Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  18 / 68 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 18 / 68 Previous Page
Page Background

ינואר 5102

- 18 -

הידע של המטפל במחלה או בנכות ובכל הקשור לכך מבחינה

רפואית, משמש ככוח סמכותי בטיפול בחולים אלה, ולכן, כאשר

מטפל מגלה בקיאות בפרמטרים שונים של מחלות שונות

ונכויות גופניות הוא מגביר את אפשרות יצירת האמון הטיפולי

כבסיס איתן להמשך התהליך הפסיכותרפויטי.

אינטראקציה משולשת

פסיכותרפיה בחולה במחלה גופנית או בנכה גופנית נעשית על

סמך עובדת קיומה הממשי של המחלה או הנכות, הסובייקטיבית

וגם האובייקטיבית. קיומה של המחלה בגוף המטופל, או לחילופין,

העובדה שהמטופל הוא אדם עם נכות גופנית, הופכת את

המפגש של מטפל-מטופל ל”משולש” טיפולי המורכב ממטפל,

מטופל ומחלתו הגופנית או נכותו הגופנית. כך, כבר מתחילת

דרכו של התהליך, “נוכחים” בחדר הטיפול שלושה מרכיבים

הכרחיים בעשייה הפסיכותרפויטית. כל שלושת המרכיבים

הללו מקיימים יחסי גומלין ביניהם. יחסי הגומלין הללו יוצרים

דינמיקה משתנה ומתחלפת. הדיאגרמה הבאה מדגימה את

האינטראקציה המשולשת בטיפול:

כל המאפיינים שנסקרו לעיל מחייבים עבודה פסיכותרפויטית

שכל כולה מרוכזת סביב ה”ישות הזרה” שפלשה לחיי המטופל

וה”עוינת” את הקיום הגופני והנפשי שלו. למעשה מדובר

בתהליך פסיכותרפויטי שבו המחלה “מכתיבה” את קצבו,

אופיו ומשכו. העבודה הפסיכותרפויטית כאן היא ייחודית ושונה

מעבודה פסיכותרפויטית במטופלים ללא מחלה גופנית. מטפל

חייב לקבל הכשרה בפסיכולוגיה רפואית ולהבין בתהליכים

רפואיים וביולוגיים ככל האפשר. המפגש הפסיכותרפויטי בין

מטופל ומטפל סביב המחלה מכיל בתוכו מרכיבים ייחודיים

McDaniel,

הנשענים על תכנים ותהליכים ביופסיכוסוציאליים (

). מדובר בעבודה פסיכותרפויטית

Hepworth & Doherty, 1992

אינטגרטיבית, רב-מערכתית ויצירתית מאוד.

בכל משך התהליך הפסיכותרפויטי, גם המטופל וגם המטפל

עסוקים ב”סילוק” המחלה הגופנית, ב”התמודדות” עם המחלה,

ב”השלמה” עם המחלה, ב”הבנה” של הקיום הנפשי והגופני

עם המחלה, ב”הפנמה” של תהליכים נפשיים סביב המחלה

הגופנית, או כל הבנה שיש בה התייחסות נפשית כזו או אחרת

למצב המחלה. המשותף לכל אלה, הוא מצב של תקיעות. מצב

de

של תקיעות מצא לו ביטוי נרחב בספרות המקצועית (למשל:

Shazer et al., 1986; de Shazer, 1988; de Shazer, 1991; Jaber,

). מצב של תקיעות יכול להיות מצב

Trilling & Kelso, 1997

מתמשך בטיפול, או מצב שאם מטפלים בו בגישות טיפוליות

שונות סביב תקיעות, יבוא בעקבותיו שינוי (וגם על כך נכתב

Madanes, 1982; Navon, 1999; Penn, 1985;

רבות, למשל:

Watzlawick, Fisch & Weakland, 1975; Watzlawick, 1978;

.)

White & Epston, 1990

אני מבקש להציע המשגה תיאורטית לפסיכותרפיה במחלה

הגופנית, היוצרת דינמיקה המביאה שינוי בתוך התהליך

הפסיכותרפויטי.

הגדרות מושגי ההמשגה התיאורטית

- שני מרכיבים של דבר או עניין, היכולים להיות מנוגדים

שניות

זה לזה או משלימים זה את זה. לדוגמא, אובייקט ותפיסת

Oxford English Reference

האובייקט, מודע ולא מודע (

.)

Dictionary, 1996

- שני מרכיבים שאחד מהם מנוגד לרעהו. הניגודיות

ניגודיות

מתקיימת כאשר מרכיב אחד הוא נפרד באופן מוחלט מכל

.)

Oxford English Reference Dictionary, 1996

מה שאינו הוא (

לדוגמא, קר וחם, צדק ואי-צדק, יש ואין.

- שני מרכיבים

)

Complementarity

קומפלמנטריות (

שמתקיים ביניהם יחס כזה שלפחות אחד מהם הוא תנאי

לנוכחותו של המרכיב האחר, ובכך, משלים אותו. לדוגמא, תחום

הטיפול המשפחתי בגישה מערכתית מסביר כי התנהגות של

חבר משפחה אחד “נקבעת” על ידי התנהגות חבר משפחה

אחר. למשל, התנהגות פאסיבית של הבעל מושפעת ומופיעה

Minuchin &

בעקבות התנהגות אקטיבית של האישה, ולהפך (

.)

Fishman, 1981

תרשים 1 מתאר את השניות (דואליות), הניגודיות

והקומפלמנטריות ביחסים בין הדמות לרקע בתבנית החזותית.

שני הפרופילים האנושיים המביטים זה אל זה, לא יכולים להיות

נתפסים בעינו של המתבונן בהם כדמות, ללא הרקע הלבן

מאחוריהם. וכן, גם היחס ההפוך: האגרטל בצבע הלבן, לא

יכול להיות נתפס בעינו של המתבונן בו ללא הרקע שמאחוריו.

הדמות (שני פרופילים אנושיים או אגרטל), תמיד נראית ברורה

ובולטת על הרקע שמאחוריה, ותמיד מופיעה במרכז תשומת

הלב החזותית.

תרשים 1: יחסי דמות - רקע

)Kretch & Crutchfield, 1962(

יחסי דמות ורקע בתחום החזותי מדגימים היטב את שלושת

המושגים התיאורטיים שנסקרו לעיל: כל פרופיל והאגרטל הם

שני מרכיבים (שניות) שונים. הם מנוגדים זה לזה מהיותם דמות

והרקע שלה (ניגודיות), והם גם משלימים (קומפלמנטריות) זה

את זה, כיוון שאין דמות ללא רקע.

בדומה לתחום החזותי, אפשר לתאר את שלושת המושגים

התיאורטיים הללו בגישות התיארטיות השונות בפסיכולוגיה

ובפסיכותרפיה לאורך השנים.

מטפל

מטופל

מחלה או

נכות גופנית