיות ופסיכולוגים שיקומיים בוועדות הרפואיות לעניין .PTSD • פתחנו את עמוד הפייסבוק "פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים", וכבר יש לו יותר מאלף עוקבים. • פרסמנו נייר עמדה בנוגע לטיפול בהתמכרויות בעקבות הצעת החוק להעביר את הטיפול בהתמכרויות לקופות החולים. • קיימנו יום עיון מקוון לסטודנטים ולסטודנטיות שהחלו תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית כדי לתת להם מידע על המשך דרכם המקצועית ובעיקר על ההתמחות הצפויה להם. • פתחנו תוכנית מנטורינג וקבוצת הדרכה למתמחות ולמתמחים. • הפקנו את הכנס השנתי. ועם הזכרתו של הכנס השנתי, "קרוב אל עצמך", אי אפשר שלא לציין את הקסם שהתרחש שם. השנה, לראשונה, נמשך הכנס שלושה ימים. במוקדו עמדו סדנאות אורך שונות, והן נמשכו עשר 155 שעות, ולצידן ניתנו הרצאות והוצעה תוכנית לא רשמית עשירה. בקירוב 30 פסיכולוגיות ופסיכולוגים השתתפו בכל ימי הכנס, ועוד הגיעו במיוחד כדי להשתתף בערב החברתי ובטקס הענקת הפרסים. המשובים מהכנס מהדהדים בעוצמה את הצלחתו ואת היותו מענה על צורך של ממש - להיפגש ולהיות יחד כקהילה חמה, משפחתית, לומדת ומתפתחת. תוצאות הסקר פורסמו באמצעי המדיה השונים, ואתן ואתם מוזמנים להתרשם מהן. אין שבחים ותודות מספיקים להרעיף על צוות הכנס. עם חבריו נמנו גב' גלי קלטש, גב' יאסמין אבו־פול, גב' יעל גלין, גב' לרה זינגר ואנוכי. הצוות קיים פגישת סיכום והפקת לקחים והשתתפו בה גם מי שמבקשות לעמוד בראש הכנס בשנה הבאה: ד"ר נטע בן ארי, גב' מיכל סלע־קאופמן, גב' נעמה קיביליס־מאירי וגב' נעמי הופמן־ סיקורל. המעוניינים והמעונייות להיות חלק מהצוות המוביל של [email protected] הכנס מתבקשים לכתוב למייל בעקבות קבלת המשובים מן הכנס האחרון נראה שנמשיך במתכונת של שלושה ימים (עד שנוכל להרחיבו לחמישה ימים ואז הוא יהיה מוכר לגמול השתלמות). האתגרים המרכזיים שיעמדו לפני צוות הכנס לקראת השנה הבאה יהיו תג המחיר של הכנס ומידת הגמישות או המודולריות שיתאפשרו למי שלא יוכלו להשתתף בו בכל ימי הפעילות. נוסף על כך נבחנת אפשרות להזיז את מועד הכנס לחופשת הסמסטר כדי להקל על חברות וחברי הסגל האקדמי וכן על הסטודנטיות והסטודנטים את ההשתתפות בו. נעדכן כמובן על כל התפתחות בעניין. ורגע לפני סיום אני מבקש להוסיף כמה מילים מהלב. נכנסתי לתפקיד יו"ר החטיבה עוד בהיותי מתמחה ובהרגשת "בוסר" פנימית. בשל החשש שלי לקבל עליי את מלוא האחריות שבהובלת החטיבה הסכמנו בוועד החטיבה על מודל יו"ריות משותף, ומורן רן היקרה נבחרה לכהן כיו"רית לצידי. עם הזמן הלכתי והתבגרתי (ובתוך כך גם הפכתי למומחה) והתחלתי להרגיש נוח יותר בתפקיד ובנשיאת משא האחריות על כתפיי. זה היה השלב שמורן ושאר חברות וחברי הוועד אפשרו לי לקחת את ההובלה, בתמיכתם המלאה, תמיכה שהגיעה גם מהשטח עצמו. אני מודה אפוא למורן ולוועד הנפלא, וגם לכם - חברות וחברי החטיבה. תפקיד יו"ר החטיבה היה מאתגר ולעיתים קשה, מתסכל ומתיש, אבל בצידו גם שכר - סיפוק, הגשמת חלומות וחיבור חזק ועמוק לערכים שלי ולזהות שלי כפסיכולוג שיקומי. תודה על הזכות לעמוד בראש החטיבה ועל האמון שנתתם בי לאורך הדרך. הבחירות לוועד החטיבה ולתפקיד יו"ר החטיבה יתקיימו כחלק מן הבחירות הכלליות להפ"י ולא במסגרת הכנס השנתי של החטיבה כמו שהיינו רגילים לעשות עד כה. אני מקווה לראות שמות רבים, מוכרים וחדשים, בין המועמדות והמועמדים לתפקידים השונים כדי שיהיה אפשר להמשיך בפעילות החשובה של הוועד ואף להגבירה. עלינו לעשות עוד דברים רבים כל כך, ו"את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק...". בברכה, יותם חברות יקרות וחברים יקרים,
7 פסיכואקטואליה | 2022 חורף חדשות החטיבות דבר החטיבה החינוכית שנת הלימודים הזאת היא הראשונה שמתקיימת כסדרה בשנתיים האחרונות, וגם בה לומדים לצד הקורונה ובצילה, בין בידודים וביטולים. מצד אחד אנחנו ערוכים עתה יותר, כפרטים וכגורמי מקצוע, להתמודד עם אתגרי המציאות המשתנה; מצד אחר, הצרכים הולכים ומתגברים ומצטברים, והמשאבים אינם מתרבים. פסיכולוגיות ופסיכולוגים חינוכיים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם פניות מתרבות ונאלצים להחליט מה דחוף יותר, מה חשוב יותר, ומה בעצם דחוף יותר מהחשוב. רגע לפני שנכנס האומיקרון לחיינו הספיקה החטיבה החינוכית ליהנות מרגע של הפוגה, למידה והנאה משותפת בכנס מוצלח שנערך פסיכולוגים ופסיכולוגיות 750 בהשתתפות 2021 באילת בנובמבר בקירוב. לפני הכנס עצמו הם השתתפו בקדם־כנס חשוב שעסק בקונפליקט, מהחברתי ועד האישי. בכנס עצמו השתתפו הבאים סדנאות בערך ובתוכנית חברתית עשירה (יואב קוטנר, בוביזמר 65 ב־ והופעה של להקת "מוניקה סקס") ובילו זמן משותף בערבים (ב"דיסקו" ובמרפסת). זה המקום להודות לצוות הכנס - תמר בלייר־ גרין, גיא יקר, ורותי טרכטנברוט־כהן - ולצוות קדם־הכנס - ד"ר קרני גיגי, ד"ר נעם יצחקי וד"ר אלונה רודד - על פועלם. במסגרת הפעילות השוטפת ממשיכה החטיבה החינוכית בהפ"י את מעורבותה הנמרצת לתיקון חוק החינוך המיוחד ששב ועלה לסדר היום בעקבות החלטת השרה לשוב ולפתוח את הדיונים בנושא. במסגרת התהליך הזה השתתפו נציגי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ואיגוד מנהלי השפ"חים בפגישת שיתוף שיזם משרד החינוך עם כל הגורמים המעורבים (בין השאר נציגי הנהלת המשרד, פיקוח החינוך הרגיל והמיוחד, מנהלי מתי"אות, נציגי הורים והשלטון המקומי) לגיבוש השינויים הדרושים בחוק. בפגישה הזאת שמחנו לשמוע על השינוי שהתחולל בשיח המשרד בנוגע לתיקון בחוק, בין היתר בזכות העבודה העקשנית של ארגוני הפסיכולוגים בשלוש השנים האחרונות. ניכר כי היום כל הגורמים מבינים את השפעותיו הבעייתיות של החוק, ועל פי העמדה המוצהרת שהביעה המנכ"לית החדשה של המשרד, יש בעיות חמורות בשטח ויש הכרח לעשות שינויים מובהקים בחוק. ברור לנו כי הדרך לתיקון הליקויים בחקיקה עוד ארוכה, ואנחנו ממשיכים לנהל שיח עם גורמים שונים במשרד כדי להשמיע את הקול המקצועי שלנו בנושא. בפן התעסוקתי של התיקון בחוק מבקשת החטיבה החינוכית להמשיך ולחזק את ידיה של חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר ושל ד"ר יובל הירש, יו"ר החטיבה, על שהם ממשיכים בניהול שיח קדחתני עם האוצר כדי לממש את ההסכמות שהושגו בתום סכסוך העבודה אשתקד. מלבד תגמול מקומי לפסיכולוגים החינוכיים על עומסי העבודה, בעקבות התיקון בחוק החינוך המיוחד, נכללה בהן גם התחייבות האוצר לשינוי מודל השכר של כלל הפסיכולוגים. הצעדים לקידום הפסיכולוגיה הציבורית הם סוגיה מרכזית במטרותיה של החטיבה החינוכית בפרט ושל הפ"י בכלל. שלכם, ועד החטיבה החינוכית בהפ"י פסיכולוגים שמעוניינים ליצור עימנו קשר מוזמנים לפנות אלינו או דרך דף הפייסבוק שלנו [email protected] במייל החטיבה החינוכית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל. לחברי וחברות החטיבה לפסיכולוגיה חינוכית שלום רב, ,2022 עד שיראה אור הגיליון הבא של פסיכואקטואליה, באפריל יתקיימו בחירות בהפ"י לוועדי החטיבות לוועד המרכזי. שנות 23 שנות פעילות בתפקיד יו"ר החטיבה הקלינית ו־ 12 לאחר פעילות ציבורית, שהחלה בתפקיד יו"ר ועד המתמחים הקליניים, החלטתי שלא להתמודד בבחירות הקרובות ולסיים תקופה ארוכה שבה אני פעיל בהפ"י. הייתה לי זכות גדולה להיות חלק מהעשייה הציבורית בשנים האלה, עשייה שנועדה לקדם את המקצוע, לשרת אתכם, הפסיכולוגים והפסיכולוגיות הקליניים, להיטיב עם המטופלים שלנו כמובן ומעל הכול - להילחם למען השירות הציבורי, שכן היום הוא אינו מסוגל לתת מענה ראוי למי שידו אינה משגת לממן טיפול פרטי לא מבחינת זמינות הטיפול בפסיכותרפיה (תורי המתנה ממושכים) ולא מבחינת נגישות הטיפול בפריפריה. חלק קטן מהתפקיד היה לעדכן אתכם, בפינה זו, על פעילות החטיבה. מי שעקב אחר הפעילות ודאי הרגיש שהנפח שלה ומגוון התחומים שעסקה בהם החטיבה הקלינית בחמש השנים האחרונות גדלו במידה ניכרת. גידול זה נובע בעיקר מהצטרפותם של חברים לוועד החטיבה, חברים שבחרתם בסוף תקופת הכהונה הקודמת. כולם כאחד מסורים לעבודה באופן יוצא דופן. בצד הלהט לשמר את איכות ההכשרה ואת ייחודה ולקדם את מקומה של הפסיכולוגיה הקלינית במערך בריאות הנפש עסקנו כולנו ביוזמות חדשות שנועדו לשרת אתכם, החברים והחברות. שנים, לאחר משבר ביחסיה של החטיבה הקלינית 12 באתי להפ"י, לפני עם שאר החטיבות, משבר שהתרחש שנים אחדות לפני הצטרפותי אליה. הוא גרם לקרע ולהקמת איגוד הפסיכולוגים הקליניים. בתחילת הדרך חשבתי בתמימות שהזמנה לדיאלוג עם שאר החטיבות כדי דבר החטיבה הקלינית שלום לכל חברי הפ"י,
8 2022 חורף | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות לסרטט גבולות גזרה ולמצוא את המקומות שיש בהם חפיפה תביא לידי הכרה בהם והסכמה עליהם, אבל הזמנתי זו לא נענתה. עיני החטיבות היו נשואות לזירה הפוליטית ולא לדיאלוגים פנימיים. בין שנענו להזמנה ובין שלא, הייתה הרגשה שאין שום נכונות למצוא מתווה מוסכם, מקוצר ומוסדר לכל פסיכולוג שרוצה להרחיב את תחום מומחיותו למומחיות נוספת. במקום זאת כיוונו לטשטש את גבולות המומחיות, בלי לקרוא לילד בשמו, ולאפשר לכל פסיכולוג מומחה לקבוע לעצמו איזו הכשרה נוספת מספקת אותו (או אותה) כדי לחצות את גבול ההתמחות המקורית שלו. לצערי, במקום לשבת ולמצוא מתווה מסודר, מקוצר ומיוחד לפסיכולוגים להוספת תחום מומחיות נמשך הניסיון לשבור את גבולות המומחיות עד עכשיו. בעת שהחל הניסיון לטשטש את גבולות ההתמחות נעשה גם ניסיון לשנות את ההכשרה הקלינית ולהפוך את הגישה הדינמית לרשות ולא לחובה. יש שחושבים שאלה שני תהליכים נפרדים שאך במקרה הופיעו יחדיו, אך בעיניי יש קשר ביניהם. זמן מה השקעתי מאמץ בשיתוף פעולה הדוק עם נציגי האיגוד, עם נציגי הפסיכולוגים הראשיים ועם פעילים ופעילות בהסתדרות המח"ר כדי להילחם בשתי המגמות הללו. עבודה רבה הושקעה בשיתוף פעולה זה ששמו "מטה המאבק". לאחר שהתרשמתי שהנכונות להכיר במקומן של גישות נוספות שדורשות לצמצם את המשקל ואת הנפח של הגישה הדינמית בהכשרה הקלינית אינה גדולה בצד שלנו, החלטתי להפחית את שיתוף הפעולה הזה ולהשקיע את מאמציי בפעילות החטיבה בהפ"י. בסופו של התהליך נבחר מתווה מאוזן להכשרת הפסיכולוגים הקליניים. מבחינתי נחלקת פעילותי בהפ"י לשתי תקופות. שבע השנים הראשונות שבהן פעלתי לבד, פחות או יותר, בוועד החטיבה (אז קיבלתי תמיכה משותפיי לוועד המרכזי צבי גיל ופאולה סדובסקי), וחמש השנים שבהם קם ועד חטיבה פעיל, תוסס ובו שיתוף פעולה רב, התייעצויות הדדיות יום־יומיות והחלטות משותפות. אומנם כשהייתי יחידי בוועד היו לי ויכוחים מועטים יותר עם עצמי, ההחלטות התקבלו "פה אחד" ודברים יצאו לפועל מהר, אך כיום אין לי ספק שאני מעדיף את עבודת צוות שיצרנו, את היכולת לקבל החלטות משותפות ואת מגוון נקודות המבט והניסיון (ואף הוויכוחים) שמביא עימו כל חבר ועד. הצטרפותם של חבריי לוועד החטיבה לא עברה בקלות. אביאל אורן, ד"ר שי איתמר, ד"ר רפאל יונתן לאוס, עודד מאיו ויחיאל אסולין (ואחר כך דנה אלפסי וגל רוזן) היו פעילים בארגונים שקמו לאחר השקת הרפורמה בבריאות הנפש, גיבוש התנועה לפסיכולוגיה חברתית והקמת חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות הכללית. ראיתי את הרוח הרעננה והנמרצת שהייתה בפעילותם בארגונים אלה, ארגונים שדמו להפ"י בכך שקיבצו פעילים מכל החטיבות ופעלו לקידום השירות הציבורי. לכן שמחתי שלמרות הקשיים שיש בעבודה בארגון ותיק, תחת הביקורת והסמכות של ועד מרכזי, הם החליטו להעתיק את פעילותם הציבורית להסתדרות הפסיכולוגים ולהתמקד בה. באותה העת ראו אחרים בארגונים אלה מתחרים של הפ"י, ומטעם זה ניסו לפסול אותם. היום, חמש שנים לאחר הצטרפותם אלינו, נדמה לי שהפעילות הענפה בהפ"י והגידול במספר חבריה הקליניים מעידים שאכן היה כדאי להיאבק על הצטרפותם. רוב רובם של הפעילים בהפ"י, מכל החטיבות, הם אנשים ונשים איכותיים, חושבים, בעלי יוזמות וכושר ביטוי מעולה שמוכנים להקדיש מזמנם הפרטי לקידום המקצוע בכלל והחטיבה שלהם בפרט. הם אינם טובים יותר או פחות מאיתנו. כל מי שייצג את החטיבה הקלינית, בכל תקופת כהונה, ייאלץ לעבוד בתוך מורכבות קשה מאוד. מצד אחד, שיתוף הפעולה בין החטיבות הכרחי לתפקוד הארגון, ולשם כך צריך רצון טוב, פתיחות, קשב, אמפתיה ועזרה הדדית. רק כך אפשר לקדם מטרות משותפות כגון הפסיכולוגיה הציבורית, שמירת ההכשרה של כל חטיבה, הפקת ניירות עמדה משותפים, תמיכה בפעילות שכל חטיבה עושה למען חבריה ופעולות כלליות לקידום הייצוגיות, הרלוונטיות וההשפעה של הפ"י. מצד אחר יש לחטיבה הקלינית, כמו לשאר החטיבות, אחריות כבדה לשמר את הייחודיות של תחום המומחיות שלה ולשמור על מקומם ועל הכשרתם של הפסיכולוגים הקליניים בבריאות הנפש. שמירה זו עשויה להיות סוחטת, מעייפת וסוגרת. בדרך כלל היא פוגעת זמנית בכל אותן תכונות או מצבים רגשיים שדרושים לשיתוף פעולה עם שאר החטיבות. היא מעוררת כעס ותסכול בשני הצדדים מכיוון שהיא צורכת אנרגיה רבה מאוד וזמן שאין לנו למכביר. היא גם מכרסמת בהדרגה במוטיבציה הנדרשת להמשך הפעילות, ועל כן יש תחלופה גבוהה בהפ"י בדרך כלל. בפעילות ועד החטיבה הקלינית ישנו החלק המהנה וישנו החלק הלא מהנה. החלק המהנה והממריץ הוא גם החלק המוסכם והגלוי בפעילותנו, בין שזה כנס הפסיכולוגים באילת, ימי עיון, קורסים, מפגשי גלריה, אינדקס הפסיכולוגים, ניירות עמדה, תמיכה במאבקים מקומיים של פסיכולוגים בתחנות, הטבות לחברים, ובין שאלה פעילויות אחרות. בצד פעילות זו יש עבודה רבה שמושקעת בשמירת ההכשרה שלנו, מקומנו בבריאות הנפש, זהותנו וייצוגנו בהפ"י. זו אינה עבודה מהנה במיוחד או מוחצנת; היא אינה ממריצה מתוך שמחה אלא מתוך דאגה. לא קל להיות בעמדה שומרת גם בעבודה עם גורמים חיצוניים כגון משרד הבריאות והקול הרפואי המובהק שנושב משם וגם מול חברינו למקצוע. לא פעם אנו מואשמים בהתנשאות, בסנוביות, בהסתגרות ובנוקשות. כולם מעריכים את פעילותנו, אך גם כועסים על שאנו שומרים על מעמדנו. ועם זאת נעשים מאמצים לשמר את הדיאלוג בהפ"י. לעיתים הוא תקוע, ולעיתים הוא משתחרר. כך או כך, הפ"י היא הזירה היחידה שנפגשות בה החטיבות השונות. היא גם המקום היחיד שמייצג את כלל הפסיכולוגים בארץ ובעלת הפוטנציאל לייצגם ביעילות בדיונים עם משרד הבריאות, עם משרד החינוך ועם משרד הרווחה. אני מאחל לכולנו בחירות מוצלחות וקורא לכל מי שיש לה (או לו) רצון להשפיע ולתרום למען הפסיכולוגים, וגם הפנאי והסבלנות לעשות זאת בדיאלוג עם השותפים, להתמודד בבחירות הקרובות ולהביא לידי בחירת ועד חטיבה מגוון, פעיל ונמרץ כמו הוועד הזה. ושוב אני מודה לחבריי לוועד החטיבה על שאפשרו לי להגיע לבדי ולצאת מהתפקיד בידיעה שיש המשכיות לפעילות החטיבה הקלינית. עמוס ספיבק, יו"ר החטיבה הקלינית
9 פסיכואקטואליה | 2022 חורף חדשות החטיבות דבר החטיבה ההתפתחותית זה, שעוסק בכוח ובסמכות בהקשר פסיכואקטואליה בגיליון הפסיכולוגי, בחרנו לדבר על הכוח שלנו לשנות ועל יכולתנו לעשות זאת מתוקף סמכותנו המקצועית. צפויה לעבור האחריות המקצועית למסגרות הגיל 2022 בתחילת הרך ממשרד הרווחה למשרד החינוך. שנים ארוכות ידוע לנו כי מערכות חינוך ציבוריות איכותיות לגיל הרך מצליחות להיות נגישות יותר לכלל האוכלוסייה, מביאות לידי הישגים גבוהים יותר של הילדים בכל היבטי ההתפתחות ומאפשרות לפסיכולוגים להתערב בשלב מוקדם. ההחלטה להעביר את האחריות למשרד החינוך מבורכת כמובן. היא מעידה על התקדמות המדינה לתפיסה שרואה במסגרות שמיועדות לבני שלוש ומטה מערכת חינוך טיפולית שממוקדת בצורכי הילד. התפיסה הזאת מחליפה את הגישה שרווחה שנים ולפיה היו המסגרות לגיל הרך בעיקר אמצעי לעידוד תעסוקת האימהות. כיום אחוזים מהפעוטות בישראל לומדים במסגרות חינוך מפוקחות, 25 רק אחוזים בקירוב לומדים במסגרות חינוך שאינן מפוקחות, ולא ידוע 35 האחוזים הנותרים. 40 כלל היכן נמצאים 75־ ההוצאה הציבורית על ילדים עד גיל שלוש בישראל נמוכה ב היום. כעת OECD אחוזים בקירוב מההוצאה המקובלת במדינות ה־ גם ברור כי הסכום שהוקצה לשלביו הראשונים של תהליך העברת האחריות בין המשרדים מזערי לעומת הסכומים הנחוצים כדי להבטיח שהמהלך יחולל שינוי אמיתי אחרי הפקרה ארוכת שנים מצד המדינה. לא מכבר פרסמה קרן ברל כצנלסון, בשיתוף העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, נייר עמדה ובו הוגדרו הסוגיות הדחופות ביותר שיידרש להן משרד החינוך עם העברת האחריות למסגרות הגיל הרך לידיו: מיפוי המסגרות הפרטיות, שיפור המעמד ותנאי ההעסקה של הצוותים, הרחבת הפיקוח ושיפורו, התאמת הסטנדרטים הקיימים למקובל בעולם המערבי, הקמת מסגרות חינוך מותאמות וחדשות וכמובן - וכאן אנו נכנסים לתמונה - הקמת מערך מקצועי תומך. ידוע לנו ששום תהליך התערבות פסיכולוגי, מקצועי וטוב ככול שיהיה להורים או לפעוטות, לא יועיל אם ישהה הילד במסגרת חינוך שאיכותה ירודה. אין שום טיפול בתחום הפרא־רפואי או בתחום בריאות הנפש שיצליח לשקם נזק שכבר נעשה במסגרת חינוך שהפעוטות נפגעים בה שעות ארוכות כל כך. ובעיקר ברור לנו שיכולנו לעזור הרבה יותר אילו פגשנו לפני שנה או שנתיים את הילדים שמגיעים אלינו כעת. רבים מהם באים אלינו מאוחר מדי. אנו מוכרחים להיות שותפים לתהליך המקיף הזה שתידרש המדינה לעשות. אנו קוראות לכם להירתם לעניין בחשיבה על מסגרות החינוך הקרובות אליכם, מקצועית וגאוגרפית, ולהציע את הידע שלכם ואת הנכונות והזמינות לסייע. הרשויות המקומיות יזדקקו לנו, צוותי החינוך של מעונות הסמל יזדקקו לנו, ותרומתנו לבניית מסגרות חינוך איכותיות יותר תהיה אדירה. ובקרוב ניפגש! כנס [email protected] כתבו לנו ל־ . מקווים 2022 ביוני 2 במאי ועד 31 החטיבה ייערך בנווה אילן מ־ לראותכם. שיהיה חורף חמים ונעים לכולם. שלכם, ועד החטיבה חברות וחברים יקרים, דבר החטיבה הרפואית דברים אלה נכתבים זמן קצר לאחר כנס הפסיכולוגיה הרפואית והציפייה למפגש הקהילתי והמקצועי. תחומנו הגיע בו להישגים מרשימים בחיזוק הממשק עם עולם הרפואה, והחיזוק בא לידי ביטוי בקבלת חסויות ממנו לפעילות הכנס וקיום הרצאות מרתקות ששילבו את עולם הפסיכולוגיה ואת עולם הרפואה. עוסק בסמכות וכוח, ואפשר לבחון פסיכואקטואליה גיליון זה של בו את השפעתן של מהויות אלה בעבודתנו הפסיכולוגית הלכה למעשה על רקע משבר הבריאות העולמי ואתגרי תיווך הידע של משרד הבריאות בנוגע לחיסון הציבור הרחב. אומנם תקצר היריעה מלעשות זאת במסגרת דברים אלה, אבל יש חשיבות לעצם העלאת הנושא למודעות. בימים אלה של משבר בריאות עולמי עקב מגפת הקורונה הולכת וגוברת המודעות להיבט הפסיכולוגי שבהתמודדות עימו, ואנחנו, הפסיכולוגים הרפואיים, ניצבים בחזית העשייה. יום־יום אנחנו עדים להיבט הפסיכולוגי בהתמודדות עם הגוף ועם חולי ולכן משמשים מתווכים חשובים של הידע התאורטי, המחקרי והקליני לאנשים, וידע זה מסייע להם להתמודד טוב יותר עם מצבם כעת. אתגר חשוב אחר בימינו שנוגע להתמודדות עם המגפה אינו רק ניהול האימה מפני הנגיף אלא ניהול האימה מפני ה"אחר" הנושא אותו. החרדה מציפה את מנגנוני הקשב, מטלטלת אותנו רגשית ומגבירה את הנטייה לפיצולים של טוב ורע, ואלה אינם מאפשרים לאדם לראות את מורכבותה של המציאות. ובתוך כך אנחנו עצמנו מאותגרים ביכולתנו להקשיב. הקשר בין סמכות ובין רווחה פסיכולוגית ברור לכולנו - כאשר הסמכות מיטיבה מופיעה הרווחה הפסיכולוגית. בעת הזאת מציפה החרדה מפני הפגיעה בבריאות את החברה ומקשה עלינו להקשיב
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=