פסיכואקטואליה

יולי 5102

- 64 -

ד”ר יוכי בן-נון

רקע אישי

גדלתי בוונצואלה, אז מדינה שממש נעים לחיות בה, בעלת

קהילה יהודית משגשגת וחמה (עם קליטה מצוינת של “יורדים”

מהארץ). ונצואלה היא ארץ בעלת משאבים שלא ייאמנו: היא

ידועה כבעלת הרזרבות הגדולות בעולם של נפט, אך יש בה

בנוסף מים בשפע, אדמה פורייה, נופים מדהימים (המפל הגבוה

בעולם והחופים הכי יפים שאני מכיר), זהב, יהלומים, אלומיניום,

ברזל ועוד בכמויות מסחריות. אם עשיתי לכם טעם לבקר,

בבקשה לא, כיום הפכה לאחת המדינות המסוכנות בעולם.

היא מדינה עם פערים חברתיים עצומים, עם עוני רב. זה לימד

אותי שעושר של אומה לגמרי לא קשור למשאבים שעומדים

לרשותה, דבר שמעסיק אותי עד היום.

בוונצואלה למדתי בבית הספר היהודי והייתי חניך תנועות

נוער, בני עקיבא תחילה, צופים אחר כך, ולבסוף השומר

הצעיר. קפיצות אלה מתנועה לתנועה כנראה משקפות

אישיות לא יציבה, אך לימדו אותי הרבה פסיכולוגיה חברתית,

בעיקר בנושאים כמו מה עושים האנשים עם אידיאולוגיה ומה

אידיאולוגיה עושה לנו.

עליתי לארץ בסוף 3791 לאחר מלחמת יום הכיפורים,

שחידדה אצלי בנכר את הצורך להתקשר, להבין את הארץ.

הייתי אז בן 81, גיל כזה שאנו חושבים שאנו יודעים מה אנו

עושים. טעות!

numerus clausus

אבי, ז”ל, היה אינטלקטואל מתוסכל, ה-

ומלחמת עולם השנייה מנעו ממנו השכלה אקדמית. הוא

היה מניע חזק לכך שנהייתי לדוקטור. חלק ממשפחתי עדיין

בוונצואלה, אח אחד עלה לארץ ועוסק בתרגומים. אמי היא

פנסיונרית במשרה מלאה ואחותי היא קופירייטרית, הן עברו לגור

בארצות הברית. אח נוסף, גיסתי, אחיין ושני בניו עדיין בוונצואלה.

אחיין נוסף בארצות הברית. “צועניות” יהודית טיפוסית.

בארץ, תחילה התנדבתי בקיבוץ מגידו, חוויה מרתקת. בלילה

השני להגעתי לקיבוץ, ביקשו ממני לעבוד משמרת לילה

במכבסה הקולקטיבית. פגשתי אוסף קשישות סימפטיות

שבלילה אחד סיפרו לי, זר לחלוטין, את כל הפרטים האינטימיים

של חברי הקיבוץ: מי מסתיר טלוויזיה בחדר, למי קרובים

עשירים בחו”ל, מי מתכנן לעזוב כשיזדמן לו ומי מקיים יחסים

עם מי. הקיבוצים (שאחר כך הזדמן לי לעבוד עם חלק מהם

כפסיכולוג ארגוני) הם אחד הניסיונות החברתיים המאלפים

ביותר של המאה ה-02!

בורכתי בשני בנים עם חוש הומור חד - זה החוש החשוב ביותר

לבריאות הנפש. אריאל (32) “מוצ’ילרו” בדרום אמריקה לאחר

סיום שירותו הצבאי, כבר מכיר את דרום אמריקה טוב ממני,

ויטל (02) באמצע דרכו בשירות הצבאי, עושה חיל, תרתי משמע.

בנוסף, בורכתי בבן דוד ובמשפחתו הצברית מאוד, ואולי מתוך

כך דוגמא לחמימות ותמיכה. התגרשתי מאם ילדי (ואני מודה

לה על המתנה) וכיום אני חולק את חיי עם בת זוגתי, מהגרת

חדשה מפרו - ארץ המאצ’ו פיצ’ו - פיזיותרפיסטית מנוסה

במקצועה. מרגש לראות את מאמציה לרכוש את השפה. כבר

שכחתי עד כמה “עברית קשה שפה”.

התחביבים שלי

אני “וירטואוז” מערכת הסטריאו עם אוסף תקליטים מכובד,

חלקם עוד בוויניל. קורא כמעט כל דבר, אוהב מותחנים.

בעברית אני קורא, האמת, כמעט אך ורק שירה. חומר מקצועי

בעיקר באנגלית, השאר בספרדית. אני אוהב גם סרטים, אם

הם מצחיקים או מדע בדיוני או כל סרט טוב.

שרית ארנון-לרנר, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית.

sarit

arnon@gmail

com

המלצות על פסיכולוגים מעניינים או בעלי תפקיד מעניין אפשר להעביר במייל לשרית ארנון לרנר

בעריכת שרית א נ ן-לרנר

פרופיל

אישי

פסיכולוג ארגוני מומחה

ד”ר חיים אמסל

ומדריך, מרצה באקדמיה, בעלים ושותף בחברות הייעוץ

, חבר הוועדה המקצועית בחטיבה

Poiesys

ו-

CEO

החברתית ארגונית תעסוקתית.