רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2023 סתיו | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 50 מחיר חוברת | 92 גיליון מס׳ פסיכואקטואליה מחשבות והרהורים בעת מלחמה וחירום / יעל לוקסמבורג כהנאשדה אחר מָה ע ָׂשִינ ּו ׁשָם? הָיִינּו ּפְקַעַת ׁשֶל זְעָקֹות ּו ׁשְתִיקֹות מְק ֻּטָעֹות. לָקַחְנּו יָד ּבְיָד נִכְנַסְנּו ּבְאֹורֵנּו אֶל הַח ֹׁשְֶך הַּגָדֹול. רּוח ּגְדֹולָה הִתְקָרְבָה וְצ ַּמְרֹות הָעֵצִים נָעּו ּבְעֶטְי ָּה. אֶפ ְׁשָר הָיָה ּכְבָר לָדַעַת: הָעֹולָם ֹלא יּוכַל ל ָׁשּוב, אְַך הַּכֹל מִתְר ַּפֵא, הַּכֹל מִתְמַּלֵא. ּבְקָרֹוב, ּבְקָרֹוב, ׂשָדֶה אַחֵר יִּבָרֵא ּתַח ְּתָיו. צילום: צביקה תורן
03-9181014 כבר נפתחה, הצטרפו עכשיו: טל׳ 2024
3 פסיכואקטואליה | 2023 סתיו משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י יורם שליאר | שרונה מי־טל | דבר המערכת מה חדש בחטיבה? חדשות החטיבות | אילה בלוך | משולחנה של יוֿ״ר מועצת הפסיכולוגים גבי פרץ | משולחנו של הפסיכולוג הארצי משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך חוה פרידמן | ראובן גל | בחינה עדכנית של מצב החוסן הלאומי בישראל התערבות בחירום עם המפונים מיישובי עוטף עזה משה אלון ולידר שני | ארגון ההתערבות הטיפולית הראשונית וסוגיות אתיות אביתר מיכאליס | מחשבות תחת אש - עבודה עם מפונים מהעוטף סתיו רוה | מחשבות על עבודת הפסיכולוגים החינוכיים במלחמה רוני קלל פרי וענבל דימנטמן אשכנזי | עזרה ראשונה נפשית טלפונית ומקוונת בעת מלחמה שירי דניאלס | מים באמצע המדבר - התערבות חווייתית מבוססת Theraplay® התקשרות והתאוריה הפוליווגלית בגישת לקבוצות הורים וילדים שפונו מביתם סיון הרטמן וסיון יוסף | חיבוק מקוון ומכוון - מענה על שאלות הורים באמצעות קבוצות ווטסאפ בזמן מלחמת חרבות ברזל שרית שרם־יבין ואליה זימן | מחשבות ראשונות על הכוח שביצירת נרטיב משפחתי משותף אורן סגל | בזמן טראומה משותפת עוצמת הרוח האנושית וביטוייה בזמן מלחמה נעמי (יפֶה) עיני | צביקה תורן | רשימות על מחשבות מקצועיות וחוויות אנושיות אסף גיטלר | לנשום בשדה מוקשים השפעות פסיכולוגיות צפויות של מלחמת חרבות ברזל על דוד יגיל | הלוחמים ועל אזרחי מדינת ישראל עמיה ליבליך | במרחב הפרטי - רשימות במלחמה מירי נהרי | תחזקנה ידי כל אחינו המכוננים שבתאי מג׳ר | סקירת ספרים חדשים עמדת קריאה התערבויות פסיכולוגיות למתן משולחנה של ועדת האתיקה תמיכה נפשית ראשונית בחירום - דגשים מקצועיים־אתיים ייעוץ מס אריה דן | פיצוי לעסקים בעקבות מלחמת חרבות ברזל הפינה המשפטית אדר גרין וצ'רלי בוזגלו | עניין שאינו סובל דיחוי מקבלי תארים 6 11 12 17 4 5 21 41 תוכן העניינים חברי וחברות המערכת נחמה רפאלי 054-3976394 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר נועה אליאס 052-2971130 : טלפון [email protected] דוא"ל: 14 9 27 49 45 ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר ליאת הלפמן 054-4913329 : טלפון [email protected] דוא"ל: שבתאי מג'ר 054-4505470 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר סמי חמדאן 052 -8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י - מר יורם שליאר 5200201 רמת גן 10211 , ת.ד 03-5239393 ׳ טל [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 : פקס 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק - עיצוב גרפי פרסום: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ www.newyork-newyork.co.il , תל אביב 92 יהודה הלוי הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל *המערכת אינה אחראית לתוכן מודעות הפרסום המופיעות בגיליון. 29 33 מקורות המאמרים בגיליון יופיעו באתר הפ״י psychology.org.il סרקו אותי 37 52 56 ד"ר עדי מרום־הררי 054-5732002 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר שרגא שדה 054-5605089 : טלפון [email protected] דוא"ל: 58 62 63 66 70 72 74 75 להגעה לכתבה לחצו על שמה
4 2023 סתיו | פסיכואקטואליה עת מלחמה לנו, וכולנו דוהרים על רכבת הרים נפשית שנעה בין זוועות השבת השחורה ההולכות ונחשפות לנגד עינינו הרבה מעבר לכל דמיון; ההישגים המדהימים של כוחות הצבא בדרך למיגור חמאס; הדאגה ללוחמים שלנו; התרגשותנו עם חזרת אחדים מהחטופות והחטופים והדאגה למי שלא הוחזרו והם עדיין שם, במנהרות חמאס; הכאב החורך על הנרצחים והנופלים וכאב האובדן של משפחותיהם/ן; ובין הדאגה למפונים מן הדרום ומהצפון החיים בבתי המלון ברחבי הארץ לזמן שסופו מי ישורנו. בימים האחרונים ביקרתי ביישוב בצפון, על גבול לבנון, יישוב שחייתי בו עד לפני שנים מספר. יישוב זה שוקק חיים בזמנים רגילים, וכעת נדמה כעיר רפאים, ועצב רב מילא את ליבי. כולנו, כעם וכמדינה, חווים טראומה. וכידוע, טראומה היא מצב של שבירת רציפות החיים. רציפויות חיים מאפשרות לנו להרגיש ביטחון 2023 באוקטובר 7 קיומי, המשכיות ויכולת לנבא את העתיד. אירועי פגעו בהרגשת החוסן והביטחון הקיומי של רבים הן מבחינה אישית הן מבחינה לאומית. האמונה הבסיסית ״לא עוד״ אותגרה מאוד בשבת השחורה. המסוגלות שלנו לאחות את הרציפות השבורה הזאת תלויה במידה ניכרת ביכולת המדינה והצבא לממש את שתי מטרות־העל: שחרור החטופים ומיגור חמאס. לצד זה עלינו להמשיך לחזק ולמסד את הסולידריות החברתית כמו שהיא באה לידי ביטוי בימים אלה. חשיבות עליונה יש לתת לארגון טיפול מקצועי בנפגעים הישירים והעקיפים מהמלחמה כדי להבטיח שהטראומה הקשה שחוו לא תתקבע בנפשם כפוסט־טראומה לכל חייהם. ובהקשר זה אנחנו משקיעים כעת את כל מרצנו כדי לנסות ולהשפיע על מקבלי ההחלטות להימנע מנהייה אחר פתרונות קלים לפתרון מצוקת מערכת בריאות הנפש, פתרונות שבאים לידי ביטוי בתוכנית החירום של משרד הבריאות. במסגרת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית אנחנו פועלים בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי לוודא שהרחבת המערך הטיפולי תיעשה באמצעות הכנסת כוחות מקצועיים ומיומנים למערכת, ולא באמצעות פונקציות אזוטריות והמצאה של מקצועות חדשים בתחום בריאות הנפש. ברור שהדרך לעשות זאת עוברת דרך העלאה ניכרת בשכר הפסיכולוגים והפסיכולוגיות בשירות הציבורי, דרך קביעת מפתחות תקינה בבריאות הנפש ותקנים לפסיכולוגים ולפסיכולוגיות תעסוקתיים במשרד העבודה והרווחה ודרך עדכון המפתחות הקיימים במשרד החינוך. כידוע לכולנו יובשה הפסיכולוגיה הציבורית במשך שנים רבות וכעת היא נתונה בקריסה מוחלטת. אנחנו מקווים שמקבלי ההחלטות יתחילו להבין את גודל המשבר הנפשי הלאומי והאישי ואת העובדה שהמלחמה על בריאות הנפש תימשך עוד שנים רבות. כולי תקווה שזאת תהיה הזדמנות לתיקון יסודי של ההזנחה שחווינו עד היום, והמענים יינתנו מתוך חשיבה לעתיד ולא יהיו מעין "פלסטרים" כאן ועכשיו. כמו כל הארגונים האזרחיים, גם הפ"י התאימה את עצמה למציאות החדשה והתגייסה לסייע בכל מקום שהיה בו צורך ובתוך כך יצרה שיתופי פעולה עם ארגונים שונים. פסיכולוגים ופסיכולוגיות רבים נענו לקריאותינו להתנדב במסגרות שונות ובמוקדי חירום כדוגמת מוקד החירום של ההסתדרות הכללית החדשה. עם המעבר ממצב החירום אל שגרת המלחמה ברור כי הישענות על מתנדבים אינה פתרון לרצף הטיפולי הנדרש. אחדים מהארגונים העובדים איתנו כגון ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל השכילו להבין זאת. לאחר הצלחת מיזם ההתנדבות לעזרה ראשונה נפשית לעיתונאים מפגשים של טיפול נפשי 12 ולעיתונאיות החליט הארגון לסבסד שייתנו הפסיכולוגים והפסיכולוגיות שלנו. וכך עברו הפסיכולוגים השותפים במיזם מהתנדבות לעבודה בשכר. לצד היוזמות המתקיימות בארץ מתחיל להתגבש מיזם הסברה וחיבור International של פסיכולוגים ופסיכולוגיות ואנשי מקצוע מחו"ל ( ). במיזם נכללים כתיבת ניירות psychology coordination task force עמדה, תכנון מפגשים עם משלחות של פסיכולוגים ופסיכולוגיות מחו"ל וסיורים ולמידה בארץ. כן בודקים היתכנות לביצוע מחקרים בנושא מצב הטראומה של אזרחי ישראל. המיזם כפוף לגיוס תרומות. בחודשיים האחרונים פרסמנו מכתבים וניירות עמדה גם בנושאים שקשורים להתמודדויות חדשות שנוגעות למצב, למשל, מתן שירותי טיפול יעילים במלחמת חרבות ברזל; פנייה לראש הממשלה, לדובר צה"ל ולציבור הרחב כדי להזהירם מפני הפצת סרטון דובר צה"ל באוקטובר. המסמך תורגם לחמש שפות וזכה לתפוצה ניכרת; 7־ מ ופרסום מסמך של ועדת האתיקה שהכינה דגשים אתיים ומקצועיים בהתערבויות פסיכולוגיות למתן תמיכה נפשית ראשונית בהתנדבות בחירום (מופיע בגיליון זה במדור ועדת האתיקה). אנחנו מחבקים את משפחות החללים והנרצחים, את משפחות החטופים, את תושבי עוטף עזה, את תושבי הצפון, את חיילי צה"ל ואת כוחות הביטחון וההצלה. נאחל לפצועים החלמה מהירה ומלאה ונייחל לשובם של כל החטופים במהרה ובשלום. נמשיך להתחזק ולחזק לקראת מה שעוד צופן לנו העתיד. בתקווה לימים טובים שבוא יבואו, שלכם/ן, יורם , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י חברות וחברי הפ"י,
5 פסיכואקטואליה | 2023 סתיו דבר המערכת שלום רב לכל קוראינו, מתמקד באקטואליה בעבודת פסיכואקטואליה גיליון זה של הפסיכולוגים בתקופה של מלחמה מתמשכת וטראומה שלא ידענו כמותה בעבר. כולנו היינו, ועודנו, המומים מהזוועות שהתרחשו באוקטובר. פסיכולוגים רבים נרתמו מייד למשימות התערבות 7־ ב בקרב הניצולים, המשפחות השכולות, משפחות החטופים והנעדרים, הפצועים והמפונים וכן עסקו בחיזוק כוחות הנפש וההתמודדות של החברה כולה עם הטראומה. בגלל מצב זה ראינו לנכון לשנות את אופי הגיליון ולהביא לקוראינו כתבות שמשקפות את מגוון המחשבות והתובנות האישיות והמקצועיות על הנעשה בעת הזאת. במקרים רבים נדרשה למידה והתאמה של כלים תוך כדי פעולה ובתנאים שלא הכרנו בעבר, וחברינו עדיין באמצע העבודה! ואומנם, ההיענות הייתה רבה, וקיבלנו מספר כה רב של כתבות עד שנאלצנו לבחור ביניהן. אנו מביאים פה אפוא הרהורים ומחשבות ראשוניות של עמיתינו בעקבות אירועי הזוועה והמלחמה שפקדו אותנו. בגלל אופיו האישי של הגיליון הקפדנו הפעם פחות על כללי הכתיבה הפורמליים. הכתבות מתחלקות לארבעה תחומים שיש בהם חפיפה מסוימת. תחילה אנו מציגים מאמר על מצב החוסן הלאומי; אחריו מובאות כתבות אחדות שמתארות התערבויות וטיפול בטראומה של שורדי הטבח ואחרים באזורי הסיכון שפונו לבתי מלון; מקבץ הכתבות הבא עוסק בגישות טיפוליות שיושמו בהתערבות במצב המיוחד שנוצר; ובמקבץ הכתבות האחרון מוצגות תובנות ממלחמות העבר על ההתמודדות שלנו כעת. מלבד הכתבות על פעולות עם אחרים יופיעו במדור "עמדת קריאה" המורחב, בעריכתו של שבתאי מג'ר, קטעי הרהורים אישיים ושירים שכתבו הפסיכולוגים עצמם בשבועות האחרונים בתגובה על הטראומה. בפינה "משולחן ועדת האתיקה של הפ"י" אנו מפרסמים את התייחסות הוועדה לסוגיות מיוחדות שעלו בעקבות התגייסות קהל הפסיכולוגים ל"התערבויות פסיכולוגיות למתן תמיכה נפשית ראשונית בהתנדבות בחירום". בהבאת מגוון ההגיגים והמחשבות של פסיכולוגים בעת המלחמה ברצוננו להביע את הערכתנו לתרומה של כולם.ן - גם של מי שאספו כוחות וכתבו וגם של מי שעבדו בשקט וללא פרסום, כל אחד ואחת בדרכו. עשייתכם היא גאווה למקצוע שלנו! בגיליון הבא, גיליון החורף, הוחלט להשאיר את הנושא פתוח למאמרים בנושאים שונים שנוגעים למציאות העכשווית. נחזור בו למתכונת של מאמרים מקצועיים שעוסקים בהתערבויות פסיכולוגיות מהשדה שנתמכות בתאוריה ובראיות, בעבודה מחקרית ובעבודה תאורטית. הקול הקורא וההנחיות לכתיבה על מופיעים באתר הפ"י. APA פי כללי בברכה, ד"ר שרונה מי־טל פסיכואקטואליהיו"ר מערכת בתוך הכאב שולחת תנחומים למשפחות פסיכואקטואליה מערכת הנרצחים, ההרוגים והנופלים. אנחנו איתכם באבלכם הכבד ובאובדן הנורא של יקיריכם. מוות כזה עוד לא ברא השטן. קצרה ידנו להקל, אבל ליבנו כואב איתכם. המערכת משתתפת בדאגה, במתח ובאימה של משפחות החטופים והנעדרים. אי־הוודאות נוראה וקשה מנשוא. המחשבות על היקרים ועל גורלם אינן נותנות מנוח. מי ייתן וישובו כולם וכולן במהרה הביתה. אנחנו שולחים ברכות החלמה מיטבית לפצועים ועידוד למשפחותיהם ומייחלים איתכם שהפצועים יוכלו לשוב ולהמשיך בחייהם ויראו טוב. לפליטים בארצם - שעברו חוויות כה קשות, שביתם חרב או שהם נאלצו לעוזבו ועכשיו הם חיים על מזוודותיהם - אנחנו שולחים ברכה של שיבה מהירה ככל האפשר איש אל ביתו, אל גפנו ואל תאנתו. מי ייתן שהיישובים ייבנו, ילדים ישחקו בהם בבטחה ובצחוק, והשדות יוריקו. ליבנו איתכם, וכדברי המשוררת לאה גולדברג בשירה "אם תיתן לי חלקי" - ...אם תפרוק על כתפי את כובד עולך מעליך, אולי יקל לך מעט...
6 2023 סתיו | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה השיקומית הרהורים ומחשבות בעת מלחמה וחירום לא הכרתי אתכם אך מעתה אני זוכרת את כולכם. אחד אחת חסרים. (עידית ברק) לחברות ולחברי החטיבה היקרים, בימים מורכבים אלו, מכל הבחינות, אנחנו נעים בין נוכחות להסתגרות. נרצה לחזק את ידי המתמודדים עם הקושי והכאב ולקוות עם כל המדינה לבשורות טובות. לצד הקושי והכאב נוצרת גם עשייה חיובית ומרגשת. אנחנו מבקשים לשתף בה (ואתם מוזמנים לחבר אותנו ליוזמות שיקומיות נוספות): 1 1 . בעיקר בעת זו, כשעולה הדרישה לפסיכולוגים מכל ההתמחויות, ניסחו מורן הר־אבן, ד"ר אורן סגל וד"ר עינת יהנה, מתנדבים מהחטיבה השיקומית, מכתב שמבליט את הרלוונטיות ואת הצורך בפסיכולוגים שיקומיים במערכי הטיפול השונים. בד בבד שוקדות ד"ר אילה בלוך, יו"ר מועצת הפסיכולוגים, ומיכל קדרי, יו"רית הוועדה המקצועית השיקומית, על מתן מקום לפסיכולוגים מכל ההתמחויות ובתוך כך על שינוי נהלים מהותיים הן בביטוח לאומי הן בצה"ל. 2 2 . בעקבות פניות שהתקבלו מסטודנטים שאינם יכולים לסיים את לימודיהם ולהתחיל בהתמחות בגלל המצב הביטחוני פנה ועד המתמחים המאוחד לגבי פרץ, הפסיכולוג הארצי, כדי לקדם מתן מענה בנושא. אנחנו מקווים להציע חלופות ייחודיות אשר יאפשרו לסטודנטים להמשיך בתהליכי ההכשרה. 3 3 . הכנס השיקומי השנתי שהיה צפוי להתקיים בדצמבר וכן ימי העיון בתחום האבחון נדחו בשלב זה. מועדים חדשים יישלחו כאשר ישתנה המצב במדינה. בד בבד אנחנו מתכננים לקיים יום עיון מקוון שיאפשר להמשיך ולעבד את המתרחש ולהסיק מסקנות מהשטח מתקופה זו. אתם מוזמנים להמשיך לפנות אלינו למייל של ועד החטיבה בכל צורך ובכל שאלה. [email protected] בברכה, ועד החטיבה השיקומית דבר החטיבה החינוכית פסיכולוגים.ות יקרים.ות, מתוך תהום העצב והדאגה אנחנו שולחים.ות חיבוק אמיץ לקהילת הפסיכולוגיה החינוכית באשר היא, קהילה שניצבת היום בחוד החנית של העשייה המקצועית במגוון מענים ומיקומים. בפרט שלוח חיבוק חם לכל חברינו וחברותינו מהדרום, לחברינו וחברותינו השרויים.ות באבל, למי מאיתנו שיקיריו חטופים.ות, פצועים.ות או מגויסים.ות. גם ועד החטיבה החינוכית בהפ"י שולח תנחומים למשפחות הנרצחים.ות, איחולי החלמה לפצועים.ות ומייחל לשובם של החטופים.ות. שיקום ארוך עוד לפנינו. אנו מתפעמים.ות מעומק המעורבות של הפסיכולוגיה החינוכית בכל חזיתות העזרה הנפשית. זו עת קשה ועת של גילוי איכותה ומשמעותה של הפרופסיה שלנו, על כל רבדיה וגמישותה. זה עתה ארגן ועד החטיבה החינוכית בהפ״י יום | עיון בזום בנושא "יום עיון פסיכולוגיה חינוכית בזמן מלחמה "משענת של אור..." (מיכאל דץ) שמטרתו חשיבה, התבוננות וחוויה משותפת כפסיכולוגים.ות וכפרטים. יום העיון התקיים , בשבוע שהיה אמור להיערך בו הכנס 2023 בנובמבר 27־ ב שבוטל. כמו כן אנו עורכים.ות מיפוי של ההתערבויות בשדה כדי להנגיש חומרים מקצועיים. אתם.ן מוזמנים.ות למלא את הפרטים בקישור הזה: https://forms.gle/1yYRgxjixayRD27Q9 אנו שמחים.ות לעדכן אתכם.ן בעניין מרכזי החוסן - בעקבות פניות של הפ"י למשרד הבריאות תוקן אתר הרישום של פסיכולוגים.ות למרכזי החוסן, וכעת פסיכולוגים.ות חינוכיים.ות מומחים.ות ומתמחים.ות יכולים.ות להירשם כספקים.ות למרכזים אלה. תודה לוועד המרכזי וליו״ר הפ״י יורם שליאר על סיועם בקידום הנושא לבקשת החטיבה החינוכית בהפ"י. ועד החטיבה החינוכית פועל למנוע הדרת פסיכולוגים.ות חינוכיים.ות. נתקלתם.ן בעמותה או בגוף שאינו מקבל פסיכולוגים.ות חינוכיים.ות לשורותיהם? אתם.ן מוזמנים.ות לכתוב לנו. בברכת המשך עשייה משמעותית וימים טובים, ועד החטיבה החינוכית בהפ"י
7 פסיכואקטואליה | 2023 סתיו קהילה יקרה, הסערה הפוליטית־חברתית שהתחוללה פה אך לפני חודשים אחדים נסוגה לרקע מאז אירועי השבת השחורה. בעקבות האירועים האלה נותרנו הלומים, המומים וכואבים. הטראומה בהווייתה כאוטית, חותרת תחת היכולת להבין ולפרש את המתרחש ושומטת את המילים שבאמצעותן אנו מבקשים לתאר את הממשות. ועם זה בגריית היתר של הרוע מתרוממות תגובות־נגד של מחוות אנושיות ביתר שאת - במעשי התנדבות ובהשראה לפעול למען הניצחון של הטוב והאנושי. גם אנו הפסיכולוגים נרתמים לעשייה בחירום ואחר כך גם בחזרה לשגרה - אז יעלו לפני השטח רגשות שהודחקו בעת החירום ויבקשו מרחב לעיבוד, לוויסות ולסיוע בשיבה לחיים. קהילתנו המקצועית מנוסה ומיומנת בליווי תהליכי אבל ושכול של נפגעים ובני משפחתם, ועל כן בימים אלה החטיבה הרפואית מקדמת הקמת פאנל שיעסוק בפרקטיקה שלנו בבתי החולים ובקליניקות הפרטיות בעת המורכבת הזאת. בפאנל יתקיימו שיחות על פסיכולוגיה רפואית בזמן מלחמה ועל שיקום החוסן האישי והלאומי שלנו. בה בעת אנו ממשיכים לפעול בשיתוף פעולה עם חטיבות אחרות למען ייצוג עמדה מקצועית ראויה והגדלת חשיבותם של פסיכולוגים ופסיכולוגיות בהתמודדות עם המשבר שאנו חווים. אנו מאחלים לכולנו להמשיך למצוא מילים למה שהטראומה מבקשת להשתיק, למצוא את ההזדמנות להאיר, גם בפינות החשוכות ביותר, את הטוב והאנושי; וכמו שאנו מיטיבים לעשות בעבודתנו - לשמר לצד הטרגדיה את החיבור לחדוות החיים והיצירה. בברכה, ועד החטיבה דבר החטיבה הרפואית חדשות החטיבות דבר החטיבה הקלינית חברות יקרות וחברים יקרים, ימים קשים עוברים עלינו, ימים שמבליטים את נחיצותה של הפסיכולוגיה הציבורית בחיינו. 7 מערכי החברה כולה מתאוששים מההלם הראשוני של באוקטובר. והמדינה, על כלל אזרחיה, מגויסת לעזרה ונוהגת בערבות הדדית מעוררת השתאות. גם אנחנו היינו שם כמעט מהיום הראשון - עשרות פסיכולוגים.ות מהחטיבות השונות הגיעו למלונות שנקלטו בהם ניצולי הטבח כדי לתת מענה טיפולי אקוטי והכרחי. עבודה זו נעשתה מתוך מסירות ומחויבות, בהתנדבות כמעט מלאה וללא מערך ממשלתי מוסדר שמארגן אותה. זכינו לחוות רגעי חסד כמו שותפות בחווייתה של משפחה ששבה ומתחברת או של אימא שמחבקת את בתה, והכאב של שתיהן נעשה נסבל יותר והעולם חוזר, לרגע, להיות בטוח. פסיכולוגים.ות ושותפים.ות מענפי טיפול נוספים ובהם עובדות סוציאליות ורופאים.ות היו חלק אימננטי מעיצוב וארגון מתחמי הטיפול במלונות ומיצירת סטנדרטים גבוהים לעבודה טיפולית זמינה ואפקטיבית. אין צורך להכביר במילים בנוגע לחשיבותה של התארגנות זו ולערך הרב שלה. אחת התובנות המשמעותיות מאירועים אלה היא הצורך בפסיכולוגיה ציבורית בת־קיימה. מתוקצבת. מאורגנת. נגישה. ויעילה. יש לנו המון מה לתת, אבל אין ערוץ ציבורי נגיש דיו שדרכו החברה יכולה לקבל את שירותינו. טיפול פסיכולוגי יעיל לנפגעי טראומה הוא נדבך מרכזי בחוסן האישי והחברתי. הוא תורם לאיכות החיים, לשיפור המצב הנפשי וליכולת התפקוד של האדם. ובד בבד הוא בעל השפעות כלכליות וחברתיות רחבות כאשר מתבוננים על המצב ברמת המאקרו. אנחנו קוראים לממשלת ישראל להכיר בצורך הזה ולפעול בהקדם להוספת תקנים קבועים בשכר הולם לפסיכולוגים.ות, להפסיק מייד את שחיקת מעמד הפסיכולוגיה הציבורית ולעבות מערכים קיימים. רעיון זה נוגע לכלל החטיבות בהפ"י, כל אחת מתוך המומחיות והידע הייחודי שלה, שרלוונטיים הן לתקופה זו הן בכלל. תקני השכר הציבורי הנוכחיים לפסיכולוגים.ות הם לעיתים מגוחכים ואינם תואמים את משך ההכשרה שלנו ואת איכותנו המקצועית. אנחנו סבורים שהפערים בפרנסה בין עבודה בקליניקה פרטית ובין עבודה בתחום הציבורי מרחיקים פסיכולוגים.ות רבים.ות מעבודה במגזר הציבורי. את המחיר משלמת החברה. עלינו לחזור ולהיאבק על הזכות של כולנו למדינה שחוסנה הולך יד ביד עם פסיכולוגיה ציבורית איתנה. בברכה, החטיבה הקלינית
8 2023 סתיו | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה ההתפתחותית חברי וחברות החטיבה היקרים, מילים אלו נכתבות באחת התקופות הקשות ביותר שעברו על מדינת ישראל. אירועי השבת השחורה, הטבח הנורא באוקטובר, מהדהדים בכל ישראלי, בארץ 7־ שהתרחש ב ובעולם. הרוע הבלתי נתפס, המזכיר את הדברים שלא נשכחו ולא יישכחו, מעורר בנו, כיהודים וכישראלים, את האימה מהעבר. למראה הרוע הזה נראה כי התייצבנו, אנשי בריאות הנפש, עם הכלים העומדים לרשותנו כדי לסייע לנפגעים. אנשי מקצוע מהשורה הראשונה פנו לטפל (רובם בהתנדבות), ולהכשיר אחרים לטיפול, בטראומה האקוטית והכואבת הזאת. אנו מתמודדים עם הרוע בעזרת ידע מקצועי, מודלים ושיטות חדשניות וגם עם מה שאנו מביאים לחדרי הטיפול תמיד, והיום אף יותר מתמיד - חמלה, אהבת אדם ואמונה ביכולת הנפש להתרפא. לא באנו מתוך רצון לתקן, מכיוון שאי אפשר לתקן את מה שנשבר, אלא מתוך כוונה לרפא; אומנם באופן שישאיר צלקות, אבל יאפשר להמשיך לנשום, לשאוף, לחיות ולקוות. באנו כדי להגדיל את האור בתוך החושך, כל אחד בדרכו. קשה כל כך להבין את עוצמת האירוע והטראומה האישית והקולקטיבית, טראומה אשר עדיין לא הסתיימה. האירוע מורכב ורחב כל כך, והמציאות בלתי נתפסת גם למבוגרים, קל וחומר לילדים. אנו יודעים שהטראומה נקלטת ונצרבת גם בגופם ובנפשם של ילדים צעירים ופעוטות טרום־מילוליים. לצערנו, ידע זה אינו נחלת הכלל. פסיכולוגים התפתחותיים ברחבי הארץ עמלים על ריפוי הנפשות הצעירות שנפגעו, אם בעדות לאירועים קשים ואם בהשפעות המתרחבות שלהם. משפחות רבות שנפגעו ופונו או במעגל שלישי ורביעי של פגיעה מושפעות מהמצב. על כן גם ילדים צעירים ופעוטות מציגים תסמינים, ולעיתים קרובות הם אינם מזוהים או אינם מפורשים נכון. כיום אנו מרגישים שהמאבק החשוב ביותר הוא לאתר את התינוקות והפעוטות שזקוקים לטיפול ולהנגיש את הטיפול הפסיכולוגי ההתפתחותי למי שזקוק לו. לשם כך אנו פונים לגורמים שאמונים על האיתור והטיפול בגילים אלו ומבקשים להרחיב את נגישות הציבור לפסיכולוגיה ההתפתחותית הציבורית. כפסיכולוגיות ופסיכולוגים אנו ניצבים בחזית המלחמה על בריאות הנפש, על השיקום, על ההחלמה ועל איסוף הרסיסים לשלם כלשהו; שלם אחר, מובן יותר, גם אם סדוק. ובתוך כך השמירה על התקווה היא אחד התפקידים המרכזיים שלנו. נסיים בדבריו של א"ד גורדון שאמר, "לא יהיה ניצחון האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך עלינו להגביר את האור". בתודה לכולם על העשייה המבורכת בשגרה ובחירום ובתקווה לימים אחרים, ועד החטיבה ההתפתחותית דבר החטיבה החברתית־תעסוקתית־ארגונית , אותה שבת שחורה, התהפך העולם על 2023 באוקטובר 7־ ב כולנו. אנחנו נמצאים בעיצומו של אירוע טראומתי מתמשך שבו כולנו חווים חוויות ותחושות שאי אפשר לתארן. השפעותיה של מלחמת חרבות ברזל עדיין אינן ברורות, אך ברור שתהיה לה השפעה על בריאותו הנפשית של העם ועל זהותנו כלאום וכחברה. יום־יום כולנו מייחלים לשובם של החטופים וחווים את המתח הרב שנוצר בעקבות המשא ומתן להחזרתם, וליבנו נמצא עם המשפחות השכולות, עם הפצועים, עם המפונים ועם שאר אוכלוסיית המדינה שחווה טראומה קולקטיבית ממש. אין ספק ששוק העבודה מושפע מאוד מהמלחמה - חמישית מכוח העבודה בקירוב חסר כרגע, והחששות לפרנסה ולהמשך הקיום העסקי רבים. הפעילות השוטפת - המקצועית, האישית וההתנדבותית - של כולנו נצבעת, מן הסתם, בהוויה המתוחה ובשאלות הקשות המתעוררות עקב המצב (כפרטים, כקהילות, כארגונים וכלאום). כדי להשתתף במערכה הקימו ההסתדרות החדשה והפ"י חמ"ל תמיכה וסיוע לעצמאים. עשרות מתנדבים ומתנדבות מהחטיבה גויסו לתת מענה חירום ולנהל שיחות ייעוץ כדי לתמוך בעצמאים ובפרילנסרים שפונים למוקד החמ"ל של הפורום ולסייע להם. המאבק המתמשך על ביסוסו של הפן הפסיכולוגי בשירות הציבורי מתחדד מאוד בימים אלה, ועל כן החלטנו לקיים כמה ערבים מקוונים שיעסקו בפסיכולוגיה התעסוקתית־ארגונית בעת הזאת. במפגש הראשון שמענו שלוש הרצאות מאלפות: ד"ר דנה פרג דיברה על המסע בין מיותרות למשמעות; ד"ר סוזי סופר דיברה על הנעת העובד והנעת המשק; וד"ר יעל בן חורין שיתפה מלקחיה מעבודה קבוצתית עם המפונים באילת. המפגש השני הפגיש את קהל השומעים עם שלוש חברות מהוועד. ד"ר הדר בן סירא חלקה היבטי אינטגרציה מחוויותיה כפסיכולוגית בעורף; אורלי צדוק הציגה מקרה של גיבוש וקידום זהות תעסוקתית בשעת משבר; ואפרת אגמון שיתפה 12 המשך בעמוד
9 פסיכואקטואליה | 2023 סתיו יו"ר מועצת הפסיכולוגים ,ד״ר אילה בלוך [email protected] . היא פסיכולוגית שיקומית, מדריכה ונוירו־פסיכולוגית, יו"ר מועצת הפסיכולוגיםד"ר אילה בלוך חבריי וחברותיי הפסיכולוגים, בחודשים הראשונים של עבודתי במחלקה לשיקום נוירולוגי במרכז הרפואי על שם שיבא הסתובבתי בין חדריה כמו צל. ככל שחלפו הימים כך רבו המפגשים עם אנשים שאיבדו את התחושה והתנועה בגפיהם, מקצתם אף התקשו לנשום באופן עצמאי. גם אני הרגשתי שאני מאבדת את היכולת לנשום. השיחות איתם, בשבועות הראשונים לאחר פציעתם, חדרו לנבכי נשמתי. הדיכאון הלך ותפס מקום במוחי. יום אחד פגש אותי במסדרון פרופסור גבי זייליג, מנהל המחלקה. "אילה, מה קורה לך?" הוא שאל. "כשהכרתי אותך היית אדם שמח". סיפרתי לו על הכאב שאני פוגשת ומתקשה להכיל, על אנשים שחרב עליהם עולמם ברגע אחד, שחווים אובדנים בלתי נתפסים שכרוכים בחוויה גופנית שקשה להבינה מבחוץ, כמו ראש תלוי באוויר ללא קיום של שאר איברי הגוף. דיברתי איתו על פרדוקס הטטרפלג שהציג לי אחד המשתקמים במחלקה ועל פיו הוא מעוניין למות, אבל אינו יכול להוציא את הרצון הזה לפועל משום שהוא משותק. פרופסור זייליג הביט בי במבט חם והציע לי להצטרף אליו למרפאת המעקב שפועלת שתי קומות מתחת למחלקה. ירדנו לקומת המרפאות. הצטנפתי בפינת החדר וצפיתי בשקט. במרפאות המעקב של השיקום הייתה לי הזכות להכיר אנשים מיוחדים במינם. גם שנים לאחר פציעתם רבים מהם עדיין אינם עצמאיים מבחינה גופנית וזקוקים לליווי בכל פעולה כמעט, אבל נפשם עצמאית! הם לימדו אותי את התקווה לניצחונה של הרוח. פגשתי אנשים משותקים שהקימו משפחות, הולידו ילדים, למדו באקדמיה, עסקו באומנות, עבדו במקצועות שונים, היו פעילים חברתית ונאבקו להשמיע את קולם. אומנם הם הציגו משרעת רחבה של רגשות, אבל שני דברים היו משותפים לכולם - היו להם חיים בעלי משמעות והייתה להם סיבה לקום בבוקר. השהות הקצרה למדי שלי במרפאות השיקום הייתה נקודת מפנה בתהליך שעברתי. בתהליך הזה חזרתי להאמין באדם ושיניתי במידה רבה מאוד את הגישה הטיפולית שלי כלפי אנשים שחווים משברי חיים אקוטיים. עם הזמן גיבשתי מודלים שונים לעבודה הטיפולית והשיקומית על הרצף שמתחיל באירוע הפציעה ומסתיים בחזרה לחיי שגרה ככל האפשר. המודלים מבוססים על החשיבות שבדיוק המטרות הטיפוליות לאדם הספציפי בכל שלב; הכרח השותפות בין אנשי המקצוע המטפלים ומערכות התמיכה המשפחתיות והחברתיות; והצורך לנהל את המעברים בין השלבים השונים. כבר איני מסתכלת על האדם רק ברגע הזה שבו מתקיים המגע הטיפולי בינינו, אלא אני מביטה ממעוף הציפור על התהליך, ורצף הטיפול והשיקום מכוון אותי לא פחות ממה שקורה בחדר הטיפולים ומחוצה לו. בשנים האחרונות, בהמשך לאמור לעיל ומיום שאני מנהלת את המכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי (ע"ר), יש תחום מחקר שאני עוסקת בו באהבה רבה: רצף השיקום לאחר פגיעה מוחית. בבסיס המחקר בתחום הזה, שאני עורכת עם שותפיי במכון, נמצאת ההבנה כי התבוננות ברצף השיקום תסייע לאנשי המקצוע, לארגונים ולקובעי המדיניות לקדם את השיקום בכל השלבים על הרצף. כן היא תסייע ליצור שפה משותפת בין אנשי המקצוע המעניקים שירותים בתהליך השיקום לאחר פגיעה מוחית. מתוך זה פיתחתי מודל שמשמש בסיס הוליסטי וממוקד באדם לשם בניית תוכניות השיקום. באמצעותו אפשר לשפר את המעברים בין שלבי השיקום ולהציב מטרות מדויקות במסגרות השונות. על הבסיס הזה אני ניגשת בימים קשים אלה, בדחילו ורחימו, להציע התייחסות לרצף הטיפול והשיקום לאחר אירועים טראומטיים. לצערנו, באתרי המפונים בפרט ובמדינת ישראל בכלל מוגבלים המשאבים העומדים לרשותנו לשם טיפול נפשי ופסיכולוגי, ולא רק מבחינה כלכלית. ישנה חשיבות גדולה להערכה ולמיון שמיועדים קודם כול להתאים לכל אדם את המענה המתאים לו ביותר ולשמור על רצף טיפולי ככל האפשר. על פי הניסיון והמחקר, אין די במתן טיפול פסיכולוגי מצומצם; יש להעניקו מתוך ניהול הטיפול וסיוע במימוש הזכויות ושיתוף המערכות הקהילתית והמשפחתית. על כן, למיטב הבנתי, על הגורמים השונים לפעול למיפוי האוכלוסיות והמענים, ובעקבות המיפוי להתעקש לאגם משאבים ולתאם בין הגורמים השונים בכל רצף הטיפול והשיקום. באמצעות המיפוי יהיה אפשר לבצע את הפעולות האלה: 1 1 . למנות גורמים ממשלתיים או חוץ־ממשלתיים מובילים שיהיו אחראים לתכלול המענים לקבוצות לפי אוכלוסייה ושלב על הרצף. משולחנה של
10 2023 סתיו | פסיכואקטואליה משולחנה של 2 2 . לתאם בין הגופים השונים. 3 3 . להחליט למי צריך לפנות ביוזמתנו ומי צריך לעשות ). לדוגמה, אנשים שנפצעו בגופם Reaching out זאת ( וביקרו במלר"דים, אנשים שהיו במסיבה, משפחות הנעדרים, השבויים והחטופים, צוותי רפואה, אנשי כוחות הביטחון וההצלה. 4 .4 לפזר את המשאבים, למשל מקבוצות שמקבלות מענים רבים לקבוצות שאינן מקבלות אותם. 5 5 . לתעדף את הקשב ואת המשאבים של מוסדות המדינה על פי קריטריונים. 6 .6 לקבוע סטנדרטים מקצועיים להערכה, למיון ולהתערבות על פי האוכלוסייה והשלב ברצף. חשוב לי לציין כי בתחום זה יש לפסיכולוגים ניסיון וידע רבים, וחובתנו לשתף בהם את הגופים השונים. 7 .7 להכשיר ולנתב אנשי מקצוע לגופים ולאוכלוסיות על פי המיפוי, כלומר לפתח קורסי הכשרה והסבה והתמחות נוספת רלוונטיים ולעודד פסיכולוגים בדרכים שונות להשתלב במערכים שהם נדרשים בהם. לשם כך הכנתי עם פסיכולוגים שותפים טבלה ראשונית של מיפוי הצרכים על פי אוכלוסיות ותת־אוכלוסיות. כן הצבנו סכמטית את הגורמים השונים המעניקים טיפול נפשי לאורך רצף הטיפול והשיקום לאחר האירועים הטראומטיים. לעיתים אחריותם של הגופים הרשמיים שונה בכל שלב. ישנם גופים שעוסקים בטיפול בעצמם, כמו קופות החולים והשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים, וישנם גופים שמרכזים, ממיינים ומממנים את הטיפול, כמו ביטוח לאומי ומשרד הביטחון. גם רמת האחריות שלהם ומעורבותם בתחומי החיים השונים של האוכלוסיות, תחומים שאינם טיפול פסיכולוגי, שונה. אורך כל שלב שונה לכל אדם, ולשמחתנו, לא כל האנשים לאורך הרצף זקוקים למענים בכל השלבים. הדרך הטובה ביותר להבין את מקומם של האנשים, הילדים והמבוגרים על פני הרצף היא באמצעות הערכה ומיון שמתמקדים במטרות הטיפוליות והשיקומיות. דרך זאת נכונה כאשר מתבוננים בתהליך כולו; וכן, כמו פירמידת הצרכים של מסלאו, כאשר אנחנו מבינים את הצרכים "העכשוויים" של האדם אנחנו יכולים להבין באיזה מקום על הרצף הוא נמצא. בשלב הראשוני אני מציעה להסתכל על המטרות הטיפוליות והשיקומיות לאורך הרצף שלאחר אירוע טראומטי באופן הזה: • - תפקוד בעת חירום (לפני סיום האירוע הטראומטי) חירום, הצלת חיים. • - הפחתת מצוקה, הערכה עזרה ראשונה פסיכולוגית ומיון, ניסיון למנוע פסיכופתולוגיה בעתיד, מניעת נשירה ממסגרות. • - אבחנה ואבחנה מבדלת, קו־מורבידיות, הערכה ומיון הפניה להמשך טיפול ושיקום, המלצות למסגרות. • - טראומה או אבל ואובדן - הפחתת פסיכותרפיה תסמינים של תגובות נפשיות לטראומה, טיפול פסיכולוגי במצבי פציעה גופנית ונכות, עיבוד אבל ואובדנים, טיפול בדיכאון, חרדה ודחק, שיפור תפקוד ורווחה נפשית. • - איזון תרופתי, ויסות רגש והתנהגות, פסיכיאטריה שיפור השתלבות חברתית, הפחתת תסמינים פסיכופתולוגיים, אשפוז פסיכיאטרי או חלופת אשפוז. • - השתלבות בתעסוקה, משפחה, שיקום בקהילה פנאי וקהילה, מניעת נשירה ממסגרות חינוך והחזרה למסגרת. • - מימוש מלא של זכויות רווחה לאורך רצף הטיפול האדם ומשפחתו. • - השתלבות במרכזי יום רווחה במצבים כרוניים תעסוקתיים, פתרונות דיור, טיפול פסיכוסוציאלי לפרק זמן ארוך, סל שיקום. על בסיס רשימת המטרות הראשונית הזאת מומלץ לזהות בכל מסגרת את השלב שאנחנו נמצאים בו ולהכין "בנק מטרות" שמתאים לשלב הזה ולאוכלוסייה המסוימת המטופלת במסגרת. בנק כזה אף יאפשר למקם את האדם על הרצף ולהתאים לו את הטיפול, להבין מתי יש לסיים את השירותים במסגרת המסוימת ולהעביר למסגרת המשך וכמובן, גם למדוד את תוצרי הטיפול והשיקום על פי המטרות שנבחרו לאדם המסוים הזה. רבים מהאנשים המתמודדים עם אירועים טראומטיים בלתי נתפסים בימים אלה ימצאו את דרכם לקום, גם בעזרתם של פסיכולוגים שיסייעו להם להחזיק את התקווה. אני מאמינה בכל ליבי שהחוסן המקצועי שלנו הוא אחד המפתחות לחוסנה של החברה כולה. אני מתפללת שהשלום והשלווה ישובו לשרור כאן בקרוב ולשובם של כל החטופים, השבויים והנעדרים. שלכם, אילה
11 פסיכואקטואליה | 2023 סתיו , הפסיכולוג הארצי והממונה על רישוי פסיכולוגיםגבי פרץ "לקדושים אשר בארץ המה", זו הכתובת המתנוססת על קיר בית הלוויות במחנה "שורה", סמוך לעיר רמלה. למחנה , הי"ד, 2023 באוקטובר 7־ "שורה" הגיעו כל הרוגי התופת מ לתהליכי זיהוי והכנה לקבורה. הגעתי לשם לראשונה במוצאי החג כדי להתחיל לארגן את משימת ליווי המשפחות בתהליך הזיהוי של יקיריהם ונשארתי שם במשך שבועיים. יום־יום, מבוקר ועד ערב, שהיתי שם עם צוותי מתנדבים מתחלפים ובהם עובדות סוציאליות, עובדים סוציאליים ופסיכולוגיות כדי לסייע למשפחות במפגשן הישיר עם האובדן הנורא. איתנו יחד עבדו עשרות אנשים ונשים מגופים שונים - חברה קדישא, זק"א, שוטרים, פיקוד העורף, רופאים, רבנות, אחיות, חיילים שהרגישו, יחד ולחוד, שהם עוסקים במלאכה קדושה לכבודם של קדושים. אלה היו שבועיים קשים, מלווים בהרגשה עמוקה של שליחות ושל משמעות. הרגשתי שאני נמצא במקום הנכון ביותר ובשביל מי שזקוקים לי יותר מכול, באופן שהם בחרו שאפעל למענם. משפחות הגיעו כדי לקבל מידע, כדי לחכות, כדי לקבל חפצים, כדי לזהות, כדי להשלים, כדי לדעת בבירור, כדי להיות ליד עד ש... כדי להיות יחד, כדי להיות לבד, כדי להרגיש קרוב, כדי להאמין, כדי לקוות, כדי להתפלל לנס, כדי שיקרה נס, כדי לחזק, כדי... אנחנו היינו שם כדי להיות איתם, כדי להחזיק, כדי ללוות, כדי לחבק, כדי לבכות יחד, כדי לנסות להבין את מה שהוא מעבר לבינה האנושית. אלה גם היו שבועיים שבהם ראיתי את הטוב העמוק כל כך שיש לנו ובנו. נציגים של כל עם ישראל, על חלקיו וגווניו השונים, עבדו יחד כדי להשלים את תהליך הזיהוי וההבאה לקבורה מתוך הרגשת אחדות והבנה של קדושת המטרה והמעשה - מלאכת הזיהוי המורכבת, שהפכה להיות מורכבת עוד יותר ככל שחלף הזמן. מפגש המשפחות עם כל מי שסייעו בתהליך הזיהוי - שוטרים, אנשי רבנות, נציגי פיקוד העורף, צוות הטיפול, גורמי הרווחה - נעשה ברגישות רבה. כן נוצרו שם ובאו לידי ביטוי שותפות, הקשבה הדדית, תמיכה, חברות, חיבוק להם וחיבוק מהם - והכול לכול ללא הבדל וללא גבול. אלה היו שבועיים של שאלות מרובות; איך אפשר בכלל להבין? איך נכון להיות? יש מילים מתאימות לניחום? מה צריך לעשות? כמה נכון לחשוף? האם הזיהוי הכרחי גם אם המראות קשים? ואם המשפחה מתעקשת? וכשהדעות חלוקות? האם בכי השוטר או החוקר הוא סימן להתפרקות או דווקא לכוח? באיזו מידה יכולים המזהים את המתים והמטפלים בהם לדבר על החוויה בזמן עבודתם? להציע להם לדבר על זה? להניח להם לבחור? לספר להם על הקושי שלך כדי שהם ישתפו בקשיים שלהם? או אולי חשוב שנהיה חזקים? ואיך עוד יש כה הרבה לא מזוהים? אלה היו שבועיים של תשובות מתחלפות; הזיהוי הוא שלב הכרחי מתהליך קבלת האובדן. חשוב למנוע מהמשפחות לראות את מתיהן כדי שיישארו להם זיכרונות טובים. יש אי־סדר בתהליכי הזיהוי, כלומר אנחנו פועלים לא נכון. העובדה שלא היינו מוכנים לגמרי היא עדות חיובית להיותנו בני אדם שאינם מסוגלים לצפות זוועות כאלה. חשוב לתת לכל איש מקצוע את המרחב לפעולותיו ולהחלטותיו. חשוב לתת למשפחה את כל המידע, ואם השוטר והקצין לא מסרו אותו, אנחנו נגיד לה. חשוב שכל המשפחות יגיעו להיפרד. טוב שלא מגיעות הרבה משפחות. אלה היו שבועיים שילוו אותי עוד הרבה שנים - הלמות הפטישים של בניית הארונות לחיילים, זעקות השבר, המראות, השקט של המוות, העצב הגדול, הריח, ובעיקר החיבוק החזק מאב ששכל את בנו. דברים אלה נכתבים שבועיים לאחר שסיימנו את המשימה במחנה "שורה", בעודי שוהה בחמ"ל משרד הבריאות. מחמ"ל זה אנחנו מנסים לשפר את המענים הפסיכולוגיים הציבוריים לכלל האוכלוסיות. גם כאן אני מרגיש שאני מנסה לעשות טוב, אבל שום דבר אינו משתווה לשבועיים אלה. ואני שמח לשוב ולקרוא את מילותיו של הרב קוק, "כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים", ולתת לניגון של מילים אלה לשדר גם תקווה. בתקווה שנדע להתחזק כעם ולהיות טובים יותר, כל אחד בעצמו וכולנו יחד. בברכה, גבי משולחנו של שלום לכולם,
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=