46 / 68
ינואר 5102
- 46 -
בוגרים עם מוגבלות משמעותית מתקשים להשתלב בקהילה
הנורמטיבית במרחב התעסוקתי ובמרחב החברתי. מקור
מרכזי אחד לכך הנו ליקויים בתהליכי ההתפתחות שלהם
בשל מגבלותיהם ובשל יחסי גומלין לא-סתגלניים דיים עם
אחרים בסביבתם, הפוגעים ביכולתם לפתח חוויית אוטונומיה,
לסנגר על עצמם, משמע להגן על ענייניהם ולדבר בשם
עצמם, ולחוות מסוגלות עצמית מעצימה. לאור זאת, המחברים
מציעים מודל לתוכנית התערבות ברמת הפרט, המשפחה
והצוות החינוכי לקידום יכולות
אלה. מוצג במאמר תיאור של
שתי התערבויות המבוססות
על המודל דנן, אחת במסגרת
קבוצה בבית ספר לתלמידים
עם הפרעות מוטוריות מורכבות,
והשנייה, הרצאות להורים
ולאנשי צוות חינוכי וטיפולי.
עובדה ידועה היא כי אחוז גבוה
מאוד ממסיימי הלימודים, בני
1
81-12, עם מוגבלויות שונות
אינם מוצאים את מקומם
בשוק העבודה, אינם פונים
לדיור מחוץ לבית הוריהם,
ובאופן כללי מתקשים מאוד
לנהל אורח חיים עצמאי
ולתפקד כאזרחים מן השורה.
באופן זה איכות חייהם נפגעת
משמעותית (ראו, למשל, שרעבי
ומרגלית, 3102). בשנת 8002 דוח
של הביטוח הלאומי העלה נתון
מדאיג ביותר. %58 ממקבלי קצבת הנכות אינם עובדים (מתוך
חוק הביטוח הלאומי, התשנ”ח, 5991, (תיקון מספר 101 לחוק),
8002). בדוח אחר (דוח נתונים נציבות שוויון זכויות לאנשים עם
מוגבלויות בישראל, 9002) נמסר כי אנשים עם מוגבלויות: תנאי
מגוריהם ירודים, רמת השכלתם והכשרתם המקצועית נמוכה
יחסית לאלה ללא מוגבלות, הם בודדים יותר, ומצבם הסוציו-
אקונומי נמוך יותר. שרעבי ומרגלית (3102) דיווחו כי צעירים
רבים עם מוגבלות נושרים ממסגרות החינוך, חיים בעוני, חווים
בידוד ומפתחים דימוי עצמי נמוך. דיווחים אלה נמצאים בהלימה
עם דיווחם הלא רשמי של פסיכולוגים במסגרות חינוכיות
על פיהם רוב התלמידים המסיימים אינו ממשיך למסגרת
המשך, ובפועל עולה כי מספר מסגרות ההמשך, החברתיות,
האקדמיות והמקצועיות, אשר מסוגלות לתת שירותים לבוגר
בעל המוגבלות, מצומצם ביותר.
על התפתחותםשל ילדיםעםמוגבלות
כיצד הופכים ילדים עם מוגבלות לבוגרים המתקשים להשתלב
באופן פונקציונלי בחברה?
מעם היוולדו חותר הפרט
להשגת נבחנות עצמית,
ואינדיווידואליות
אוטונומיה
Mahler et al.,
(ראו, למשל,
; סטרן, 5002). התינוק
1991
עובר דרך שלבים למען השגת
זהותו העצמית. למען יוכל לחוות
עצמו כפרט וכבעל מסוגלות,
שיכול להישען על יכולותיו ועל
כישוריו, אשר יאפשרו לו לחקור
את סביבתו ולמצוא את קולו
הייחודי. בין השאר, עליו לתפוס
מידע מן העולם, להפעיל את
גופו במרחב המוטורי ולבטא
עצמו דרך תקשורת מילולית
ואחרת, ולבצע אינטגרציה של
תפיסותיו עם חוויותיו הרגשיות.
מחקרים ומאמרים מלמדים
כי אם לילד המתפתח חסרות
מיומנויות, הסיכוי שלו לפתח
Blum, 2004;
ייחודיות נפגע (
). כך, למשל, תינוק אשר אין בכוחו לנוע
Malekpour, 2007
במרחב בשל הפרעה מוטורית, או שאינו מסוגל לתקשר בשל
הפרעה על הרצף האוטיסטי, יתקשה להכיר את סביבתו, לפעול
בה ולהפעיל אותה, ולייצר יחסי גומלין מתגמלים עמה. לילד
עם מוגבלות יש פחות אפשרות לחקור את סביבתו ולהרחיבה
דרך תנועה חופשית בה, וכך יש לו פחות הזדמנויות לפגוש
גירויים חדשים שיעוררו אותו ויספקו לו התנסויות מעשירות.
בשל כל זאת, לילד כזה יש פחות הזדמנויות לפתח חוויית
). במישור הבינאישי, הקושי בתנועה מקשה
Mastery
מאסטרי (
תוכנית לקידום חוויות אוטונומיה ומסוגלות
עצמית אצל צעירים עם מוגבלויות
שי פרנק ודן ליפנר*
* שי פרנק הוא פסיכולוג שיקומי, המכון להתפתחות הילד, בית החולים שיבא, תל השומר, וכן פסיכולוג במגזר הפרטי.
052-4420700,
[email protected]דן ליפנר הוא פסיכולוג בהתמחות שיקומית, שפ”ח ת”א-יפו, מדור שניאורסון, ובמחלקה לשיקום מבוגרים, בית החולים שיבא, תל השומר.
052-3845419,
[email protected]הכוונה לפרטים מאוכלוסיות מגוונות כגון שיתוק מוחין, אוטיזים, פיגור ולקויות למידה מורכבות.
1