פסיכואקטואליה - אפריל 2021

פס י כ ו אקט ו א ל י ה 53 פסיכולוגים יוצרים ) מסופר על מפגש של אליס 1865( " בספר "אליס בארץ הפלאות עם זחל היושב על פטרייה ומעשן נרגילה ויוצר בפיו טבעות עשן " שואל הזחל את אליס. ?You, whoo are youooo מושלמות. " "אינני יודעת", משיבה אליס. כפרפרזה על השאלה הזו שאל פרויד את אחת המטופלות הראשונות שלו, דורה: את, מה חלקך בכל מה שאת מספרת שקרה לך, שעשו לך? פרויד הציע לה להסתכל פנימה ולהכיר את עצמה כאישה. יותר משלושים שנה אחרי מפגש זה בין פרויד ודורה, ואחרי טיפול בעשרות ואולי מאות מטופלות, הודה פרויד בפני האנליטיקאית מארי בונפרט שלא הצליח לפענח את השאלה "מה רוצה האישה?". האישה הייתה ונותרה חידה עבור פרויד, אף על פי שהוא בנה תאוריה שלמה סביב נשים. פרויד, שביסס חלק ניכר ממחקריו ומגילוייו הפסיכואנליטיים החשובים ביותר על אנליזות שקיים עם נשים היסטריות, עד לסוף ימיו נותר עם שאלה פתוחה לגבי מהות האישה. נשים צריכות להיפרד משתי הפנטזיות שכובלותאותן ומקבעותאתחייהן. הפנטזיה הראשונה היא החיפוש אחר השלמות והאושר באהבה זוגית. הפנטזיה השנייה היא פנטזיית ההצלה תילי תילים של תאוריות ושל התקפות פמיניסטיות (וגם התקפות אחרות) נכתבו על אמירתו של פרויד שאין ייצוג בלא מודע שמבדיל בין הגבר לאישה. הייצוג מבדיל אך ורק בין מי שיש לו ובין מי שאין לו. למה התכוון פרויד? הוא התכוון לכך שתהליך ההכרה של גבר באישה, ולהפך, אינו נתון מראש באופן ביולוגי. עבור פרויד, וגם עבור לאקאן, אין יחס מיני טבעי, אותנטי, בין הגבר לאישה, כפי שהוא קיים אצל בעלי החיים המונעים מאינסטינקטים, אף על פי שבוודאי יש יחסי מין אנושיים. נראה שאי אפשר לרשום את היחס המיני בין אנשים באמצעות נוסחה. התשוקה המינית נקבעת תמיד על ידי האובייקט המיני החלקי וטבולה תמיד בפנטזיה. עבור פרויד, הפנטזיה אינה רק יצירה דמיונית, אלא היא מתְנה את האינטימי והמרכזי ביותר עבורנו בתפיסה ובשיפוט של המציאות שלנו. אין הרמוניה בין המינים, כפי שאין הרמוניה בתוך האדם כלפי הסיבתיות המינית שלו. הסימפטום הנֵירוטי, כפי שרואים אותו באנליזה, מבטא את היחס המיני שאינו קיים ומחליף אותו. לאקאן ניסה לענות על אותה שאלה אחרי חקירה דקדקנית ומפולפלת בכתבי פרויד ובתצפיות הקליניות המרובות משלו. להבנתו, האישה, במיוחד ההיסטרית, רוצה להשאיר את שאלת התשוקה פתוחה. היא רוצה שירצו אותה. היא רוצה לחפש גבר שיחשוק בה, כדי שהיא תוכל גם להמליך אותו כאידיאל וגם להפיל אותו מכיסאו, היא רוצה להיות מקור תשוקתו וכוחו. האם קיימת אישה מעבר לתיאור זה? האם יש מהות נשית או רק עמדה נשית שלא בהכרח תואמת את הביולוגיה? כדי להשיב על שאלות אלה ביקש לאקאן מהאנליטיקאיות לספר. למה הן שותקות? תשובה אפשרית היא הטענה שטענה בפניי אחת המטופלות כנגד בעלה: "אני לא רוצה שהוא יעזור לי לרחוץ כלים. אני רוצה שהוא ירצה לרחוץ כלים". במילים אחרות, אני רוצה להשאיר את אפשרות התשוקה פתוחה. אם כן, לתת תשובה חד־ משמעית וברורה לשאלה "מה האישה רוצה?" משמעות הדבר היא לסגור את כל האפשרויות. העמימות והערפול משרתים את העמדה הנשית. בהרצאה ששמעתי על פמיניזם סופר על מחקר שערך קולברג על התפתחות המוסר. הוא סיפר למשתתפי המחקר על מר רבינוביץ שאשתו הייתה חולה במחלה קשה ולא היה בידו ממון לקנות לה את התרופה היקרה שהייתה זקוקה לה. מר רבינוביץ ביקש מהרוקח הנחה, והרוקח סירב. קולברג שאל את הנחקרים, שכולם היו גברים, מה יעשה מר רבינוביץ? יגנוב את התרופה? יפתח הדסטארט? ייתן לאשתו למות? ועוד. קרול גיליגן, החוקרת הפמיניסטית, שמה לב להטיה שנוצרה במחקר זה, שנבעה מכך שהנבדקים היו גברים בלבד, וקולברג הסיק מסקנות ממנו גם על נשים. גיליגן החליטה לשאול את אותה שאלה נשים ומצאה שהנשים לא ענו על השאלה מה הדבר המוסרי הראוי לעשות, אלא התחילו לשאול שאלות נוספות: כמה זמן היא חולה? האם יש תרופה אחרת? מה הסיכויים שלה להבריא? ועוד. שתי חוקרות פמיניסטיות דגולות טענו טענות הפוכות זו לזו: ג'ודית בטלר ביטלה את רעיון המהות, נשית או גברית, וטענה שהתפתחות נשית וגברית נובעת מהתרבות, מכללי המגדר ומהדיכוי הפטריארכלי. בטלר הלכה בעקבות סימון דה בובואר שקבעה נחרצות שאישה אינה נולדת אישה אלא נעשית כזו. לעומתה, לוס איריגארי טענה טענה הפוכה, והיא כמובן אינה היחידה. היא פיתחה תאוריה סביב החשיבה הנשית השונה, חשיבה אסוציאטיבית יותר וכוללנית, רגשית יותר וחד־משמעית פחות. קרול גיליגן איששה תאוריה זאת במחקרה. יש סקס אחר? מה פרויד רוצה מהאישה? הפרק בהוצאת ״רסלינג״ אהבה בתענוגים מתוך מאת רות גולן אהבה בתענוגים רות גולן שאלות פסיכואנליטיות ומעבר להן