14 2023 סתיו | פסיכואקטואליה באוקטובר 7 , המצב שנקלעה אליו מדינת ישראל בשבת , העלה במידה רבה את השאלה מה מצב החוסן של 2023 החברה בישראל. ושלא כבמקרים אחרים - השאלה אינה נוגעת לחוסן הצבאי (אם כי גם כאן התחולל שינוי גדול), גם לא לחוסן הכלכלי ולא לחוסן המדיני. המוקד הוא החוסן החברתי־פסיכולוגי של החברה הישראלית בכלל ושל מגזרים שונים בתוכה בפרט. 2020 קודם כול אתחיל בהסבר כללי על המושג חוסן. באביב Padan ;2020 פרסמנו, כרמית פדן ואנוכי, מאמר (פדן וגל, ) והצענו בו מסגרת רב־ממדית למושג חוסן & Gal, 2020 בשימושיו השונים והגדרות מדויקות שלו. המאמר נכתב אז מכורח ההכרה בשימוש ההולך וגדל בו בשנים האחרונות - ואיתו גם ערפול המושג חוסן ושיבושו - הן בקרב חוקרים בתחום הזה, הן בציבור בכללו. וכבר היו מי שהתריעו כי זהו "תהליך שעשוי להוביל לא רק ליישום שגוי של המושג 'חוסן' אלא גם לשימוש יתר במושג וליישום גנרי שלו, באופן שמערפל ומטשטש את אותן איכויות שהוא מנסה לבטא" .)Walklate, 2014( מהו אפוא חוסן, ובעיקר חוסן לאומי? נתחיל במה שהוא אינו: • חוסן אינו נוקשות, קשיחות, התנגדות ולא "לתת בראש". חוסן הוא בעיקר גמישות: היכולת להכיל, לספוג, להמשיך ככל האפשר ברציפות התפקוד, אפילו להתכופף אם צריך ואחר כך לשוב ולהזדקף. מקורו של המושג חוסן ) הוא בתחום הפיזיקה והביולוגיה, למשל Resilience( יכולת הגמישות וההתכופפות של מתכת או יכולת הגמישות של מֶמברָנֹות ורקמות. ובהתנהגות האנושית והחברתית מדובר כאמור ביכולת "להתכופף" כדי לשוב ולהזדקף אחר כך. בקרב העוסקים בחקר החוסן מקובלת מטפורת העץ המתכופף בסערה ובחלוף הסערה הוא מסוגל לחזור ולהזדקף, לעומת העץ הנוקשה שנשאר זקוף כל העת ובשלב מסוים נשבר ומתמוטט. דווקא העץ המתכופף בעת סערה הוא בעל החוסן הגבוה; וכשיחזור ויזדקף אף יצמח גבוה יותר. אם כן, ההגדרה המוצעת של חוסן היא היכולת להכיל מצב משברי, להסתגל אליו באופן הולם ובהמשך להזדקף מחדש ) ולחזור לרמת התפקוד הקודמת או אף to bounce back( להשיג תפקוד משופר. הגדרה נוספת, שמדגישה את חשיבות רצף התפקוד ברמת המדינה, מופיעה במאמרי על מצב )Gal, 2014 החוסן הלאומי בתקופת האינתיפאדה השנייה ( ולפיה חוסן לאומי־חברתי בא לידי ביטוי במּוכנּות הציבור להתמודד עם משבר גדול מבלי להתפשר על יעדים לאומיים ואסטרטגיים או על אורחות חיים בסיסיים. • אם כך, חוסן גם אינו תכונה אלא יכולת או מּוכנּות: זו יכולת שאפשר לפתח. לפעמים יכולת זו חזקה יותר ולפעמים חלשה יותר. אצל אנשים מסוימים, בקרב קהילות שונות או אצל עמים שונים, יכולת זו גבוהה יותר או נמוכה יותר, בעלת אופי מסוים כזה או אחר, ועל כל פנים, היא אינה תכונה (קבועה) או תגובה (חולפת, זמנית) כי אם יכולת נרכשת ומתפתחת. • אפשר להקביל את המושג חוסן למושג קרוב - חיסון. וכמו במערכת החיסון, אדם יכול להיות בעל כושר גופני מעולה, שרירי מאוד ובעל סיבולת לב־ריאה גבוהה, ולמרות זאת עשויה מערכת החיסון שלו לקרוס פתאום. • המושג חוסן גם אינו מוגבל לרמה או לתחום אחד בלבד. אפשר לדבר על חוסן ברמה האישית, ברמה המשפחתית, הקהילתית וברמה המדינתית־לאומית. וכמו שכבר הזכרתי, ישנו גם חוסן צבאי, כלכלי, מדיני וחברתי. לצירוף הזה של רמות שונות ושל תחומים שונים נדרשים גם מרכיבים שונים במבנה החוסן (פדן .)2020 וגל, • ולבסוף, חוסן (בכלל, וחוסן לאומי בפרט) הוא יכולת מורכבת מאוד שמושפעת מכמה וכמה גורמים שאפרט בהמשך המאמר. ומה בנוגע לחוסן הישראלי? מהתבוננות ארוכת טווח בחברה הישראלית עולה שלחוסן הישראלי יש בדרך כלל יכולת רבה להכיל, להתכופף ואז להזדקף. לאורך ההיסטוריה שלנו עברנו, כמדינה וגם כעם, הרבה מאוד סערות ונאלצנו להתכופף, ואחריהן הזדקפנו, חזרנו לרמת התפקוד הקודמת הוא עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית ועומד שם בראש תחום חברה וחוסן. בעבר הוא שימש ד"ר ראובן גל 1 בתפקיד הפסיכולוג הראשי של צה"ל, הקים וניהל את מכון כרמל למחקרים חברתיים וכן שימש סגן ראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי). בחינה עדכנית של מצב החוסן הלאומי בישראל 1 ראובן גל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=