פסיכואקטואליה רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2025 אביב | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 60 מחיר חוברת | 98 גיליון מס׳ מגוון סוגיות עדכניות )ASD( הפרעה ברצף האוטיזם בילדים לקויי ראייה – מופע משותף או אבחנה נפרדת? 36 עמוד אינטואיציות של מתלבטים בבחירת תחום לימודים ומקצוע: האם כדאי להסתמך עליהן? 44 עמוד תאוריית ההתקשרות בפסיקה: כיצד היא עשויה להוביל להחלטות משפטיות? 55 עמוד דינמיקה פסיכולוגית של קיצוניות 16 עמוד הכרה והרס של עצמיים מרובים: 2025 ישראל 21 עמוד בין הפרט לכלל: ספרציה־אינדיווידואציה, ארכיטיפ הצל ותפקידם במאבק בין ליברליזם ובין פשיזם 29 עמוד
2 2025 אביב | פסיכואקטואליה נפשיות תלונות של במגוון בטיפול יעילותה את שהוכיחה אינטגרטיבית טיפול שיטת היא EMDR במרכז מחקר ועמיתת פסיכולוגית ,שפירו פרנסין ר"ד ידי על לראשונה הוצגה השיטה .וסומטיות .1989 בשנת שבקליפורניה אלטו - בפאלו MRI בתחום שני תואר בעלי מוסמכים מקצוע לאנשי ורק אך פתוח EMDR שיטת ללימוד הקורס השיטה את לשלב להתחיל שיאפשרו מעשיים וכלים ידע להעניק מיועדת הכשרה .הנפש בריאות .הקלינית בעבודתם כל כאשר קטנות בקבוצות התנסות ,וידאו סרטי ,הדגמות ,מהרצאות מורכב 'א שלב קורס .הדרכה ומגשי ומטפל מטופל תפקיד ימלא משתתף שפירו פרנסין ר"ד ידי על אישית והוסמך הוכשר ,ורפואי קליני פסיכולוג ,אורן אודי 'דר המרצה .EMDR Europe ארגון ידי על Senior Trainer - כ ומוסמך ,ב"ארה – EMDR ומכון .האירופאי EMDR ארגון ידי על והוסמך הוכשר המדריכים צוות EMDR THERAPY Eye Movement Desensitization and Reprocessing אורן אודי ר"ד של בהנחייתו 'א שלב - EMDR בשיטת מטפלים הכשרת :(לפסיכולוגיים) להכשרה הכרחיים קבלה תנאי בתחומם מומחיות בעלי (התפתחותי ,רפואי ,שיקומי ,חינוכי ,קליני) שני תואר בעלי פסיכולוגים על המעיד מכתב או הבריאות במשרד מומחה רישום לצרף נא - התמחות תקופת במהלך או .התמחות של התחלה 2025 בספטמבר 9 ההכשרה תחילת (מפגשים 8) הקורס מבנה בערב 18:00 עד 9:00 השעות בין פרקטיקום + תיאוריה - פרונטליים מפגשים 4 .גדול באולם המשתתפים כל (13:30 עד 9:00) התיאוריה של בחלק הפסקה ,משתתפים 12 עד של לקבוצות מתחלקים (18:00 עד 14:00) הפרקטיקום של בחלק .ת/מוסמכ ה/מדריכ עם נפרדת בכיתה קבוצה כל .12:00 עד 9:00 משעה בזום הדרכות מפגשי 4 תעודה קבלת בכל 100% של בנוכחות מותנת תעודה קבלת ,ואירופה ישראל EMDR עמותת פי על ולא במידה .מטופלים של מקרים שני להציג חובה ההדרכות במפגשי .המפגשים שמונה .מוסמך מדריך אצל פרטי באופן להשלים יש ,ל"הנ חובות את מסיימים emdr.co.il פרטים נוספים והרשמה [email protected] רעננה גל מכללת - מיקום
3 2025 אביב | פסיכואקטואליה 6 12 14 29 4 5 36 תוכן העניינים חברי וחברות המערכת נחמה רפאלי ז״ל ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר נועה אליאס 052-2971130 : טלפון [email protected] דוא"ל: 16 9 65 55 ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר ליאת הלפמן 054-4913329 : טלפון [email protected] דוא"ל: זהבה אסיאג 054-7940257 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר סמי חמדאן 052 -8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י - מר יורם שליאר 5200201 רמת גן 10211 , ת.ד 03-5239393 ׳ טל [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 : פקס nataliedit.me ייעוץ לשוני: נתלי שטיבלמן – 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק - עיצוב גרפי פרסום והפצה: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ [email protected] , תל אביב 37 יהודה הנשיא הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 44 69 ד"ר עדי מרום־הררי 054-5732002 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר שרגא שדה 054-5605089 : טלפון [email protected] דוא"ל: 72 71 64 67 ט.ל.ח. אונשטיין־ברקוביץ פרופ' חדוה בר 052-2808371 : טלפון [email protected] דוא"ל: 21 יזהר שערתמונת שער, צילם: משולחן יו"ר הפ"י יורם שליאר | דבר המערכת שרונה מי־טל | מה חדש בחטיבה? חדשות החטיבות | משולחנה של יוֿ״ר מועצת הפסיכולוגים אילה בלוך | משולחנו של הפסיכולוג הארצי גבי פרץ | משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך מיכל אנגלרט | דינמיקה פסיכולוגית של קיצוניות אריה וו' קרוגלנסקי | 2025 הכרה והרס של עצמיים מרובים: ישראל בעז שלגי | בין הפרט לכלל: ספרציה־אינדיווידואציה, ארכיטיפ הצל ותפקידם במאבק בין ליברליזם ובין פשיזם נטע ענבר־סבן | בילדים לקויי ראייה – )ASD( הפרעה ברצף האוטיזם מופע משותף או אבחנה נפרדת? צילי ניר | אינטואיציות של מתלבטים בבחירת תחום לימודים ומקצוע: האם כדאי להסתמך עליהן? איתמר גתי, משה טטר וולנטינה יזראילביץ | מדור אקטואליה תאוריית ההתקשרות בפסיקה: כיצד היא עשויה לגרום להחלטות משפטיות מיטביות? ְורץ � אבי שגיא־ש | מקבלי התארים ליאת הלפמן | מהפסיכולוגיה בעולם זהבה אסיאג | עמדת קריאה סקירת ספרים חדשים צ׳רלי בוזגלו | הפינה המשפטית הרשומה הפסיכולוגית ככלי במשפט אריה דן | ייעוץ מס דוח הצהרת הון תקצירים מערכת פסיכואקטואליה אבלה על פטירתה של חברתנו היקרה ז״ל נחמה רפאלי חברת מערכת פסיכואקטואליה מראשית דרכה ומשתתפת בצער המשפחה *המערכת אינה אחראית לתוכן מודעות הפרסום המופיעות בגיליון.
4 2025 אביב | פסיכואקטואליה הימים ונהפכה לארוכה 600 המלחמה חצתה את קו במלחמות ישראל. ימים של מבחן לפנינו, בין עסקה לשחרור החטופים ובין אפשרות החזרה לתמרון עצים בעזה. יום־יום המציאות מזכירה לנו את המורכבות של חיינו חטופים 55 במדינת ישראל – בשעת כתיבת שורות אלה עדיין נמצאים בעזה, מפונים רבים עדיין אינם יכולים לשוב אל בתיהם ולשקם את קהילותיהם, והקיטוב החברתי הולך ומתעצם. נראה שכבר נחצו כל הקווים האדומים ונשחטו כל הפרות הקדושות ואין מושיע, וגם משבר חוקתי שוב ניצב לפתחנו. כולנו זקוקים לתעצומות נפש בתקופה הזאת, וכפסיכולוגים ופסיכולוגיות עלינו לחזק את מטופלינו ואת לקוחותינו. בשדה אנחנו פוגשים את המצוקות ההולכות וגוברות, אבל גם את חוסנה של החברה בישראל ואת ההתגייסות החברתית המדהימה. אנחנו רוצים לקוות שעם יישומו של הסכם השכר החדש שהצלחנו לקדם במסגרת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ישובו פסיכולוגים ופסיכולוגיות רבים למלא את השורות בשירות הציבורי ויחזקו את היכולת להעניק סעד נפשי מקצועי לכל דורש בעת הקשה הזאת ובכלל. בשנים האחרונות אנחנו עדים למספר הולך וגדל של מטפלים שעוסקים בבריאות הנפש ומציעים טיפול פסיכולוגי אף שאינם מורשים לעשות זאת. כידוע, קיימים כמה מקצועות שמחזיקים ברישיון מהמדינה לעסוק בטיפול נפשי, אבל רבים עושים זאת ללא רישיון, מתוך הטעיית הציבור, ובשמות שונים כגון פסיכותרפיסטים למיניהם. על כן בימים אלה יזמו חברי ועד החטיבה הקלינית בהפ"י הצעת פעולה בנושא. הוועד המרכזי אימץ את יוזמתם והוקמה תת־ועדה, ובה חברים מהוועד המרכזי ויו"ר ועדת האתיקה, כדי ללמוד את הנושא לעומקו ולבחון דרכי פעולה אפשריות. בעניין הרפורמה בתוכנית ההכשרה בפסיכולוגיה – ועדה מיוחדת לבחינת הנושא במל"ג החלה בעבודתה. בתוך כך יזמה ד"ר אילה בלוך, יו"ר מועצת הפסיכולוגים, את הקמתה של ועדה שתעבוד בד בבד עם ועדת המל"ג ותייעץ לחבריה בקשר להיבטים השונים ולמשמעויות השינוי. ועם זאת בקרב אנשים ונשים לא מעטים ישנה הרגשה שהתהליך יצא במקצת משליטת אנשי המקצוע, שכן לוח הזמנים שנקבע צפוף, ויש כוונה ליישם את הרפורמה כבר בשנת הלימודים הקרובה. עקב זאת קיימת אי־נחת לא מעטה והרגשה שלא ניתן די זמן לבחון את הנושא לעומקו ואת משמעויות השינוי, לחיוב ולשלילה, בקשר לרמת ההכשרה ועל האוניברסיטאות והמכללות. דברים ברוח הזאת עלו בישיבת מועצת הפסיכולוגים האחרונה עם ההבנה ששינוי הוא דבר נדרש ככל הנראה. בימים אלה קיים הוועד המרכזי דיון שני בנושא והחליט לתמוך בעמדה כי מאחר שמדובר בשינוי כה מהותי ועמוק במסלול ההכשרה של הפסיכולוגים, אין להאיץ את הדרך ויש להקציב לתהליך את הזמן הראוי, לבחון את כל ההשפעות ולנסות לתת מענים על סוגיות שהשינוי מציב. כזכור לכם ולכן, בקדנציה הקודמת עסק הוועד המרכזי בשאלה אם מותר לפסיכולוג מומחה לחרוג מתחום התמחותו הבסיסית. בתום עבודה מעמיקה של חצי שנה בקירוב התקבלה ההבנה שאין מניעה חוקית או אתית לחרוג מתחום המומחיות הבסיסית ובתנאי שמדובר בפסיכולוגיות או בפסיכולוגים מומחים בעלי הכשרה ראויה בנושא שהם עוסקים בו. השאלה מהי "הכשרה ראויה" נותרה פתוחה. לכאורה ברור שאין כוונה להתמחות נוספת מלאה, אבל גם לא להשתלמות קצרה ושטחית. אני שמח לעדכן כי הצלחנו להקים ועדה שתבחן את הסוגיה ותביא את המלצותיה לשולחן הוועד המרכזי. ההמלצות שיתקבלו יועברו למועצת הפסיכולוגים שהיא הסמכות הרשמית בנושא. נאחל לוועדה החשובה הזאת דיונים משמעותיים ויעילים. בשעת כתיבת שורות אלה התבשרנו שחברתנו הגב' נחמה רפאלי, מעמודי התווך של מערכת פסיכואקטואליה, הלכה לעולמה. שנים רבות הייתה נחמה חלק בלתי נפרד מכתב העת. היא ערכה את המדור "פרופיל אישי" במקצועיות רבה ותרמה מאוד לאיכותו ולרמתו המקצועית של כתב העת. אין ספק שנחמה תחסר מאוד למשפחת פסיכואקטואליה ולכולנו. אנחנו שולחים תנחומים וחיבוק אוהב למשפחתה. (תשפ"ו) יוצאת לדרך, והחטיבה 2025 עונת הכנסים לשנת החינוכית והקלינית כבר החלו בהכנות לכנסים האלה. הם .2025 יתקיימו בסוף שנת נקווה לבשורות טובות ובראשן שובם המהיר של כל החטופים לארצנו וסיום המלחמה. שלכם.ן, יורם , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן יו"ר הפ" חברי וחברות הפ"י,
5 2025 אביב | פסיכואקטואליה דבר המערכת לפני שנתיים כתבתי הקדמה לגיליון שעסק בשחיקה. התייחסתי לשחיקה בעקבות העומסים המצטברים לקראת סוף שנת הלימודים והקיץ. מאז ועד היום חווינו את אירועי באוקטובר, אנחנו עדיין מחכים לחטופים שטרם חזרו, 7 והמלחמה עודה נמשכת. מערכת פסיכואקטואליה פרסמה גיליונות שעסקו בעשייה המרובה והמבורכת של הפסיכולוגים בעת המשבר והוסיפה מדור של מאמרים שקשורים לאקטואליה. לפני שנה הייתה תקווה שנוכל לחזור לכתוב על נושאי שגרה כמו בגיליון שעסק במין ומגדר, אבל חלפה עוד שנה, ובעריכת הגיליון הזה העוסק במגוון נושאים עדכניים התברר עד כמה קשה לעסוק בנושאים שבשגרה ועד כמה אנחנו ממשיכים להיות עסוקים במה שעובר עלינו כעת. בשלושת המאמרים הראשונים בגיליון מוצע הסבר פסיכולוגי לתהליכים שאנחנו חווים. שני המאמרים הראשונים בנושא 2025 מובאים מתוך הכנס שקיימה הפ"י בפברואר "הפסיכולוגיה של הקיטוב – גשר מעל תהום". במאמר של פרופ' קרוגלנסקי מוסברת המוטיבציה לקיצוניות, ובמאמר של ד"ר שלגי מוצגות תובנות על המתרחש בחברה שלנו היום על סמך הפסיכואנליזה ההתייחסותית. מאמרה של ענבר־ סבן מתחבר למאמרים מהכנס מבחינת הנושא. היא מביאה בו תובנות מתוך תאוריות פסיכודינמיות קלאסיות להבנת המאבק החברתי שבמרכזו עומד המתח בין נטיות לליברליזם לעומת נטיות לפשיזם. לצד העיסוק בהבנת מצוקות החברה היום תרמנו למגוון בשני מאמרים שמעלים סוגיות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית. ד"ר ניר הציגה במאמרה את סוגיית ההבחנה בין אוטיזם ובין תופעות נלוות ללקויות ראייה בילדות, ופרופ' שגיא־שוְרץ דן במאמרו, במדור אקטואליה, בחשיבותה של תאוריית ההתקשרות בקבלת החלטות משפטיות בקשר למשמורת של ילדים צעירים (כמו במקרה של סופיה שנידון לפני זמן לא רב). במאמר נוסף בגיליון דנים פרופ' גתי ועמיתיו באינטואיציות של מתלבטים בנוגע ללימוד מקצוע ובשאלה אם כדאי להסתמך על האינטואיציה. המדור הקבוע פרופיל אישי לא יתפרסם בגיליון הזה. בצער רב ובכאב גדול אנחנו מודיעים על פטירתה של עורכת המדור נחמה רפאלי זמן קצר לפני סגירת הגיליון. נחמה הייתה אחת מוותיקות המערכת והמשיכה בעבודתה על אף מחלתה. היא תחסר לנו מאוד. כתבה מלאה על פועליה הרבים תתפרסם בגיליון הבא. יהי זכרה ברוך. נמשיך לנסות לשלב נושאים אקטואליים ורלוונטיים לזמננו (בתקווה שבקרוב לא יהיה עוד צורך לעסוק בשגרת משבר). גיליון הקיץ יעסוק בתמיכה במטפלים ובהדרכתם. נשמח לקבל מאמרים שעוסקים בנושאים כגון תשישות חמלה, מניעת שחיקה ודאגה לרווחת המטפלים. ביולי 1 המועד האחרון להגשת מאמרים לגיליון החורף הוא .2025 בסתיו מתוכנן גיליון מיוחד שיצא לאור בשיתוף קהילת "השלישי המלאכותי" ויעסוק בכניסת הבינה המלאכותית לשדה הפסיכולוגיה. כניסת הבינה המלאכותית מומשגת ככניסה של גורם שלישי – לא רק כלי טכנולוגי אלא ישות חדשה, ישות שלישית שמשפיעה על תהליכי טיפול, על חשיבה תאורטית ועל אתיקה מקצועית. אנחנו מזמינים אתכם להגיש מאמרים אמפיריים ותאורטיים שיבחנו את שילוב הבינה המלאכותית במגוון עבודות הפסיכולוג.ית ובכלל זה תיאורי מקרה שעוסקים בהשפעה של כניסת הבינה המלאכותית על סוגיות כגון יחסי מטפל־מטופל וסוגיות אתיות. 10 המועד האחרון להגשת מאמרים לגיליון הסתיו הוא .2025 באוגוסט אשר יעסוק 2026 תוכלו להתחיל להתכונן גם לגיליון חורף בהיבטים תעסוקתיים, ארגוניים ושיקומיים של השתלבות וחזרה לשגרה בעקבות המלחמה. פרופ' חדוה בראונשטיין־ ברקוביץ, חברה בצוות העורכים, תהיה העורכת האורחת בגיליון זה. 15 המועד האחרון להגשת מאמרים לגיליון החורף הוא .2025 בנובמבר נשמח לקבל במשך כל השנה מאמרים במגוון נושאים שחברים וחברות עוסקים בהם מבחינת מחקר ופיתוח תאורטי ומעשי. כל המאמרים נשלחים להערכה עיוורת לפני קבלתם לפרסום. אנחנו מבקשים להודות לכל הכותבות והכותבים ולמגישי המאמרים לפסיכאוקטואליה ולכל חברי ועד העורכים וצוות המשרד בהפ"י התורמים להבאת הגיליונות לדפוס. אנחנו מודים גם ליזהר שער, הפסיכולוג והצלם, על הזכות להשתמש בצילום שלו בשער הגיליון. נשמח לצרף עוד חברים לצוות העורכים. ואם תרצו להציע נושא לגיליון מיוחד, כתבו לנו. בשאלות שקשורות לכתיבה ולהגשת מאמרים לפסיכואקטואליה אתם מוזמנים ומוזמנות לפנות אלינו בכל או למשרד הפ"י [email protected] עת לכתובת: . את המועדים המעודכנים [email protected] בכתובת: להגשת המאמרים לכל גיליון אפשר למצוא בקול קורא המתפרסם במידעון הפ"י בכל חודש וזמין באתר הפ"י: /https://www.psychology.org.il בברכה ובתקווה לימים שקטים מאלה, שרונה מי־טל יו"ר המערכת שלום לכל קוראינו,
6 2025 אביב | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה הרפואית חטיבה יקרה, החטיבה הרפואית ממשיכה לקדם את החיבור בין גוף לנפש הן בשימור העשייה הקלינית, המחקרית והאתית בזירה הציבורית והאקדמית הן בהרחבתה. אנו עדים לגידול במודעות לחשיבות המענה הפסיכולוגי במערכות הבריאות ומוסיפים לפעול להעמקת מקומנו במארג הטיפולי הכולל – רפואי ונפשי כאחד – ולהיותנו חלק בלתי נפרד ממנו. בצד העשייה השוטפת אנו מברכים על חתימת הסכם השכר החדש לפסיכולוגים בשירות הציבורי. זהו צעד משמעותי וראוי שמכיר בחשיבות תפקידנו ובתרומתנו למערכת הבריאות. לפסיכולוגים הרפואיים, הפועלים לעיתים בתנאים מאתגרים ובמפגש יום־יומי עם כאב, עם חולי ועם אובדן, זהו תיקון מתבקש שיש בו משום חיזוק מקצועי ומוסרי. כדי להמשיך ולהוביל מהלכים חשובים בתחום אנו זקוקים למעורבותכם. על כן אנו מזמינים אתכן ואתכם להצטרף לוועד החטיבה ולהיות פעילים בעיצוב עתיד הפסיכולוגיה הרפואית בישראל. יחד נוכל לחזק את הייצוג שלנו, להשפיע על המדיניות ולפתח מענים מקצועיים איכותיים יותר למטופלים ולמטפלים כאחד. אנו ממשיכים לפעול, ליזום, להשפיע ולהשמיע את קולנו הייחודי במרחב הפסיכולוגי הרפואי. בברכה, צוות החטיבה רפואית דבר החטיבה החינוכית פסיכולוגים.ות יקרים.ות, בזמן מורכבים אלה כולנו תפילה שהחטופים יחזרו לביתם במהרה. לצד ההתמודדות עם המצב הלאומי עמל ועד החטיבה . בקרוב 2025 החינוכית על בניית כנס הפסיכולוגיה החינוכית נפרסם פרטים בנושא. לפני שבועיים בקירוב קיימנו לראשונה קבוצת מיקוד לפסיכולוגים.ות בכירים.ות וותיקים.ות כדי לשמוע מהם.ן חוויות מהכנס הקודם והצעות לשיפור ולשימור. השבוע פגשנו פסיכולוגים.ות מהחברה הערבית ובקרוב נערוך מפגש גם לפסיכולוגים.ות מהחברה הדתית. המפגשים הללו מעוררים חשיבה, מאפשרים מפגש מעניין וחשוב וממלאים אותנו תקווה להזדמנויות ולחיבורים חדשים. יש למה לצפות. סוף השנה במערכות החינוך מתקרב, ועימו העייפות, העומס וגם השאיפה למרחב, לחופש ולרגיעה. אנחנו מודים לכם.ן על הפעילות החשובה במסגרות, עם הצוותים, הקהילות והילדים.ות והוריהם.ן, מחזקים את ידיכם.ן ושולחים.ות לכם.ן ברכת חופש נעים ומוצלח והצלחה בשנה הבאה. שלכם.ן, חברי ועד החטיבה החינוכית בהפ"י דבר החטיבה ההתפתחותית חברות וחברים יקרים, 20–18 הכנס ההתפתחותי "עם המבט קדימה" שהתקיים ב־ ננעל בהתרגשות, ואנו מבקשים להודות לכל מי 2025 במאי שבחר להשתתף בו, ובייחוד בימים של חוסר ודאות, עומס רב, מצב ביטחוני לא פשוט וטלטלה לאומית. הכנס יצר מרחב לחשיבה משותפת על חידושים ועל התחדשות בשדה הפסיכולוגיה ההתפתחותית על רקע שינויים חברתיים, טכנולוגיים ואקטואליים. עסקנו בו במפגש שבין התפתחות, טראומה ותקווה ובתוך כך גם במלחמה, בגיוסי המילואים, באוקטובר ובהשפעותיהם על ילדים, על משפחות 7 באירועי ועל אנשי הטיפול. בין הרצאות המליאה ובין הסדנאות עלו שאלות עקרוניות על גבולות המקצוע, על זהות המטפלים ועל הדרכים שבהן אנו יכולים להחזיק את האחר גם בזמני טלטלה. עסקנו גם בכניסת הבינה המלאכותית לשדה העבודה הטיפולית — לא כתחליף אלא כהזמנה להעמקה מחודשת בנוכחות, בקשר ובמרחב האנושי שבין מטפל ובין מטופל. אנו שמחים לעדכן כי ההשתלמות המתמשכת בנושא טיפול בהורות נמשכת גם בימים אלו וזוכה להיענות ולשיח מקצועי מעשיר. כמו כן אנו פועלים עם הוועדה המקצועית לגיבוש הכשרה מקצועית חדשה לפסיכולוגים התפתחותיים. היא תתמקד בשינויים הצפויים בתקנות ההסדרה ובכלל זה בהרחבת תחומי העיסוק של פסיכולוגים התפתחותיים גם לגילים מבוגרים מבעבר הן בתחום האבחון הן בתחום הטיפול. בקרוב נעדכן על פעילויות נוספות של החטיבה ובכללן השתלמויות, קבוצות חשיבה ויוזמות משותפות. בברכה, ועד החטיבה ההתפתחותית
7 2025 אביב | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית חברי החטיבה היקרים, לאחר הכנס השנתי המוצלח שבו קיבל כל אחד ואחת מאיתנו השראה מקצועית וזכה לחיבור מחודש לקולגות ולחזון המשותף שבנו אל "שגרה חדשה" – שגרה שברירית ומתעדכנת שהמוכר והבלתי מוכר שזורים בה זה בזה. במפגשנו עם א.נשים וארגונים שמתמודדים עם אתגרים מתמשכים בביטחון ובכלכלה נדרש מאיתנו לנוע בין הניסיון הטיפולי המוכר ובין המורכבויות החדשות שמלוות אותנו יום־יום. בעת האחרונה למדנו להרגיש את "הסטינג המשתנה". ארגונים וא.נשים מוסיפים להתמודד עם שחיקה לאורך זמן ועם טראומה קולקטיבית שעודנה נוכחת. התפתחות הטכנולוגיה המשפיעה על ההתערבויות, על הטיפול ועל ההערכה ממשיכה לדהור קדימה ולהשפיע על כל תחומי החיים, על הזהות המקצועית של הפונים אלינו לסיוע ועל הזהות שלנו, הפסיכולוגים והפסיכולוגיות. בעקבות ההתפתחויות האלה עלינו לרכוש מיומנויות רוחביות ומתעדכנות, לשלב בהן גישות וכלים מוכרים ולשכללם וכן לאמץ גישות וכלים חדשים. גיליון זה מגוון מבחינת תכניו ומשקף את התפיסה הזאת ולפיה כדאי וצריך להרחיב את ידיעותינו בעולמות תוכן מגוונים ובפרט בתחומים שהיו "נקודה עיוורת" מבחינתנו בעבר. יוזמת החטיבה להכשרה בנושא "חוסן וטראומה לאומית" היא דוגמה חיה לחשיבה הרוחבית וההוליסטית שלנו, והשפעתה הרחבה. לאחר כמה מחזורים מוצלחים שנפתחו רק לחברי החטיבה הוחלט להרחיב את ההכשרה גם לחבריהן של חטיבות אחרות. פתיחת התוכנית והרחבתה לכל החטיבות מבליטות את הצורך האמיתי והדחוף ביכולת לטפח חוסן נפשי בקהילה ובארגונים ולשלב כלים לעבודה מיודעת טראומה. הרחבת התוכנית מסבה גאווה לחטיבה שלנו אשר יזמה את ההכשרה הראשונה. ועד החטיבה כבר החל לתכנן את התוכניות העתידיות לימי עיון לאחר הקיץ מתוך רצון נחוש לקדם את הלמידה המתמשכת של קהילת חברי החטיבה. יש למה לצפות! שלכם ושלכן, ועד החטיבה התעסוקתית דבר החטיבה השיקומית חברות וחברי החטיבה היקרים, נתחיל בתודה על השתתפותכם בכנס השנתי "מרחב מוגן לנפש: תנועה ממשבר לחוסן" שהתקיים במלון נווה אילן ועל תרומתכם לו. בפעם הראשונה 2025 במארס 5–4־ ב לאחר שנתיים הצליחה החטיבה לקיים מפגש משמעותי ובו למידה, עיבוד אירועי השנתיים האחרונות, משחק ויצירת חוויות משותפות. נראה כי כולנו הרגשנו שהיינו זקוקים להתאווררות הזאת ולהפקת הלקחים מהתקופה הן מבחינת הפרופסיה הן כאזרחים. אנחנו כבר מתחילים את החשיבה על הכנס הבא בעזרת ועדת הכנס החדשה שחברים בה ד"ר אורן סגל, יואל לוצאטו, צביה רותם, ד"ר מאיה ויינשטיין וד"ר נעמי כהנא לוי. עם מפגש תקופתי של ועד המתמחים בחודש מאי התקיים בוגרים וסטודנטים של המגמה השיקומית. הוצג בו מידע על תהליך ההתמחות ועל חיבור לאתר משרד הבריאות וקבוצת המתמחים שיש בהם מידע על המסמכים וההנחיות הרלוונטיים. כן נעשתה היכרות ראשונית עם הגופים השונים הקשורים לפסיכולוגיה ועם מורה הנבוכים למתמחה המתחיל. גם בימים המורכבים שכולנו חווים – צווי הגיוס חזרו להתדפק על דלתותינו לצד האזעקות – אנחנו ממשיכים מפגש זום להיכרות עם בעשייה. בחודש יוני יתקיים בהנחיית מוריה שולמן המענים הניתנים בקופות החולים וחמוטל שפיגלר. בזום הזה ננגיש את מעני הטיפול השיקומיים בקופות החולים השונות הן מבחינת התעסוקה הן מבחינת המענים שאפשר לתת למטופלינו בקהילה. בעקבות המלחמה הורחבו המענים, וחשוב שאנחנו, המטפלים, נכיר ונחזיק את האפשרויות הקיימות בעבור מטופלינו. ד"ר קרן צבר פועלת, במסגרת פעילותה בוועד החטיבה השיקומית, לקידום השתלמות אשר תעסוק בסוגיות שעולות בטיפול בא.נשים מגווני מגדר ואוטיסטים.ות. ההשתלמות תסייע בהכשרת אנשי מקצוע ובמתן מענה על צורך קיים בשדה השיקומי. בברכה ובתקווה לימים שקטים מאלה, ועד החטיבה השיקומית
8 2025 אביב | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות חברי וחברות חטיבה יקרים, פורום הוותיקים והגמלאים של הפ"י, פורום על־חטיבתי, ממשיך בפעילויות שהתחיל בהן. ברבעון האחרון הסתיימה השתלמות לחברי הפ"י ותיקים בנושא בינה מלאכותית. הנחתה אותה אפרת חורב, מורה בעלת ניסיון בהוראה לגיל המבוגר. בעקבות המשוב החיובי ובקשה להמשיך לעסוק בנושא מתוכננת השתלמות מתקדמת ביוני. אנחנו מודים לאפרת גולדפלד, האחראית לעצמאים בהפ"י, על מאמציה לעזור בקיום השתלמות ההמשך. אנחנו מבקשים להמשיך גם בפעילויות כגון מפגש שיעסוק ב"זקנה בעיני הקולנוע" וכן להציע עוד ימי עיון במגוון נושאים כמו העצמת נשים בגיל מבוגר. הצוות המוביל ישמח לשמוע גם את הבקשות שלכם.ן לנושאים שמעניינים אתכם. במאי קיווינו לקיים מפגש פרונטלי בנושא גוף־נפש עם פעילות גופנית לגיל השלישי בשיתוף מכון וינגייט. לצערנו, לא היו די נרשמים למועד שנבחר, והמפגש בוטל. אנחנו מקווים שיתאפשר לקיים אותו במועד אחר. אחת ממטרות הפורום היא בדיקת צורכי הגיל השלישי ומתן מענים עליהם, ועל כן צוות משימה בהובלת חברי הפורום ממשיך להתקדם בסוגיית סגירת קליניקה. העבודה נעשית בשיתוף הנהלת הפ"י ובהתייעצות עם היועמ"ש ועם ועדת האתיקה. אנחנו מודים לכל החברים שענו על הסקר שנשלח אליכם ומקווים שנוכל להציג לכם המלצות בעתיד ואף לקיים ערב עיון בנושא. הצוות המוביל של הפורום מזמין חברי הפ"י שהצטרפו למעגל הגמלאים בשנים האחרונות להצטרף אליו ולרענן את הכוחות. אנחנו מזמינים את כל מי שמעוניין להצטרף לשורותינו כדי לקדם את הפעילות של הפ"י בגיל השלישי [email protected] לכתוב לנו ל־ בברכה ובתקווה לימים טובים, הצוות המוביל של פורום הוותיקים והגמלאים פורום ותיקים וגמלאים דבר החטיבה הקלינית פסיכולוגיות ופסיכולוגים יקרים, אנחנו בעיצומה של תקופה מתמשכת ומורכבת מבחינה לאומית, מקצועית ואישית. רבים מאיתנו ממשיכים לשאת בעול העומס הרגשי הכבד: ללוות מטופלים שמתמודדים עם טראומה, עם חרדה ועם אובדן ובתוך כך מתמודדים גם עם קשיים אישיים בעקבות המצב שכולנו חווים במדינה כיום. במציאות הזאת ניכרת העשייה שלכם – המקצועית, האנושית והרגישה – והיא נחוצה מאין כמוה. נדרשת לה נוכחות מתמדת, הקשבה מדויקת ועומק רגשי. ובאינטנסיביות הזאת עלינו לעצור מפעם לפעם; כדי שנוכל להמשיך בעבודה הזאת גם בעתיד חשוב שנמצא לעצמנו רגעים לנשום, להיטען, להיות גם בצד המקבל. בימים האלה אנחנו עמלים על הכנס השנתי של הפסיכולוגים הקליניים. אנחנו מקווים שהוא יאפשר מרחב כזה של מנוחה וטעינת מצברים, מרחב של מפגש, למידה, השראה וחיזוק הקשרים בקהילה המקצועית שלנו. פרטים נוספים על הכנס בקרוב. כמו כן הפ"י פועלת להקמת ועדה ייעודית שתעסוק בהגדרת עקרונות להכשרה מקצועית ראויה. אנחנו מאמינים שחשוב להגדירם מתוך שמירה על סטנדרטים גבוהים ועל הייחודיות המקצועית של כל תחום התמחות בפסיכולוגיה. מטרתנו, כחלק מהוועדה, לוודא כי תהליכי ההכשרה יישמרו ויהיו מעמיקים, איכותיים ומותאמים לדרישות המקצוע – לטובת הציבור ולטובת המקצוע – ובה בעת להנגיש לפסיכולוגים תחומי התמחות נוספים על בסיס הכשרתם הקודמת. מלבד זאת אנחנו עסוקים בבדיקת אפשרויות פעולה בעניין תופעת המטפלים הלא־מורשים בגלל אחריותנו להגן על הציבור ולמנוע פגיעה במטופלים שעלולים לפנות למטפל שלא הוכשר לעשות זאת. אנחנו מייחלים לשובם של כל החטופים ולימים טובים מאלה ומאחלים לכולכם קיץ נעים והמשך עשייה פורה ומשמעותית. ועד החטיבה הקלינית
9 2025 אביב | פסיכואקטואליה יו"ר מועצת הפסיכולוגים ,ד״ר אילה בלוך [email protected] . היא פסיכולוגית שיקומית, מדריכה ונוירופסיכולוגית, יו"ר מועצת הפסיכולוגיםד"ר אילה בלוך פסיכולוגים ופסיכולוגיות יקרים, השיח הציבורי על קנביס, בישראל ובעולם, משקף שינוי פרדיגמה מהותי: ממעמד של חומר אסור ודמוני עובר הקנביס תהליך נורמליזציה מואץ. תהליך זה מושפע מהלגליזציה במדינות שונות ומההכרה בקנביס הרפואי כסוג של תרופה שנמצאת בסל הבריאות. לצד היתרונות המוגבלים שיש לקנביס הרפואי בהתמודדות עם תסמינים מסוימים במצבים רפואיים מוגדרים ניכרת מגמה מדאיגה של המעטת ערך הסכנות הפסיכיאטריות והנוירוקוגניטיביות הכרוכות בשימוש בו, ובייחוד בקרב קבוצות גיל פגיעות. על כן אנו, הפסיכולוגים, מחויבים להוסיף קול מקצועי, מושכל ומונחה ראיות לדיון זה. יש להכיר ביכולתו של הקנביס הרפואי להציע הקלה בתסמינים שונים למטופלים שמתמודדים עם מצבי כאב כרוני קשים ועמידים לטיפול כגון מחלות סופניות או מצבים נוירולוגיים ספציפיים, ובלבד שהקנביס ניתן בפיקוח רפואי קפדני ועל פי פרוטוקולים מוגדרים. מלבד זאת יש לאשר קנביס במקרים חריגים מאוד ולאחר שנוסו ונכשלו כל אפשרויות הטיפול הקונבנציונליות. ייתכן שהשימוש בקנביס מתאים גם לטיפול במצוקה נפשית חמורה ועמידה לטיפול, אך יש לעשות זאת למטרה ספציפית ומוגבלת בזמן בלבד ובהערכה מתמדת של יחס סיכון־תועלת. ההכרה בשימוש הטיפולי במקרים ספציפיים אינה מצדיקה בשום אופן את הגישה המקלה לשימוש פנאי או לשימוש נרחב ואינה גורעת מהסכנות הנלוות אליו. יתרה מכך, מחקרים עדכניים בוחנים גם את השפעות הקנביס הרפואי לפרקי זמן ממושכים ומציינים שנדרשת גישה זהירה בכל הקשור לשימוש בו. השפעות נוירוקוגניטיביות ופסיכיאטריות של קנביס 1 . התפתחות מוחית ופגיעה נוירוקוגניטיבית בצעירים: המוח המתפתח, החל בהתבגרות המוקדמת וכלה לחייו של אדם, מצוי בתקופה 20 באמצע שנות ה־ קריטית של עיצוב ובנייה עצבית ובה תהליכי ומיאליניזציה. )synaptic pruning( גיזום סינפטי התקופה הזאת מאופיינת ברגישות יתרה לחומרים פסיכואקטיביים. קנביס, ובפרט רכיבו הפסיכואקטיבי משפיע ישירות על ,)THC( העיקרי טטרהידרוקנבינול הממלאת תפקיד )ECS( המערכת האנדוקנבינואידית חיוני בוויסות נוירו־התפתחותי ובפלסטיות סינפטית. בתקופה הזאת עלולה לגרום שינויים THC חשיפה ל־ בלתי הפיכים במבנה המוח ובתפקודו. מחקרי אורך רבים מעידים ששימוש קבוע ותכוף בקנביס בתקופת ההתבגרות והבגרות המוקדמת קשור לפגיעה מובהקת בתפקודים קוגניטיביים חיוניים ובכלל זה ירידה במנת המשכל, ליקויים בזיכרון עבודה ובזיכרון לטווח קצר, קשיי קשב וריכוז, קשיים בתכנון ובפתרון בעיות ופגיעה ביכולת קבלת החלטות. מחקרים עדכניים בוחנים קשרים אלה גם מבחינה גנטית ומנסים להבין כיצד גורמי סיכון גנטיים משפיעים על התפתחות המוח וההתנהגות לפני תחילת השימוש בחומר. 2 . קנביס וסיכון לפסיכוזה: הקשר הסיבתי ביניהם הולך ומתחזק. העדויות המצטברות לקשר סיבתי בין שימוש (ריכוזם עשוי THC בקנביס, ובפרט בזני קנביס עתירי אחוז ואף יותר לעומת זנים אחרים), ובין 20 להגיע ל־ סיכון מוגבר לפסיכוזה, ובפרט סכיזופרניה, מטרידות מאוד. מחקרים הראו כי שימוש תכוף ומוקדם בקנביס מכפיל את הסיכון לפתח הפרעה פסיכוטית בקרב האוכלוסייה הכללית ומגביר אותו פי כמה באוכלוסיות שיש להן נטייה גנטית לזה. במנגנונים הפסיכו־ פרמקולוגיים המשוערים נכללת השפעה על מערכת הדופמין במוח שמעורבת במנגנוני תגמול ובאטיולוגיה בציר CB1 של סכיזופרניה וכן השפעה על קולטני קורטיקו־לימבי. במדינות שחלה בהן נורמליזציה בשימוש בקנביס נצפית עלייה מקבילה בשכיחות אשפוזים פסיכיאטריים עקב אירועים פסיכוטיים שמקושרים לשימוש בקנביס. 3 . השפעות על מצבי רוח וחרדה: הקשר בין השימוש בקנביס ובין הפרעות מצב רוח והפרעות חרדה הוא קשר מורכב. אחדים מהמשתמשים מדווחים על הקלה זמנית בתסמינים, אבל מחקרים עדכניים מעידים ששימוש קבוע עלול להחמיר או לעורר הפרעות אלה בעתיד. מלבד זאת עלולה להתפתח תלות פסיכולוגית בקנביס, וניסיונות גמילה עלולים להיות מלווים בתסמיני גמילה ובהם חרדה, דיכאון והפרעות שינה. בפרט ישנן עדויות ששימוש בקנביס עשוי להחמיר תסמיני הפרעת משולחנה של
10 2025 אביב | פסיכואקטואליה משולחנה של ולהגדיל את הסיכון )PTSD( דחק פוסט־טראומתית בקרב אוכלוסיות פגיעות, למרות PTSD להתפתחות התפיסה הרווחת כי הוא מסייע במקרים אלה. 4 . תסמונת חוסר מוטיבציה ופגיעה בתפקוד: למרות הוויכוח ארוך השנים על "תסמונת חוסר המוטיבציה" קיימת תמיכה הולכת )amotivational syndrome( וגוברת, גם מחקרית וגם קלינית, בקשר שבין השימוש הכרוני בקנביס, ובייחוד במינונים גבוהים ובתדירות גבוהה, ובין ירידה במוטיבציה, פיתוח אדישות, אפתיה, ירידה ביוזמה וקושי להציב ולהגשים מטרות. התסמונת הזאת עלולה לפגוע מאוד בתפקוד האקדמי, התעסוקתי והחברתי של המשתמשים ולגרום שחיקה בכישורי חיים חיוניים. הסחף החברתי בישראל והשפעותיו על מערכת הבריאות בישראל אנו עדים לסחף מדאיג שנכללות בו הקלות מדאיגות שקשורות לשימוש בקנביס ונגישות לסם לכל המעוניין. השינויים בחקיקה, הקמפיינים ללגליזציה והשיח הציבורי המקטין את הסכנות יצרו אקלים שבו קנביס נתפס כפתרון לבעיות רבות. הדמוניזציה שהופנתה בעבר לצרכני הקנביס מופנית כיום כלפי מי שמנסה להשמיע קול זהיר. תהליך זה גרם לגידול של ממש בשימוש בקנביס בקרב צעירים ובתוך כך להנגשה הולכת וגוברת של החומר. השפעותיו של סחף זה על מערכת בריאות הנפש בישראל צפויות להיות הרסניות. המערכת, הסובלת ממילא מחוסר תקצוב כרוני, מעומס כבד וממחסור קריטי בכוח אדם מקצועי, אינה ערוכה לגל צפוי של פונים שסובלים מהפרעות נפשיות שקשורות לשימוש בקנביס. עלייה גדולה בשכיחות של אירועים פסיכוטיים, החמרת הפרעות חרדה ומצב רוח והתמכרויות לקנביס עלולות לגרום לקריסתן של מערכות אשפוז וטיפול יום ולפגוע ביכולת להעניק טיפול הולם ואיכותי לכלל האוכלוסייה הזקוקה לו. אולי עדיין איננו נמצאים במצב כזה, אבל אנו עלולים להיקלע למצב חירום לאומי בתחום בריאות הנפש כאשר יהיו חדרי המיון הפסיכיאטריים ובתי החולים מלאים עד כדי כך שלא יהיה אפשר להעניק עוד את השירותים הנדרשים. מעבר להשפעות הפסיכיאטריות והנוירוקוגניטיביות הישירות יש לשימוש בקנביס גם השפעות שליליות נרחבות מבחינת התפקוד, היחסים החברתיים והמשפחתיים, והן נהיגה בהשפעת קנביספוגעות גם באוכלוסיות "בריאות". מסכנת מאוד את הנוהג ואת סביבתו. קנביס פוגע במידה ניכרת בכישורים הנדרשים לנהיגה בטוחה: הוא מאט את זמן התגובה, פוגע בקואורדינציה המוטורית, מקטין את טווח הקשב ומעוות את תפיסת המרחק והמהירות. מחקרים מראים כי הסיכון למעורבות בתאונת דרכים עולה במידה ניכרת לאחר שימוש בקנביס, ואכן, הוא גורם סיכון מוכר לתאונות דרכים קטלניות, בייחוד בשילובו עם ירידה בתפקוד אלכוהול. שימוש כרוני בקנביס עלול לגרום מבחינת המשפחה ולבידוד חברתי. התעסוקתי והאקדמי עלול השימוש בקנביס ליצור מתחים, קונפליקטים, קשיים כלכליים ובמקרים חמורים אף לגרום למשתמש להזניח את אחריותו ההורית או הזוגית. ההיבטים הללו מדגישים את הסכנות שבשימוש בקנביס – הן אינן נחלתן הבלעדית של המשתמשים בגלל מצבם הפסיכולוגי; השימוש בחומר פוגע גם בתפקוד האישי, בבטיחות ובלכידות החברתית־ משפחתית. בהיותנו פסיכולוגים מוטלת עלינו אחריות כבדה כלפי הפרט והחברה. בתקופה הזאת תפקידנו כשומרי סף שמבקשים למנוע סחף מדאיג זה קריטי מתמיד. אני סבורה שיש לנו כמה משימות. 1 . העמקת ידע והכשרה מתמשכת: עלינו להעמיק את הבנתנו בקשר למנגנונים הפסיכופרמקולוגיים של הקנביס, להשפעותיו הנוירוביולוגיות והקליניות ולהתעדכן במחקרים העדכניים ביותר. קורסים, סדנאות וימי עיון בנושא זה חיוניים להבטחת כשירות מקצועית. ו־ THC יש להכיר את ההבדלים בין זני הקנביס, ריכוזי ודרכי הצריכה השונות ולהבין את השפעותיהם CBD הייחודיות על המוח ועל ההתנהגות. 2 . סקירה שיטתית והתערבות מוקדמת: חובה לברר שימוש בקנביס במסגרת כל הערכה פסיכולוגית, ובפרט בקרב מתבגרים וצעירים. יש לשלב שאלונים סטנדרטיים להערכת דפוסי השימוש, התדירות, הכמות וסימני התלות. בזכות זיהוי מוקדם של דפוסי שימוש מסוכנים יהיה אפשר להציע התערבות מוקדמת, חינוך והפניה לטיפול מתאים כדי למנוע התפתחות של הפרעות חמורות. 3 . הדרכה, ייעוץ והסברה מבוססת ראיות: עלינו לתת למטופלים, למשפחות ולציבור הרחב מידע אמין, נטול פניות ומבוסס ראיות על הסיכונים שבשימוש בקנביס, ובייחוד על ההשפעות הנוירוקוגניטיביות והפסיכיאטריות. חובתנו לפרק מיתוסים נפוצים ולעודד שיח מושכל שמבוסס על מדע ולא על אינטרסים כלכליים או על תפיסות שגויות. 4 . שילוב טיפולי אינטגרטיבי: כאשר מדווח שימוש בקנביס יש לשלבו באופן אינטגרטיבי בתוכנית הטיפול הכוללת מתוך התחשבות במצב הפסיכולוגי
11 2025 אביב | פסיכואקטואליה של המטופל, בדרגת התלות שלו ובקשר בין השימוש ובין התסמינים הנפשיים. הוכח שטיפולים קוגניטיביים־ , טיפול דיאלקטי־התנהגותי )CBT( התנהגותיים וגישות מוטיבציוניות יעילים בהתמודדות עם )DBT( התמכרויות והתנהגויות סיכון. 5 . אחריות ציבורית ומדיניות: עלינו להשמיע את קולנו המקצועי בזירה הציבורית והמדינית ולהשתתף באופן פעיל בעיצוב מדיניות הבריאות לציבור שתגן על הבריאות הפסיכולוגית של תושבי ישראל. עלינו לקדם גישה מבוססת מניעה וטיפול ולא רק דה־קרימינליזציה ללא מענה הולם לסכנות האפשריות. השתתפות בוועדות ציבוריות, פרסום חוות דעת מקצועיות והשתלבות בשיח הציבורי הכרחיים לשם כך. לסיכום, על אף יתרונותיו הרפואיים המוגבלים במקרים ספציפיים אין הקנביס חף מסכנות. בייחוד עלול השימוש בו לפגוע באופן בלתי הפיך במוחם המתפתח של צעירים ולהגדיל במידה ניכרת את הסכנה להתפתחות הפרעות פסיכוטיות, הפרעות מצב רוח וחרדה וליקויים נוירוקוגניטיביים. הסחף החברתי בישראל המעודד נורמליזציה של שימוש בקנביס, ללא מודעות מספקת לסכנות הטמונות בו, מאיים על יכולתנו להעניק מענה הולם על הצרכים הגוברים של כלל תושבי ישראל ומעמיד את מערכת בריאות הנפש בסכנת קריסה. אנו, הפסיכולוגים, נמצאים בעמדת מפתח להגן על הבריאות הפסיכולוגית בחברה הישראלית. עלינו לפעול באחריות, בנחישות ועל בסיס ראיות מדעיות, להעמיק את ידיעותינו, להגדיל את מודעות הציבור לסכנות ולשמש שומרי הסף במציאות שעלולה להפוך אותנו ל"מדינה של מסוממים" ולמלא את המחלקות הפסיכיאטריות מעבר לכל יכולת הכלה סבירה. זוהי קריאה לפעולה מיידית למען עתיד בריא יותר לחברה הישראלית ולמען הדורות הבאים. אילה מקורות Ganesh, S., & D’Souza, D. C. (2022). Cannabis and psychosis: Recent epidemiological findings continuing the “causality debate”. American Journal of Psychiatry, 179(1), 8–10 https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2021.21111126 Gowin, J. L., Ellingson, J. M., Karoly, H. C., Manza, P., Ross, J. M., Sloan, M. E., ... & Volkow, N. D. (2025). Brain function outcomes of recent and lifetime cannabis use. JAMA Network Open, 8(1), e2457069-e2457069. https://doi.org/ 10.1001/jamanetworkopen.2024.57069 Rodas, J. D., George, T. P., & Hassan, A. N. (2024). A systematic review of the clinical effects of cannabis and cannabinoids in posttraumatic stress disorder symptoms and symptom clusters. The Journal of Clinical Psychiatry, 85(1), 51827. https://doi.org/10.4088/JCP.23r14862 Yimer, T. M., Hoch, E., Fischer, B., Dawson, D., & Hall, W. (2025). The adverse public health effects of non-medical cannabis legalization in Canada and the USA. The Lancet Public Health, 10(2), e148-e159. https://doi.org/10.1016/S2468-2667(24)00299-8 משולחנה של (כאן) האישי בפרופיל פרטים למלא מוזמנים י”הפ וחברות חברי רישיון בעלי ות.מפסיכולוגים טיפול על מידע לציבור ננגיש כך חברי.ות הפ״י מוזמנים.ות למלא פרטים בפרופיל האישי - סרקו את הקיו-קוד
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=