6 / 68
אפריל 5102
- 6 -
דבר החטיבה הרפואית
שלום חברים,
עם בוא האביב אנו מאחלים לחטיבתנו
הצעירה המשך שגשוג וצמיחה בכל
הרבדים הציבוריים והאישיים. לשם כך
אנו ממשיכים את עבודתנו נאמנה בכמה
מישורים.
מזה שנים שציבור הפסיכולוגים בישראל
מפולג בחלקו ואינו מיוצג כראוי בתחומים
רבים. מצב זה מחליש את כוחו כארגון
המייצג את כלל הפסיכולוגים בישראל
ומקשה על שמירת האינטרסים החשובים
לנו. בחודש ינואר האחרון נערך מפגש
בהשתתפות נציגי כל החטיבות אשר בו
הועלו רעיונות והמלצות בנושא שיפור
מעמדה וכוחה של הפ”י, הסתדרות
הפסיכולוגים בישראל, כארגון המייצג את
כלל הפסיכולוגים בארץ. ועד החטיבה
הרפואית הציג את פועלו בחזיתות השונות
ואת תמיכתו במערך עבודה משותף לכל
החטיבות. האספה הכללית של הפ”י
אשר נערכה בהמשך ליום העיון כללה
מספר מועט של משתתפים. אנו מבקשים
מחברי החטיבה להראות נכונות ומעורבות
בעניינים הנוגעים לכולנו. בפניותנו לחברי
החטיבה דרך קבוצת הפסיכולוגים
הרפואיים בפייסבוק אנחנו זוכים לתמיכה
ועדים לרוח התנדבותית גבוהה בקרב
החברים. אנא עשו מאמץ להגיע לאספות
הכלליות של הפ”י על מנת להגביר את
האפקטיביות בהשגת המטרות.
מבדיקה שנערכה בהפ”י עולה כי קיימים
בארצנו כ-000,7 פסיכולוגים מומחים
רשומים אשר מתוכם 132 פסיכולוגים
רפואיים, המהווים כ-%3.3. כחטיבה צעירה
יחסית, אנחנו ממשיכים לגדול ולהנכיח
את עצמנו ואת חיוניות מקצוענו. בפעילות
הוועד אנו ממשיכים לקדם את שילובנו
במהלך הרפורמה הצפויה בבריאות הנפש,
מתוך רצון להבטיח אופק עתידי של צמיחה
ופריחה בתחום הפסיכולוגיה הרפואית.
בתאריך 51.3.21 הוזמן יו”ר הוועדה
המקצועית, יורם בן יהודה, להשתתף
בישיבת המועצה הלאומית לברה”ן, שהיא
הגוף המייעץ למשרד הבריאות, לשר/ת
הבריאות הבא ולמנכ”ל, וכן הגוף המפקח
על הקופות. המטרה הייתה להציג את
התחום ואת חשיבות שילובו ברפורמה,
ולצורך כך חברו יחד יורם בן יהודה, אורן
להק ופטריסיה מן בוטבול (יו”ר הוועד).
בדברי הפתיחה יורם פנה אל המועצה
בבקשה שתתייחס בהמלצותיה אל
טובת הלקוח (מבוטחי הקופות) בבחירת
אנשי המקצוע והשירות הניתן במסגרת
הרפורמה, וכן סקראתהמגעיםהמתקיימים
מול הקופות, תוך שהוא מציין את קופת
חולים כללית, אשר סגורה ומבוצרת בפנינו
כפסיכולוגים רפואיים. מאוחר יותר נציג
מטעם הכללית הממונה על שירותי ברה”ן
הבהיר כי על פי עמדת הקופה אין צורך
בנו שכן העובדים הסוציאליים הרפואיים
נותנים מענה מספק ותואם לזה שלנו.
הוא גם ביסס את טענתו על מסמך
שיצא לאחרונה מטעמה של ראש שירותי
בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד”ר טל
ברגמן לוי, ובו איסור מפורש לשלב תחומים
ומקצועות אשר מוזכרים כחלק מן הפעימה
השנייה של הרפורמה (קרי, שירותים
פסיכולוגיים). בהמשך לדבריו הציג אורן
להק מודל עבודה בפסיכולוגיה רפואית
, ופטריסיה מן
ברפואה הראשונית
ויישומו
ברפואה
בוטבול הציגה את מודל העבודה
. הדיון שהתפתח לאחר ההצגה
שניונית
וכן לאחר הצגת תחומם של חברינו
השיקומיים היה סוער וכלל התנגדויות
שונות, בעיקר מקרב חברינו הקליניים. כך
קרה שהדיון שנועד בבסיסו להדגיש את
חשיבות שילוב הפסיכולוגים באשר הם
בתוך הרפורמה, הפך לתצוגה מפלגת
אשר הדגישה את היריבות בין ההתמחויות
בתוך עולם הפסיכולוגיה. יחד עם זאת,
יצאנו בתחושה כי פרופ’ אבי בלייך תומך
בשילובנו ברפורמה וכך גם פרופ’ קוטלר,
אשר מונחים על ידי טובת המבוטח.
יש לציין כי בנייר העמדה בנושא יישום
הרפורמה בבריאות הנפש שהפ”י פרסמה
בחודש מרץ היא התריאה בפני משרד
הבריאות כי המתווה הנוכחי של הרפורמה
לוקה בחסרים שעלולים להביא לתוצאה
הפוכה ממטרותיה, קרי פגיעה במטופלים
ובשירותי בריאות הנפש. בנייר העמדה
הועלו כל החסרים אשר יש להתייחס
אליהם, כולל הבקשה להרחיב את סל
השירותים הפסיכולוגיים כך שיכלול גם
את האוכלוסיות הזקוקות לטיפול רפואי,
שיקומי, תעסוקתי וחינוכי, תוך הקצאת
תקציב ייעודי לצורך כך ותקינה לעובדים
מקצועיים והתמחויות בתחומים השונים
(פסיכולוגיה רפואית, שיקומית, תעסוקתית
וחינוכית, לפי הנדרש). נוסחו המלא של
נייר העמדה פורסם במידעון שפורסם
ברשימת התפוצה של חברי הפ”י. אנו
מקווים כי המאמצים המשותפים הנעשים
על ידי מובילי התחום יישאו פרי ויאפשרו
ייצוג הולם ונכון של הפסיכולוגיה הרפואית
ברפורמה, ובכלל במערכת הבריאות.
נשמח לשמוע הצעות והערות בנושא זה
על מנת לייצג נכונה את חברי החטיבה.
בימים אלו אנו נערכים לקראת יום העיון
השנתי בפסיכולוגיה רפואית שעתיד
להתקיים ביום חמישי 51.6.11 במכללה
האקדמית תל אביב יפו. יום העיון יעסוק
בנושאים הנוגעים לעוסקים בתחומנו והוא
יהיה פתוח לכל חברי החטיבות. פרטים
נוספים יישלחו בקרוב.
הפעם נציג מפעילות
בפינת הזרקור
הפסיכולוגיה הרפואית במרפאות קופת
החולים מאוחדת. ענת לרון, פסיכולוגית
רפואית, מתארת את יחידת טיפולי הבית
במחוז ירושלים של קופת חולים מאוחדת:
תפקיד הפסיכולוג ביחידה לטיפולי בית
היחידה לטיפולי בית בירושלים היא יחידה
ייחודית בהיבטים רבים. היא מונה מעל
057(!) מטופלים ומתפרשת על פני כל מחוז
ירושלים. בלבה צוות מסור של רופאים
ואחיות המטפלים בחמש קבוצות עיקריות
של מטופלים: חולים יציבים כרוניים אשר
אינם מסוגלים לצאתמביתם מסיבותשונות,
חולים המרותקים לביתם לזמן מוגבל כחלק
מתהליך שיקומי, חולים להם הטיפול של
היחידה מאפשר את השהות בבית כתחליף
לצורך באשפוז או הימצאות במוסד סיעודי,
בהם גם חולים מונשמים והמטופלים אשר
מצויים בסוף חייהם ומבקשים למות בביתם.
שווה לציין כי ההגדרות הרפואיות בדבר
מצבם של המטופלים אינן תמיד מתכתבות
עם מצבם הנפשי או אף המורכבות הנפשית
של חוליים, כך למשל החולים “הכרוניים
היציבים” הם בין היתר הסובלים ממחלות
ניווניות שהתקדמותן “איטית” יחסית, דוגמת
פרקינסון, ובין החולים ה”בריאים” ביותר
של היחידה, ישנם מי שאינם מבקרים את
רופא המשפחה אך ורק בגלל מצב נפשי
שאינו מאפשר להם לצאת את פתח ביתם.
נראה כי בימים שבהם מהדורות החדשות
נפתחות בעומסים הגדולים על חדרי המיון
ועל הקושי להיערך למתן טיפול הולם בבתי
החולים ברורה עוד יותר החשיבות של יחידה
זו ואחרות כדוגמתה.
כדי לתת מענה מורכב זה בצורה חוץ
מוסדית, היחידה עובדת במודל אינטגרטיבי
רב מקצועי. מטופלי היחידה מקבלים
נוסף לטיפולם של רופא ואחות מענה
בביתם גם מפיזיותרפיסטים, דיאטנים,
מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדים
סוציאליים וכאמור פסיכולוגית. הצרכים של
המטופלים השונים נידונים במסגרת ישיבות
רב מקצועיות ומתוך הסתכלות רחבה על
צורכיהם.