פסיכואקטואליה - קיץ 2026

פסיכואקטואליה רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 103 גיליון | 2026 קיץ | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 60 מחיר חוברת בין החזקה להישמטות: אתגרים בשיקומן התעסוקתי של נשים שמחלימות מסרטן 16 עמ׳ לחיות לצד האובדן - טיפול בהפרעת DBT ֵבל מתמשך בגישת � א 28 עמ׳ ״אלומות״ - פרוטוקול לטיפול פסיכולוגי קצר מועד בתסמיני חרדה, דיכאון ופוסט־טראומה במתבגרים 33 עמ׳ להקשיב עד שהגוף כואב: תסמינים גופניים, טראומה משנית וזכאות לדאגה עצמית בקרב מטפלות ומטפלים שעובדים במרכזי החוסן בשדרות וביישובי עוטף עזה 42 עמ׳ ממשבר להתמודדות התפתחות היסטורית תאורטית של הפסיכוסומטיקה 50 עמ׳ טיפול פסיכודינמי קצר מועד תמיכתי־פרשני רגיש לטראומה 57 עמ׳

3 2026 קיץ | פסיכואקטואליה 7 13 28 5 16 9 50 42 57 66 משולחנה של יו״ר הפ״י יונת בורנשטיין | דבר המערכת שרונה מי־טל | דבר יו״ר מועצת הפסיכולוגים אילה בלוך | משולחנה של הפסיכולוגית הארצית במשרד הבריאות אביגל מילסון־דגן | משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך מיכל אנגלרט | חדשות החטיבות בין החזקה להישמטות: אתגרים בשיקומן התעסוקתי של נשים שמחלימות מסרטן הלה שמש־רטהאוז, עדי עוז־שנון | DBT ֵבל מתמשך בגישת � לחיות לצד האובדן - טיפול בהפרעת א איילה לוסטיג | "אלומות" - פרוטוקול לטיפול פסיכולוגי קצר מועד בתסמיני חרדה, דיכאון ופוסט־טראומה במתבגרים יורי גדרון, מרב טמיר, הודיה שטרנברג, | אבי פרייפלד וצוות אלומות להקשיב עד שהגוף כואב: תסמינים גופניים, טראומה משנית וזכאות לדאגה עצמית בקרב מטפלות ומטפלים שעובדים במרכזי החוסן בשדרות וביישובי עוטף עזה סיון ג'ורג'־לוי, ענת בן־גל דהן | התפתחות היסטורית תאורטית של הפסיכוסומטיקה אנדרס קוניצ'זקי | אקטואליה טיפול פסיכודינמי קצר מועד תמיכתי־פרשני רגיש לטראומה ליאת ליבוביץ', אביב נוף | ייעוץ מס הוצאה מוכרת, ההבדל בין הוצאה והכנסה פירותית ובין הוצאה והכנסה הונית אריה דן | עמדת קריאה - סקירת ספרים חדשים זהבה אסיאג | פינת נזכור הפינה המשפטית הנחיית היועץ המשפטי: עריכת מסמכים מקצועיים מטעם פסיכולוגים להליכים משפטיים צ'רלי בוזגלו | הנחיות לכתיבה תקצירים מקבלי התארים 65 4 68 69 71 72 75 תוכן העניינים חברי וחברות המערכת *המערכת אינה אחראית לתוכן מודעות הפרסום המופיעות בגיליון. ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: פרופ' סמדר בן אשר 052-3939760 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר עדי מרום־הררי 054-5732002 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר שרגא שדה 054-5605089 : טלפון [email protected] דוא"ל: אונשטיין־ברקוביץ ‎ פרופ' חדוה בר 052-2808371 : טלפון [email protected] דוא"ל: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י - יונת בורנשטיין 5200201 רמת גן 10211 , ת.ד 03-5239393 ׳ טל [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 : פקס 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק - עיצוב גרפי פרסום והפצה: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ [email protected] , תל אביב 37 יהודה הנשיא הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ד"ר מילי אולינובר 052-3873774 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר נועה אליאס 052-2971130 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: זהבה אסיאג 054-7940257 : טלפון [email protected] דוא"ל: פרופ׳ סמי חמדאן 052 -8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: לאתר הפ״י סרקו את הברקוד < ט.ל.ח. 11 33 יעל ברזילאי שאתי,

4 2026 קיץ | פסיכואקטואליה אנו עומדים בתחילתה של שנה חדשה, שנת תשפ"ז. שלוש השנים האחרונות היו קשות וטראומטיות לכל אזרחי המדינה. באוקטובר, אירועים שצרבו בלב כל אזרח 7 תחילתן באירועי במדינה זיכרונות קשים וחשפו רבים מאוד להתמודדות עם טראומות קשות, ישירות ועקיפות. עוצמת הטראומות והיקפן, בכל שכבות הגיל ובכל המגזרים של החברה הישראלית, נתנו את אותותיהם בעלייה דרמטית במצוקות הנפשיות ובצרכים לסיוע נפשי, לטיפול ולשיקום. ציבור הפסיכולוגים כולו נרתם לעשות כמיטב יכולתו במתן מענים טיפוליים, אבל היקף הצרכים עולה לאין ערוך על יכולת מערכת הפסיכולוגיה הציבורית על כל ענפיה לתת מענים על כל הצרכים. הסתדרות הפסיכולוגים פועלת, לבד ובשותפות בפורום הארגונים, לחיזוק והרחבה של מערך הפסיכולוגיה הציבורית, להרחבת מעגל הפסיכולוגים המוכשרים לטפל בטראומה ולדיוק המענים המקצועיים הנדרשים. אנו מקווים ומתפללים כי בשנה הבאה עלינו לטובה הארץ תשקוט ממלחמות, אזרחי המדינה יזכו למציאות של שקט ויציבות, והאחדות, השיח והכבוד ההדדי יגברו על הפילוג והקיטוב. בהזדמנות זו אני, ואיתי יחד כל ממלאי התפקידים בהפ"י, שולחים לכם.ן ולכל בני משפחותיכם.ן ברכות חמות לשנה טובה הרבה יותר, שנה של עשייה ברוכה וצמיחה מקצועית, בריאות ושמחה, התחדשות וסיפוק, שקט ושלווה במדינה. מה התחדש בהפ"י בעת האחרונה? הרחבת הזכות להתייעצות עם ועדת האתיקה בעקבות פניות רבות שעלו מהשטח ומבעלי תפקידים בשדה הפסיכולוגיה החליט הוועד המרכזי של הפ"י להרחיב את המענים על פניות להתייעצות עם ועדת האתיקה לכלל ציבור הפסיכולוגים. לאחר כמה שנים שבהן האפשרות לפנות לוועדת האתיקה להתייעצות במקרים של דילמות מקצועיות־אתיות הייתה שמורה רק לחברי הפ"י החליט יהיה זכאי כל פסיכולוג שרשום הוועד המרכזי כי מעתה גם אם בפנקס הפסיכולוגים לפנות להתייעצות עם הוועדה אינו חבר בהפ"י. החלטה זו עולה בקנה אחד עם העובדה שמועצת הפסיכולוגים אימצה את קוד האתיקה המקצועית , והקוד מחייב כל פסיכולוג 2017 של הפסיכולוגים בישראל, שרשום בפנקס. יחד עם זאת אנו חוזרים וקוראים לכל ציבור הפסיכולוגים להירשם כחברים בהפ"י, וזאת לא רק כדי ליהנות מהשירותים והזכויות האישיים והמקצועיים הנוספים השמורים לחברי הפ"י, אלא כצעד של סולידריות ותמיכה בארגון הפועל למען ציבור הפסיכולוגים ומקצוע הפסיכולוגיה בישראל, ומייצג את הפסיכולוגים בנושאים מקצועיים שעל סדר היום הציבורי והמקצועי. הקמת ועדה בנושא עבודת הפסיכולוגים המשלבת כלי בינה מלאכותית הפ"י הניחה על סדר יומה, כנושא מרכזי שיש לקדמו, את אתגר השילוב של כלי הבינה המלאכותית במקצוע הפסיכולוגיה ובעבודת הפסיכולוגים. עידן השימוש בבינה מלאכותית בכל תחומי החיים נכנס לחיינו בסערה ומשפיע על עולמנו ברמה המקצועית והאישית. את השינויים שעידן זה מביא איתו לתוך המקצוע יש צורך להטמיע בצורה אחראית ומקצועית ובתוך כך לאמץ את היתרונות שמציעים כלי הבינה המלאכותית לקידום המקצוע בלמידה, במחקר, בהדרכה, בתיעוד וגם בעבודה ישירה עם המטופלים בטיפול ובאבחון. עם זאת בצד היתרונות חשוב שנהיה מודעים גם לסיכונים ונוודא שימוש בכלי הבינה המלאכותית באופן זהיר, אתי, מאובטח, אחראי ושקול, שימוש ששומר על זכויות המטופלים ועל רמה מקצועית ראויה, לא שומט את אחריותו העליונה של הפסיכולוג בכל עשייה מקצועית ולא מעביר אחריות זו בטעות לכלי הבינה המלאכותית. אפשר לדמות את הפסיכולוג לקברניט שמשיט את הספינה שהוא אחראי לה ומשתמש לשם כך בכלי ניווט אלקטרוניים שמסייעים לו בניווט הספינה. אם הספינה תעלה בטעות על שרטון ומסעה ישתבש, לא יוכל הקברניט להאשים את כלי הניווט שהשתמש בהם, והאחריות הסופית תישאר תמיד שלו. כך גם הפסיכולוג המנווט את העשייה המקצועית ובתוך כך משתמש בכלי בינה מלאכותית. הוא האחראי תמיד להתערבות המקצועית, וחובתו לוודא שכלי הבינה המלאכותית אינם מטעים ואינם משבשים את השיפוט המקצועי שלו ואת העקרונות המקצועיים והאתיים של התנהלות מקצועית ראויה. הצעד הראשון של הפ"י בקידום עיסוק אחראי ומקצועי בכלי הבינה המלאכותית בפסיכולוגיה היה פרסום נייר עמדה מטעם תת־ועדה שהקימה ועדת האתיקה: "עקרונות וכללי אתיקה לשימוש בכלי בינה מלאכותית בעבודת הפסיכולוג - יו"ר הפ"ייונת בורנשטיין, .משולחנה של יו"ר הפ"י שלום לחברות וחברי הפ"י,

5 2026 קיץ | פסיכואקטואליה קווים מנחים". נייר זה הופץ לכל ציבור הפסיכולוגים במרץ .2026 על בהמשך לכך החליט הוועד המרכזי בישיבתו האחרונה הקמת ועדה שתעסוק בנושא של בינה מלאכותית במקצוע בנוסף לחברי הוועדה מתוך הפ"י, הזמנו גם הפסיכולוגיה. מומחים בתחום הבינה המלאכותית להשתתף בוועדה מתוך ראיית חשיבותן של שותפויות בכלל ובנושא זה בפרט. בשלב זה הוועדה עדיין נבנית, ונציגים מתוך "השלישי המלאכותי" ומתוך מועצת הפסיכולוגים כבר הביעו את הסכמתם להשתתף בה כחברי הוועדה. לאחר כינוסה יוחלטו מהן מטרותיה ומהם תחומי עבודתה בטווח הקצר והארוך. כנס בנושא "בינה מלאכותית כספקית שירותי בריאות נפש הגדולה בעולם דה־פקטו?" עוד בהקשר לנושא השימוש בכלי בינה מלאכותית בעבודת כנס שיזם "השלישי 19.10.26- הפסיכולוג התקיים ב המלאכותי" בשותפות עם הפ"י. הכנס שעורר התעניינות רבה עסק בממצאי מחקר שהשתתפו בו גם אוניברסיטת בר־אילן, חיפה, תל חי והטכניון. המחקר בדק את אופני השימוש של פסיכולוגים בישראל בכלי בינה מלאכותית, וממצאיו ישמשו בסיס לתחילת עבודתה של הוועדה החדשה שאנו מקימים. השתלמויות מקצועיות בהובלת הפ"י אנו שוקדים על קיומם של כנסים מקצועיים והשתלמויות על־ חטיבתיות וחטיבתיות בנושאים מגוונים ובהלימה לבקשות שעולות מהשטח. בקרוב ייפתחו השתלמויות בנושא טראומה וחוסן, קורס בסיסי בהיפנוזה, השתלמות בנושא הרחבת טווח הגיל לאבחון פסיכולוגי לפסיכולוגים התפתחותיים וכנס על־ חטיבתי ביער הסודי. כמו כן אנו בפתחה של עונת הכנסים השנתיים של החטיבות השונות. הראשון שבהם יהיה הכנס , ואחריו ייערכו 2026 של החטיבה החינוכית, בסוף נובמבר הכנסים של שאר החטיבות. רעיונות והצעות להשתלמויות ולכנסים בנושאים נוספים יתקבלו בברכה. עם תחילתה של שנת תשפ"ז אני שולחת לכולכם.ן ברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה, שלכם.ן, יונת דבר המערכת | משולחנה של יו"ר הפ"י הגיליון שלפניכם נועד לעסוק בנושאים שונים. ואומנם איגדנו בו מאמרים ללא נושא מאחד, אבל נראה שגם באוקטובר הארור עדיין 7 לקראת סיום השנה השלישית מאז עוסקים רבות בנושאים שקשורים למשבר ולהתמודדות עם מצבים מאתגרים. אנו שמחים להציג כאן עדות לתרומה של הפסיכולוגיה ושל אנשי שדה רבים במתן מענים על מצוקות הנפש המורגשות בזמננו כמו שציינה יושבת ראש הפ"י יונת בורנשטיין במידעון אוגוסט. אחדים מהמשברים המוצגים במאמרים שבגיליון זה הם מצבי מצוקה שמתרחשים גם בשגרה וללא קשר למצב, למשל המאמר שמציג את אתגרי התעסוקה של נשים שמחלימות מסרטן או המאמר העוסק בחיים בצד האובדן ובו גישה . מאמרים DBT לטיפול באֵבל מתמשך שמשלבת היבטים של אחרים שמופיעים בגיליון מוסיפים לעסוק בטיפול בפוסט־ טראומה ובטראומה משנית של המטפלים במרכזי החוסן, למשל מאמר ובו ראיות ממחקר פיילוט בקשר לאפקטיביות של התאמת תוכנית אלומות לאוכלוסיית מתבגרים. מאמר אמפירי אחר מצא שקיים קשר בין טראומה משנית אצל מטפלים שעבדו במרכזי חוסן בדרום ובין תסמינים סומטיים. נוסף על כך, מחברות המאמר מצאו שבמקרים רבים הצליחו המטפלים להפחית תסמינים סומטיים כאשר הם עסקו בהתנהגויות של דאגה עצמית. גם במאמר במדור אקטואליה מוצגת גישה להתערבות במשבר, גישה שמבוססת על טיפול דינמי קצר מועד. המאמר האחרון בסדרת המאמרים הכלליים מביא נקודת מבט אחרת - הסתכלות מעמיקה על הקשר שבין הגוף והנפש כבסיס להבנה הקלינית של מצבי משבר גופניים ונפשיים. אף בסקירת הספרים בעריכתה של זהבה אסייג מובאים ספרים שעוסקים בהתמודדות עם המשברים שאנו חווים בתקופה האחרונה: הצורך של המטפלת עצמה בקבלת עזרה, הקשר בין גוף ובין נפש בטיפול וספר קומיקס שמוצגים בו סיפוריהם של תושבי הקיבוצים והערים הסמוכות באוקטובר. 7 לגבול עזה בעקבות אנו מודים לכל מי שהגיש מאמרים וכתבות למדורים ולפינות ותרם לגיליון המלא הזה. עם ריבוי המאמרים המוגשים אלינו בחודשים האחרונים אנו מנסים בכל פעם לבחור את הטובים שבהם. לעיתים אנו נאלצים לדחות פרסום של מאמרים שלום רב לכל קוראינו, דבר המערכת

6 2026 קיץ | פסיכואקטואליה דבר המערכת טובים לגיליונות עתידיים או לבקש תיקונים. אנו מקווים שכמונו בוועד העורכים תבינו גם אתם את החלטתנו כסימן ככתב העת המקצועי שלכם.פסיכואקטואליהלאיכותו של אנו מזמינים אתכם להמשיך ולהיענות לאתגר כתיבת מאמרים מקצועיים ברמה גבוהה ומקווים שתגישו את פרי עתכם בזמן האחרון פרסמנו עדכון פסיכואקטואליה.לפרסום ב של ההנחיות לכתיבה מקצועית במידעון הפ"י ובאתר הפ"י. נוסף על כך, מאחר שמתרחב השימוש בבינה המלאכותית בכתיבה נבקש מעתה הצהרה על שימוש בה בכתיבה )AI( AI כדי להבטיח שקיפות. אין אנו אוסרים על שימוש ב־ בכתיבתכם; אדרבה, אנו מכירים בהיותה כלי בעל פוטנציאל רב לתרום לאיכות עבודתכם. אנא שימו לב למועדי הגשת המאמרים למערכת לקראת ) ולשנת 2026 הגיליונות המתכוננים להמשך השנה (סתיו . הגיליונות . נבקשכם להקפיד על כתיבה על פי ההנחיות 2027 יעסקו במגוון נושאים: 2027 המתוכננים לשנת תשפ"ז־ גיליון הסתיו יעסוק בפסיכולוגיה של הגיל המבוגר. אנו מודים לפרופ' דניאלה אייזנברג, ראש מרכז קמה לייעוץ וטיפול למזדקנים ולמשפחה הרב־דורית במכללה האקדמית רופין, שניאותה להיות עורכת אורחת בגיליון זה. נשמח לקבל מגוון מאמרים שיעסקו בתהליכים הנפשיים הייחודיים לתקופת ההזדקנות ובתחומי ההתמודדות הרגשית, התעסוקתית והמשפחתית והטיפול. אנו מזמינים אתכם להגיש מאמרים .2026 באוקטובר 10 בנושא עד יעסוק באובדן ובשכול. חברת ועד העורכים 2027 גיליון חורף פרופ' סמדר בן אשר תהיה העורכת האורחת של גיליון זה. .2027 בינואר 1 אנא שלחו אלינו את המאמרים עד יעסוק בנושא הורות, ילדים ונוער. מאמרים 2027 גיליון אביב .2027 באפריל 1 לגיליון זה אפשר להגיש עד גיליון זה יוצא לאור לקראת סוף הקיץ ותחילת עונת החגים. , מאחלים לכולכם שנה טובה פסיכואקטואליהאנו, צוות עורכי ומקווים שהיא תהיה שנה רגועה ושקטה מקודמתה, שנה של התחדשות ויצירה. נשמח להמשיך ולקבל הצעות לנושאים לגיליונות מיוחדים ולשמוע על ספרים שאתם כותבים ותרצו שנסקור. כמו כן נשמח להמשיך לקבל במשך כל השנה מאמרים במגוון נושאים שהחברים והחברות עוסקים בהם והם נוגעים למחקר ולפיתוח תאורטי ומעשי. כל המאמרים נשלחים להערכה עיוורת לפני קבלתם לפרסום. בשאלות שקשורות לכתיבה ולהגשת מאמרים אתם מוזמנים ומוזמנות לפנות אלינו בכל פסיכואקטואליהל או למשרד [email protected] עת לכתובת: . את הנחיות הכתיבה [email protected] הפ"י בכתובת: המעודכנות והמועדים המעודכנים להגשת המאמרים לכל גיליון אפשר למצוא בקול קורא המתפרסם במידעון הפ"י בכל חודש וזמין באתר הפ"י בכתובת: אנא שימו לב - מעתה יש /https://www.psychology.org.il לשלוח את המאמרים גם לכתובת המשרד של הפ"י וגם .פסיכואקטואליהלכתובת של , . אנא 60-61 ׳ לתשומת לב הכותבים, ההנחיות לכתיבה בעמ היעזרו בהם בעת הגשת מאמר. אני מאחלת שהשנה החדשה תהיה שנה טובה. בתקווה לימים טובים ולצמיחה, , יו"ר המערכתשרונה מי־טל יונת בורנשטיין, יו״ר מריאל הוברמן, מנכ״לית חברות וחברי הוועד המרכזי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בפתחה של שנה חדשה נאחל שנה של תקווה, בריאות, צמיחה, עשייה משותפת, ומעל לכול שלום ושקט במדינה. שנה טובה, מתוקה ומבורכת.

7 2026 קיץ | פסיכואקטואליה דבר יו״ר מועצת הפסיכולוגים יו"ר מועצת הפסיכולוגים ,ד״ר אילה בלוך בשנה האחרונה אני חברה במועצת הבריאות מטעם מועצת הפסיכולוגים, ובמסגרת זו חברה גם בתת־הוועדה בראשות פרופ' שוקי שמר, תת־ועדה שעוסקת בחמלה במערכת הבריאות. לכאורה אמור להיות לפסיכולוגיה יתרון ברור כאן: הרי מדי יום ביומו אנו רואים כאב, מצוקה, אובדן, פחד, בושה וייאוש. אמפתיה היא אחד הכלים הבסיסיים ביותר שלנו: היכולת להתקרב לחוויה של אדם אחר, להבין משהו מעולמו, להיות איתו במקום שהוא נמצא בו בלי להתבלבל בינו לבינינו ובלי להפוך את ההבנה להזדהות. ואולם חמלה אינה זהה לאמפתיה. בעיניי טמון ההבדל ביניהן ברכיב אחד, קטן לכאורה אך מהותי מאוד: פעולה. חמלה אינה רק ההרגשה שאנו חווים כשאנו רואים את סבלו של האחר; היא אינה רק חום, אדיבות או כוונה טובה; חמלה מתחילה בזיהוי הסבל ובנכונות להתקרב אליו, אבל יש בה גם מוטיבציה לנסות להקל ולצמצם אותו ולעיתים למנוע אותו. לשם כך נדרשים לא רק רגישות ואמפתיה אלא גם אומץ, יכולת לשאת מצוקה ונכונות לנקוט פעולה. וכאן הדברים נעשים מעניינים לפסיכולוגים כי כידוע, לא תמיד פסיכולוגים מסכימים ביניהם על השאלה כמה עלינו לעשות: עד כמה הפסיכולוג צריך להיות אקטיבי בטיפול? מתי פעולה היא התערבות טיפולית חשובה, ומתי היא מפריעה למטופל לפגוש את עצמו? מתי היא מאפשרת שינוי, ומתי מובע בה צורך של המטפל להציל, להרגיע או לפתור? ומה בכלל אנו מכנים "טיפול פסיכולוגי"? הרי גם על כך אין בינינו הסכמה מלאה. יש גישות שבהן פעולות של המטפל הן חלק טבעי מן העבודה, ויש גישות שנשמרת בהן זהירות רבה הרבה יותר. אפשר בהחלט לחשוב גם על הסכנות שבהכנסת מושג החמלה אל תוך חדר הטיפול: האם בשם החמלה נמהר לספק צרכים במקום להבין אותם? האם נטשטש גבולות? האם נתקשה לשאת תסכול, שתיקה, קונפליקט או תוקפנות? האם חמלה עלולה להפוך באופן לא מודע לניסיון "לעשות טוב" למטופל במקום "להיות איתו" במקום שהוא נמצא בו? אלו אינן שאלות רטוריות כי אם שאלות מקצועיות חשובות. בפסיכולוגיה השיקומית, וממנה אני באה, קשה להפריד בין אמפתיה לפעולה. אדם שמתמודד עם פגיעה מוחית, מחלה, נכות או אובדן יכולות אינו מגיע אלינו רק עם נפש שיש להבין: הוא חי בתוך משפחה; יש לו קשרים במערכת הבריאות, במקום העבודה, עם ביטוח לאומי, עם שירותי שיקום; הוא מתמודד עם חסמים פיזיים ובירוקרטיים ולעיתים עם מציאות חיים שצריך לבנות מחדש כמעט. במצבים כאלה נדמה לי לפעמים שאמפתיה שאינה מצליחה לעבור גם לפעולה משאירה משהו מן העבודה שלנו בחסר. ואולם זו הפסיכולוגיה שלי. אני מכבדת גם פסיכולוגים שעבודתם בחדר הטיפול נשענת על תפיסה אחרת. ולכן אני רוצה להציע כאן הצעה שאינה מחייבת אותנו להגיע להסכמה בשאלה זו. גם אם אינכם רוצים לחמול באמצעות פעולה בחדר הטיפולים, אנא, חמלו מחוץ לו. אם חמלה היא היכולת לזהות סבל ולא לעמוד מנגד, הרי לפסיכולוגים יש מרחב עצום לפעולה גם מחוץ למפגש עם המטופל היחיד. אפשר לחמול בתוך המערכת שאנו עובדים בה: להיתקל בנוהל שמקשה שלא לצורך על מטופלים ולנסות לשנות אותו; לזהות שירות שאינו נגיש דיו ולהיאבק על הנגשתו; לשאול מי אינו מגיע אלינו, ולא רק מי כבר יושב מולנו בחדר; ולהביא ידע פסיכולוגי אל המקומות שמתקבלות בהם החלטות ארגוניות, רפואיות, חינוכיות או תקציביות. ואפשר לחמול באמצעות מנהיגות מקצועית. למשל, זה שנה שמועצת הפסיכולוגים מקדמת עם הפסיכולוגיות הארציות בבריאות ובחינוך ועם היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות תוכנית שנתית בתחום האבחון, הטיפול והמניעה של אובדנות ודיכאון. בעיניי זו דוגמה מובהקת לחמלה בפעולה: זיהוי מקום שהידע המקצועי שלנו בו יכול להציל חיים ולנסות להפוך ידע, [email protected] . היא פסיכולוגית שיקומית, מדריכה ונוירופסיכולוגית, יו"ר מועצת הפסיכולוגיםד"ר אילה בלוך לא לעמוד מנגד: על חמלה, פסיכולוגיה ופעולה

8 2026 קיץ | פסיכואקטואליה ניסיון ודאגה לתוכנית עבודה ממשית. אפשר לחמול גם באמצעות בחירה בשירות הציבורי. איני מתעלמת מן הקשיים הכרוכים בעבודה זו, וקל וחומר לא מן הצורך לשפר במידה ניכרת את התנאים בשירות הציבורי. ועם זה הבחירה בו היא החלטה להיות במקומות שבהם הפסיכולוגיה נחוצה במיוחד, ולעיתים זמינה פחות מדי. ואפשר להפנות חמלה גם אל תוך המקצוע עצמו. כאשר אנו בונים מסלולי הכשרה, מגדירים דרישות, יוצרים תוכניות חדשות או משנים תהליכים קיימים אנו יכולים לשאול לא רק אם הם שומרים על הרמה המקצועית (חובה מובנת מאליה) אלא גם כיצד חווים אותם מי שעוברים בהם. האם התהליך ברור? האם הוא הוגן? האם אנו מסוגלים לראות גם במועמד, בסטודנט ובמתמחה אדם, ולא רק מי שנדרש לעמוד בעוד סדרת תנאים? חמלה אינה ויתור על סטנדרטים. היא גם אינה נחמדות. לעיתים היא אף ההפך. לפעמים חמלה מחייבת אותנו לומר דבר שאינו נוח, להתערב, להתמיד, להתנגד למשהו שאינו ראוי או להשקיע מאמץ רב בשינוי מערכת שאינה ממהרת להשתנות. בחודש נובמבר הקרוב אסיים את תפקידי כיו"ר מועצת הפסיכולוגים. לקראת סיום התפקיד אני מגלה שוב ושוב שרבים מהפסיכולוגים אינם יודעים בדיוק מהי המועצה. לעיתים הם מתבלבלים בין המועצה למשרד הפסיכולוג הארצי, בין המועצה לוועדות המקצועיות ואינם מכירים את האבחנה בין המועצה למנגנונים אחרים של משרד הבריאות הקשורים לפסיכולוגיה. מפעם לפעם אני קוראת בקבוצות פסיכולוגים הודעות בנוסח "המועצה לא אישרה לי את ההתמחות" או "המועצה לא נתנה לי מלגה". ובכן, הטענות אינן מדויקות. חלק מן הבלבול אינו מקרי. במשך שנים נשאו מסמכים שונים של מערך הפסיכולוגיה במשרד הבריאות גם את השם או את הלוגו של מועצת הפסיכולוגים, ולכן היטשטש הגבול בין הגופים. הדבר הזה תוקן, וטוב שכך. קל להסביר מה המועצה אינה. קשה יותר להסביר מה היא כן. אפשר כמובן לפתוח את חוק הפסיכולוגים. החוק מטיל על המועצה תפקידים מוגדרים: לייעץ לשר הבריאות בעניינים שקשורים לעיסוק בפסיכולוגיה בישראל וכן למלא כמה תפקידים סטטוטוריים נוספים. ועם זה אחרי שנות עבודה במועצה הייתי רוצה להוסיף להגדרה המשפטית הגדרה אחרת, רשמית פחות. בעיניי מועצת הפסיכולוגים היא אוסף של אנשים ונשים שמבקשים לשפר את המקצוע שלנו, להופכו למקצועי יותר, משמעותי יותר, רלוונטי יותר; אנשים ונשים שמאמינים שהפסיכולוגיה יכולה לממש יותר מן הפוטנציאל שלה בפסיכודיאגנוסטיקה, בפסיכותרפיה, בשיקום, בהתערבויות מערכתיות וקבוצתיות, במניעה ובקידום הרווחה הנפשית של פרטים, משפחות, קהילות והחברה בישראל. איך עושים את זה? אין תשובה אחת. לפעמים באמצעות חקיקה או תקנות, לפעמים באמצעות תוכנית מקצועית חדשה, לפעמים באמצעות שיתוף פעולה בין מערכות, ולפעמים בעצם היכולת לזהות נושא שאיש עדיין לא קיבל עליו אחריות ולהגיד: זה חשוב. בואו נעשה משהו; כלומר לא לעמוד מנגד. אולי זו גם אחת המסקנות שלי משנים אלו. לא כולנו צריכים לטפל באותו האופן. איננו צריכים להסכים על תאוריה אחת, על טכניקה אחת ואפילו לא על המקום המדויק של חמלה בתוך הפסיכותרפיה. ועם זה הייתי רוצה לקוות שאנחנו יכולים להסכים לקביעה שלפיה למקצוע שלנו יש אחריות שאינה מסתיימת בדלת חדר הטיפולים. פסיכולוגיה שמזהה סבל אך אינה שואלת מה היא יכולה לעשות כדי לצמצם אותו אינה מממשת את מלוא הפוטנציאל שלה. אני רוצה פסיכולוגיה שמקשיבה וגם פועלת; שמביטה באדם וגם במערכת שהוא חי בה; שמטפלת אבל גם מונעת; שמסוגלת להיות עמוקה ומורכבת בתוך החדר ופעילה ואמיצה מחוצה לו. ובנובמבר יגיע הזמן "להעביר את המקל". לפי חוק הפסיכולוגים, שר הבריאות עומד בראש מועצת הפסיכולוגים או ממנה פסיכולוג או פסיכולוגית מומחה־ מדריך לראשות מועצת הפסיכולוגים. אחרי כמה שנים בתפקיד נדמה לי שנדרש עוד תנאי סף אחד. אומנם כיום הוא אינו מופיע בחוק ואי אפשר לבדוק אותו בפנקס הפסיכולוגים, אבל כדאי להוסיפו. וזה התנאי: לראות משהו שאפשר לעשות טוב יותר ולהתקשות לעמוד מנגד ולא לעשות דבר. אם התיאור הזה "מדבר" אליכם, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בדוא"ל: [email protected] שלכם, אילה דבר יו״ר מועצת הפסיכולוגים

9 2026 קיץ | פסיכואקטואליה עם פתיחת השנה מצאתי לנכון להקדיש את הטור הזה להתבוננות משותפת בנושא שמעסיק רבות את היחידה הארצית לפסיכולוגיה, את ועדת התלונות ואת ועדת המשמעת. מפגש עם הליכי משמעת נתפס, מטבע הדברים, כאירוע מאיים ומעורר חשש. ואולם בראייה מערכתית ופסיכו־חינוכית התלונות המונחות לפתחנו הן בראש ובראשונה מראה שמשקפת את האתגרים, את ״האזורים העיוורים״ ואת הלחצים שבהם אנו, נשות ואנשי המקצוע, פועלים. תהליך הטיפול בתלונות נועד להגן על המטופלים, לשמור על אמות המידה המקצועיות והאתיות ולבסס את אמון הציבור בפסיכולוגיה. בד בבד הוא מקור ללמידה חשובה, הזדמנות להתבוננות שמאפשרת לנו לזהות דפוסים ונקודות תורפה ולבחון דרכים למניעת כשלים דומים בעתיד. מטרתנו המרכזית אינה רק אכיפה אלא גם מניעה, למידה והסברה, הפיכת כשלים נפוצים לכלי למידה מקצועיים ואתיים שישמרו על שלום המטופלים ועל חוסננו המקצועי. חשוב לזכור שכשל מקצועי אינו נובע בהכרח מכוונה לפעול שלא כשורה. פעמים רבות הכוונה המקורית טובה ומלווה ברצון עמוק לסייע, להגן או לתת מענה למצוקה. דווקא במצבים כאלה, בהיעדר תשומת לב לפרטים הנראים לעיתים שוליים בזמן אמת כגון הסכמה, תיעוד או גבולות התפקיד עלול להיווצר פער כואב בין הכוונה המיטיבה לתוצאה בפועל. מכאן החשיבות של היכרות טובה עם החוק, עם קוד האתיקה ועם ההנחיות המקצועיות. אלו אינם כללים ״חיצוניים״ לעבודה המקצועית אלא חלק ממנה ומהתשתית המאפשרת לנו להפעיל שיקול דעת מקצועי במציאות מורכבת. הכרת הכללים מאפשרת לזהות מראש מצבים שנדרשת בהם זהירות מיוחדת, לשאול את השאלות הנכונות ולהיעזר בהדרכה ובהתייעצות לפני קבלת החלטה. ברצוני להאיר שתי סוגיות מרכזיות שעולות שוב ושוב מתוך התלונות המגיעות לפתחו של משרד הבריאות: . חובת הפנייה היזומה לשני ההורים בטיפול בקטינים 1 אחת מנקודות התורפה השכיחות ביותר נוגעת לטיפול בקטינים או לאבחונם בלי שניתנה ותועדה הסכמת שני ההורים כנדרש, ובייחוד כשהם מצויים בסכסוך, פרודים או גרושים. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדם. קוד האתיקה קובע כי בכל התערבות פסיכולוגית שמעורבים בה קטינים יש צורך בפנייה יזומה לקבלת הסכמת שני ההורים. הכשל הנפוץ הוא הסתפקות בהסכמה פסיבית או הסתמכות על הצהרת הורה אחד ולפיה ״ההורה השני מעודכן ולא אכפת לו״, ובייחוד כאשר ההורים נתונים בקונפליקט בעצימות גבוהה. ביטוי נוסף לכך הוא כתיבת מכתבים או חוות דעת שנמסרים ישירות לידי הורה אחד, ללא נמען ספציפי או גורם מוסמך. עלינו לזכור כי בעיצומו של סכסוך עצים עלולה כל התערבות חד־צדדית ובכלל זה הפקת מסמכים לשמש כלי ניגוח בערכאות משפטיות ובכך לגרור את המטפל בעל כורחו לתוך זירת המאבק. קוד האתיקה מטיל עלינו חובה לפעול באופן אקטיבי ויזום לקבלת הסכמת שני ההורים להתערבות מקצועית בילדם, לתת להם הסבר בקשר למהות ההתערבות, לקבל מהם הסכמה מפורשת ולתעדה בהתאם להנחיות הקוד לפני תחילת הטיפול או האבחון. חריגה מחובה זו תיתכן רק במצבי חירום או בצו שיפוטי מפורש. שמירה קפדנית על עיקרון זה מונעת מהקליניקה להפוך לזירת המאבק המשפחתי ומגינה על הילד ועל הפסיכולוג כאחד. חשוב לזכור כי שמירה על הכללים המקצועיים והאתיים שומרת על הפסיכולוג והפסיכולוגית מפני טענות של מי מהצדדים המעורבים. . שמירה על גבולות המקצוע: עיסוק בפסיכותרפיה על 2 ידי פסיכולוגים סוגיה מהותית נוספת היא התנאים לעיסוקם של ב) 9 פסיכולוגים בפסיכותרפיה. חוק הפסיכולוגים (סעיף קובע כי פסיכולוג לא ייתן טיפול פסיכותרפויטי אלא אם כן הוא פסיכולוג מומחה. לצד התנאים המוגדרים ) קיימים הסדרים לעבודת 14/2011 בחוק ובחוזר מנכ"ל ( מתמחים במסגרת ההכשרה, ההדרכה והפיקוח (הנחיות הפסיכולוגית הארצית - טיפול ואבחון מחוץ למסגרת ההתמחות על ידי פסיכולוג במהלך ההתמחות). גבולות אלו נועדו להבטיח למטופלים מתן טיפול מקצועי מפסיכולוג בעל ההכשרה המעשית והמפוקחת הנדרשת. גם כאן הרצון לעזור אינו מחליף את דרישות החוק ואת ממשמעת למניעה — למידה מכשלים אתיים וקליניים , הפסיכולוגית הארצית במשרד הבריאותאביגל מילסון־דגן משולחנה של הפסיכולוגית הארצית במשרד הבריאות

10 2026 קיץ | פסיכואקטואליה משולחנה של הפסיכולוגית הארצית במשרד הבריאות הצורך בהכשרה ובמומחיות המתאימות להתערבות הניתנת. היכולת לזהות את גבולות המומחיות וההכשרה שלנו, לדעת מתי נדרשת הדרכה נוספת ומתי נכון להפנות לפסיכולוג או לאיש מקצוע אחר, היא חלק מהאחריות המקצועית. כאשר פסיכולוג עוסק בטיפול מעבר לגבולות הכשרתו הוא עלול להתמודד עם מצבים קליניים מורכבים שאינם תואמים את הידע, את הניסיון ואת ההכשרה שרכש. סוגיה זו עשויה להתעורר גם כאשר פסיכולוג רוכש הכשרה בשיטת טיפול מסוימת ומבקש ליישמה במסגרת עבודתו. הכשרה בשיטה או בגישה טיפולית מרחיבה את ארגז הכלים המקצועי, אך אינה מחליפה את דרישות המומחיות הקבועות בדין וכשלעצמה אינה מקנה לפסיכולוג סמכות לעסוק בפסיכותרפיה מעבר לגבולות הקבועים בדין ובהנחיות המקצועיות. האחריות המקצועית מחייבת אפוא לבחון את התאמת ההתערבות למומחיותו של הפסיכולוג, להכשרתו ולניסיונו וכן למאפייניו ולצרכיו של המטופל. הכרת התנאים החוקיים והמקצועיים לעיסוק בפסיכותרפיה היא חלק בלתי נפרד מאחריות זו, והיא המאפשרת לזהות מתי הטיפול מצוי בתחום ההכשרה והכשירות המקצועית ומתי לא. הדרכה, התייעצות ולמידה הצורך בשמירה על כללים אינו מסתכם בצבירת הניסיון. גם פסיכולוגים ותיקים פוגשים מצבים מורכבים וחדשים. ניסיון מקצועי הוא משאב יקר, אך הוא אינו תחליף להתייעצות, להדרכה ולהתעדכנות. לעיתים מבט נוסף של עמית מאפשר לזהות היבט שלא זיהינו, לקבל החלטה שקולה יותר ולמנוע כשל פוטנציאלי. הדרכה והתייעצות הן ביטוי מובהק לאחריות מקצועית. מנקודת מבט זו הטיפול בתלונות ובהליכים משמעתיים אינו עוסק רק בשאלה מה השתבש במקרה מסוים; הוא מאפשר לנו לשאול אילו מצבים חוזרים על עצמם, היכן נדרשת הבהרה, ואיזה ידע יכול לסייע לנו כפסיכולוגים בהתמודדות עימם. המטרה אינה ליצור מקצוע שהעוסקים בו חוששים לטעות אלא מקצוע שהעוסקים בו מכירים במורכבות העבודה הפסיכולוגית ומכירים בכך שגם אנשי מקצוע טובים, מסורים ובעלי כוונות מיטיבות עשויים להיקלע למצבים שנדרשת בהם עצירה, חשיבה והתייעצות. לסיכום הקפדה על כללי האתיקה והחוק אינה ״בירוקרטיה מעיקה״ אלא חלק בלתי נפרד מהעבודה הקלינית והיכולת להעניק טיפול פסיכולוגי ראוי. ככל שנכיר את החוקים ואת ההנחיות כך נהיה ערים לנקודות התורפה ונפתח תרבות של התייעצות כדי שנוכל לפעול בביטחון ובחוסן מקצועי. אני מזמינה את כולנו לראות ביחידת הפסיכולוגיה הארצית ובוועדות האתיקה השונות שותפות לדרך של למידה, של שיפור מתמיד ושל שמירה על רמה מקצועית ואתית ועל כבוד המקצוע. מאחלת לכולנו שנה טובה - שנה של עשייה מבורכת וימים רגועים. אביגל מילסון־דגן הפסיכולוגית הארצית משרד הבריאות מקורות קוד האתיקה , ינואר). 2017 הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ( המקצועית של הפסיכולוגים בישראל. https://meyda.education.gov.il/files/shefi/psihologia/ etika_mikzoit/kod_etika2017pdf .1962- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב https://www.nevo.co.il/law_html/law00/70325.htm . 1977- חוק הפסיכולוגים, התשל"ז https://www.nevo.co.il/law_html/law00/4629.htm מיסוד הקשר בין הורים לבין מערכת .)2009( משרד הבריאות הבריאות ביחס לילדיהם (חוזר מנכ"ל). https://www.gov.il/he/pages/mk28-2009 עיסוק בפסיכותרפיה על ידי פסיכולוג .)2011 משרד הבריאות ( מומחה (חוזר מנכ"ל). https://www.gov.il/he/pages/mk14-2011 טיפול ואבחון מחוץ למסגרת , מאי). 2026 משרד הבריאות ( . הפסיכולוגיה ההתמחות ע"י פסיכולוג במהלך ההתמחות https://www.gov.il/BlobFolder/policy/psyc- הארצית. work100609/he/subjects_medical-professionslicensing_files_112858523.pdf

11 2026 קיץ | פסיכואקטואליה בין סוף החופש הגדול ובין חגי תשרי - בנקודת מפגש בין סיום ובין התחלה - נפתחה שנת הלימודים תשפ"ז. השנה החדשה מביאה איתה התרגשות, ציפייה להתחדשות ורוחות של תקווה לשינוי. לצד זה אנחנו חווים דאגה עמוקה בשל דיווחים ומחקרים שמלמדים אותנו על מצבם הנפשי המורכב של ילדים ובני נוער בישראל בגלל מצב החירום ובצל מקרי האלימות, הבריונות, הפשיעה והרצח. ) בקרב 2025 ממחקר רחב היקף של הראל־פיש ואחרים ( תלמידים בכיתות ז'-י"ב, מחקר שפורסם בקיץ האחרון, עלו ממצאים מדאיגים במיוחד בקשר למצוקות הנפש ולמצבי סיכון של תלמידים. למשל, נמצא כי אחד מכל חמישה בני נוער בישראל מדווח על תסמיני פוסט־ טראומה (שני תסמינים לפחות במשך חצי שנה), ואחד מכל ארבעה מדווח על מצוקות נפשיות מובהקות. הנתונים חושפים גם פערים מגדריים בולטים: שיעור הבנות שדיווחו על מצוקות נפשיות היה שליש ויותר, . פער מגדרי 17.8% , ושיעור הבנים עמד על 36.5% דומה נמצא גם במדד הפוסט־טראומה - רבע מהבנות מדווחות על רמת תסמינים שמעידה על הפרעת דחק , לעומת שיעור הבנים שדיווחו )PTSD( פוסט־טראומטית . מלבד זאת ישנה עלייה מדאיגה במדדי 19% שהיה הבריונות בבתי הספר: שיעור התלמידים שדיווחו כי נפלו קורבן לבריונות פעמיים-שלוש בחודש לפחות . עוד מדווח 2023 בשנת 8.4% , לעומת 12.8% עלה ל־ על עלייה בהתמכרויות ובכלל זה שימוש במסכים. לצד הנתונים הקשים הללו צוינו במחקר גם גורמי הגנה וחוסן מובהקים שהימצאותם בחיי הילדים מנבאת התמודדות מיטבית ומצב נפשי ותפקוד טובים יותר. עם הגורמים האלה נמנים: • תמיכה עקבית של ההורים והמורים. • תרבות משפחה מלוכדת ופעילה. • מעורבות והתנדבות בקהילה. • פעילויות בחוגים. • חיזוק הרגשת השייכות למוסד החינוך. • מחוברות חברתית בריאה ובעלת ערך עם בני אותו גיל. • תוכניות לעתיד. מידע זה נושא בחובו מסר של תקווה, שכן בעזרת אסטרטגיות התערבות ממוקדות אפשר להעצים את גורמי ההגנה והחוסן הללו ולשפר את מצבם הנפשי ואת תפקודם של בני הנוער. השפ"חים פותחים דלת לשנה החדשה אנחנו פותחים את שנת הלימודים תשפ"ז במגמת צמיחה 3,679 בשירותים הפסיכולוגיים חינוכיים (השפ"חים) עם פסיכולוגים. מאז החתימה על הסכם עקרונות השכר תקנים חדשים 240 נוספו למערך פסיכולוגיים שממלאים סטודנטים לתואר שני בשנה א' צוותו השנה 260 ויותר, ו־ לפרקטיקום בשפ"חים. הגידול במספר הפסיכולוגים והתקציבים התוספתיים המוקצים ממשרד החינוך מאפשרים להרחיב את המענים הפסיכולוגיים הניתנים לתלמידים, להורים ולצוותי החינוך והקהילה. במציאות של מחסור בכוח אדם ושל ריבוי צרכים אנחנו מוסיפים לפעול, בשיתוף השלטון המקומי, למימוש מיטבי של הסכם השכר, לקידום מספר הלומדים בקשר השותף עם המל"ג, עם המוסדות האקדמיים ועם משרד הבריאות לקידום מפתח התקינה ולהקצאת תקציבים תוספתיים נוספים. בשנה שעברה ביקרנו בכל המחוזות ונפגשנו עם מנהלי שפ"ח, עם סגנים, עם בעלי תפקידים אחרים ועם פסיכולוגים, וכעת אנחנו בעיצומו של תהליך עדכון מתווה השירותים הפסיכולוגיים. זהו מהלך חשוב שכן מחוון כזה נדרש בשל הצרכים המשתנים ובגלל העשייה הרחבה והמגוונת שנעשית בשפ"חים לקידום בריאות הנפש בקהילה. מוטלת עלינו האחריות בד בבד עם העשייה השוטפת לדאוג גם לרווחתם הנפשית של צוותי הפסיכולוגים עשויים )well-being( "חוסן" ו"שלומות"בשפ"חים. לעיתים להישמע כמילים שחוקות, אך הם בעלי משמעות עמוקה וחשוב מאוד להקדיש להם זמן, מקום ומשאבים כחלק בלתי נפרד מהעשייה. לדאגה לשלומות הצוות פנים רבות ביישום בשטח: שעות הדרכה, פיתוח מקצועי וחיזוק הרגשת המסוגלות, דאגה להכשרה מותאמת וכן הרחבת התפיסות, הכלים והפעולות גם בחיבורים שנת הלימודים תשפ"ז - עוגנים של תקווה , הפסיכולוגית הארצית במשרד החינוךמיכל אנגלרט משולחנה של הפסיכולוגית הארצית במשרד החינוך

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=