56 2026 חורף | פסיכואקטואליה מהמחלקה לפסיכולוגיה ובית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס באוניברסיטה העברית, הוא מומחה־מדריך פרופ' (אמריטוס) איתמר גתי, 1 בפסיכולוגיה תעסוקתית. בעבר כיהן בתפקיד יו"ר ועדת ההיגוי של תוכנית "הישגים" של המל"ג־הוות"ת להנגשת ההשכלה הגבוהה [email protected] לצעירים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית של המדינה. דוא"ל: היא מנהלת מחקר, פיתוח ולמידה בעמותת אלומה. מומחיותה היא בפיתוח מערכי תמיכה וייעוץ חינוכי ד"ר מיכל פיליפס־ברנשטיין 2 [email protected] שנה ויותר. דוא"ל: 20 במוסדות להשכלה גבוהה, והיא בעלת ניסיון של אנו מודים לקרן רוזלינד וארתור גילברט, לקרן ע"ש יוסף וקרוליין גרוס ולקרן אדמונד דה־רוטשילד על תמיכתן בפיתוח ובהרצה של שאלון 3 המוכנות ללימודים אקדמיים וכן למרכז הארצי לבחינות ולהערכה על שיתוף הפעולה בהפצת שאלון המוכנות מאז תשפ"ג. פיתוח שאלון .2022 המוכנות ללימודים אקדמיים זכה בפרס קיי לחדשנות מטעם האוניברסיטה העברית תקציר פסיכולוגים תעסוקתיים מסייעים למתלבטים בשני השלבים הראשונים של רכישת השכלה גבוהה: בחירת תחום הלימודים והעלאת הסיכוי לקבלה. במאמר זה נציג שלב נוסף שאפשר ללוות בו את הסטודנט – סיוע בהשתלבות מוצלחת בלימודים. שלב זה הוא אינטרס משותף לסטודנטים, למוסדות האקדמיים ולמדינה. כמו כן מתוארים במאמר הליכי האבחון באמצעות שאלון לאבחון המוכנות ללימודים אקדמיים וכן שיטות התערבות להעלאת מידת המוכנות. בשאלון שישה היבטים פסיכו־חברתיים שתורמים להשתלבות מוצלחת במוסדות להשכלה גבוהה: מסוגלות עצמית אקדמית, מחויבות ללימודים, נינוחות חברתית, מעורבות בקמפוס, משמעת עצמית וחוסן אישי. במאמר מוצגת גם תמצית הנתונים הפסיכומטריים של השאלון ובהם נתוני תוקף הניבוי שלו באיתור סטודנטים בסיכון לנשירה ומקורותיה. השאלון האינטרנטי מופץ לסטודנטים בשנה א' באוניברסיטאות ובמכללות, והם מקבלים משוב אישי מיידי. מלבד זאת מופץ למוסד הלימודים דוח שמאפשר פנייה יזומה לסטודנטים בסיכון לנשירה והזמנתם לסדנאות רלוונטיות ולליווי אישי. כיוונים עתידיים מוצעים בדיון ובהם פיתוח גרסה ממוחשבת אדפטיבית לשאלון ושדרוג המשוב האישי באמצעות זיהוי טיפוס הסטודנט על בסיס פרופיל המוכנות שלו. מבוא זהותו המקצועית של אדם מורכבת מיחסו לערכים, לאמונות, לעמדות, לידע ולמיומנויות המשקפים את התפיסה העצמית .)Skorikov & Vondracek, 2011( שלו בהקשר התעסוקתי תהליכי התגבשותה נובעים משילוב של גורמי התפתחות והקשרי תרבות שמושרשים עוד בתקופת ההתבגרות, תקופה שמתחילים לבחון בה נטיות ולגבש סגנון קבלת בתקופת .)Kroger, 2007( החלטות ודימוי עצמי תעסוקתי הבגרות הצעירה, עם היציאה לעולם הלימודים, ההכשרה או העבודה הראשונה, גדלה חשיבותה של הזהות המקצועית, שכן היא משמשת בסיס להרגשת מסוגלות, מחויבות .)Arnett, 2015; Hirschi, 2012( ארגונית והסתגלות לתפקיד השכלה גבוהה היא חלק מרכזי בעיצוב הזהות המקצועית והאישית. שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בקרב כל מחזור ויותר (קליין־אבישי 50% לימודים בישראל עומד על ). השכלה גבוהה תורמת לא רק לעיצוב הזהות 2016 ואחרים, המקצועית אלא גם להתפתחות הזהות האישית, שכן היא מרחיבה את אופקיו של הלומד, מעודדת חשיבה ביקורתית Chickering & Reisser,( ומקדמת הרגשת מסוגלות ובגרות . התהליכים האלה מחזקים את הרגשת הלכידות )1993 הפנימית של הפרט כחלק מגיבוש זהותו הכוללת ומעצבים את תחושת הערך והמשמעות בחייו. מקומה של ההשכלה הגבוהה בגיבוש הזהות המקצועית והאישית ממחיש אפוא את החשיבות הרבה שיש לסיום לימודים אקדמיים בהצלחה. האתגר – סיוע בהשתלבות מוצלחת בשנה הראשונה ללימודים האתגר בליווי צעירים עם כניסתם למוסד להשכלה גבוהה והשתלבותם המוצלחת בו אינו מסתכם בבחירת תחום הלימודים והמוסד ובקבלה אליהם, אלא נכללים בו גם התמודדות עם סכנת נשירה ועידוד התמדה, ובפרט בשנת הלימודים הראשונה. מהשתלבות מוצלחת בלימודים יכולים להפיק תועלת לא רק הסטודנטים אלא גם מוסד הלימודים השתלבות בהשכלה הגבוהה: מאבחון הסיכון לנשירה להתערבות מותאמת אישית 3 ,2 ומיכל פיליפס־ברנשטיין 1 איתמר גתי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=