33 / 68
פסיכואקטואליה
- 33 -
בעקבות בחירות 5102: שאלה של מציאות
גבריאל דהאן
), מלמד ברשת
GIEP/NLS
גבריאל דהאן הוא פסיכולוג קליני, פסיכואנליטיקאי, חבר בקבוצה הישראלית של האסכולה הלאקאניאנית (
הלאקאניאנית ומייסד תפס”ן - תחנה פסיכואנליטית לנוער.
“התקרית הסטטיסטית” שליוותה את אירועי הבחירות מסבה את
תשומת הלב לדבר מה אשר יכול לשמש אותנו כדי להבהיר נקודה
בעלת ערך בבואנו לעסוק בשאלת המציאות בפסיכואנליזה.
בהרצאה ה-53 שלו, פרויד שר שיר הלל לחתירה של המדע למציאות
תוך שהוא נשען על ההבחנה וההפרדה בין פנים לחוץ. הבחנה או
הפרדה זו היא לדידו התמצית של פעילות המדע, היא השאיפה
שלו. פרויד מייחל להפרדה הזו גם בעבור הפסיכואנליזה, שכן
בעזרתה אפשר יהיה להגיע למה שבעבורו הוא מה שנוכל לכנות
“החיצוני ללא עוררין”, החיצוני האובייקטיבי. כביכול תימצא בעזרת
המדע הדרך לאדם לגלות את העולם כמות שהוא, גרסה של
“הדבר כשלעצמו”, וזאת במנותק מן ההשפעה האנושית. במקביל
אפשר יהיה להגיע בעזרת הפסיכואנליזה אל “הפנימי ללא עוררין”,
גרסה של “הנפשי כשלעצמו” במנותק מן ההשפעה של העולם -
מעין אובייקטיביזציה מדעית של הסובייקטיביות. אפשר לומר כאן,
שמשום שנראה היה שמה שמכונה “העולם החיצוני” נענה למדע,
לתצפיות שלו, למתמטיקה שלו, בדרך כלשהי, כי אז פרויד, כמו
המדענים, ראה בכך אות וסימן לכך שאכן לכד המדע את “העולם
כשלעצמו”, את הדבר כשלעצמו. הנה כך אומר פרויד את דברו
:)
Freud
, 1932(
פרויד שר שיר הלל לחתירה של המדע
למציאות תוך שהוא נשען על ההבחנה
וההפרדה בין פנים לחוץ [...] כביכול
תימצא בעזרת המדע הדרך לאדם לגלות
את העולם כמות שהוא, [...] במנותק
מן ההשפעה האנושית. במקביל אפשר
יהיה להגיע בעזרת הפסיכואנליזה
אל “הפנימי ללא עוררין”, [...] - מעין
אובייקטיביזציה מדעית של הסובייקטיביות
“המאמץ שלו [של המדע] הוא להגיע להתכתבות-התאמה עם
המציאות - כלומר, עם מה שקיים מחוץ לנו ובלתי תלוי בנו, וכפי
שהניסיון מלמדנו, הנו מכריע עבור יכולתנו למלא את משאלותינו
או להתאכזב מהן. את ההתאמה הזו עם העולם הממשי החיצוני אנו
מכנים ‘אמת’. זו נותרת מטרת העבודה המדעית אף אם לא נביא
בחשבון את הערך המעשי של עבודה זו” (עמ’ 071-171).
במבט ראשון זוהי למעשה אמירה מדהימה מצדו של פרויד בשנת
2391, שכן הוא כמו אומר על המדע את מה שגם בכירי המדענים
(להלן הייזנברג) ובוודאי
Heisenberg
הראויים בני זמנו לא יאמרו, לא
(להלן בוהר). אך לפני שאתייחס למה שהמדענים עצמם
Bohr
שלא
אומרים בשאלה הזו אביא תחילה ציטוט מעיתון הארץ. הנה מה
שעשוי לשמש אותנו בימינו כחומר ביבליוגרפי שווה זכויות מ-81
במרץ 5102, מתוך הכתבה “שבט זגורי ניצח” שכתבה ד”ר מירב
אלוש לברון:
“[...] אלא שהסקרים - חומר ביד הפנטזיה - מסתברים כביטוי
המוחשי המובהק ביותר לאותו נתק תודעתי וזהותי. אם כבר, מי
שאותו צריך להחליף הוא לא העם, אלא הסוקרים. כי יש לשאול,
אם אכן נתניהו ניצח בזכות הישורת האחרונה של הקמפיין המסית
- מדוע לא הצליחו תוצאות האמת במדגמים לסמן את ניצחונו
הסוחף? מדוע המשיך התעתוע לפעול במלוא עצמתו? כיצד
שיגשג המחנה הציוני עד לרגע האמת? כל זאת כי הסוקרים
והפרשנים, שאינם באים מהעם, כידוע, החמיצו את המתחבטים,
את הסיבות האמיתיות של הישיבה על הגדר, את המבלפים הרבים,
שגרמו להם להאמין שגם להם נמאס מהליכוד, כי זה ‘אין’ להיות
נגד ביבי, אבל ברגע האמת חזרו הביתה.
במילים אחרות, הסוקרים אינם מבינים מיהו הישראלי המתגורר
מחוץ לתל אביב, מהי זהותו, מה מקור החמקמקות הפוליטית שלו
ואיפה באמת נמצאת סטיית התקן”.
עד כאן חלק אחד של הציטוט. מיד אחריו ממשיך חלק נוסף אשר
מבלי משים לא יכול לשאת את מה שעולה מן החלק הראשון:
“מצביעי הליכוד הלא מתנחלים לא חזרו הביתה כי נבהלו מהעלייה
צילום: דני כפרי
טבעת מביוס