פסיכואקטואליה

פסיכואקטואליה

- 19 -

מבוא

“תלמד מאתמול, תחיה בשביל היום ותקווה בשביל מחר. הדבר

החשוב ביותר הוא לא להפסיק לשאול”. - אלברט איינשטיין

כמטפלים שנסמכים על תהליכי למידה והדרכה מתמשכים,

אחד הדברים שהופכים אותנו לאנשי מקצוע הוא המוכנות

ללמוד ממעשינו, וליישם למידה זו בעשייה הטיפולית. למידה

זו יכולה להיעשות במגוון דרכים. אנחנו מבצעים אותה למשל

בתהליכי הדרכה וחניכה, ומחפשים מידע במקורות אקדמיים

ובספרות המקצועית (כדוגמת כתב עת זה). בנוסף, אנו פונים

להיוועצות עם עמיתים או מבצעים תהליכי הרהור פנימיים. רובנו

חושבים על מעשינו המקצועיים ביותר מדרך אחת, ופעמים רבות

מנתחים מקרים מהקליניקה על פי תיאוריה מוכרת או באופן

מופשט וחופשי. כך או כך, תהליכי חשיבה, התייעצות ולמידה

אלה לעתים מותירים אותנו עם מסקנות כלליות ומעורפלות או

לחילופין עם תובנות הרלוונטיות למקרה הספציפי שבו עסקנו

בעת הלמידה, ופעמים רבות אנו נוטים להתייחס יותר לכישלונות

מאשר להצלחות.

אנו מורגלים במידה רבה לתפיסת עולם

של “למידה מכישלונות”. [...] במקרים

רבים כישלון הוא כוח מוטיבציוני חזק

ביותר. הוא מניע אותנו לפעולה ומעורר

רצון לייצר שינוי, הסתגלות ותיקון

אנו מורגלים במידה רבה לתפיסת עולםשל “למידה מכישלונות”.

מצבים של חוסר הצלחה עשויים לרפות את ידינו, או לגרום

לנו להשקיע אנרגיות סביב הסברים ראויים שיעזרו לנו לשמור

על ערך עצמי. ואכן, במקרים רבים כישלון הוא כוח מוטיבציוני

חזק ביותר. הוא מניע אותנו לפעולה ומעורר רצון לייצר שינוי,

הסתגלות ותיקון. ערכים חברתיים מחזקים בניית כוח דרך

התגברות על כישלון, ומלמדים אותנו שכישלון הוא הבסיס לכל

הצלחה. גם הרגש החזק שכישלונות מעוררים מניע אותנו לבחון

מצבים אלה ביתר שאת.

Tversky & Kahneman, 1991; Kahneman

כהנמן וטברסקי (

Loss

) טבעו את המושג “שנאת הפסד” (

& Tversky,

1979

) כדי לתאר את הנטייה האנושית להדגיש הפסדים

Aversion

Clifton & Nelson

על פני רווחים. בהמשך לכך, קליפטון ונלסון (,

2991) הראו כי הנטייה להדגיש את השלילי, קרי החולשות, היא

תופעה שכיחה. ניתן לצפות בה אף בקרב מעסיקים, מורים,

הורים, מנהיגים ואנשי בריאות הנפש. כך, למשל, בסקר של מכון

בארצות הברית נמצא כי %95 מההורים מאמינים שיש

Gallup

לשים דגש על חולשות ולא חזקות, וכי %77 מההורים בארצות

הברית מציינים כי הם כיוונו את תשומת לבם לציונים הנמוכים

Buckingham &

בתעודה של ילדיהם ולא לציונים הגבוהים (

Clifton

, 2000

למצוא את המחט בערימת השחת -

יישום מתודת למידה מהצלחות בתהליך

ליווי תעסוקתי

אורלי צדוק, הדר בן-סירא רוטמן, אלי אייזנר

אורלי צדוק היא דוקטורנטית בפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית - מדריכה. פסיכולוגית ראשית - שירות התעסוקה

הישראלי.

הדר בן-סירא רוטמן היא פסיכולוגית תעסוקתית מתמחה.

אלי אייזנר הוא סטודנט לפסיכולוגיה ארגונית בטכניון, פרקטיקנט במכון “אורלי צדוק”.

כותרת נוספת איתה התלבטנו: “אמונה יוצרת פעולה, יוצרת מציאות”. המאמר הנוכחי מתבסס על תהליכי חקירה אשר סוכמו בפרק “תני לי יד

- ליווי תעסוקתי ככוח מניע למימוש בקריירה” (צדוק א’, מלצר י’ ובן-סירא רוטמן ה’) מתוך ספר שעתיד להתפרסם בהוצאת מכון מופ”ת “מה כבר

עשינו? סיפורי הצלחה מתוך מרכזי תמיכה לסטודנטים עם לקויי למידה” בעריכת ארנה שמר, יונה רוזנפלד, אורית דהן ואריאלה דניאל-הלוינג.