ייעוץ משפטי: מסירת מידע על קטין בסיכון בין גורמי הרווחה
פורסם בפסיכואקטואליה- גליון אוקטובר 2014
מסירת מידע על קטין בסיכון בין גורמי הרווחה
עו"ד ברוך אברהמי
עו"ד ברוך אברהמי, היועץ המשפטי להפ"י.
רשימה עוסקת בהצעת חוק שהגיש משרד העבודה והרווחה. הצעת חוק זו באה לערוך שינויים במצב החוקי הקיים כיום. פסיכולוגים נחשפים, כידוע, למידע המגיע אליהם במהלך טיפולם בקטינים או בבני משפחתם. מידע זה הוא מידע רגיש ואישי ואינו נמצא תמיד בידי רשויות הרווחה וגורמים אחרים, ואינם תמיד בידיעת המשטרה. המידע נמסר לפסיכולוג מתוך יחסי אמון שישמור עליו בסוד וישמש אותו רק לצורך טיפול. על מידע רגיש זה חל חיסיון הפסיכולוגי, ולכן כאשר פסיכולוג אינו מעבירו הלאה הוא נוהג כדין וביושר.
כיום מחייב חוק העונשין לדווח לעובד סוציאלי, שמונה על פי חוק או למשטרה, בכל מקרה שבו נעברה עבירה בקטין בידי האחראי עליו. אין זה נושא לרשימה זו. הצעת החוק אינה מסתפקת בכך, ובאה לחייב מסירת מידע גם כאשר לא נעברה עבירה אך קיים סיכון.
מטרתה של הצעת החוק
לדברי מגישי הצעת החוק, חסמים חוקיים הקבועים כיום בדין הישראלי, ובכלל זה בחוק זכויות החולה ובחוק הגנת הפרטיות, מונעים העברת מידע בין אנשי המקצוע השונים. מצב זה מחייב הסדרה חוקית שתאפשר שיתוף במידע בין אנשי מקצוע במקרה שבו קיים חשש להימצאות קטין בסיכון לצורך הגנה עליו. צירוף של פיסות מידע לגבי קטין עשוי לתת תמונה המצביעה על הימצאותו של הקטין בסיכון או על חשש שהוא יימצא במצב כאמור. הסדרה כאמור תגביר גם את המודעות של אנשי המקצוע לנושא של ילדים בסיכון ותדגיש את חשיבותו.
בעלי המקצוע האמורים בהצעת החוק
הצעת החוק מבקשת לקבוע כמה בעלי המקצוע שאליהם יהיה רשאי לפנות מנהל המחלקה לשירותים החברתיים ברשות המקומית לצורך קבלת המידע הדרוש לשם מניעת הפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין. עם בעלי המקצוע נמנה גם הפסיכולוג.
הסמכת גורם חיצוני בבקשת מידע חסוי
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, או עובד סוציאלי המועסק במחלקה האמורה שמנהל המחלקה הסמיכו לעניין חוק זה, יהיה רשאי לפנות לבעלי המקצוע עמם נמנה גם הפסיכולוג כדי לקבל מהם מידע על אודות קטין או בן משפחתו, שהגיע אליהם עקב עיסוקם המקצועי או במסגרת תפקידם. הוא יהיה רשאי לעשות זאת אם נוכח כי קיים חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין וכי המידע שאותו הוא מבקש דרוש לשם מניעת הפגיעה בקטין, לשם מניעת החמרתה של הפגיעה כאמור או הישנותה, או לצורך טיפול בקטין בקשר לאותה פגיעה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הבקשה של מנהל המחלקה לשירותים חברתיים לפסיכולוג תהיה בכתב, ובפנייתו לפסיכולוג רשאי המנהל למסור לפסיכולוג מידע בדבר מהות החשש לפגיעה בקטין, במידה הנדרשת לדעתו כדי לאפשר לפסיכולוג לשקול את הצורך בהעברת המידע שברשותו לידי המנהל.
התניית הפנייה לקבלת מידע חסוי ביידוע הנפשות הרלוונטיות
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי פנייה לפסיכולוג תיעשה רק לאחר שהודיע מנהל המחלקה לשירותים חברתיים על כוונתו לעשות כן, להורהו של הקטין או לקטין עצמו, אם מלאו לו 14 שנים, בשפה המובנת להם או בתרגום כאמור לשפתם. לעניין פנייה לקבלת מידע על בן משפחה בגיר של קטין, יודיעו לבן המשפחה שלגביו מתבקש המידע, ולאחר ששמע את טענותיהם לגבי הבקשה.
עם זאת, מבקשת לקבוע הצעת החוק כי חובת מסירת ההודעה על ידי המנהל לשירותים החברתיים לא תחול במקרים שבהם סבר הוא כי מתן ההודעה להורי הקטין, לקטין או לבן המשפחה האחר, עלול לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין, או כאשר לא ניתן לאתר את הקטין, את הורהו או את בן המשפחה האחר במאמץ סביר, ויש צורך בקבלת המידע באופן שאינו סובל דיחוי.
במקרה של התנגדות מצד הנפשות האמורות
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי במקרה של התנגדות הקטין, הורה הקטין או קרוב המשפחה האחר, להעברת המידע למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, רשאי המנהל, לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות להשמיע את נימוקי התנגדותו, לפנות לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) כדי שישקול להפעיל את סמכויותיו להיכנס לכל מקום שבו נמצא או עשוי להימצא הקטין ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין.
חובת הפסיכולוג שקיבל פנייה לקבלת מידע
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בעל מקצוע שעמם נמנה הפסיכולוג שקיבלו פנייה לקבלת מידע ממנהל המחלקה לשירותים חברתיים, ימסרו למנהל את המידע אשר בידם, אם סברו כי הדבר נדרש לשם מניעת הפגיעה בקטין, לשם מניעת החמרת הפגיעה כאמור או הישנותה, או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה כאמור, אלא אם כן סברו כי הנזק שייגרם כתוצאה ממסירת המידע עולה על התועלת שבמסירתו.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי מסירת המידע למנהל השירותים החברתיים תיעשה על אף הוראות כל דין או הסכם המחייבים את הפסיכולוג לשמור בסוד מידע שהגיע אליו במסגרת תפקידו ולא לגלותו לאחר, ובכלל זה חוק זכויות החולה וחוק הגנת הפרטיות.
יוזמת הפסיכולוג
בנוסף לכך, הצעת החוק באה לקבוע גם כי על אף חובת הסודיות הקבועה בדינים שונים או בהסכמים, במקרים שבהם סבר בעל מקצוע שעמם נמנה הפסיכולוג כי קיים חשש ממשי לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של קטין, רשאי הוא, מיוזמתו, להעביר למנהל המחלקה לשירותים חברתיים מידע המצוי ברשותו על הקטין או על בן משפחתו לשם מניעת פגיעה בקטין, החמרתה של הפגיעה או הישנותה או שלם טיפול בקטין בקשר לפגיעה.
הגבלות מנהל המחלקה לשירותים חברתיים וחסיון מקור המידע
לפי הצעת החוק, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים שקיבל מידע מבעל המקצוע יעשה שימוש במידע שנמסר לו רק לשם מניעת הפגיעה בקטין, החמרתה או הישנותה או לצורך טיפול בקטין בקשר לאותה פגיעה, והכול במידה הנדרשת לשם כך ותוך שמירה על פרטיות האדם שהמידע נוגע אליו.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים יהיה רשאי להעביר מידע שקיבל לבעלי מקצוע שעמם נמנה הפסיכולוג רק אם קיים צורך בכך לשם מניעת פגיעה בקטין, החמרתה או הישנותה של פגיעה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה. העברת מידע כאמור תיעשה בלא ציון פרטי זהותו של הגורם שממנו הגיע המידע לידי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים אלא אם כן ציון פרטי הזהות כאמור נדרש לשם מניעת פגיעה בקטין או לשם טיפול בו בקשר לפגיעה.
לפי הצעת החוק, פסיכולוג או בעל מקצוע אחר אשר קיבל מידע מאת המנהל למחלקה לשירותים חברתיים לפי סעיף זה יהיה מנוע מלמסור את המידע שקיבל או לעשות שימוש במידע כאמור, למעט במקרים שבהם יש צורך בכך כדי להגן על הקטין או לשם טיפול בו.
נסיבות להעברת המידע לקצין משטרה
לפי הצעת החוק, העברת מידע ממנהל המחלקה לשירותים חברתיים לקצין משטרה תהיה אפשרית אם קיים יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה שיש בה כדי לפגוע בקטין או שיש הסתברות גבוהה שעומדת להתבצע עבירה כאמור, והמידע נדרש לשם מניעת עבירה.
עם זאת מבקשת לקבוע הצעת החוק כי מידע שקיבל מנהל המחלקה לשירותים חברתיים מבעל מקצוע שעמם נמנה הפסיכולוג שחל לגביו חיסיון או ממי שחלה עליו חובת סודיות לפי חוק זכויות החולה, לא יועבר לקצין משטרה לפי סעיף זה אלא כאשר קיימת חובה על פי דין להעבירו, לרבות מכוח חובת הדיווח לפי סעיף 368ד' לחוק העונשין, בהיקף הנדרש על פי דין לשם מימוש החובה כאמור.
חובה על כל אדם לשמור על החיסיון והסודיות לגבי המידע שהגיע מבעל המקצוע
לפי הצעת החוק, כל אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לפי הוראות חוק זה.
עוד מבקשת לקבוע הצעת החוק כי מידע שהתקבל מבעל המקצוע עמם נמנה הפסיכולוג ושיש לגביו חיסיון פסיכולוגי לפי פקודת הראיות, אזי יחולו על מקבל המידע בקשר לאותו מידע הוראות החיסיון החלות על הפסיכולוג שהעביר את המידע.
הרהורים על הצעת החוק: פריצת החיסיון הפסיכולוגי וערעור יחסי האמון בין פסיכולוג למשתפים אותו במידע אישי רגיש
עד כאן הצעת החוק. לדעתי, להצעת החוק מטרה ברוכה וחשובה. יש בהצעת החוק גם איזונים נדרשים. לדעתי אפשר לתמוך עקרונית בהצעה לאור מטרותיה. ועם זאת, יש מקום לדעתי לתיקונים שיציבו גבולות ומגבלות.
הצעת החוק צריכה, לדעתי, לראות לנגד עיניה לא רק את המקרים הטראגיים שהסתיימו באסון אלא את המספר הגדול יותר של מקרים שבהם נמנע אסון ופחת הסיכון לשלום הקטינים ולשלום הציבור בזכות הטיפול הפסיכולוגי ובזכות היעדר החשש מצד בני המשפחות לגלות לפסיכולוג את הדרוש לטיפול. שמירת האמון בפסיכולוג הוא לדעתי אינטרס ציבורי ולא רק אינטרס לגיטימי של הפסיכולוגים ושל המטופלים. הצעת החוק לא רגישה דייה לחשיפת סוד השיח בין המטופלים ומשפחותיהם לבין פסיכולוג.
לדעתי, יש ליצור אבחנה ברורה בין מסירת מידע בין מטפלים שונים למטרות טיפוליות לבין מסירת מידע למשטרה לצורך העמדה לדין. דומה כי הצעת החוק לא עושה זאת. חילופי מידע בין פסיכולוגים לבין גורמים טיפוליים אחרים כגון רופאים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים עשויים להביא תועלת לקטינים ולבני משפחותיהם. מטפלים אשר ישלימו זה את המידע אשר ברשותו של זה יוכלו לדעתי לתת טיפול טוב יותר, לשאת יחד בנטל האחריות ולהתמודד במשולב עם הבעיות. לא כן מסירת מידע למשטרה האוכפת את הדין הפלילי ומביאה עבריינים למשפט. לדעתי, בהרבה מקרים נִזקהּ של העברת המידע יעלה על תועלתה.
בעניין מסירת מידע למשטרה לדעתי יש מקום ליצור אבחנה נוספת והיא בין מסירת מידע למשטרה לצורך הגנה על שלומו של קטין לבין מסירת מידע לצורך חקירת משטרה. לדעתי אין לראות את הדברים כזהים.
לפסיכולוג נמסר מידע עדין ורגיש על ידי קטינים ובני משפחותיהם מתוך יחסי אמון מיוחדים שהדברים יישמרו בסוד. אם החוק לא יכבד זאת עלול הוא להרתיע משפחות הזקוקות לטיפול מלקבל אותו או לגרום לכך שיסתירו מידע מחשש שיימסר למשטרה. בדרך זו יגדל עוד יותר הסיכון לשלומם של קטינים החשופים לאלימות.
אפשר לראות כאן חשש לפגיעה ביכולתם של פסיכולוגים לסייע לחברה ולמשפחות במצוקה. קשה לי לראות מדוע שיקול הדעת של עובד סוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים גובר על שיקול הדעת של פסיכולוג לצורך הסרת החיסיון הפסיכולוגי והסודיות הפסיכולוגית.
הצעת החוק רואה בחוק זכויות החולה וביסודות שבחוק הפסיכולוגים ובפקודת הראיות "חסמים חוקיים" שיש להסירם. לדעתי אלה אינם "חסמים" אלא כלים חוקיים ראויים, המגנים על ערכים חברתיים ומשרתים תכלית ציבורית וצרכים חברתיים ומשפחתיים. בעקבות הצעה זו הפסיכולוג עלול להיתפס כ"מלשין", ולא כמסייע בזכות כישוריו המקצועיים.
הצעות ומחשבות נוספות
- אני מציע למחוק את המשטרה מתוך מקבלי המידע. לדעתי יש להוסיף סעיף כי מידע וחומר שנמסר על מטופלים לא ישמש לצורך העמדה לדין ולא ישמש ראיה במשפט. כך לפחות תוכל גם המשטרה להשתמש בו אך רק לצורך הגנה על שלומו של קטין ולא לצורך ניהול משפטים. מכל מקום, הדברים שמסר הפסיכולוג, אם לא יהיו ראיה במשפט, גם לא יהיו נושא למאבק ולחקירה נגדית בין הצדדים.
- ברוח זו מוצע למחוק בסעיף 7 להצעת החוק את החקירה כמטרה לגיטימית למסירת מידע.
- בנוסף לכך, נראה לי כי לצורך המטרות הטיפוליות והפחתת סיכונים אין לחשוף את זהותו האישית של הפסיכולוג שמסר מידע או חומר. צריך להיות לדעתי בהצעת החוק סעיף כללי הקובע זאת. רקמת היחסים בתוך המשפחה היא מורכבת, עדינה ולעתים בעייתית. זיהוי הסיכון והערכת ההסתברות שתהיה אלימות כרוכה בדילמות לא פשוטות. בדילמות הללו אין לסבך את הפסיכולוג יתר על המידה ואין להתערב באופן גורף ואוטומטי ולעורר מתחים נוספים במשפחה. הדברים עלולים ליצור הסלמה ואולי אף להגביר את הסיכון.
- לדעתי יש לאפשר לפסיכולוג שיקול דעת זהיר ורחב יותר לאחר התייעצות עם פסיכולוג בכיר או עם הפסיכולוגית הראשית של משרד הבריאות או מוסמכים מטעמה. בעקבות זאת צריך להקנות סמכות לפסיכולוג שלא למסור מידע.
- המשפחה שתדע כי הפסיכולוג מסר מידע עלולה לראות בו "מלשין", אויב, וכמי שפגע בה והביא למעצרו של בן משפחה. לדעתי יש להגן על הפסיכולוגים ולא להטיל עליהם משא כבד מנשוא. לא פעם ישנן דילמות שרק בחוכמה לאחר מעשה אפשר לדעת מה היה רצוי. מסירת מידע כאמור עלול לסכן את הפסיכולוג ואת מקורות מקצועו ופרנסתו ומאידך הימנעות ממסירת מידע עלולה לסכן את הפסיכולוג בעבירה על החוק ובתביעות אישיות על חובה חוקית שהופרה.
לדעתי, אין לחשוף את הפסיכולוג ובעלי המקצועות הטיפוליים האחרים ללחצים ולאחריות אישית בשל אי מסירת מידע. על כן, יש לדעתי להוסיף סעיף ולכתוב כי מסירת המידע נתונה לשיקול דעתו של הפסיכולוג וכי הוא לא יישא באחריות פלילית או נזיקית אם לא מסר מידע לפי שיקול דעתו המקצועי או שנהג לפי האמור בהצעת החוק. מוצע גם לחשוב על כך שהמושג סיכון אינו ברור ואינו מוגדר. מסוכן להעריך סיכון, קשה לנבא סיכונים מראש, וחוכמה לאחר מעשה אינה חוכמה.
מוצע לשקול עניין נוסף המשנה במשהו את הגישה של הצעת החוק: למה לאלץ את הפסיכולוג למסור מידע? האם לא ניתן לעתים לוותר על המידע הפוגע בחיסיון ובדיסקרטיות הדרושה לעבודת הפסיכולוג להסתפק בחובה להודיע כאשר ישנה סכנה ממשית לשלום הקטין? מדוע לכרוך בהכרח את הדברים זה בזה?
בנוסף לכך ולאור האמור אני מציע לתקן את הצעת החוק כך שמסירת מידע על אף חיסיון פסיכולוגי ועל אף הסודיות הפסיכולוגית או על אף הסכם שנעשה עם פסיכולוג לא תהיה לעובד סוציאלי אלא לפסיכולוג שירותי רווחה. השיקולים שמוצע לשקול הם מתוך נאמנות לשיקולים מקצועיים של פסיכולוג ולא מתוך שיקולים אחרים.
מוצע כי הפסיכולוג בשירותי הרווחה יהיה רשאי גם לאשר אי מסירת מידע או להתייעץ עם הפסיכולוגית של משרד הבריאות או להעביר הנושא להכרעתה או למוסמכים מטעמה. וכן יהיו הם רשאים להחליט להעביר חלק מהמידע שהתבקש או שנמסר.
לפני סיכום
הובאו בפניכם הצעת חוק וקווים למחשבה.
בטרם נסכם דעתנו והמלצותינו למחוקק נרצה לשמוע דעות נוספות. דעות אלה יסייעו לנו בגיבוש חוות דעתנו לקראת המשך הליכי החקיקה.
