Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  49 / 68 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 49 / 68 Previous Page
Page Background

אוקטובר 5102

סיכום לשאלה על בסיס ממצאי חוות הדעת

מוערך עם צרכים מיוחדים מורכבים (שפתיים,

1. הקטין:

נוירו-פסיכולוגיים ורגשיים) ומשובץ בגן טיפולי לחינוך

מיוחד. בנוסף לכך, הקטין זקוק לטיפולים פרא-רפואיים

ופסיכולוגיים. למעשה, הוא מהווה “גולגולת דקה” ובסיכון

במצבי לחץ ומשבר.

האב והאם, לחוד וביחד, נושאים בתוכם

2. הורי הקטין:

משקעים של זיכרונות ילדות (האב - בטיב קשר אב-ילד;

האם - מות אמה ממחלת סרטן). היום שניהם יחד מגוננים

על משפחתם הצרה ובנם החריג מפני כל סיכון העלול

לפגוע בטובתו.

גמלאי עם צורך רגשי חזק לקשר

3. הסב (מצד האב):

עם נכדיו. הוא מתוסכל מול חוסר רצונם של הורי הקטין

להסדרי ראייה עם נכדו. הוא מוערך כאדם נורמטיבי וללא

מסוכנות לקטין והוא חסר ידע בדבר התפתחות ילדים, או

מתוך קריאה או מתוך הדרכה מקצועית בנושאים אלה,

כדוגמת הרקע המדעי שהוצג בפרק זה של הדיון: משקלם

המשפטי והפסיכולוגי של ההורים בגיל הילדות המוקדמת

ועקרון טובת הילד וזכותו (בפרט שהקטין מוגדר עם צרכים

התפתחותיים מיוחדים ומורכבים).

התשובה לשאלת בית המשפט: לא ייגרם נזק נפשי חמור

לקטין בהיעדר קשר עם סבו.

א. הקטין מנותק מסבו מצד אביו (מרצון הוריו) כבר שנתיים

וחצי, והוא אינו זוכר אותו בגלל קשיים התפתחותיים

בתפיסה, בריכוז ובזיכרון.

ב. במבחן יחסי משפחה, הסב (אביו של אבי הקטין) לא

זכה להתייחסות מצד הקטין לעומת הסב (אביה של אמו)

שכן זכה לזיקה רגשית מצד הילד בגין יחסים של נועם

ושל שעות איכות עם הילד.

המלצות

תרומתו של הסב עשויה להיות חיובית לקטין בתנאים

ההכרחיים הבאים:

שלב 1: אם יהיה פיוס בין הורי הקטין לסב באמצעות טיפול

משפחתי במטרה להשיג לקטין זיקות מורחבות במסגרת

המשפחה הרחבה (שתכלול בין השאר גם את האחים של האב).

שלב 2: הדרכה פסיכולוגית לסב לאורך תהליך הדרגתי

של יישום הסדרי הראייה (מתוך רצון של הורי הקטין)

באמצעות עובדת סוציאלית לסדרי דין.

סיכום

שאלת המסוגלות ההורית (העולה במקרים שבהם בית

המשפט לענייני משפחה נדרש לקבוע את חזקת הילד

בתיק משמורת או בתיק אימוץ, להכריז על הילד בר-אימוץ)

מהווה סוגיה מקצועית קשה לאבחון פסיכולוגי של מומחה

פורנזי. מקרים לא שכיחים מהווים קושי מתודולוגי נוסף, כמו

למשל במקרים של החזרת ילד חטוף בהתאם לאמנת האג

וקביעת הסדרי ראייה לסב עם נכדו אשר הוריו מתנגדים

לכך. גם מקרים אלה שאינם שגרתיים בבית המשפט

לענייני משפחה מעלים קושי בהכרעת הדין ועל כן השופט

נעזר בחוות דעת פסיכולוגית לצורך הכרעת הדין. מאמר

זה מציע מתווה אבחוני למקרים מעין אלה, כאשר המשותף

לכל המקרים הוא עקרון טובת הילד וזכותו.

- 49 -

מקורות

). סטנדרטים לכתיבת חוות דעת פסיכולוגית לבית המשפט. בתוך: ד’ יגיל ומ’ זכי (עורכים), סוגיות יישומיות

1 1 .

וייל, ג’, וייס, י’ ויגיל, ד’ (1102

בפסיכולוגיה משפטית. תל-אביב: דיונון, 52-43.

). אשנב לפסיכולוגיה משפטית. בני-ברק: הקיבוץ המאוחד.

2 2 .

זכי, מ’ (3002

). הערכה פסיכולוגית של המסוגלות ההורית בתיק משמורת לעומת הערכה פסיכולוגית של המסוגלות ההורית בתיק

3 3 .

זכי, מ’ (4002

אימוץ: הדומה והשונה. רפואה ומשפט, 13, 001-501.

). פסיכודיאגנוסטיקה, משפט ואתיקה, סוגיות מקצועיות ואתיות. בתוך: ד’ יגיל, א’ כרמי, מ’ זכי וע’ לבני (עורכים), סוגיות

4 4 .

זכי, מ’ (8002

בפסיכולוגיה, משפט ואתיקה בישראל – אבחון, טיפול ושיפוט. תל-אביב: דיונון, 34-15.

). פרקים נבחרים בפסיכולוגיה משפטית: היבטים תיאורטיים ויישומיים. הוצאת המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה –

5 5 .

זכי, מ’ (5102

אוניברסיטת חיפה.

. 6 6 סולברג, ש’ (תשנ”ז). פסיכולוגיה של הילד והמתבגר – מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית. ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית.

.

7 7 .

פורת, ח’ (1991). הנחיות בית המשפט המחוזי לחו”ד מומחה לגבי מסוגלות הורית. רשימת הנחיות, 1-5

). מבחן יחסי משפחה. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.

8 8 .

פרנקל, י’ (6791

.

9 9 .

שטיינהאואר, צ’ (5891). הערכת כשירות הורית. חברה ורווחה, ו’ (2-3), 131-641

Bandura, A. (1986). Social Foundations for Thoughts and Action. NJ: Prentice Hall.

10.

Berent, I. (2015). Dilemmas Concerning Custody for High Conflict Divorce with Focus on Early Childhood. UNESCO:

11.

Chair in Bioethics 10th world Conference “Bioethics, Medical Ethics and Health Law”, Jerusalem: Book of Abstracts.

Bornstein, M.H. (1995). Handbook of Parenting. NJ: Lawrence Erlbaum Associations.

12.

Cutler, B.L. & Zapf, A.Z. (2015). AHandbook of Forensic Psychology. Vol. 1 and 2, American Psychological Association,

13.

Washington, DC.

Kessen, W. (1979). The American Child and Other Cultural Interventions. American Psychologist,1(10), 815-820.

14.

Rutter, M. (1974). The Quality of Maternal Expression Reassessed. England.

15.