26 2025 חורף | פסיכואקטואליה תקציר באוקטובר מאופיינת בתנועה בין תקווה לייאוש, בין 7 מלחמת הרגשת מסוגלות לחוסר אונים, בין הרגשת שליטה לאובדן שליטה. במאמר הזה ברצוני להציע מודל תהליכי ליצירת תקווה, מודל אשר מבוסס על קשיבות ועל דמיון מודרך. תחילה אסקור בקצרה ספרות מקצועית על מושג התקווה, על גלגוליו ועל התפתחותו, ואחר כך אציג מודל לפיתוח התקווה. המודל מתבסס על גישה אינטגרטיבית וחדשנית דמיון ,)mindfulness( אשר נכללים בה הקשרים בין קשיבות מודרך ותקווה. המודל מתמקד בשלושה שלבים עיקריים: קבלה וקשיבות, שינוי ומסגור חדש ובנייה חדשה (קש"ב). בסופו אציג תיאור מקרה, את תרומת המודל לפרקטיקה ואת מגבלותיו. פיתוח המודל מתבסס על ניסיוני הקליני, על מחקר בתחום האישיות וההתפתחות האישית ועל הנחיית קשיבות במסגרות טיפוליות ואקדמיות. מהי תקווה? הגדרות ומודלים של תקווה "ואפשר לראות את התקווה כמין עוגן. שנזרק מתוך קיום חנוק ונואש לעבר עתיד טוב וחופשי יותר, לעבר מציאות שעדיין אינה קיימת, שרובה עשויה ממשאלת לב. מדמיון העוגן נזרק ונאחז בקרקע העתיד, והאדם, ..)2020 ולפעמים חברה שלמה, מתחילים למשוך את עצמם אליו" (גרוסמן, הגדיר תקווה כגישה חיובית )Snyder, 2000( סניידר )agency thinking( שמשלבת אמונה ביכולת להשיג מטרות . התקווה היא )pathways thinking( ולזהות מסלולים להשגתן תופעה עמומה, חמקמקה, מורכבת ובעלת מאפיינים מודעים ). בפן המודע תקווה 2011 ולא מודעים כאחד (לוי ואחרים, מוגדרת כרגש חיובי שמבטא ציפייה פעילה לעתיד טוב ), ובפן הלא מודע תקווה נרכשת כאשר Snyder, 2000 יותר ( הצרכים הנפשיים והפיזיולוגיים הראשוניים של הפרט מקבלים מענה, והתקווה היא שמסייעת לו בהתמודדותו עם Erikson,( משימות התפתחותיות ראשוניות ואוניברסליות במילה תקווה מופיעה המילה קו, ומכאן אפשר ללמוד .)1963 כי התקווה מסמלת חיבור מהעבר דרך העתיד באמצעות ), ומכאן 2021 ההווה. המילה "קווי" בערבית פירושה כוח (פורת, משמעותה הפעילה של התקווה. חשוב להבחין בין תקווה לאופטימיות. אופטימיות היא הרגשת ביטחון שמבוססת על האמונה שאפשר להשיג מטרות רצויות או להתגבר על מכשולים גם כאשר הדרך אינה ברורה. בתקווה לעומת זאת נכללת פעילות, תוכנית פעולה והוצאתה אל הפועל. תקווה אינה מבטיחה שיהיה טוב; יש בה מרכיב של אי־ודאות לצד מרכיב של תשוקה ומעשה. תקווה היא תשתיתית, שורשית, אבן יסוד בנפשו הבריאה של האדם. , מחלוצי הפסיכולוגיה החיובית, חקר )Snyder, 2000( סניידר את התהליכים הקוגניטיביים המעורבים בתקווה. לדבריו, יש מטרות :)hopeful thinking( בתקווה שלושה מרכיבי חשיבה , כלומר תכנון נתיבים ותוכניות )pathways( נתיבים ,)goals( ,)agency( להשגת המטרות, ואמצעי גיוס אנרגיה אישית דהיינו האמונה והמשאבים הנגישים לאדם בקשר ליכולתו להשיג את אותן מטרות. אפרט בקצרה את שלושתם: 1 . התנאי הראשון לשגשוג התקווה הוא :)goals( מטרות מטרה – משהו לייחל או לצפות לו. מחקרים מראים שככל שיהיו לנו מטרות רבות יותר במגוון תחומים בחיים Cheavens( כך יגדל הסיכוי שנרגיש תקווה גדולה יותר כשבעלי מטרות מגוונות נתקלים בקושי .)et al., 2006 בתחום אחד בחייהם הם יכולים להתקדם לכיוון מטרות בתחומים אחרים, ובעשותם כן ישמרו, בתהליך פיצוי, על תחושת התקווה. 2 . התנאי השני לקיומה :)pathways( נתיב אל המטרה של התקווה הוא תוכנית להגשמת המטרה. בעלי מטרה שאינם מאמינים שיוכלו להגשימה עלולים להרגיש ייאוש. מטרה, חשובה ככל שתהיה, ללא נתיב אליה היא חסרת משמעות. לאנשים ונשים בעלי רמת תקווה גבוהה יש תוכניות ואסטרטגיות רבות להגשמת מטרותיהם; אם תוכנית אחת לא צלחה, יחליפו אותה בתוכנית אחרת. 3 . התנאי השלישי לקיומה של :)agency( אמצעים התקווה הוא האמצעים להשיגה, המוטיבציה. התנאי הזה קשור להרגשת האדם ולפיה עומדים לרשותו עושים תקווה: לקראת מודל תהליכי מבוסס קשיבות ודמיון מודרך 1 הילה כהן היא חוקרת ומרצה לפסיכולוגיה והתפתחות אישית, מנחה לקשיבות (מיינדפולנס) וראש תחום טיפול ותוכן במרכז לחוסן ד"ר הילה כהן 1 [email protected] ארגוני ואישי קמ"ה בנגב אשר במכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי בבאר שבע. דוא"ל:
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=