56 2023 סתיו | פסיכואקטואליה לנשום בשדה מוקשים 1 אסף גיטלר לא הייתי כאן לולא המוקש הזה. לא הייתי פסיכולוג, לא הייתי מתמחה במה שהתמחיתי, לא הייתי מוצא את עצמי בתוך הדוקטורט שלי ולא הייתי ממלא את התפקיד שלי היום לולא אותו יום ברמת הגולן. כי את מה שאני יודע כיום על לחץ, מתח וחרדה ואימה משתקת - ולעומתם נשימה משחררת - אני חייב לשירות הצבאי שלי בחיל ההנדסה. המשימה שלי באותם ימים הייתה "תחזוקת מוקשים". ולמי ששפר עליו מזלו ואינו מכיר את הנושא: היינו צריכים להיכנס לתוך שדה מוקשים חי בצוותים של שלשות. הראשון מזהה את מיקום המוקש בגלאי מתכות, השני כורע על ברכיו, חושף ומסמן את כיפת הלחץ, והשלישי מסובב , מחליף אותו במנגנון 60־ את המנגנון הישן שקיים משנות ה ), מבריג אותו ולוחץ על כפתור. 2013 חדש (אורן, קליק. ככה עשינו זאת מאות פעמים. בכל יום. במשך שבועות. זה לא היה מסוכן כמו שזה נשמע. אלה היו מוקשים נגד ק"ג לפחות כדי להפעיל אותם. אבל 200 טנקים, וצריך כנראה יש דברים שהגוף יודע, והמוח אינו יכול להחביא. בדרך לשדה המוקשים, כשאנחנו בטיולית, עוברים בתוך עדרי פרות, השמיים כחולים ו"הכול סבבה" למדי, אף אחד באוטובוס אינו מדבר; ומדובר בחבורת גברים פוחזים בני , כן? וכולם שותקים. 19 כמובן, אף אחד לא אמר שהוא מפחד (הייתי בטוח שרק אני פוחד), וכשהיינו חוזרים משדה המוקשים היינו מדברים באוטובוס וצוחקים. ובערבים ובלילות היו לאנשים כל מיני בעיות בבטן וכאבים בגפיים ובכתפיים וקצת נשימות מוזרות. לא משהו רציני, אבל כן משהו. ואז הגיע היום שאני מדבר עליו. אנחנו נכנסים לשדה המוקשים. הראשון מגלה את המוקש בעזרת המכשיר, השני מסמן בכיפת סימון לבנה (זיתון, ), והשלישי - זה אני - יורד על ברכיו. ביד שמאל 2013 אני מבריג החוצה את המנגנון הישן, ביד ימין אני מוציא את המנגנון החדש כדי להבריג אותו, וברגע שאני מתכוון ללחוץ על הכפתור - במקום קליק אני שומע - בום! מ' מלפניי עלתה פרה על מוקש. 300 זה אינו מראה יפה. זה אינו צליל יפה. וזה אינו צליל חלש. משהו בגוף שלי השתנה. הכתפיים שלי הפכו לנוקשות. הבטן התכווצה. הנשימות התקצרו. נרטבתי כולי מזיעה. התבלבלתי לרגע. שעתיים לאחר מן יצאנו הביתה. לפני שהגעתי לבית ההורים שלי, בקריות, עברתי בספרייה העירונית ולקחתי (כן, כן, בלי לרשום אצל הספרנית) ספר . הייתי חייב להבין מה קרה האנטומיה של גוף האדםבשם לי ומה קורה לי. והייתי חייב להשביע את סקרנותי, לעזור 19 הייתי אז בן לעצמי. כמה חודשים אחר כך, בקורס מ"כים, קיבלתי משימה להעביר שיעור קצר לכל שאר החניכים. קראתי לשיעור "נוהלי נשימה בשדה מוקשים"; חמישה טיפים אני מבטיח. לנשימה נכונה. אפרט אותם בהמשך דבריי. . בין השאר אני מנחה סדנאות להפגת מתח 44 היום אני בן ולחץ ומפתח אמצעי למידה למיומנויות התמודדות במצבי חירום במסגרת מרכז משאבים מיסודו של פרופ' מולי להד (ע"ר). אני גם חוקר את מנגנוני הנשימה והדופק במסגרת .)Gitler et al., 2022 מחקר התואר השלישי שלי ( מקיפה 19 חוויית שדה המוקשים שתחזקתי כשהייתי בן היום את כל המדינה. את הרעם הדומה לצלילו של המוקש "שלי" שומעים בכל מקום, לפעמים כמה פעמים ביום. את מה שראיתי קורה לפרה ראו לאחרונה כל אזרחי המדינה, גם הילדים. כולם בלחץ אדיר. ואחדים חווים את מה שאני חוויתי, אבל בעוצמה גבוהה יותר וכלל לא באופן חד־פעמי. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לדבר על אימון לנשימה נכונה, נשימה סרעפתית, כדי להתמודד עם מתח ולחץ. זהו תהליך פשוט של זיהוי הרגלי נשימה שאינם יעילים והחלפתם בהרגלי נשימה יעילים הרבה יותר להתמודדות Hamasaki, 2020; Liu et al., 2023; Zaccaro עם מתח ( .)et al., 2018 הרגלי הנשימה שלנו קשורים קשר הדוק למצבים רגשיים ). הנשימה מושפעת מאוד Homma & Masaoka, 2008( Ashhad et מתהליכים נפשיים ומשפיעה על מצבים אלה ( ). בשעת פחד הנשימה al., 2022; Grassman et al., 2016 מצטמצמת מייד ולעיתים אף נעצרת לגמרי. בעת כעס הנשימה מואצת, וכמויות החמצן הזורם אל רחבי הגוף דומות לכמויות שאנו צורכים בזמן פעילות פיזית נמרצת. מומחה בפסיכולוגיה רפואית. בעבר היה קצין התנהגות אוכלוסייה בחירום בפיקוד העורף. כיום הוא רכז אקדמי של הואאסף גיטלר 1 תוכנית ההכשרה הדו־שנתית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי במרכז משאבים בקריית שמונה, חבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי (איט"ה) וחוקר במעבדה לוויסות נוירו־קוגניטיבי של מחלות באוניברסיטת חיפה בנושא פעילות עצב הוואגוס והשפעותיה על מדדים פסיכו־נוירו־אימונולוגיים במצבי סרטן מתקדם.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=