חיוב בן הזוג בעת פרידה או בעת גירושים במתן טיפול וסיוע פסיכולוגי

מאת עו"ד, ברוך אברהמי, היועץ המשפטי של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

בעת שבני הזוג מתגרשים נוהגים לטפל בצרכיהם החומריים של הילדים, במזונותיהם ובמגוריהם. האחריות לגביהם נקבעת בהסכמים בין בני הזוג או בפסקי הדין. ואולם יש לשים לב לא רק לצרכים החומריים של הילדים אלא גם לצרכיהם הנפשיים. עניין זה בדרך כלל נזנח או נשכח במסגרת ההסדרים המשפטיים. כוונת שורות אלה היא להסביר כי הצרכים הנפשיים הם בגדר חובותיהם ואחריותם של ההורים. כך תמיד וכך עוד יותר בעת משבר הגרושים ומשבר ההפרדה. לילדים יש זכות לבריאות נפשם וביכולתם לממש זכות זו על דרך מימון ליווי פסיכולוגי.

הבסיס המשפטי לכך הוא בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. החובה על ההורים היא לדאוג לצרכי הילדים ואין כל הצדקה להבחין בין צרכים לטיפול פסיכולוגי לבין, למשל, צרכים אחרים כמו חינוך או בריאות.

אם יש חלוקי דעות בין ההורים הגרושים או הפרודים לגבי עצם הצורך בטיפול פסיכולוגי לילדים ולגבי היקפו ניתן ליישב זאת בהסכם לפי סעיף 24 לחוק הכשרות. מאוד יתכן כי ההורים החיים בנפרד או שהתגרשו לא הגיעו להסכמה במסגרת ההסכם בניהם. ואז ניתן לפי סעיף 25 לחוק לפנות לבית המשפט ולקבל הכרעתו. תשמע גם דעתו של ההורה שאינו מגדל את הילד אם הוא ירצה בכך.

אין להוציא מכלל אפשרות כי שני ההורים הטרודים בבעיותיהם מזניחים את הצורך לטפל טיפול נפשי בילדים. ואז יכולה הבקשה לבית המשפט לבוא בשם רשויות המדינה או בשם הקטין עצמו לפי סעיף 68 לחוק הכשרות. פסיכולוג אשר החל בטיפול ועמד על הצורך והחשיבות בהמשך הטיפול יוכל ליזום הטיפול במסלול זה אשר בו תקבע גם חובת התשלום לפסיכולוג.

כדאי לדעת, כי השימוש בכלים משפטיים אלה נועד לא רק למקרים של מצוקה ולא רק כאשר מדובר בנזקקים. במקרים כאלה יש כלים לפעול לפי חוק הנוער אך בכך לא עוסקת רשימה זו.
ההצדקה לטיפול לא נובעת ממחסור כלכלי אלא מחשש לנזק נפשי שיגרם לקטינים. זה גם הצידוק להתערבות בית המשפט. ועוד יש לדעת כי במסלול הזה שיקול הדעת לגבי הצורך ולגבי התנאים לטיפול הוא רחב ביותר ובית המשפט רשאי גם לתת צווים זמניים לאבחון ולטיפול כדי לברר את עצם הצורך של הילדים בהמשך טיפול פסיכולוגי.

נביא מספר דוגמאות מתוך פסקי הדין לשם המחשה:

מקרה שנדון בפני בית המשפט כאשר במוקד הסכסוך בין ההורים, הייתה מצויה הקטינה ועיקר הסכסוך ביניהם נסב סביב הסדרי הראיה ביקורים אצל ההורים והסמכויות ההוריות כלפיה. בית המשפט פסק כי תבוצע לקטינה הערכה פסיכולוגית, על מנת לבדוק האם הקטינה זקוקה לטיפול פסיכולוגי. מתוך ראית טובת הקטינה וצרכיה, בית המשפט מצא לנכון להפעיל סמכות המוקנית לו עפ"י הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וליתן הוראות בעניין מתן טיפול פסיכולוגי לקטינה.

במקרה אחר בית המשפט נתן צו המפנה את ילדיהם הקטינים של הורים שהיו בסכסוך לעניין הסדרי הראיה של הילדיהם, בית המשפט ציווה להפנות את הילדים הקטינים לפקידת הסעד על מנת שתפנה אותם לטיפול פסיכולוגי ו/או אחר המתאים לנסיבותיו של הענין באמצעות רשויות הרווחה . מטרת הטיפול תהא להקנות לאם ולבנותיה את הכלים להפנים את חשיבות הקשר שבין הבנות לאביהן והפרדת הסכסוך הבין הורי ממערכת היחסים שבין האב לבנותיו.

ובעוד מקרה נוסף דן בפני המשפט בסכסוך בין הורים ובאכיפת הסדרי ראייה בין קטין לבין ההורה הלא משמורן. פסק והורה בית המשפט כי על ההורה לחייב את הבן לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי, זאת, מכוח סמכותו לפי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המאפשר לו לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של הקטין.

כאשר פונים למתן צו משפטי למתן טיפול פסיכולוגי בילד מוזמנים ההורים שהם האפוטרופוסים הטבעיים להשמיע את דעתם. יינתן משקל לשיקול שלא להתערב בתא המשפחתי ובאוטונומיה של ההורים. בית המשפט העליון פסק כי אין להפריז בבחינה זו. חשיבה לא פחות ואף יותר טובת הקטין ולשם כך עשוי השופט לשמוע את הילד הקטין עצמו.

בהרבה מקרים בית המשפט לא יקבע מהי טובת הילד בטרם יעיין בחוות דעת של מומחים. כאן ישנה משמעות להמלצותיו של פסיכולוג. הפסיכולוג יכול להניח בפני בית המשפט גם ממצאים וגם נתונים שהם פרות התרשמותו מעבודתו עם הילד. אפשר גם להזמין לשם כך עובד סוציאלי שמכיר את הילד או המשפחה. כל אלה ישקלו ע"י בית המשפט בכבד ראש. השופט יהיה ער לכך שהטיפול הפסיכולוגי לילד עשוי להטיל הוצאות רבות ועומס כספי כבד בעל כורחו של הורה שלא רצה בכך. אך השיקול של טובת הילד גובר על שיקול זה. זכותו של כל הורה למלא את חובותיו בדרך הנראית לו כנכונה וראויה. זכותו לבטא בגישתו לילדיו את השקפת עולמו ואורחות חייו. ועם זאת, לא פעם זכות זו מצריכה איזון ומצדיקה התערבות כדי לתת לילד טיפול נפשי שהוא זקוק לו. זו זכותם של הילדים וחובתם של ההורים.

בתי המשפט ציינו כי לא בכל מקרה תידרש חוות דעת פסיכולוגית עוד בטרם ייתן השופט החלטה אם לצוות על מתן טיפול פסיכולוגי לילדים. לעיתים יכול הוא לעשות זאת על יסוד התרשמות מהחומר שלפניו או לאחר שמיעת עדויות של אחרים. הדבר יעשה ברגישות וככל האפשר כך שהילד לא יפגע מעצם הדיון בבקשה.

הנה כי כן, עוד מעגל נסגר בין פסיכולוגיה ומשפט למען בריאות הנפש של הילדים.