פסיכואקטואליה רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 101 גליון | 2026 חורף | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 60 מחיר חוברת הפחתת גילנות בארגון באמצעות שילוב טכנולוגיה של מציאות מדומה 38 עמוד עבודה היברידית לעומת עבודה במשרד בלבד: הבדלים בפרודוקטיביות וברווחה תעסוקתית ותפקיד גורמי האישיות 47 עמוד השתלבות בהשכלה הגבוהה: מאבחון הסיכון לנשירה להתערבות מותאמת אישית 56 עמוד השלכות תנועה מתמדת בין זהויות על תפקודם התעסוקתי והרגשי של משרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל 16 עמוד ״כמו לדבר בשפה זרה״: תובנות על מבוגרים אוטיסטים בעולם העבודה 24 עמוד כשהביטחון התעסוקתי מתערער: שני מקרי ייעוץ בעידן של בינה מלאכותית וגלי פיטורים 31 עמוד אתגרי קריירה בעולם עבודה דינמי: היבטים פסיכולוגיים
3 2026 חורף | פסיכואקטואליה הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י - מר יורם שליאר 5200201 רמת גן 10211 , ת.ד 03-5239393 ׳ טל [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 : פקס nataliedit.me ייעוץ לשוני: נתלי שטיבלמן – 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק - עיצוב גרפי פרסום והפצה: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ [email protected] , תל אביב 37 יהודה הנשיא הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל תוכן העניינים חברי וחברות המערכת ט.ל.ח. *המערכת אינה אחראית לתוכן מודעות הפרסום המופיעות בגיליון. 6 9 12 24 5 31 ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: פרופ' סמדר בן אשר 052-3939760 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר נועה אליאס 052-2971130 : טלפון [email protected] דוא"ל: 13 8 56 47 ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: זהבה אסיאג 054-7940257 : טלפון [email protected] דוא"ל: פרופ׳ סמי חמדאן 052 -8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: 38 64 ד"ר עדי מרום־הררי 054-5732002 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר שרגא שדה 054-5605089 : טלפון [email protected] דוא"ל: 76 אונשטיין־ברקוביץ פרופ' חדוה בר 052-2808371 : טלפון [email protected] דוא"ל: 16 משולחן יו"ר הפ"י יורם שליאר | דבר המערכת שרונה מי־טל | פתח דבר מאת העורכת האורחת חדוה בראונשטיין־ברקוביץ | המענים המקצועיים של הפסיכולוגיה יעל בן־חורין | חברתית -ארגונית-התעסוקתית חדשות החטיבות משולחנה של יוֿ״ר מועצת הפסיכולוגים אילה בלוך | משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך מיכל אנגלרט | השלכות תנועה מתמדת בין זהויות על תפקודם התעסוקתי והרגשי של משרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל שרית אלפיה־דימנט ואילת ברקוביץ | ״כמו לדבר בשפה זרה״: תובנות על מבוגרים אוטיסטים בעולם העבודה קובי פרידחי ואבירה רייזר | כשהביטחון התעסוקתי מתערער: שני מקרי ייעוץ בעידן של בינה מלאכותית וגלי פיטורים יערה אלדמע | הפחתת גילנות בארגון באמצעות שילוב טכנולוגי של מציאות מדומה רונית אליוסף ואהוד בודנר | עבודה היברידית לעומת עבודה במשרד בלבד: הבדלים בפרודוקטיביות וברווחה תעסוקתית ותפקיד גורמי האישיות אריאל גיא והדסה ליטמן־עובדיה | השתלבות בהשכלה הגבוהה: מאבחון הסיכון לנשירה להתערבות מותאמת אישית איתמר גתי ומיכל פיליפס־ברנשטיין | אקטואליה בחינת התפקיד של קבוצות תמיכה וחונכות עמיתים לילדים )DPM שאיבדו הורה בישראל בזיקה למודל העיבוד הדואלי לאבל ( ריבי פריי־לנדאו ויעל בוטון לאור | פרופיל אישי שיחה אישית עם פרופ׳ עפרה נבו דנה פרג | מהפסיכולוגיה בעולם חדוה בראונשטיין־ברקוביץ | עמדת קריאה - סקירת ספרים חדשים זהבה אסיאג | פינת יזכור לזכרה של ביגל אימבר מקבלי התארים תקצירים 74 72 4 78 79 82
4 2026 חורף | פסיכואקטואליה הגיליון הזה מיוחד ומרגש בעבורי כי זה הגיליון האחרון שבו אני כותב את טור "דבר היו"ר" – הקדנציה השנייה והאחרונה שלי כיו"ר הפ"י עומדת להסתיים. באפריל נבחרתי לתפקיד יו"ר הפ"י, ולאחר ארבע שנים, עם 2018 סיום הקדנציה הראשונה, שבתי ונבחרתי לקדנציה שנייה. אומנם תקנון הפ"י אינו מגביל את מספר הקדנציות של בעלי התפקידים, אך החלטתי שלא להציג את מועמדותי , מייד לאחר חג 2026 לתקופת כהונה שלישית. באפריל הפסח, יתקיימו הבחירות להפ"י, ואיפרד מהתפקיד שאני ממלא בשמונה השנים האחרונות ואעביר את המקל אל מחליפי או מחליפתי. יו"ר הפ"י הוא תפקיד מרתק מאין כמוהו, רב פנים בתחומי עיסוק ובעיקר חשוב וטומן בחובו אחריות גדולה. אני שנה ויותר, למעשה מאז 30 פעיל בהפ"י בתפקידים שונים תחילת ההתמחות שלי, מחבר ועד מרכזי, דרך ייצוגה של הפ"י ברשות למלחמה בסמים, עליה השלום, ועד תפקיד יו"ר הארגון. בד בבד ניהלתי שפ"ח בצפון ותחנה קלינית בעמק הירדן. תפקיד יו"ר הפ"י הוא תפקיד התנדבותי, והצלחתי לשלב אותו כמיטב יכולתי בעשייתי האחרת. הדבר אינו פשוט, אבל אפשרי. נדמה לי שתחושת המשמעות שהעניק לי התפקיד הזה, גם ברגעים הקשים ובקונפליקטים ובמחלוקות הגדולים ביותר, היא שאפשרה זאת. ובעיקר יכולתי לשאת במשימה בעזרת חברי וחברות הוועד המרכזי, נציגי החטיבות, בזכות עבודתה של מנכ"לית הארגון הגב' מריאל הוברמן והתפקיד החשוב שהיא ממלאת ובתמיכת צוות מטה המשרד. אין בכוונתי לסכם בגיליון הזה באריכות את תקופת כהונתי שהייתה ללא ספק רוויית תהפוכות ומשברים מחוץ ומבית באוקטובר, 7 – מגפת קורונה, החקיקה המשפטית, טבח החטופים, שנתיים וחצי של מלחמה, הפוסט־טראומה האישית והלאומית, השסע החברתי, המאבק הפנימי על תפקידה של הפ"י על רקע כל אלה, המאבק על הצלת הפסיכולוגיה הציבורית ועל הסכם השכר, טיפול בנושא גבולות העיסוק בפסיכולוגיה על ידי פסיכולוג מומחה, תוכנית החירום של משרד הבריאות, התוכנית לשינוי מסלול ההכשרה של הפסיכולוגים והנוהל החדש לניהול הטיפול שפרסם משרד הבריאות בזמן האחרון. הסערות היו גדולות, ואחדות מהן עדיין קיימות, אבל נראה שהצלחנו להמשיך ולהשיט את הספינה הגדולה והחזקה שלנו וגם לגדול ולהתעצם יותר ויותר בכל יום. בשלב הזה אני מרגיש שתרמתי את חלקי וכעת עליי לפנות את מקומי למנהיג או מנהיגה רעננים שיוכלו להוביל את הארגון אל יעדים חדשים. אני מבקש להודות לכל מי שסייעו לי בשמונה השנים הללו: חברי וחברות הוועד המרכזי, ראשי החטיבות, חברי וחברות הוועדים והמתנדבים והמתנדבות לכל משימה שנדרשה, חברי וחברות ועדות האתיקה והביקורת, חברים וחברות שהשתתפו בוועדות ובמשימות נקודתיות, נציגינו ונציגותינו במועצות השונות, המנכ"ל הקודם דני כפרי והמנכ"לית הנוכחית הגב' מריאל הוברמן שעשתה איתי את רוב התקופה וכמובן, למי שעושות את מלאכתן בשקט ובצנעה – נשות המטה 42 ומחזיקות התיקים השונים במשרד בדרך מנחם בגין ברמת גן. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות גם לשותפים השונים שלנו לכל אורך הדרך. הרשימה ארוכה ולא אצליח להזכיר את כולם, אך בכל זאת ברצוני לציין בתודה מיוחדת את הפסיכולוג הארצי של משרד הבריאות גבי פרץ, את הפסיכולוגית הראשית של שפ"י ד"ר חוה פרידמן שמילאה את התפקיד רוב השנים שכיהנתי כיו"ר וכמובן, את מיכל אנגלרט שממלאת את התפקיד בשנה האחרונה. תודה גם לד"ר אילה בלוך, יו"ר מועצת הפסיכולוגים בשנים האחרונות, ותודה חמה במיוחד לשותפים שלנו בפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ד"ר יובל הירש ויפעת שדה ולפעילי התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית. ועם זה התודות העיקריות שלי הן לכן ולכם, חברי וחברות הפ"י, על האמון שאתם.ן נותנים בארגון הנפלא והחשוב שלנו ועל התמיכה, על הביקורות ועל האכפתיות, על כך שבעזרתכם.ן אנחנו מצליחים להשפיע על עיצוב המקצוע ועל רווחתם של הפסיכולוגים.ות מכלל המומחיויות. אני מאחל לנו שהפעילים החדשים שימלאו את התפקידים השונים ימשיכו להשקיע בקידום הפרופסיה, שיקדמו את הפסיכולוגיה כמקצוע אחד בעל תחומי מומחיות שונים ואת הפ"י כארגון שהוא בית בשביל כולם.ן. שלכם.ן, יורם , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן יו"ר הפ"י.
5 2026 חורף | פסיכואקטואליה "אתגרי אני שמחה מאוד לפתוח גיליון מיוחד זה בנושא . אנו קריירה בעולם עבודה דינמי: היבטים פסיכולוגיים" רואים חשיבות בהצגת הפן הפסיכולוגי של חיי העבודה ותרומת העבודה לבריאות הנפש. העורכת האורחת של הגיליון היא פרופ' חדוה ברואנשטיין־ברקוביץ, חברה קבועה בצוות עורכי כתב העת. אני מודה לה מאוד על ההובלה, החל בגיוס מאמרים וכלה בבחירה קפדנית של המאמרים המתפרסמים כאן לאחר תהליך השיפוט. בהובלתה חדוה גם דאגה לכך שחלק ניכר מהמדורים הקבועים יעסקו בנושא המרכזי של הגיליון. מלבד המאמרים בנושא קריירה ועולם העבודה בימינו מופיעים בגיליון זה גם המדורים הקבועים ובהם דברי הפסיכולוגים הראשיים והחטיבות ומדור "אקטואליה" שבעריכת ד"ר נועה אליאס. הפעם מוצגת במדור זה תרומתן של קבוצות להתמודדות ילדים עם שכול. לצערנו נאלצנו לפרסם גם "פינת נזכור", והפעם על סיגל אימבר ז"ל, מנהלת השירות הפסיכולוגי החינוכי בטבעון שנפטרה בפתאומיות ובטרם עת. עם הוצאתו של גיליון זה לאור אנו מתחילים בהכנת גיליון האביב. הוא יעסוק בפסיכולוגיה שיקומית ורפואית, ויידונו בו יחסי הגומלין בין כאב גופני ונפשי. אנו מזמינים אתכם לעוד פרטים עקבו .2026 באפריל 20 להגיש מאמרים עד אחרי הקול קורא שמפורסם בכל מידעון. בהמשך השנה מתוכנן גיליון שיעסוק בפסיכולוגיה של הגיל ) וגיליון שיעסוק בהורות לילדים ונוער 2026 המבוגר (קיץ ). כמו כן אפשר תמיד להגיש מאמרים בנושאים 2026 (סתיו כלליים. כל המאמרים נשלחים להערכה עיוורת לפני קבלתם לפרסום. כל הפרטים וכן הקריטריונים להערכת המאמרים מופיעים בקול הקורא המתפרסם במידעון החודשי של הפ"י. בשאלות שקשורות לכתיבה ולהגשת אתם מוזמנים ומוזמנות לפנות פסיכואקטואליה מאמרים ל [email protected] אלינו בכל עת לכתובת: [email protected] או למשרד הפ"י בכתובת: אנו מודים לכל הכותבות והכותבים ולכל חברי ועד העורכים וצוות המשרד בהפ"י התורמים להוצאת הגיליונות לאור. בברכה ובתקווה לימים שקטים, , יו"ר המערכת ד״ר שרונה מי־טל שלום רב לכל קוראינו, דבר המערכת להגשת מועמדות לחצו כאן 19.3.2026
6 2026 חורף | פסיכואקטואליה – גיוון וחוסן 1 כשאורנוס פגש את הרמס תעסוקתיים בעידן עבודה פוסט־מודרני 2 חדוה בראונשטיין־ברקוביץ "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" (התלמוד הבבלי) ההכרה בחשיבותה של העבודה בחיי הפרט ובהיותה יסוד לבריאותו הנפשית נטועה כבר במקורות, ולתשוקה אליה מיוחס בהם ממד אקסיסטנציאליסטי־ערכי. מאז ועד ימינו, ובייחוד במילניום הנוכחי, חלו בעולם העבודה תמורות משמעותיות, והן היו זרז לפיתוח גישות ושיטות עדכניות בתחום הפסיכולוגיה של הקריירה ועולם העבודה. במסגרת גישות אלו נבחנים ומומשגים מחדש יחסי הגומלין בין דפוסי קריירה ואקלים ארגוני ובין רווחה תעסוקתית ונפשית. בפתיח זה אבקש לסרטט בקווים תמציתיים התפתחויות אלו כרקע למאמרים ולמדורים המובאים בגיליון. הקריירה ודפוסי התפתחותה מוגדרים באמצעות רצף התפקידים, המעברים וההתנסויות שחווה היחיד במעגל חיי העבודה, האינטראקציה שלהם עם תפקידי חיים אחרים והמשמעות הסובייקטיבית שהוא מייחס למכלול אירועים אלו. ברובד הפנומנולוגי אפשר לזהות שינוי בדפוסי הקריירה הסולידיבמאה האחרונה – ממהלכים סולידיים לפלואידיים. – יציב, ליניארי, צפוי ומאופיין בהתקדמות הדרגתית, ואילו – דינמי, מרובה מעברים וקשה לניבוי, ועם תוצרי הפלואידי הלוואי שלו נמנים חוסר ביטחון ויציבות תעסוקתיים ולעיתים אף פגיעה בזכויות עובדים. יש ש"הסדר החדש" בעולם העבודה משמש להם מרחב לצמיחה ולהעצמה, לביטוי יצירתי ולמימוש ייעודם. ואולם רבים אחרים חווים את המתח בין המציאות הפלואידית־כאוטית ובין הצורך בעוגנים של זהות, ביטחון ורציפות כערעור של תחושת הערך העצמי והמסוגלות. התמורות בעולם העבודה ובמהלכי הקריירה הביאו עימן שינויים פרדיגמטיים בגישות התאורטיות וביישומן בפרקטיקה בשדה. במאה העשרים התבססה השקפת העולם הדומיננטית להתפתחות קריירה על עקרונות הריאליזם, והנחת היסוד האפיסטמית והמתודולוגית גרסה שקיימת פרשנות אחת בלבד למציאות הניתנת להערכה באמצעות מדדים אובייקטיביים. בהתאם לכך נהוג היה לראות בהחלטה תעסוקתית תהליך מבוסס־נתונים כגון כלי מדידה פסיכולוגיים ונורמותנתונים המופקים מ . ואולם בשלהי המאה העשרים החלה להתגבש סטטיסטיות תפיסה חדשה שבמרכזה עומדת ההכרה באופיים הדינמי והסובייקטיבי של תהליכי התפתחות הקריירה. לפי גישה מתפתחים לאורך מעגל חוסן והסתגלות תעסוקתייםזו, החיים באמצעות עדכון חוזר של ה"אני התעסוקתי", בייחוד בצמתים של שינוי. תהליכים אלו מתגבשים לנרטיב קריירה של הפרט לעולמו הסובייקטיביתהמשקף את פרשנותו הפנימי ולמכלול חוויותיו בעזרת אינטגרציה עם מאפייני עולם העבודה. ממצאים אמפיריים מעידים כי גמישות הם משאבי מפתח )agency( פסיכולוגית וסוכנות אישית להצלחת תהליכים אלו. בשני העשורים האחרונים מתמקדת הפסיכולוגיה של הקריירה והעבודה בפיתוח דרכים לקידום השתלבות תעסוקתית אדפטיבית של אוכלוסיות המתמודדות עם מגוון חסמים חברתיים וכלכליים ייחודיים שפעמים רבות נלוות אליהם אפליה והדרה. במסגרת זו פותחו גישות ושיטות שנתמכות בגוף אמפירי נרחב ומניחות תשתית להתערבויות . לפי גישות אלו חיזוק רגישות־תרבותיתממוקדות־קריירה כישורי ההתמודדות של הפרט עם החסמים, לצד טיפוח אקלים ארגוני שנותן מענה על צרכים בסיסיים של ביטחון, שייכות ומשמעות, הם תנאי מפתח לרווחה תעסוקתית ונפשית. מגמה זו עולה בקנה אחד עם האג'נדה של חטיבה החטיבה לפסיכולוגיה ייעוצית, לקידום צדק ,APA ב־ 17 חברתי, שוויון הזדמנויות וגיוון במסגרת הייעוץ הפסיכולוגי. התערבויות ממוקדות־אם כן, השאלה שמתמקדות בה כיום פתח דבר מאת העורכת האורחת הוא אל המקצועות והמסחר במיתולוגיה היוונית.הרמס הוא כוכב החדשנות וההאצה בגלגל המזלות; אורנוס 1 היא פסיכולוגית תעסוקתית מומחית־מדריכה, פרופ’ חבר (בגמלאות) במכללה האקדמית תל־אביב–יפו חדוה בראונשטיין־ברקוביץ 2 שנים. מחקריה של פרופ' 15 וראש התוכנית במשך MTA ), מייסדת התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית במכללת MTA( בראונשטיין־ברקוביץ מתמקדים בממשק שבין קריירה ובין משפחה ובוחנים את תרומתה של הדינמיקה הרגשית במשפחה הגרעינית ושל איזון בין־תפקידי לחוסן ולהסתגלות תעסוקתית.
7 2026 חורף | פסיכואקטואליה אינה מצטמצמת עוד ל"איזה מקצוע לבחור" אלא קריירה מתרחבת גם לשאלה "כיצד לנהל קריירה לאורך זמן בעולם עבודה דינמי ורווי אתגרים". לפיכך, לצד אבחון מקצועי באמצעות מבחנים ושאלונים כבעבר כולל תהליך הייעוץ הפסיכולוגי גם ליווי ועיבוד רגשי של חוויות שקשורות למשברי זהות, לחוסר ודאות מתמשך ולצורך באיזון בין קריירה ובין תחומי תפקוד נוספים. פסיכולוגים בארגון ניצבים אף הם בפני אתגרים חדשים ומתמשכים של ניהול ההון האנושי בסוגיות כגון גיוס, שחיקה ושימור עובדים לאורך זמן באמצעות טיפוח אקלים ארגוני מיטיב. בהתערבויות אלו מיישם הפסיכולוג את עקרונות והנחות היסוד שהוצגו לעיל בשילוב שיטות מוכרות מתחום הפסיכותרפיה. מכול האמור עד כה עולה שקבלת החלטות בנוגע למסלול הקריירה היא מורכבת ומשמעותית. היא מן ההחלטות החשובות והמעצבות את סגנון חייו של הפרט ומהלכם, ואופייה מקבל פנים חדשות בעידן הפוסט־מודרני. בנימה אישית אוסיף כי במפגשים אקראיים במסעותיי בארץ וברחבי תבל מזדמן לי להיחשף לעיתים לסיפורי קריירה מרתקים, סיפורים שמהלכיהם והנסיבות שעיצבו אותם ייחודיים ומיוחדים, והם ממחישים עד כמה עשוי מרחב האפשרויות התעסוקתיות להיפתח בדרכים שאינן צפויות מראש ועד כמה הוא מטביע את חותמו על הדי־אן־אי של ה"אני". בגיליון זה מובאים מאמרים ומדורים המשקפים מקצת מן הסוגיות העדכניות בפסיכולוגיה של הקריירה והעבודה, ובייחוד הושם דגש על גיוון ורגישות תרבותית בהקשרים שונים. המאמר הפותח, מאת שרית אלפיה־דימנט ואילת ברקוביץ, עוסק בהשלכות של שירות מילואים ממושך במלחמת חרבות ברזל על תפקודם התעסוקתי והרגשי של "מילואימניקים". במאמר השני, של קובי פרידחי ופרופ' אבירה רייזר, מוצגת השתלבותה של צעירה על הרצף האוטיסטי בעולם העבודה. במאמרה של יערה אלדמע מתוארים תהליכי התמודדות עם פיטורים ועם החרדה מפניהם בעידן תעסוקתי רעוע. על שיטות חדשניות בהתמודדות עם גילנות בארגון דיווחו רונית אליוסף ופרופ' אהוד בודנר. ממאמרן של אריאל גיא ופרופ' הדסה ליטמן־ עובדיה נלמד על יתרונות עבודה במתכונת היברידית בהשוואה לעבודה משרדית. ולבסוף, במאמרם של פרופ' איתמר גתי וד"ר מיכל פיליפס־ברנשטיין, נקרא על שיטות לאבחון נשירה עתידית מלימודים אקדמיים ועל דרכים למניעתה. ד"ר יעל בן־חורין סקרה את פעילות החטיבה לפסיכולוגיה תעסוקתית־ארגונית־חברתית בשנתיים האחרונות. במדור ״עמדת קריאה״ מובאת סקירת ספרים רלוונטיים לתחום, על התעמרות בעבודה ועל פרישה לגמלאות, וכן "דרכו בקריירה, דרכו בחיים" מאת שבתאי מג'ר. במדור ״פרופיל אישי״ מוצג ריאיון עם פרופ' עפרה נבו שערכה ד"ר דנה פרג. ומדור ״מהפסיכולוגיה בעולם״ פותח צוהר לשלושה מחקרים עדכניים בתחום. אני מבקשת להודות לכל הכותבות והכותבים על תרומתם לגיליון זה. קריאה מהנה. פתח דבר מאת העורכת האורחת לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן
8 2026 חורף | פסיכואקטואליה מתמודדת החברה הישראלית עם אי־ודאות, 2023 מאז אוקטובר עם איום קיומי ועם חוסר ביטחון תעסוקתי וכלכלי. למציאות זו השלכות עמוקות על התפקוד התעסוקתי של פרטים ועל )2025 יכולתם של ארגונים לעמוד ביעדיהם. מחקר עדכני (נט"ל, אלף בני אדם בקירוב נמצאים בסיכון לאובדן מקום 80 מעיד כי עבודתם בעקבות הפגיעה העקיפה של מלחמת חרבות ברזל. ייעודה המרכזי של הפסיכולוגיה התעסוקתית־ארגונית־חברתית היא קידום הרווחה הנפשית והבריאות של האוכלוסייה הבוגרת בעבודה לכל אורך ציר החיים המקצועי – מהבחירה הראשונה ועד סיום התעסוקה והפרישה לגמלאות. תפקידה של החטיבה החברתית־תעסוקית־ארגונית, בשנתיים האחרונות וגם בעת זו, בא לידי ביטוי ביכולתה לספק מענה חיוני על צרכים פסיכולוגיים ותפקודיים דחופים ברמת הפרט, הקבוצה והמערכת. להלן סקירה של המענים המקצועיים של הפסיכולוגיה התעסוקתית־ארגונית־חברתית לאתגרי השעה: מענים ברמת הפרט: שיקום הרצף התעסוקתי ותמיכה בהתמודדות עם קשיים, עם לחץ ועם שחיקה הטיפול והייעוץ התעסוקתי מסייעים לאדם הבוגר להתמודד עם אתגרים שנובעים מעולם העבודה או קשורים בו כדי להביא לידי מימוש הפוטנציאל האישי ולהעצמת הרווחה הנפשית של האדם באופן כללי. בעבודה הטיפולית נכללים יישום שיטות וכלים פסיכולוגיים לצורך אבחון וטיפול בסוגיות רגשיות ותפקודיות, התמודדות עם משברים תעסוקתיים בצומתי קריירה ושיקום תעסוקתי. עם המענים בתחום זה נמנים: • ולחץ מתמשך: בשנתיים )burnout( טיפול בשחיקה האחרונות עלו רמות החרדה והשחיקה בקרב עובדים. הפסיכולוגים התעסוקתיים־ארגוניים מטפלים בפרט ובו־ בזמן מסייעים לארגונים לבנות תוכניות מערכתיות למניעת לחץ ושחיקה. • מענה למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם: שירות המילואים הממושך קטע את הרצף התעסוקתי ויצר אתגרים רגשיים מורכבים. עבודתנו מתמקדת בבניית משמעות מחודשת, חיזוק תחושת המסוגלות והחזרת הביטחון התעסוקתי למשרתים ולבנות ולבני זוגם. • שיקום תעסוקתי לנפגעי המלחמה: לניצולי הטבח (מהנובה ומהעוטף), למפונים ולפצועי המלחמה משמש הטיפול התעסוקתי כלי לחיזוק כוחות ההתמודדות ולחזרה מדורגת ומותאמת למעגל העבודה. • עיבוד חוויות לחימה וטראומה: פסיכולוגים תעסוקתיים־ ארגוניים משתלבים בהנחיית מפגשים קבוצתיים לעיבוד חוויות הלחימה בקרב כוחות הביטחון וההצלה וכן במפגשי עיבוד לאנשי מקצוע שנותנים מענה ראשוני (בעיריות ובמועצות אזוריות). מענים ברמת הארגון והקהילה: סיוע לארגונים ולקהילות לבניית תוכניות ופתרונות למציאות המשתנה בהיבט המערכתי והארגוני של התחום נכללים אבחון ארגוני ויישום שיטות שונות של התערבות ארגונית ברמת הפרט, הקבוצה והמערכת. בעבודה זו נכללים גם התערבויות בשעת משבר, שמטרתן לשמור על התפקוד של הפרטים והמערכת, ופיתוח חוסן ברמת הקבוצה, הארגון והקהילה. :עם המענים בתחום זה נמנים • מערכות מיון מותאמות: עדכון הגדרות תפקיד והתאמת מערכות המיון בארגונים לגיוס רחב היקף של כוח אדם לצבא, לכוחות הביטחון ולארגונים שונים על פי צורכי השעה. • פיתוח חוסן ארגוני: מתן כלים למנהלים ולעובדים להתמודדות עם שינויים תכופים כדי לשמור על תפקוד גבוה ועל רווחה נפשית לאורך זמן וכן ייעוץ בבניית תוכניות מערכתיות לפיתוח ושימור חוסן ארגוני. • פיתוח :)well-being( הטמעת מדיניות של "שלומות" תפיסות בארגון שעוסקות ברווחה נפשית. כיום משמשת הרווחה הנפשית גורם מנבא מרכזי להישגים ארגוניים ולשימור עובדים. • הכשרת מנהלים ל"ניהול רגיש": המציאות דורשת מהמנהלים לחזק ולהרחיב את היכולת שלהם לתת מענה להיבטים רגשיים, להיות אמפתיים ולפתח מיומנויות רכות להתמודדות עם עומסי התקופה. • ייעוץ ופיתוח קהילתי: ביצוע התערבויות בקהילות הנתונות במשבר, למשל ליווי פרטני וקבוצתי במלונות המפונים וביישובים חלופיים לקהילות שנפגעו כדי לחזק את ההתמודדות והחוסן הקהילתי היישובי. מענים אלו היו רלוונטיים בשנתיים האחרונות וגם כיום, לאחר סיום המלחמה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל הפסיכולוגים מהחטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית על העבודה המאומצת ועל תרומתם לחברה הישראלית בכלל ובשנתיים האחרונות בפרט. תודה מיוחדת לחברי הוועדה המקצועית במשרד הבריאות ובחטיבה בהפ"י שפועלים בהתנדבות לקידום התחום. המענים המקצועיים של הפסיכולוגיה 1 ד"ר יעל בן־חוריןהתעסוקתית־ארגונית־חברתית היא פסיכולוגית תעסוקתית־ארגונית מומחית ומדריכה, יו"ר הוועדה המקצועית לפסיכולוגית חברתית־תעסוקתית־ד"ר יעל בן־חורין 1 ארגונית במועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות.
9 2026 חורף | פסיכואקטואליה דבר החטיבה הקלינית שלום לחברי וחברות החטיבה, עם תום כנס החטיבה הקלינית ולקראת סיומה של הקדנציה הנוכחית של הוועד אנחנו מבקשים לעצור לרגע ולסכם תקופה משמעותית, מורכבת ומלאת עשייה. ההתכנסות בצפון – לאחר שנתיים ויותר של קושי וכאב עצומים שעברו על המדינה, ובמציאות מתמשכת של חוסר יציבות – הייתה טעונה ומרגשת. במציאות הזאת הורגשה בעוצמה המשמעות של המפגש: האפשרות לעצור, לחשוב יחד, ללמוד ולהתחזק כקהילה מקצועית. בלטה ההרגשה שהעשייה שלנו, הפסיכולוגים הקליניים, בתקופה הזאת מקבלת חשיבות רבה בהחזקת הכאב של מטופלינו ובמחויבותנו לשירות הציבורי ולשמירה על איכותו. הכנס היה מרחב מקצועי עשיר של למידה, העמקה ושיח. ההרצאות והדיונים חידדו סוגיות קליניות ואתיות עכשוויות, והמפגשים הזכירו לכולנו את כוחה של קהילה מקצועית חיה, חושבת ומעורבת. תודתנו למארגני הכנס – לפרופ' שרון זיו ביימן, למריאל הוברמן, מנכ"לית הפ"י, לרחלי ארביב ולאור בורשטיין, חברי החטיבה, על ההשקעה והמסירות, וכן למנחים ולמרצים על תרומתם המקצועית לכנס. בשנתיים האחרונות פעלה החטיבה הקלינית בשיטתיות כדי להתמודד עם אתגרים מורכבים שעלו בשדה. פעלנו נגד העסקת מטפלים בלתי מורשים, בין היתר באמצעות הקמת ועדה ייעודית ופניות רשמיות לגופים שפתחו הכשרות טיפוליות ללא תשתית מקצועית מתאימה. פעלנו, ואנחנו ממשיכים לפעול, לבלימת מהלכים של משרד הבריאות להורדת הסטנדרטים בשירות הציבורי מתוך עמדה ברורה בדבר הצורך להבטיח טיפול מקצועי, אחראי ומבוסס הכשרה מלאה. מלבד זאת הוקמה במסגרת הפ"י ועדה להסדרת גבולות העיסוק בין תחומי המומחיות בפסיכולוגיה כצעד חשוב בשמירה על זהות מקצועית ברורה ועל סטנדרטים אתיים. כמו כן עסקנו בחטיבה בארגון השתלמויות, למשל בתחום הפרעות אכילה, ויזמנו מפגש לקראת בחינת ההתמחות כדי להוסיף על הידע המקצועי שלנו כפסיכולוגים ולהרחיבו בכל שלב מקצועי. כל העשייה הזאת התקיימה בד בבד עם הקמה מחודשת של פעילות החטיבה הקלינית ועם התמודדות עם חילוקי דעות, בייחוד בנושא שאלת הוצאת ניירות עמדה בעלי אוריינטציה פוליטית. במורכבות הזאת ניסינו להחזיק שונות ופערים בלי לפרק את המסגרת המשותפת מתוך אמונה שקהילה מקצועית יכולה להכיל ריבוי קולות ולפעול יחד. אנחנו מסיימים את הקדנציה בתחושת משמעות ובאמונה בכוחה של הקהילה המקצועית שלנו. אנחנו קוראים לכם להצטרף לעשייה ולהגיש את מועמדותכם בבחירות הקרובות. נשמח להמשיך ולקדם יחד את העשייה שהתחלנו בקדנציה המסתיימת כעת. בברכה, חברי ועד החטיבה הקלינית - רחלי ארביב, ד"ר ענת בביץ, אור בורשטיין, אורי גולדשטיין, זוהרה סילמן חדשות החטיבות דבר החטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית פסיכואקטואליהלכבוד הוא לנו לכתוב דברי ברכה לגיליון חדש זה שעוסק בתחומי התוכן של החטיבה שלנו. עולם העבודה והשלכותיו המורכבות בעידן זה מציבים לפנינו אתגרים שטרם התמודדנו עם שכמותם. מצד אחד אנו, כוועד החטיבה, עוסקים כעת בהכנות האחרונות לכנס שלנו . מצד אחר, רוחות המלחמה 2026 במרץ 10–8 שיתקיים ב־ מסביב והדריכות המתמשכת בשל המצב נותנות את אותותיהן בכל מקום, קל וחומר בעולם העבודה. דיאלקטיקה מורכבת זו – גם לחלום ולתכנן וגם להיות דרוך להקפצה לממ"דים ולמקלטים בכל רגע, גם להתחדש ולשמוח וגם לכאוב ואף להתאבל – היא מנת חלקנו בשנים האחרונות, ונראה שהטלטלות שלפנינו עוד רבות. כולנו נידרש להתמודד עם הדיאלקטיקה ולנוע במודעות, באיזון ובניהול עצמי מיטבי בין קצותיה עוד זמן רב. אנו חווים זאת כפרטים וכאנשי מקצוע בשטח. השחיקה, ה"השתבללות", הקושי ברתימה ובגיוס התלהבות, המנהלים הקורסים, הקושי הרב באיוש משרות, ההתמודדות עם ה"מילואימניקים" ומשפחותיהם, שאלות הזהות הנגזרות מהסערות סביב ועוד ועוד נושאים כאלה מעידים עד כמה אתגרי המקצוע שלנו עומדים בחזית העשייה המקצועית העכשווית וממחישים עד כמה גיליון זה, שממוקד בתוכני עולם העבודה, מחויב המציאות בימים אלו. העורכת האורחת של הגיליון היא פרופ' חדוה בראונשטין־ברקוביץ, חברת החטיבה שלנו. אנו מעריכים מאוד את פועלה בביסוס תפיסות ההכשרה באקדמיה, המחקר והחשיבה בתחומנו. תודה רבה, חדוה היקרה. ולסיום, יש להניח שכשתקבלו גיליון זה כבר נהיה בסדנאות הכנס השנתי הצפוי שלנו. עדכנו ושינינו את מרכיבי הכנס, בין השאר את הסדנאות, את המנחים ואת המיקום. כולנו תקווה שהכנס, הגיליון התעסוקתי ושאר הפעילויות המקצועיות של כולנו יובילו לביסוס התחום ולחיזוק קהילת אנשי המקצוע בתחומנו. בברכה, חברי ועד החטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית
10 2026 חורף | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה השיקומית מהי השגרה החדשה? "את המשפט הבא את בטח מכירה יום יומיים אני בא בחזרה... ומאז אפשר למנות כמעט שנתיים והיום אני עסוק בהשלמה...״ (נגמר, עידן עמדי) לחברי וחברות החטיבה היקרים, מעניין לכתוב על המלחמה שנגמרה ועל החזרה לשגרה בזמן שבאחת מקבוצות העבודה מתקבלות הודעות ובהן הנחיות להיערכות בית החולים לשעת חירום בשל חשש מתקיפה אפשרית נוספת מאיראן. נדמה שכבר התרגלנו למציאות שבה כל העת מרחף איום מעל ראשנו, ולכן נשאלת השאלה מהי השגרה שאנו מתבקשים לחזור אליה. נדמה שהמשגה נכונה יותר תהיה זו: בשגרה שאנו חיים בה כבר זמן מה אנו מחזיקים מציאות ובה תפקוד "רגיל" בכל היבטי החיים, ולצידה התנהלות שמתאימה לשעות חירום, שגם הן כבר נהפכו לשגרת יומנו. זוהי "השגרה החדשה", והיא מורכבת מבעבר ומחייבת להחזיק קשב לשני היבטים אלה בו בזמן. גם בתום המלחמה לא תמה ההתמודדות עם הקשיים והאתגרים הרבים, והשיקום של המטופלים ובני משפחותיהם נמשך ויימשך עוד זמן רב. כלומר גם כשנדמה שחזרנו לשגרה, על פי "המציאות שבחוץ", בסביבת בית החולים פנימה נמשכת כל העת ההתמודדות במישורים מקבילים עם אתגרים שונים ובזירות שונות. תרחישים ואיומים חדשים עולים כל הזמן. אנו כבר מיומנים יותר, מהירים יותר וגמישים יותר בבניית מענים נכונים לקבוצות השונות. למשל, לאחרונה חזרה משלחת פסיכולוגים מסידני שבאוסטרליה עם סיום מבצע "הושטת יד" ותמיכה בקהילה היהודית שחוותה פיגוע בבונדיי ביץ'. המבצע הורכב ממוקד תמיכה פסיכולוגית מרחוק ומשלחת, והם התגבשו בימים אחדים בלבד. המשאבים הרגשיים הנדרשים מהפסיכולוגים רבים. העומס הרגשי בעקבות החשיפה לתכנים קשים גדול, וגם על ההתמודדות בכמה חזיתות בו בזמן משלמים מחיר. כארגון עלינו לבנות מעטפת שתוכל לסייע לכלל העובדים בבית החולים, ובפרט לפסיכולוגים, להמשיך להחזיק במציאות מורכבת זו. לשם כך נדרשת סביבת עבודה תומכת שמכירה במורכבות העבודה שנעשית. לכן הקמנו קבוצות שיתוף ותמיכה ונעשים מאמצים להעלאת מודעות מנהלים וניטור מצב רגשי של עובדים לזיהוי מוקדם של קשיים ובניית התערבות מתאימה. )post traumatic growth – PTG( המונח צמיחה פוסט־טראומטית מתאר את האפשרות להתפתחות אישית בעקבות התמודדות עם משבר או עם טראומה. מטופל עבר שלי נהג לומר, "אני מרגיש שחזרתי לעצמי, עכשיו הגיע הזמן שאני גם אהיה טוב יותר, אחרת אין משמעות לזה שהמחבל פגע בי". כמו בעבודתנו עם המטופלים כך נתבונן גם עלינו בהתמודדות הארוכה שחווינו ועודנו חווים. אומנם המציאות ו"השגרה החדשה" מורכבות עד מאוד כאמור, אך לצד זאת הן מנוף לצמיחה ולבניית חוסן והעצמה. גילינו בנו יכולות של טיפול במצבים רגשיים מורכבים, התמודדות בכמה חזיתות, גמישות, מהירות תגובה וחדשנות בטיפול. ובעיקר גילינו את היכולת להשלים עם "השגרה החדשה", להחזיק בה לאורך זמן ולהוביל. ד"ר רונית לחמנוביץ מנהלת מערך הפסיכולוגים במרכז הרפואי המשולב שיבא הגיליון הזה עוסק בהתפתחות קריירה בזמן התמודדות עם אתגרים. מבחינתנו, פסיכולוגיות ופסיכולוגים התפתחותיים, זה אינו רק נושא מקצועי גרידא אלא חוויה יום־יומית, שכן אנחנו מלווים ילדים ומשפחות במצבי אי־ודאות, שינוי, משבר וצמיחה. בה בעת גם אנחנו עצמנו מתפתחים במציאות מערכתית מורכבת, משתנה, לעיתים מגבילה ולעיתים מזמינה להתרחבות. הפסיכולוגיה ההתפתחותית של היום אינה זהה לפסיכולוגיה לפני עשור. גבולות התפקיד מתרחבים: עבודה מערכתית, ליווי הורים במשך זמן ממושך, התמודדות עם מצבי סיכון מורכבים, נוכחות בזירות ציבוריות ובזירות חינוך ועיסוק בזהות ובמדיניות לא פחות מבאבחון ובטיפול. על כן אנחנו נדרשים לשוב ולנסח את תפקידנו – לא עוד נותני שירות בלבד אלא גם בעלי קול מקצועי בעל משמעות שבא לידי ביטוי בקביעת מדיניות או בהשפעה על קבלת החלטות שקשורות למקצוע. הכנס הקרוב של החטיבה, "לגדול עם המטופל", נולד מתוך ההבנה הזאת. לגדול עם המטופל פירושו ללוות תהליך מתמשך וגם להעז לגדול כקהילה מקצועית: להרחיב את גבולות העשייה, להעמיק את הזהות הקלינית ולשאול באומץ היכן אנחנו מבקשים להיות נוכחים. בקרוב יתקיימו הבחירות להסתדרות הפסיכולוגים. זהו רגע משמעותי לחטיבה בפרט ולמקצוע בכלל. אני קוראת לכל אחת ואחד מכם להצביע וגם לשקול להציע את מועמדותכם – לוועד החטיבה, לוועד המרכזי ואף לתפקיד יו"ר החטיבה. המקצוע שלנו זקוק למעורבות, לחשיבה, לאחריות משותפת. התפתחות אינה מתרחשת מעצמה; היא תוצר של מחויבות, של תנועה ושל אמונה בערך העשייה שלנו. ועד החטיבה ההתפתחותית דבר החטיבה ההתפתחותית
11 2026 חורף | פסיכואקטואליה אנו מסיימים.ות קדנציה שנפתחה ביציאה ממשבר קורונה ונמשכה בצל המלחמה והמציאות הביטחונית המורכבת, על כל השלכותיה על ילדים, על משפחות ועל מערכות החינוך. בתנאים אלו פעלנו בעקביות לחיזוק מעמד הפסיכולוגיה החינוכית, להרחבת השפעתה בזירה הציבורית ולמתן מענה מקצועי, עדכני ורלוונטי לשטח המשתנה. ברמת המקרו פעלנו לקידום נוכחות והשפעה בזירות קבלת ההחלטות, בין השאר במגעים עם משרדי הממשלה, עם הכנסת ועם התקשורת. עסקנו בביסוס מקומם של הפסיכולוגים.ות החינוכיים.ות, שכן המלחמה שבה והוכיחה לנו עד כמה הפרופסיה שלנו בעלת השפעה ורלוונטיות עצומה. פעלנו להעלאת סוגיות תקצוב והכרה מקצועית ולחיזוק הזהות והלכידות של הקהילה המקצועית. ברמה המקצועית והארגונית פיתחנו והנגשנו ידע וכלים מותאמים למציאות חירום ושגרה משתנה. יזמנו איגרות מידע (ניוזלטרים), פרסמנו ניירות עמדה מרכזיים ומדריכים מקצועיים והכשרות, קיימנו ימי עיון, ייצגנו את פורום הארגונים בכנסת ובתקשורת, הובלנו יוזמות קהילתיות והקמנו מאגרי התערבות בזמן מלחמה. בד בבד הרחבנו הזדמנויות ללמידה, לשיתוף ולצמיחה ויזמנו כנסים, ימי עיון, השתלמויות ושיתופי פעולה בין־ לאומיים. הכנס השנתי היה שיא מקצועי וקהילתי. היו בו לאורך השנים כמה קדם־כנס מושקעים ומקצועיים, סדנאות מגוונות ואיכותיות, מושבי פוסטרים מכובדים והוענקו פרסים ומלגות לגמלאים. בזכות הכנס יכולנו להיפגש, לקבל ולתת השראה ולהעמיק בתכנים מקצועיים. לקראת הבחירות הקרובות אנו קוראים.ות לכל אחד ואחת מכם להיות פעילים לא רק בהצבעה אלא גם בהתנדבות ובהובלה. החטיבה נשענת על מעורבות, על יוזמה ועל הרגשת אחריות משותפת. זוהי הזדמנות להשפיע מבפנים, לחזק את הקול המקצועי שלנו ולהמשיך לבנות קהילה מחויבת, ערכית ומשפיעה למען הפסיכולוגים.ות והמערכת כולה. תודה על השותפות, על המחויבות ועל הובלה מקצועית לכל אורך הדרך. שלכם.ן, ועד החטיבה החינוכית חדשות החטיבות דבר החטיבה החינוכית פורום ותיקים וגמלאים בצוות המוביל של הפורום לקידום פעילות הפסיכולוגים הגמלאים דנו לאחרונה בתוכניות שהכינו נציגינו במסגרת צוות משימה שהוקם עם נציגי הפ"י אחרים ועוסק בנושא סגירת קליניקה פרטית. ההמלצות יוצגו בערב שיוקדש . בערב יתואר 2026 במרץ 4 לנושא ויתקיים בזום ב־ התהליך שעבר צוות המשימה עד כתיבת מסמך ההמלצות, תינתן הרצאה קצרה על הקשיים הרגשיים של מטפלים ומטופלים בסגירת קליניקה ויוצג מסמך ההמלצות. הנושא ייפתח לדיון עם קהל הנוכחים במפגש. מוזמנים להשתתף כל חברי הפ"י. כן הוחלט שהצוות העוסק בנושא ימשיך ויתייחס לסגירה לא מתוכננת של קליניקה פרטית. מוזמנים להצטרף לצוות המשימה כל מי שנושא רגיש זה נראה לו חשוב דיו. בנוסף לשיח של הפורום בנושא סגירת קליניקה דנו בצורך לצרף חברים חדשים, גמלאים שפרשו לאחרונה ומעוניינים להמשיך להיות פעילים בתחום. נשמח אם תרצו להיות בקשר ולהצטרף לצוות המוביל כדי שנוכל להמשיך בתכנון פעילויות שמתאימות לכל הגמלאים מכל החטיבות. לקראת הבחירות בהפ"י השנה גם חשוב לנו שקולנו כוותיקים ומנוסים יישמע. אתם ואתן מוזמנים ומוזמנות ליצור קשר בדוא"ל: [email protected] מקווים לשמוע מכם.ן. ,20 כ־ 100 בברכת עד מובילי צוות פורום הגמלאים פסיכולוגים.ות יקרים.ות,
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=