פסיכולוגיה משפטית בישראל: מגמות התפתחות

פורסם ב"פסיכואקטואליה" גיליון ינואר 2014 

פסיכולוגיה משפטית (פורנזית) בישראל –מגמות התפתחות

פרופסור משה זכי*

מבוא: רקע

המפגש בין פסיכולוגיה ומשפט החל בשנות ה-70 של המאה ה-20 כאשר פסיכולוגים נתבקשו להעיד בבית-המשפט אודות נבדקים ומטופלים שלהם שהיו מושא לדיון משפטי. הזיקה המקצועית שבין פסיכולוגיה לבין המערכת המשפטית החלה בשנות ה-80 והיא נמשכת עד היום – למעשה, בסוף שנות ה-80 צומחת הפסיכולוגיה המשפטית-הפורנזית בארה"ב: מהמילה "פורום" שפירושה בלטינית כיכר העיר ה"פורום רומנו" ברומא, ששם התנהלו המשפטים לנוכח הציבור. בארה"ב, בתי המשפט הזמינו כמות גדולה של הערכות פסיכולוגיות אשר סייעו להכרעת הדין – תופעה אשר כינה Grisso כ"תעשיה" (1987, עמ' 831)

בישראל, הפסיכולוגיה המשפטית החלה להתמסד בשנת 2004, עם הקמתה של המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה במסגרת המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. המחלקה גייסה סגל אקדמי (פסיכולוגים בכירים בפרקטיקה ובמחקר), והיא פועלת בשיתוף פעולה עם הפסיכולוגית הארצית במשרד הבריאות ויו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל – שבה הוקם בחוג העל-חטיבתי לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה. מטרת המחלקה היא קידום הפסיכולוגיה המשפטית בישראל, במחקר ובפרקטיקה.

תחום עיסוקה של הדיסציפלינה

בדומה ליתר ענפי הפסיכולוגיה (הקלינית, החינוכית, ההתפתחותית, השיקומית, הרפואית והארגונית), הפסיכולוגיה המשפטית כוללת שני תחומים: אחד – התחום המדעי, העוסק במחקר במטרה להרחיב את הידע הקשור להתנהגות האנושית בתוך המערכת המשפטית, והשני – התחום המקצועי, היישומי, המתבטא במתן שירותים פסיכולוגים פורנזיים לבתי-המשפט (זכי, 2003).

התחום המדעי

המחקר בפסיכולוגיה משפטית מקיף מגוון של תחומים מענפי הפסיכולוגיה השונים (זכי, 2008):

•    מן הפסיכולוגיה הקוגניטיבית: מחקרים על עדות המתבססת על ראיה, שמיעה וזיכרון;

•      מן הפסיכולוגיה החברתית: מחקרים על ההיבט הפסיכו-חברתי של ההליך המשפטי –

       הדינמיקה החברתית באולם בית המשפט המהווה גורם הטיה להליך המשפטי; רקע דתי ואתני של שופטים המשפיעים על סגנון השיפוט ועל חומרת הענישה;

•    מן הפסיכולוגיה ההתפתחותית: צרכים התפתחותיים של קטינים ונזקקות, גיל ההתבגרות וסטייה חברתית;

•      מן הפסיכולוגיה הקלינית: מחקרים על מסוכנות באלימות ובפגיעה מינית, פסיכופתולוגיה ואחריות פלילית.

קיימים גם מחקרים המסייעים בפיתוח ההיבט היישומי של הפסיכולוגיה המשפטית: המודל להערכה פסיכולוגית של המסוגלות ההורית (זכי, 2008), המודל להערכה פסיכולוגית של הלוקה השכלי (זכי, 2011), מודל לשיקום אי-מסוגלות הורית (זכי, 2010).

התחום המקצועי  

השירותים הפסיכולוגיים לבתי-המשפט מהווים את האספקט המקצועי של הפסיכולוגיה המשפטית. שירותים אלה ניתנים באמצעות חוות דעת של מומחה לבקשת אחד הצדדים (התובע או הנתבע) או לבקשת בית המשפט לעד מומחה מטעמו. הפסיכולוג המומחה משמש כמייעץ (קונסולטנט), כמאבחן או כמטפל.

•      הייעוץ הפסיכולוגי נדרש לבית משפט בסוגיות מקצועיות בהם מתלבט הדיון המשפטי, כמו למשל: ידע מדעי בדבר משמורת של הורה יחיד לעומת משמורת משותפת; ידע המתייחס למסוכנות בתחומי האלימות במשפחה והפגיעה המינית. במקרים אחרים משמש הפסיכולוג יועץ לאיש מקצוע אחר, למשל: לפסיכיאטר או לנוירולוג בתביעות נזיקין על פי הלכת "הגולגולת הצרה". במתן ייעוץ לבית-המשפט או לאחד הצדדים המעורבים בהליך המשפטי – נדרש הפסיכולוג לפעול בהתאם לעקרונות האתיקה (APA, 1997) המחייבים אותו להיות מעודכן במחקר המדעי הקשור לתחום עדותו. עליו לסקור ספרות מקצועית מדעית מקיפה ועדכנית, אשר תשמש בסיס רחב לחוות הדעת הפסיכולוגית.

•      האבחון הפסיכולוגי הוא השירות השכיח בוער שמגיש הפסיכולוג לבית המשפט. הערכה פסיכולוגית – מתגבשת באמצעות סוללה של מבחנים קוגניטיביים ומבחני אישיות. להזכיר שבישראל מבחנים פסיכולוגים חסרים נורמות מקומיות ייצוגיות ולחברה רבת תרבותית, למשל: למבחן אישיות MMPI-2 אין נורמות מקומיות למיעוט הערבי, במבחן WAIS-III אין נורמות מקומיות...

       להוסיף עוד, שלבדיקת המסוגלות ההורית לא נבדקה תקופתה ומהימנותה – ולכן, לאור האמור לא נמנע שתתקבלנה תוצאות סותרות בין שתי חוות דעת שונות ביחס לאותו נבדק. באבחון הפסיכולוגי עולות סוגיות אתיות שונות, כמו למשל נאמנותו של הפסיכולוג הבודק למזמין השירות (זכי, 2011), התקשרות מתמשכת של גוף ממלכתי למכון פסיכולוגי: משרד הרווחה, משרד הרישוי... אשר מקושרים לגוף מקצועי קבוע.

*      הטיפול הפסיכולוגי משמש בעיקר המלצה לחוות דעת פסיכולוגית, אך הוא גם פעילות מקצועית מתבקשת בהתאם להחלטתו של שופט. יש לציין שקיים מגוון רחב של שיטות טיפול, כאשר כל שיטה מותאמת לסוג הבעיה ולאפיוני המטופל. להוסיף עוד, שהשיטות נבדלות זו מזו במשך הטיפול (טיפול ארוך טווח, טיפול קצר מועד). בתחום הטיפול הפורנזי, נדרש לא פעם טיפול רב-תחומי (פרטני ומשפחתי) או טיפול רב-מקצועי (פסיכותרפיה בשילוב טיפול תקופתי פסיכיאטרי): דוגמה לכך, הטיפול לשיקום אי-מסוגלות הורית (זכי, 2010).

מגמות של התפתחות מדעית

הפסיכולוגיה המשפטית בישראל התקדמה בתחום המדעי בצורה משמעותית בעשר השנים האחרונות, מאז הקמתה של המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה באוניברסיטה חיפה. ההתקדמות באה לביטוי בתחום ההוראה האקדמית ובמחקר.

ההוראה האקדמית

במהלך עשר השנים האחרונות, אנו עדים לתמורות בתחום ההוראה האקדמית וההכשרה המעשית של פסיכולוגים ומשפטנים:

מאז הקמתה של המחלקה לפסיכולוגיה משפט ואתיקה ואילך, מתקיימים באוניברסיטת חיפה שני קורסים אקדמיים בפסיכולוגיה משפטית ברמת תואר ב.א. ומ.א. (קורסים משותפים  לסטודנטים לפסיכולוגיה ומשפטים).

קורס אקדמי נוסף נפתח ביחידה ללימודי המשך באוניברסיטת חיפה, המיועד לפסיכולוגים מתמחים ומומחים: הקורס כולל היבטים תיאורטיים ויישומיים בתחום הפסיכולוגיה המשפטית.

לציין עוד, השתלמויות המיועדות למשפטנים ולפסיכולוגים מקצועיים בתחום. לציין השתלמות לשופטים במכון להשתלמות שופטים של בית המשפט העליון בירושלים; והשתלמות עורכי דין בלשכת עורכי הדין בחיפה. קורסים אלה מעלים ופותרים סוגיות מקצועיות ואתיות העולות במפגש הבין-מקצועי בין שתי הדיסציפלינות: במשפט האזרחי ובמשפט הפלילי. השתלמות בפסיכולוגיה משפטית לפסיכולוגים בכירים ולפסיכיאטרים פורנזיים התקיימה במשך שלוש שנים על ידי החוג העל-חטיבתי לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: ההשתלמות התמקדה בסוגיות המקצועיות והאתיות של ההערכה והטיפול הפורנזי.

ימי עיון לצוותות בין-מקצועיים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, עורכי דין...) מתקיימים בממוצע אחת לשנה וכוללים נושאים פורנזיים משותפים, כמו למשל: פסיכודיאגנוסטיקה משפט ואתיקה; פסיכותרפיה, משפט ואתיקה, פסיכולוגיה של המשפחה, משפט ואתיקה, משפחה בחברה רב-תרבותית, משפט ואתיקה...).

מחקר ופרסום מדעי

לציין, שבמחלקה לפסיכולוגיה משפט ואתיקה סגל חוקרים, כל אחד בתחום מחקרו עוסקים בנושאים הקשורים לפסיכולוגיה משפטית: הערכה, טיפול ואתיקה – כולל סוגיות מקצועיות העולות לדיון אקדמי, כמו למשל: ועדת שניט לגבי סמכות הורית משותפת, מסוכנות בתחום האלימות והפגיעה המינית, רשלנות מקצועית והלכת "הגולגולת הדקה", פסיכולוגיה חברתית של אולם בית המשפט...

המחקר מתמקד גם בנושאים פורנזים יישומיים, כמו למשל: מודל להערכה פסיכולוגית של מסוגלות הורית, שיטות טיפול לשיקום אי-מסוגלות הורית, מודל להערכה פסיכולוגית של האחריות הפלילית, שיטות של טיפול פורנזי בעברייני מין... ממצאי מחקרים אלה מסייעים לשיפור תקופתן של שיטות הערכה פסיכולוגית משפטית ולקידום יעילותו של הטיפול הפורנזי של עבריינים.

התפתחותו של המחקר בפסיכולוגיה משפטית מוצא ביטוי בספרות המדעית שיצאה לאור על ידי המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה: הספר "אשנב לפסיכולוגיה משפטית" (זכי, 2003), הספר "סוגיות בפסיכולוגיה, משפט ואתיקה בישראל – אבחון, טיפול ושיפוט" (יגיל ואחרים, 2008), הספר "סוגיות יישומיות בפסיכולוגיה משפטית" (יגיל וזכי, 2011) וספר העוסק בתחום המניעתי לנזקים של ילד בקהילה (זכי, 2013).

הספרות המקצועית בפסיכולוגיה פורנזית הולכת וגדלה בכתבי העת המדעיים בישראל: כתבי עת מקומיים: פסיכואקטואליה ו-שיחות של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל; ורפואה ומשפט של המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה בשיתוף האגודה לרפואה ולמשפט בישראל; וכתב העת Medicine and Law של המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה.

מגמות של התפתחות יישומית

ההתפתחות המדעית של הפסיכולוגיה המשפטית באמצעות המחלקה, לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה באוניברסיטת חיפה – הביאה לקידום האספקט היישומי של המקצוע.

ההתפתחות המקצועית באה לביטוי על ידי הקמתם של ארגונים מקצועיים, הנחיות למתווה מקצועי והסמכה.

ארגונים מקצועיים

בשנת 2006, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל נענתה לפניית המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה והקימה את החוג העל-חטיבתי לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה המשותף מכלל החטיבות שבה. החוג פועל בכיוון של קידום התמחות הפסיכולוגיה המשפטית בקרב החברים מכלל החטיבות: הקלינית, החינוכית, ההתפתחותית, השיקומית, הרפואית והחברתית-תעסוקתית. הקידום המקצועי מתבצע באמצעות מאמרים בפסיכולוגיה המשפטית המתפרסמים בכתבי העת בהוצאה האור של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ובאמצעות השתלמויות וקונסולטציה מקצועית.

בשנת 2007, הוקמה ועדה ממלכתית המורכבת מנציגות מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות, נציגות הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ונציגות המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה – אשר קבעה סטנדרטיים לכתיבת חוות דעת פסיכולוגית לבית המשפט (וייל ואחרים, 2009). מטרת ההנחיות היא בהשרת באחידות בין הפסיכולוגים על ידי כללים והנחיות מקצועות ואתיות מחייבות. ומאחר וחלקם של מבחנים פסיכולוגים לא עדכניים ולא סטנדרטיים לכלל האוכלוסייה בישראל: ישנה הנחייה בדבר ההתייחסות בתוצאות חוות הדעת הפסיכולוגית לבית המשפט כאל "השערה דיאגנוסטית" – המהווה אוריינטציה מקצועית מתבקשת; לציין, שעדיין הוועדה לא קבעה סטנדרטיים וכללים למודלים של הערכה, כמו למשל מסוגלות הורית – בתחום זה, לעומת זאת, ניתן מתווה מקצועי על ידי הספרות המדעית של המחלקה לפסיכולוגיה, משפטית ואתיקה (זכי, 2003 ו-2008).

הסמכה לעסוק בפסיכולוגיה משפטית

פסיכולוגים מומחים אשר מחזיקים בתעודה אקדמית המעידה על השתתפות בקורס בפסיכולוגיה משפטית או בהשתלמות מתמשכת בתחום: יציינו זאת בדף הראשון של חוות הדעת של מומחה תחת הכותרת של "אלה פרטי השכלתי" – השכלה מעין זו מותירה להם להגיש שירות פסיכולוגי לבית המשפט; עם זאת, מומלץ בתקופת הפרקטיקה הראשונה בתחום, לקבל הדרכה מקצועית על ידי פסיכולוג בכיר ובעל ניסיון: הדבר נחוץ בעיקר בעמידתו של עד מומחה לחקירה נגדית בבית המשפט (Brodsky, 1995).

סיכום

מאז הקמתה של המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה חלו תמורות משמעותיות בדיסציפלינה של הפסיכולוגיה המשפטית בישראל: התפתחות מדעית בהשכלה אקדמית בפסיכולוגיה משפטית: לסטודנטים, מתמחים ומומחים בפסיכולוגיה כולל משפטנים; ובמחקר המתפרסם בספרות המדעית בהוצאת המחלקה ובכתבי העת.

ההתפתחות המקצועית באה לביטוי בארגונים המקצועיים שהוקמו: ראשית, שיתוף פעולה של המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה עם הפסיכולוגית הארצית של משרד הבריאות ויו"ר הפ"י (הסתדרות הפסיכולוגים בישראל); בהקמת החוג העל-חטיבתי בהפ"י; בוועדה של נציגות הגופים השונים לצורך קביעת סטנדרטים לכתיבת חוות דעת פסיכולוגית לבית המשפט.

היום אנו עדים לדיסציפלינה שבקשר עם מדענים ואנשי מקצוע בכירים בישראל ובעולם: במסגרת של כנסים מקומיים ובינלאומיים, וקשרים מקצועיים אישיים.

ביבליוגרפיה

וייל, ג', יגיל, ד' ווייס, י' (2009). סטנדרטים לכתיבת חוות דעת פסיכולוגית לבית המשפט, פסיכואקטואליה, 4, 10-6.

זכי, מ' (2003). אשנב לפסיכולוגיה משפטית. בני ברק: הקיבוץ המאוחד.

זכי, מ' (2004). הערכה פסיכולוגית של המסוגלות ההורית בתיק משמורת לעומת הערכה פסיכולוגית של מסוגלות ההורית בתיק אימוץ: הדומה והשונה. רפואה ומשפט, 105-100.

זכי, מ' (2008). תרומתה המדעית של הפסיכולוגיה לבתי המשפט. בתוך: ד' יגיל, א' כרמי, מ' זכי וע' ליבנה (עורכים), סוגיות בפסיכולוגיה, משפט ואתיקה בישראל – אבחון, טיפול ושיפוט, תל-אביב: דיונון, 41-31.

זכי, מ' (2001). פסיכודיאגנוסטיקה, משפט ואתיקה: סוגיות מקצועיות ואתיות. בתוך: ד' יגיל, א' כרמי, מ' זכי וע' ליבנה (עורכים), סוגיות בפסיכולוגיה, משפט ואתיקה בישראל – אבחון, טיפול ושיפוט, 43–51, תל-אביב: דיונון.

זכי, מ' (2010). מודל לשיקום אי-מסוגלות הורית בתיק משמורת ובתיק אימוץ. רפואה ומשפט, 42, עמ' 71-66.

זכי, מ' (2011). נאמנותו של הפסיכולוג הבודק למזמין השירות – גורם הטיה בהערכות פסיכולוגיות משפטיות. רפואה ומשפט, 44, עמ' 83-78.

זכי, מ' (2011). מודל להערכה פסיכולוגית של האחריות הפלילית של הלוקה בשלכו. בתוך: ד' יגיל, א' כרמי, מ' זכי וע' ליבנה (עורכים), סוגיות יישומיות בפסיכולוגיה משפטית, תל-אביב: דיונון, 124-117.

זכי, מ' (2013). ילד וקהילה – מדריך לפסיכולוגיה חינוכית וקהילתית. יהוד מונוסון: הוצאת אופיר ביכורים.

APA Ethical Code (1997). Forensic Activities. Washington D.C.: American Psychological Association (p. 18).

Brodsky, S.L. (1995). Testifying in Court: Guidelines and Maxims for Expert Witness. Washington, D.C.: American Psychological Association.

Grisso, T. (1987). The Economic and Scientific Future of Forensic Psychological Assessment, American Psychologist, 9, 831.