פסיכואקטואליה רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2025 סתיו | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 60 מחיר חוברת בין ״עצמי מועצם״ ל״עצמי חלול״: דיאלקטיקת התפתחות העצמי בעידן הבינה המלאכותית היוצרת 39 עמוד פסיכותרפיה על ידי בינה מלאכותית – קשר בלתי אפשרי 50 עמוד חשיבה רפלקטיבית בעידן הבינה המלאכותית: בין מחקר לתצפית קלינית 61 עמוד מהערכה מסורתית לעתיד טכנולוגי: הבינה המלאכותית היוצרת, , ככלי עזר Generative AI בתהליכי הערכה פסיכולוגיים 18 עמוד ״יגון בתיווך מכונה״: נייר עמדה מטעם צוות מומחים בקשר לשילוב בינה מלאכותית בתחומי האובדן והשכול 30 עמוד הבינה שבינינו - על בינה מלאכותית במרחב הפסיכולוגיה גליון ה-
2 2025 סתיו | פסיכואקטואליה
3 2025 סתיו | פסיכואקטואליה הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י - מר יורם שליאר 5200201 רמת גן 10211 , ת.ד 03-5239393 ׳ טל [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 : פקס nataliedit.me ייעוץ לשוני: נתלי שטיבלמן – 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק - עיצוב גרפי פרסום והפצה: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ [email protected] , תל אביב 37 יהודה הנשיא הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל תוכן העניינים חברי וחברות המערכת ט.ל.ח. *המערכת אינה אחראית לתוכן מודעות הפרסום המופיעות בגיליון. 2026 לקראת כניסתה של שנת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל מאחלת שנה טובה שהשנה נפתח את הלב זה לזה ונרבה לעשות טוב בעולם שלנו - אפשר גם אחרת. 6 12 14 30 5 39 ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: פרופ' סמדר בן אשר 052-3939760 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר נועה אליאס 052-2971130 : טלפון [email protected] דוא"ל: 16 9 69 61 ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר ליאת הלפמן 054-4913329 : טלפון [email protected] דוא"ל: זהבה אסיאג 054-7940257 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר סמי חמדאן 052 -8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: 50 73 ד"ר עדי מרום־הררי 054-5732002 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר שרגא שדה 054-5605089 : טלפון [email protected] דוא"ל: 79 אונשטיין־ברקוביץ פרופ' חדוה בר 052-2808371 : טלפון [email protected] דוא"ל: 18 משולחן יו"ר הפ"י יורם שליאר | דבר המערכת שרונה מי־טל | הבינה שבינינו - לקראת משולש טיפולי חדש דברי העורכים האורחים | חדשות החטיבות משולחנה של יוֿ״ר מועצת הפסיכולוגים אילה בלוך | משולחנו של הפסיכולוג הארצי גבי פרץ | משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך מיכל אנגלרט | מהערכה מסורתית לעתיד טכנולוגי: הבינה המלאכותית היוצרת, , ככלי עזר בתהליכי הערכה פסיכולוגיים Generative AI רדי טל | "יגון בתיווך מכונה": נייר עמדה מטעם צוות מומחים בקשר לשילוב בינה מלאכותית בתחומי האובדן והשכול אלכסנדר מנביץ, מולי להד, שמשון רובין, | רונית שלו, דן שלו, אתי אבלין ורות מלקינסון בין "עצמי מועצם" ל"עצמי חלול": דיאלקטיקת התפתחות העצמי בעידן הבינה המלאכותית היוצרת ירון סלע | פסיכותרפיה על ידי בינה מלאכותית – קשר בלתי אפשרי מתן אשד | חשיבה רפלקטיבית בעידן הבינה המלאכותית: בין מחקר לתצפית קלינית אוריה חורש | משולחנה של ועדת האתיקה שימוש בכלי בינה מלאכותית בעבודת הפסיכולוג – סוגיות מקצועיות־אתיות יונת בורנשטיין | עמדת קריאה - סקירת ספרים חדשים זהבה אסיאג | ייעוץ מס 2025 היערכות לקראת סוף שנת המס אריה דן | תקצירים מקבלי התארים 78 75 4
4 2025 סתיו | פסיכואקטואליה פריצתה של הבינה המלאכותית לחיינו מביאה עימה, כמו כל חידוש טכנולוגי, ברכה רבה ותרומה עצומה, נוחות ורווחה וסיוע זמין בכל נושא ושאלה בחיינו; אלא שאליה וקוץ בה. תמורת החידוש הטכנולוגי הבלתי נתפס הזה נשלם גם מחירים גבוהים, והגבוה שבהם בעיניי הוא הקושי להבחין בין האמיתי ובין המבוים, בין האותנטי ובין המהונדס, בין אמת ובין "פייק". באופן טבעי אנחנו, כמטפלים, גם מוטרדים מכניסה בלתי נמנעת ובלתי מבוקרת של הבינה המלאכותית לתחום בריאות הנפש והטיפול הפסיכולוגי. בגיליון הזה, שעוסק כולו בבינה המלאכותית, ניגע בסוגיות המקצועיות והאתיות של הנושא. אני ממשיך לעדכן על השותפות שלנו ב"קואליציית ארגוני בריאות הנפש" שבחרה להציף את מצב בריאות הנפש במדינה שהצרכים בה הולכים וגדלים מיום ליום. כדי לקדם את תוכנית "הצלת נפשות" נרכשו שירותיה של חברת יח"ץ במימון משותף של כל הארגונים. ביום , פרסמנו כתבה גדולה ומרכזית 2025 בנובמבר 22 שישי, והתרענו בה על ידיעות אחרונות ימים" של 7" במוסף מצבה הקשה של בריאות הנפש של החברה בישראל. הדגשנו את המעבר שלנו כחברה ממצב חירום ביטחוני למצב חירום נפשי ודרשנו ממקבלי ההחלטות להישיר מבט, להכיר בעובדות ולנקוט את כל הפעולות הנדרשות על רקע המצוקה הקשה (קישור לכתבה באתר הפ"י). כמו כן נשלחה קריאה דחופה לראש הממשלה לעלות את נושא בריאות הנפש לראש סדר העדיפויות, נערכו כמה ראיונות בכלי התקשורת השונים, נכתבו טורי דעה וכדומה. אני שמח לעדכן שבישיבת הוועד המרכזי האחרונה הוחלט להתחיל לעבוד על קמפיין למיתוג הפסיכולוגיה ולהגדלת מודעות הציבור לייחודיות המקצוע ולעומקה ורוחבה של המקצועיות של הפרופסיה שלנו. מלבד זאת הוחלט לשכור להפ"י חברת יח"ץ, וכעת אנחנו בעיצומו של איתור חברה מתאימה. פורום אמירים ובו צמרת הפסיכולוגיה בארץ – הפסיכולוגים הראשיים של משרד הבריאות, החינוך והעבודה והכלכלה, יו"ר מועצת הפסיכולוגים, יו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית והיו"ר והמנכ"לית של הפ"י – התכנס החודש, ובין היתר התקבלה ההחלטה לקדם מועד קבוע לציון "יום הפסיכולוג" משותף לכלל במאי - יום 6 הארגונים והמגזרים. המועד שנבחר הוא הולדתו של זיגמונד פרויד. אנו מתחילים בתהליך של גיוס גורמים שונים ובכללם הכנסת כדי לתת ליום זה מעמד רשמי. במפגש גם נפרדנו בחום מחברנו גבי פרץ שמסיים את תפקידו כפסיכולוג הראשי של משרד הבריאות בסוף החודש. הפ"י הוזמנה להשתתף במיזם ארצי משותף לג'וינט ולעמותת "שיתופים" לגיבוש מדד לאומי לחוסן ולבריאות הנפש, והחודש השתתפתי בכנס ההשקה של התהליך. נציגים בקירוב ממגזרים 50 במפגש המרתק השתתפו ומעמותות מתחום החוסן ובריאות הנפש. אמשיך לשתף בהתפתחות ובתוצרים של התהליך. אנו ממשיכים במסורת של קיום כנסים על־חטיבתיים, והשנה הפ"י מקיימת כנס לנפש, למילוי מצברים וללמידה ב"יער הסודי" בקפריסין. הכנס יתקיים בסוף דצמבר, שעות. אנו מתכננים כנס 24 וההרשמה אליו נסגרה בתוך נוסף בחודשים הקרובים. אני כותב מילים אלו בעת פתיחת הכנס השנתי של החטיבה החינוכית בסימן "עושים.ות קהילה". כל החטיבות כבר בשיא ההכנות לכנס השנתי שלהן, החטיבה השיקומית בנושא "המצפן השיקומי", החטיבה הקלינית בנושא "מצבי עצמי טיפוליים – על תהליכי אינטגרציה בפסיכותרפיה", החטיבה התעס'־ארג'־חב' תעסוק בנושא "זהות, שייכות ותקווה – מפתחות לקריירה" והחטיבה הרפואית בנושא "הבוקר בא תמיד". תסתיים הקדנציה של הוועד המרכזי 2026 באפריל הנוכחי ותתקיימנה בחירות לתפקידים המרכזיים בארגון – יו"ר הפ"י, יו"ר ועדת האתיקה, וועדת הביקורת. החטיבות תבחרנה את נציגיהן לוועד המרכזי ואת ועדי החטיבות. בקרוב יפורסם קול קורא לתפקידים השונים, ונפרסם את המועד המדויק של הבחירות. הן תתקיימנה מייד אחרי חג הפסח. ולסיום, זו הזדמנות להודות לגבי פרץ, הפסיכולוג הארצי של משרד הבריאות, על תרומתו הרבה לפסיכולוגיה בישראל בתקופת כהונתו בתפקיד ועל ראייתו את הפסיכולוגיה על כל מגזריה כמקצוע אחד, על הדאגה , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן יו"ר הפ"י.
5 2025 סתיו | פסיכואקטואליה אני מתרגשת לפתוח גיליון מיוחד זה שהוא תוצר של שיתוף פעולה של פסיכואקטואליה עם העורכים האורחים מקהילת "השלישי המלאכותי", קבוצה מקצועית שהיא קהילה שבה ייסדו גם מכון מחקר ופיתוח. לאחר פרסום הקול קורא בנושא הגיליון חששנו שלא יהיו די המאמרים, אבל בסופו של דבר נאלצנו לבחור בין מספר רב של מאמרים כי לא יכולנו לקבל את כולם. המאמרים שנבחרו מוצגים בדברי הפתיחה של צוות העורכים של השלישי המלאכותי. אנו מתרשמים שהעניין בבינה המלאכותית, עם כניסתה לחיינו האישיים והמקצועיים, ימשיך ללוות אותנו, ונשמח לפרסם מאמרים נוספים בנושא גם בעתיד. בהזדמנות זו ברצוני להודות לצוות של השלישי המלאכותי על הובלתם את הפקת הגיליון ולקוות לעוד שיתופי פעולה בין הקהילה ובין הפ"י ובכלל זה ערב עיון בנושא. מלבד המאמרים הייחודיים לגיליון זה בנושא "הבינה שבינינו" אנו ממשיכים לפרסם את המדורים הקבועים גם אם חלק מהם חסרים בגלל הייחודיות של נושא הגיליון ועומס המאמרים. לשמחתנו, במדור "משולחנה של ועדת האתיקה" יש הפעם התייחסות מיוחדת של יונת בורנשטיין, יו"ר ועדת האתיקה, לנושא של כניסת הבינה המלאכותית לפסיכולוגיה. מחוסר מקום דחינו פרסום של מאמר במדור אקטואליה, אך נמשיך לשלב מאמרים אקטואליים הקשורים להתמודדות עם המצב העכשווי בישראל בגיליונות הבאים. ד"ר ליאת הלפמן, עורכת המדור "מהפסיכולוגיה בעולם" ובו סקירת מאמרים עדכניים מהספרות המקצועית העולמית, פורשת מצוות העורכים, ועל כן מדור זה לא יופיע בגיליון זה. אנו מקווים לחדש את המדור בעתיד. בהזדמנות זו אני מבקשת להודות מקרב לב לליאת על ארבע שנות שותפות בצוות המערכת. כן ברצוני לעדכן שפרופ' סמדר בן אשר הצטרפה לצוות העורכים כחברה חדשה ולהודות לה. עם הוצאת גיליון זה לאור אנו מתחילים בהכנת גיליון החורף המיוחד בעריכת חברת המערכת פרופ' חדוה בראונשטיין־ברקוביץ. הוא יעסוק בנושא "היבטים תעסוקתיים ארגוניים ושיקומיים של השתלבות וחזרה נעסוק 2026 לשגרה בעקבות המלחמה". בגיליון אביב בנושא מבט פסיכולוגי – מכאב גופני לכאב נפשי ולהפך (ונתייחס להיבטים של פסיכולוגיה שיקומית ורפואית). . לעוד פרטים עקבו 2026 באפריל 20 הגשת המאמרים עד אחרי הקול קורא שמפורסם בכל מידעון. כל המאמרים נשלחים להערכה עיוורת לפני קבלתם לפרסום. אנו מודים לכל הכותבות והכותבים ולכל חברי ועד העורכים וצוות המשרד בהפ"י התורמים להוצאת הגיליונות לאור. בשאלות שקשורות לכתיבה ולהגשת מאמרים לפסיכואקטואליה אתם מוזמנים ומוזמנות לפנות אלינו או [email protected] בכל עת לכתובת: [email protected] למשרד הפ"י בכתובת: בברכה ובתקווה לימים שקטים מאלה, , יו"ר המערכתשרונה מי־טל למעמדה של הפסיכולוגיה כמקצוע וכמענה מקצועי וזמין ושוויוני לכל אדם. תודה לך, גבי, על התמיכה הבלתי מסויגת במאבק לשיפור שכר הפסיכולוגים ותנאי עבודתם, על ההשקעה הרבה שלך בקידום המקצוע ובפיתוח המקצועי שלנו כפסיכולוגים. תודה על היושרה, על הצניעות ועל האכפתיות. ובנימה אישית, תודה לך, גבי, על החברות האמיצה שמעולם לא הפריעה לנו להיות חלוקים בדעותינו ולעיתים אף "לעלות על בריקדות", אבל מתוך מחויבות שאינה ניתנת לערעור שלא לתת למחלוקות לפגוע בחברות האמיצה בינינו. אנו מאחלים לגב' אביגל מילסון־דגן, מחליפתו של גבי, הצלחה רבה בתפקיד. חורף חם ונעים בפנים ורוב גשמים בחוץ. שלכם.ן, יורם שלום רב לכל קוראינו, דבר המערכת
6 2025 סתיו | פסיכואקטואליה לקראת משולש טיפולי חדש? בין חרדה לתקווה דברי העורכים האורחים Words were originally magic and to this day words have retained much of their ancient magical power. By words one person can make another blissfully happy or drive him to despair... Words provoke affects and are in general the means of mutual influence among men (Freud, 1916, p.17). פרויד ראה במילים כוח מכשף, ועל כן הוא אימץ את ההמשגה שנתנה אנה או לפסיכואנליזה כ"ריפוי בדיבור" וראה בפסיכואנליטיקאי אומן השימוש בשפה. השפה היא הרבה יותר מכלי עבודה טכני; היא התשתית שעליה נשענת התרבות האנושית כולה והאמצעי שדרכו אנו מכוננים משמעות, מבינים את עצמנו ויוצרים קשר עם העולם. עד לא מכבר הייתה היכולת לעשות שימוש מתוחכם ומורכב בשפה נחלתם הבלעדית של בני האדם. ואולם בשנים האחרונות תמונת מצב )GenAI( שינו מערכות בינה מלאכותית יוצרת זו, בייחוד בגלל הקפיצה האדירה ביכולות הניתוח והפקת אומנם הבינה .)LLMs( השפה של מודלי השפה הגדולים המלאכותית אינה "מבינה" את השפה במשמעותה האנושית העמוקה, אך מחקרים עדכניים מראים כי היא מתעלה בחלק מיכולותיה השפתיות לא רק על האדם הממוצע אלא לעיתים אף על אנשי מקצוע מומחים. יתרה מכך, יכולות אלו אינן נעצרות במילים; הן מתרחבות לניתוח ויצירה של תמונות, קול ווידאו, ובעשותן כן הן מערערות את הנחות היסוד ומשבשות את דרכי העבודה המסורתיות בכל שדה מקצועי כמעט. במאמרו המופתי "קשיים בדרכה של הפסיכואנליזה" ) את שלוש המכות שהטיח המדע 1917( תיאר פרויד בנרקיסיזם האנושי (המכה "הקוסמולוגית" של קופרניקוס, "הביולוגית" של דרווין, ו"הפסיכולוגית" של פרויד עצמו). לשיטתו של פרויד ניערו מכות אלו את האנושות מתפיסות נרקיסיסטיות והובילו להתפתחות ולתפיסה בשלה יותר שלה. בהמשך להמשגה זו הצענו לתאר את המהפכה שמחוללת כעת הבינה המלאכותית כמכה הרביעית, ה"מכה שבמסגרתה האנושות ,)Haber et al., 2024( השפתית" מאבדת את המונופול הבלעדי שלה על השפה. המשמעות של שינוי זה עמוקה ומרחיקת לכת. לראשונה בהיסטוריה האנושית לומדים בני אדם להכיר את עצמם לא רק דרך מראה של יצור חי אחר, בן אנוש, אלא גם דרך ה"מבט" של ישות חדשה, מלאכותית, מוכרת וזרה גם יחד. מערכת יחסים חדשה זו, שבה הבינה המלאכותית מתווכת לנו את העולם החיצוני והפנימי כאחד, מחוללת דרמה פסיכולוגית ותרבותית שאת מלוא השלכותיה אנו רק מתחילים להבין. השלכות המכה השפתית אינן נותרות במרחב התאורטי בלבד וכבר כעת הן יוצרות שינויים דרמטיים בשטח. הנתונים מהשטח מדברים בעד עצמם. השימוש בצ'אטבוטים גדל בקצב מעריכי וחסר תקדים ChatGPT המוכרים כגון בהיסטוריה של אימוץ טכנולוגיה. לדוגמה, בחודש מאי ChatGPT עמד מספר המשתמשים הפעילים ב־ 2025 מיליון בערך, מספר הגדול פי שניים ממספר 800 בשבוע על המשתמשים בו שלושה חודשים קודם לכן. יתרה מכך, באופן מטריד, אך לא מפתיע, מעידים סקרי משתמשים עדכניים שאחד השימושים העיקריים בצ'אטובטים אלו בקרב משתמשים נועד לצרכים רגשיים וטיפוליים , כלומר )Rousmaniere et al., 2025; Stade et al., 2025( "המכה השפתית" מרעידה גם את האופן שבו אנשים ונשים צורכים שירותים פסיכולוגיים. אפשר אף לומר כי כבר היום הבינה המלאכותית, לטוב ולרע, היא ספקית שירותי בריאות .)2025 הנפש הגדולה בעולם (רפואה ואחרים, טלטלה זו של המכה השפתית אינה פוסחת גם על הקהילה הפסיכולוגית המקצועית והאופן שבו אנו חושבים ועובדים כפסיכולוגים. בדיסציפלינות השונות של הפסיכולוגיה אנו GenAi רואים מגמה ברורה של שימוש של אנשי מקצוע ב־ Haber et al., 2024,( במרחב ההכשרתי, האבחוני והטיפולי . מגמות דרמטיות אלו מחייבות חשיבה )2025a, 2025b חדשה על האופן שבו אנו, הפסיכולוגים, בוחרים להתמקם מקצועית ואתית. אנו סבורים כי יש לראות בכניסתה של הטכנולוגיה לקליניקה לא רק עוד כלי עזר טכני אלא גורם שיש בכוחו, על היתרונות והסכנות שבדבר, לשנות את הדינמיקה הנפשית והטיפולית מיסודה. לכן אנו חושבים שמוטב לראות בבינה המלאכותית "שלישי מלאכותי" שהופך את הקשר הדיאדי המסורתי )Haber et al., 2024( למשולש יחסים חדש ומורכב: מטפל, מטופל והבינה המלאכותית עצמה הנוכחת ביחסים באופן קונקרטי או סמלי, אקטיבי ופסיבי. העיסוק בגורם שלישי שנכנס למרחב הטיפולי הדיאדי אינו חדש. שורשיו נטועים עוד ברעיון האדיפלי של פרויד, עוברים דרך המרחב הפוטנציאלי של ויניקוט ומגיעים עד מושג ה"שלישי האנליטי" של אוגדן. נראה כי כעת נדרש מושג השלישי לשלב אבולוציוני נוסף, כזה שיאפשר התייחסות לגורם המלאכותי שעתיד להיכנס יותר ויותר לתוך מרחב היחסים הטיפוליים ולרפלקציה עליו (שם). אין פלא שכניסתו של "השלישי המלאכותי" מעוררת חרדות הבינה שבינינו - לקראת משולש טיפולי חדש
7 2025 סתיו | פסיכואקטואליה ארכאיות: כמו האב הקדמון של פרויד כך גם הנוכחות המלאכותית החדשה מאיימת בסירוס ובפגיעה בקשר הטיפולי. לעיתים קרובות דוחפת חוויית איום זו פסיכולוגים ) של "טוב" ו"רע", Splittings לסגת אל עבר מנגנוני פיצול ( ו"בעד" ו"נגד" בקשר לעמדותיהם כלפי הכנסת האורחים של השלישי המלאכותי במרחב הטיפולי. ברוח החשיבה הקלייניאנית אפשר לזהות מגנוני פיצול אלו כנובעים מחרדה. אומנם חרדה זו מוצדקת, אך היא גם מצמצמת את המרחב המנטלי ופוגעת ביכולת לקיים דיאלוג פורה. כדי שנוכל לעבד את ה"צונאמי" של ההתפתחויות הטכנולוגיות ולהתגבר על המנגנונים האוטומטיים של החרדה עלינו להצליח להתמקם בעמדה המאפשרת להשתהות, להתבונן וליצור מרחב חשיבה שנחוץ במיוחד בשעה זו. על בסיס גישה זו אנו מציעים מסגרת חשיבה אחרת המאפשרת לתפיסתנו את הגמישות המחשבתית הנחוצה. יצרנו מטריצה של עמדות כלפי הבינה המלאכותית, והיא .)2024 , מאפשרת לכל אחד לנוע על פניה (הבר ואחרים המטריצה מבוססת על שני צירים: הציר הראשון נע בין ;)2017 , שני קטבים של מוקסמים לעומת מוטרדים (גוברין והציר השני נע בין שני קטבים – יישומי לעומת תאורטי. ההצלבה בין צירים אלו יוצרת ארבעה טיפוסים שונים של עמדות: "האפוקליפטיים" (מוטרדים־תאורטיים), "החולמים" (מוקסמים־תאורטיים), "שומרי הסף" (מוטרדים־יישומיים) ו"המאמצים" (מוקסמים־יישומיים). אנו מאמינים שחיוני להחזיק תנועה, שיח ודיאלוג בין החלקים השונים של כל העמדות הללו בתוכנו ובינינו כדי להבטיח את המשך צמיחתה של הקהילה הפסיכולוגית בישראל. היכולת לשמור על המתח הדיאלקטי שיוצרת מערכת צירים זו עשויה לאפשר איזונים ובלמים שנחוצים בין מסורת לקדמה, ובין עשייה בשטח ליכולת התבוננות. המאמרים המאוגדים בגיליון זה נאספו מתוך השיח הער בקהילות הפסיכולוגים של הפ"י וקהילת "השלישי המלאכותי" ומדגימים הלכה למעשה את התנועה על פני צירי המטריצה. פותח את הגיליון מאמרו של רדי טל המייצג את הקוטב היישומי־מוקסם ("המאמצים"). טל בוחן את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית היוצרת כ־ בתהליכי אבחון והערכה ומציג ממצאי מחקר co-pilot תוך התייחסות LLMs על סיכומים אוטומטיים מבוססי ליתרונות המובהקים ולאתגרים האתיים שמהלך כזה מעורר. המאמר "יגון בתיווך מכונה" מאת מנביץ ושות' נע אל עבר עמדה מורכבת שמשלבת מוקסמות ומוטרדות והשימוש grief tech גם יחד. המאמר סוקר את תחום ה־ ומצביע על הפוטנציאל המנחם )deathbots( ב"דאת'בוטים" של הכלים הללו לצד סיכונים קליניים מובהקים ובתוך כך קורא לאימוץ אחראי וזהיר של הבינה המלאכותית. במישור תאורטי יותר מאמרו של ירון סלע מציע דיאלקטיקה פסיכואנליטית להתפתחות העצמי בעידן החדש: מתח ובין סכנת "עצמי )augmented self( בין "עצמי מועצם" ניתוחו מדגים חשיבה שמאחדת את .)hollow self( חלול" החרדה וההיקסמות לתובנה חדשה. מאמרו של מתן אשד מתמקם בקוטב תאורטי־מוטרד ומראה שפסיכותרפיה באמצעות בינה מלאכותית היא בגדר "קשר בלתי אפשרי". התזה המרכזית של המאמר נשענת על הטיעון הפילוסופי ולפיו לבינה המלאכותית חסרה חוויה פנימית אותנטית ובעלות עליה, איכויות שהן קריטיות לאפשרות )Qualia( של קשר טיפולי. עם זאת המבט על הבינה המלאכותית והתכונות האנושיות החסרות בה מסייעות לאשד גם לסמן מרחבים אחרים שבהם אפשר, ואולי אף רצוי, להסתייע בבינה המלאכותית בהתערבויות טיפוליות. המאמר האחרון בגיליון זה, מאמרה של אוריה חורש, מציע להתבונן בחשיבה רפלקטיבית כגורם מרכזי ביכולת לשימור סוכנות ולקיום קשר אנושי אותנטי בעידן הבינה המלאכותית. במאמר זה משולבים דוגמאות וציטוטים מתוך העבודה הקלינית של חורש, ומובלטים בו היבטים מוטרדים של סכנות מפגיעה ביכולת לחשיבה רפלקטיבית. ועם זאת הוא מסתיים בנימה של תקווה שמדגישה את המודעות והביקורתיות ,Z המאפיינים דווקא את האוריינות הטכנולוגית של דור ה־ דור בני הנוער והבוגרים הצעירים. המכה השפתית שמטיחה בנו הבינה המלאכותית תובעת מאיתנו לפרוץ את גבולות השיח הפנים־מקצועי ולטוות חיבורים חדשים – הן לכיוון הסוציולוגי והפילוסופי, כדי להרחיב את ההבנה הרחבה של השינוי המתרחש, הן לכיוון הטכנולוגי, כדי להישאר רלוונטיים ולפתח התערבויות מוקסמים מוטרדים יישומים תאורטיים המאמצים המאמצים האפוקליפטיים שומרי הסף הבינה שבינינו - לקראת משולש טיפולי חדש
8 2025 סתיו | פסיכואקטואליה רחבות ומשמעותיות לקידום בריאות הנפש של הפרט והקהילה. אנו סבורים שחיבורים אלו עשויים להוביל לצמיחה מחודשת של שדה הפסיכולוגיה ובכלל זה גם לצמיחת קליניקות ומרפאות היברידיות שישלבו יותר ויותר עבודה מובנית של מטופל, מטפל ובינה מלאכותית. כפסיכולוגים חשוב לנו מאוד להדגיש שהשיקול האתי צריך וחייב להיות המצפן שמנחה אותנו. שאלות אתיות כבדות כבר מונחות על השולחן, ועל כך מפרטת יונת בורנשטיין, יו"ר ועדת האתיקה, בחלקה בגיליון זה. לעיתים קרובות נשאב מדי הדיון הציבורי לשאלת ההחלפה "האם המכונה תחליף את המטפל?", ואילו אנו מציעים למקד את המבט בשאלות מהותיות מזו כגון לשם מה ומתי מתאים להשתמש בבינה המלאכותית לצרכים טיפוליים, אילו איכויות וצרכים אנושיים הבינה המלאכותית מספקת ואילו לא, מהם המחירים הנפשיים והחברתיים של השימוש בה וכיצד היא מעצבת מחדש את האינטימיות האנושית. ובחזרה לפרויד – לצד החרדה מפני השלישי אנו סבורים כי כניסתו יכולה לשמש גם בסיס לצמיחה והתפתחות. אם נפתח יכולת חשיבה שמאפשרת לשמור על האחריות והאתיקה המקצועית מצד אחד וחיבורים חדשים ויכולת חשיבה לא מפוצלת מצד אחר, אולי נוכל לגלות מחדש את הייחודיות האנושית והלא ניתנת להחלפה בשדה הפסיכולוגיה. בעולם שבו בינות מלאכותיות תופסות יותר ויותר תפקידים "מסורתיים" של פסיכולוגים ניתנת לנו כעת הזדמנות היסטורית לשוב ולגלות את הערך המוסף האנושי שאנו מביאים לשדה המקצועי הפסיכולוגי וגם את החלקים הייחודיים המרכיבים את הקשר האנושי בין מטפל ומטופל. חברי מערכת העורכים האורחים: , פסיכולוג חינוכי מומחה, מייסד ומנהל את הקהילה יובל הבר ואת המכון השלישי המלאכותי, דוקטורנט בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר־אילן ומטפל בקליניקה פרטית. פסיכולוג בהתמחות קלינית, דוקטורנט ומנהל אלעד רפואה, המעבדה לרגש ויחסים בין־אישיים באוניברסיטת בר־אילן וחבר במכון השלישי המלאכותי. פסיכולוגית חינוכית מומחית בשפ"ח ת"א־יפו ד"ר קרני גיגי, ובקליניקה פרטית וחברה במכון השלישי המלאכותי. פסיכולוג חינוכי מומחה, חבר סגל בכיר ד"ר זוהר אליוסף, בבית הספר לטיפול, ייעוץ והתפתחות האדם בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה וחבר במכון השלישי המלאכותי.. , פסיכולוג חינוכי מומחה בשפ"ח ת"א־יפו יפתח צפריר ובקליניקה פרטית וחבר במכון השלישי המלאכותי. פסיכולוגית חברתית, מרצה בכירה ד"ר דורית הדר שובל, בחוג לפסיכולוגיה, תל חי, אוניברסיטת קריית שמונה (בהקמה) וחברה במכון השלישי המלאכותי. הבינה שבינינו - לקראת משולש טיפולי חדש מקורות ). המוקסמים והמוטרדים: דימויי הידע של הפסיכואנליזה. כרמל. 2017( ' גוברין, ע בנובמבר). מערכת צירים: יחסי אדם–בינה מלאכותית. השלישי המלאכותי. 20 ,2025( ' הבר, י', צפריר י', רפואה, א' ואנגרט ט https://www.artificialthird.com/post ביולי). "דיברתי עלייך עם הצ'ט 4 ,2025( ' רפואה, א', גיגי, ק', לבקוביץ, ע', הדר שובל, ד', אליוסף, ז', צפריר, י', פן, א', אנגרט, ט' והבר, י שלי": בינה מלאכותית כספקית בפועל של שירותי בריאות נפש - קריאה לפעולה. פסיכולוגיה עברית - כיכר העיר. https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=661 .Freud, S. (1916). Introductory Lectures on Psycho-Analysis. The standard edition of the complete psychological works of Sigmund Freud 15:1-240. The Hogarth Press. Freud, S. (1917) A Difficulty in the Path of Psycho-Analysis. The standard edition of the complete psychological works of Sigmund Freud 17:135-144. The Hogarth Press. Haber, Y., Levkovich, I., Hadar-Shoval, D., & Elyoseph, Z. (2024). The Artificial Third: A broad view of the effects of introducing Generative Artificial Intelligence on psychotherapy. JMIR Mental Health, 11, e54781. https://doi.org/10.2196/54781 Haber, Y., Hadar Shoval, D., Levkovich, I., Yinon, D., Gigi, K., Pen, O., Angert, T., & Elyoseph, Z. (2025a). The externalization of internal experiences in psychotherapy through Generative Artificial Intelligence: A theoretical, ethical, and clinical analysis. Frontiers in digital health, 7, 1512273. https://doi.org/10.3389/fdgth.2025.1512273 Haber, Y., Levkovich, I., Tzafrir, I., Gigi, K., Yinon, D., Shoval, D. H., & Elyoseph, Z. (2025b). CanvasHero: The role of Artificial Intelligence in cultivating resilience among children and youth using the 6-part story method in mass war trauma. Computers in Human Behavior: Artificial Humans, 100196. https://doi.org/10.1016/j.chbah.2025.100196 Rousmaniere, T., Zhang, Y., Li, X., & Shah, S. (2025). Large language models as mental health resources: Patterns of use in the United States. Practice Innovations. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/pri0000292 Stade, E. C., Tait, Z. M., Campione, S. T., Stirman, S. W., & Eichstaedt, J. C. (2025). Current real-world use of large language models for mental health. [Preprint.]
9 2025 סתיו | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה השיקומית מטופלת שלי קוראת לה "בינה". ממש כמו לחברה טובה. היא מספרת לי, "בינה חושבת כך, בינה חושבת אחרת". משתפת אותי בתהליכים המרתקים שהן עוברות יחד. היא החלה לפנות אליה מתוך אילוץ. היא אישה עדינה, רגישה. סובלת מכל מיני תסמינים גופניים שלא נמצא להם הסבר. הרופאים שולחים אותה לפסיכולוגים. הפסיכולוגים שולחים אותה לרופאים. ואילו בינה – בינה נמצאת איתה. עוברת איתה בשקדנות על בדיקות. הן קוראות יחד מחקרים. היא מציעה לה תפריטים ותזונה תומכת ובעיקר אמפתית לכאביה, מתייחסת אליה ברצינות ולא בהקטנה, בהתנשאות ובביטול כמו שהייתה רגילה בעבר. היא מרגישה יותר טוב. המטופלת. (תשומת לב דיגיטלית – על תסכול, חסך בינה עוזרת מאוד והתכווננות בין־אישית בעידן הבינה המלאכותית / ד"ר שיר בר־אמת גרדמן, פסיכולוגית קלינית). לחברי וחברות החטיבה היקרים, אני חושבת שכבר איננו שואלים אם כדאי להשתמש בבינה ); השימוש בה כבר נעשה עובדה מוגמרת. AI המלאכותית ( יובל הבר עסק בנושא בכנס החטיבה השיקומית בשנה שעברה ותהה איתנו אם יש בנו היכולת לשחק עם הבינה המלאכותית ולבחון מה היא יכולה לתת לנו, איפה היא מרחיבה את יכולותינו כמטפלים והיכן גבולות הגזרה שבהם עלינו להגן על עצמנו, על מודרכינו ועל מטופלינו. כפסיכולוגים שיקומיים אנחנו מנהלים דיון עם הטכנולוגיה ובוחנים מתי היא מסייעת לנו להעניק טיפול נגיש ומותאם ומתי היא משמשת סביבה מפתחת ומקדמת למטופלינו. נדמה לי שהבינה המלאכותית משמשת מרחב טכנולוגי נוסף, מפתה מאוד, שבו מוצעים לנו ניסוחים מדויקים לדוחות אבחון וטיפול, לכאורה ללא הדרך הקשה שבאמצע עד כתיבתם. אני חושבת שיש לנו, הפסיכולוגים, בכל שלבי ההכשרה, הזכות להיעזר בבינה המלאכותית להרחבת אופקינו, לייעול חיפושינו ולסיוע בדיוק נוסח הודעה למטופלת מורכבת. ועם זאת שומה עלינו לפעול באחריות – לתת מקום לתהליכי ההכשרה שלנו לקרות, לבדוק את הבינה המלאכותית ואת נכונות תשובותיה ולשמור על מטופלינו מחשיפה דרכה. במלון 2025 בפברואר 4־ ל 3 הכנס השנה יתקיים בין רמאדה בנתניה. לא נדבר בו מפורשות על בינה מלאכותית, "המצפן השיקומי" – על מקורות אבל נדבר בהחלט על בתוך האתגרים כעוגנים לעתיד הפסיכולוגיה השיקומית. וההתפתחויות בשנים האחרונות הרגשנו, חברי הוועדה המארגנת, שיש חשיבות בבחינת עבודתנו במרחבים השונים ובדיוק בתאוריות ובפרקטיקות המשמשות בסיס לעבודתנו במציאות המשתנה. על כן יהיו בכנס בעיקר סדנאות ומפגשים קבוצתיים ללמידה והרצאות ממוקדות .)68 ׳ (ראו עמ ,בברכה, ועד החטיבה השיקומית והוועדה המארגנת של הכנס – ד"ר אורן סגל, נעמה קיביליס מאירי,השיקומי ד"ר נעמי כהנא לוי, ד"ר מאיה ויינשטיין וצביה רותם השנה אנחנו מתבוננים על האופן שבו הבינה המלאכותית נכנסת לאט־לאט אל חיינו המקצועיים. בעבודה ההתפתחותית, אולי יותר מכל תחום אחר בפסיכולוגיה, המפגש האנושי הראשוני הוא לב העשייה; המבט, המחווה, המשחק המשותף, היכולת להחזיק חוויה רגשית של ילד והורה – כל אלה אינם ניתנים להחלפה. ככל שהילד צעיר יותר כך הולכת וגדלה חשיבותם של יחסים, של ויסות הדדי ושל הבנה עמוקה של ההקשר ההתפתחותי. עם זאת לצד המרחב האנושי שאי אפשר לצמצמו למערך של נתונים אנו פוגשים כיום כלים מבוססי בינה מלאכותית שמסוגלים להעשיר את הידע המקצועי העומד לרשותנו. בהרצאה על "השלישי האנליטי" בכנס החטיבה האחרון הוצגה דרך שבה בינה מלאכותית יכולה לשמש גורם נוסף במרחב החשיבה – כזה שמאפשר לזהות דפוסים, להצליב מידע, להרחיב את נקודות המבט ולתמוך בתהליכי קבלת החלטות מורכבים – ולאו דווקא להיות תחליף. בפסיכולוגיה התפתחותית עשוי שילוב מושכל של ידע מבוסס נתונים ושל יחסים טיפוליים חמים ורגישים לחזק את עבודתנו: כלים שמאפשרים ניתוח משחק ותקשורת, ארגון מידע התפתחותי עשיר או תמיכה בתהליכי הערכה – כל אלה עשויים להיות משאבים משמעותיים כאשר הם משמשים אותנו מתוך שיקול דעת, אתיקה ורגישות. האתגר וההזדמנות בתקופה הזאת הם במפגש בין שני עולמות: עולם היחסים, שממשיך להיות הבסיס להבנת הילד, ועולם הידע המתרחב, שמאפשר לנו לראות עוד רבדים בתמונה המתפתחת. אנו מוזמנות ומוזמנים להחזיק את המתח הפורה בין השניים ולבחון כיצד אפשר לשלבם באופן מחזק, מוסיף תוקף ומשרת את הילדים ואת המשפחות שאנו פוגשים. נאחל לכולנו חורף של המשכיות ולמידה משותפת ופורה, ועד החטיבה ההתפתחותית דבר החטיבה ההתפתחותית
10 2025 סתיו | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה החינוכית פסיכולוגים.ות יקרים.ות, הכנס השנתי הסתיים, אבל המסע שלנו כקהילה ממשיך. אנו מודים.ות לכם.ן שוב על האמון והשותפות. בימים אלו אנו עמלים.ות על ניתוח המשובים ונפרסם אותם בקרוב. בחרנו :2025 להקדיש פינה זו לזוכים.ות בפרסי הפסיכולוגיה החינוכית ציפי הייתה מנהלת שפ"ח טבעון, פרס מפעל חיים - ציפי מזרחי. עבדה שם שנים רבות וגידלה דורות של פסיכולוגים. רשימת הדברים שעשתה ארוכה. לציפי תפיסה מקצועית בהירה שנשענת על ידע נרחב ולמידה בלתי פוסקת. ציפי אינה נרתעת מטכנולוגיות חדשות ואף מוצאת עניין בלמידתן ובלמידת כלים חדשים וגישות חדשות לטיפול. לצד עמדה מקצועית ברורה זו ציפי יודעת לפגוש פסיכולוגים בתהליך ההכשרה וההתפתחות מתוך רגישות, צניעות ועמדה קשובה שמאפשרת ללמוד ממנה ולהתפתח בדרך הייחודית לכל פסיכולוג. (כתבו: הדר ארז וענבל שיין שדמי.) . קצרה היריעה מלהכיל פרס פעילות ציבורית - יונת בורנשטיין את המילים שיתארו את שפע הדברים המשמעותיים שעשתה יונת במשך כל שנות עבודתה במסגרת השפ"חים. יונת היא אישה בעלת מסירות גבוהה ואכפתיות בין־אישית ומקצועית. היא אוהבת את מה שהיא עושה ועושה את מה שהיא אוהבת בתשוקה רבה, במחויבות ובמקצועיות. היא אשת שיח ושופעת רעיונות ויוזמות ובעלת יכולת ביטוי וכתיבה. יונת רואה בפסיכולוגיה החינוכית הציבורית שליחות ומאמינה בכל מאודה ובעשייה המקצועית והארגונית ובקידומה. היא גידלה וטיפחה דורות של פסיכולוגים, בנתה צוות לתפארת בשפ"ח נשר, ניהלה אותו, מיצבה וקידמה שיתופי פעולה עם גורמים שונים. . יובל ברא עולמות ממילים וממחשבות, פרס חדשנות - יובל הבר הקים את מכון השלישי המלאכותי ואת הקהילה שלו והוביל עשייה חלוצית ופורצת דרך על התפר שבין בינה מלאכותית ועולמות ברה"ן - קהילה פעילה, כנסים שמשלבים חשיבת עומק לצד פרקטיקה, הכשרות בשפ״חים, ייעוץ לארגונים, פיתוח כלים ומחקר רב שאף זכה לפרסום בכתבי עת נחשבים. יותר מכול מאופיינת העשייה של יובל בנדיבות עצומה, בחשיבת עומק ובמצפן פנימי חזק ובעיקר ברצון להרבות טוב וליצור קשרים וחיבורים בין אנשים. ולסיום, אחרי קדנציה של חמש שנים נערוך בחירות בקרוב. החטיבה החינוכית בהפ"י היא בית וקהילה, ואנו רוצים.ות להזמין אתכם.ן להיות חלק ממנה. החטיבה היא פלטפורמה לשינוי, להרחבה, לחשיבה פרואקטיבית על הסקציה. יש עוד הרבה נושאים שרצינו ונרצה לעשות, ונשמח שתהיו השותפים.ות שלנו לתהליך, לשינוי ולעשייה. דברו איתנו, ב״פרטי״ או בפייסבוק, ובעיקר בואו לדבר איתנו גם אם אינכם.ן רוצים.ות להיות פעילים.ות. אנו 18.1.26־ ב מעוניינים.ות לשמוע אתכם.ן. ההרשמה בקישור: https://forms.gle/bHsWXhSeLatido7QA שלכם.ן, ועד החטיבה החינוכית בהפ"י https://clinical2026.form-wizard.co.il/
11 2025 סתיו | פסיכואקטואליה דבר החטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית אירועי השנתיים האחרונות השפיעו עמוקות על תחושת הביטחון, על ההגדרות המקצועיות שלנו ועל הזיקות שמחזיקות אותנו כחברה וכקהילה מקצועית. במציאות שקולות רבים נאבקים בה על מקום, על משמעות ועל קשר קיבלה גם העבודה שלנו ממד נוסף של אחריות ושל שליחות. בתקופה שבה אנשים ונשים רבים מתקשים לזהות את דרכם, לברר לאן הם שייכים או לבנות אופק תעסוקתי בתנאי אי־ודאות מקבל תפקידנו המקצועי עומק חדש. אנו פוגשים עובדים ומנהלים, ארגונים וקהילות שמנסים ליצור סדר פנימי כשהקרקע תחת רגליהם אינה יציבה עוד. ואולם לצד עומס זה נפתחת לפניהם גם הזדמנות: להציע תהליכים שמחזירים לאנשים ולנשים תחושת כיוון, חיבור וכוח. את הכנס השנתי שלנו, "זהות, שייכות, תקווה – מפתחות 8־ לקריירה", נערוך השנה במלון בשפיים. הוא יתקיים מ , ותינתן בו הזדמנות להשתתף במסע 2026 במרץ 10 ועד קבוצתי ואישי בסדנאות ותיקות ואהובות וכן להתנסות בעבודה עם מנחים ומנחות חדשים. הכנס יתמקד בשאלות שנוגעות ללב העשייה שלנו: כיצד שבה ומתעצבת הזהות המקצועית והאישית, מה מחזק תחושת שייכות במציאות מרובת שסעים ואיך אפשר לטפח תקווה גם בזמן שמתרבות השאלות והתהיות. נקווה כי הכנס הזה יאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו להרחיב את נקודת המבט, לקבל השראה ולהעמיק את תחושת החיבור למקצוע ולחברה שאנו פועלים בה. אנו מתרגשים לקראת הכנס ומצפות לראותכם ולראותכן בו. ועד החטיבה התעסוקתית־ארגונית חברי החטיבה היקרים, חדשות החטיבות דבר החטיבה הקלינית חברות וחברי החטיבה הקלינית היקרים, במציאות רוויית שינוי וחוסר ודאות אנו ממשיכים לשאול, ללמוד ולהתעדכן במרחב הקליני וכן בעולם המשתנה שסביבו. אחד הנושאים ההולכים ונכנסים לשיח המקצועי הוא שילוב של טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית בעבודתנו, וזהו נושא הגיליון שלפניכם. נושא זה מעורר אותנו לחשוב וכן לעסוק בשאלות אתיות על יחסי מטפל־ מטופל בעידן של אוטומציה ודיגיטליזציה. במציאות זו חשוב לנו להוסיף ולפתח הסתכלות אינטגרטיבית, רגישה וסקרנית כלפי החידושים ובה בעת גם רגישה כלפי גבולותיהם. כנס החטיבה הקלינית יתמקד השנה בפסיכולוגיה אינטגרטיבית ויתקיים בצפון הארץ מתוך בחירה לקיים אירוע של חיזוק, חיבור ושיקום דווקא באזורים שנפגעו בשנתיים הקשות של המלחמה. פרטים נוספים על הכנס יפורסמו בקרוב. נשמח מאוד לראותכם בו.. מלבד זאת אנו עסוקים בחטיבה בהמשך הפעילות שלנו – אנו ממשיכים להתעקש על מתן מענים טיפוליים בעלי סטנדרטים מקצועיים, מבית ומחוץ, הן בעקבות רוחות השינוי בתוכנית ההכשרה לפסיכולוגים הן בעקבות הניסיונות להכניס לתחום מטפלים ללא הכשרה. הוועדה לבירור הכשרה ראויה ממשיכה בעבודתה בהשתתפות נציגים מהחטיבה. ההשתלמות לטיפול אינטגרטיבי בהפרעות אכילה, בהנחייתה של ד״ר מיכל חסון רוזנשטיין, מתקיימת בימים אלו. הבחירות בהפ"י הולכות ומתקרבות, ונשמח לצרף חברים וחברות חדשים לשורותינו. אנו קוראים לכם להגיש את מועמדותכם. בברכה, ועד החטיבה הקלינית
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=