41 / 68
פסיכואקטואליה
- 41 -
עבודתו של הפסיכולוג השיקומי מכוונת לשיפור איכות חייו, תפקודו
והסתגלותו של המטופל הסובל מבעיות בריאות, מטראומות
ומנכויות שונות. פעילותו של הפסיכולוג כוללות בין היתר תמיכה
בשיקום הפיזי, הקוגניטיבי, הבין-אישי וההתנהגותי, סיוע בתהליך
הקבלה וההפנמה של מצב הנכות, וכן טיפול בתגובות פסיכולוגיות
שנוצרו או התגברו לנוכח הפגיעה. עבודה טיפולית זו נעשית לעתים
קרובות בשיתוף ובשילוב עם צוות רב מקצועי במסגרות השיקום
השונות, ומחייבת התערבויות ממוקדות, קצרות מועד, המתואמות
עם המהלך הכללי של התהליך השיקומי. היפנוזה, בהיותה אמצעי
טיפול המאפשר עבודה ממוקדת, המערבת ויסות תהליכים
גופניים-פיזיולוגיים וכן נפשיים-פסיכולוגיים, יכולה לשמש כמשאב
טיפולי חשוב בעבודתו המורכבת של הפסיכולוג השיקומי. המאמר
מציג אפשרויות הגלומות בשילוב השימוש בהיפנוזה בעבודתו של
הפסיכולוג השיקומי.
פסיכולוגיה שיקומית
הפסיכולוגים השיקומיים מהווים כיום חלק בלתי נפרד מהצוות הרב
מקצועי בכל מחלקות השיקום ומרכזי השיקום הגדולים בארץ
ובעולם. הפסיכולוג השיקומי אמון על מתן שירותי אבחון וטיפול
לאנשים המצויים במצבי טראומה ומשבר, ולסובלים ממחלות,
מנכויות וממוגבלויות שונות. מטרת הטיפול השיקומי הוא השגת
תפקוד מיטבי בכל תחומי החיים, ומימוש מרב הפוטנציאל האפשרי
בתחום הפיזי, הרגשי, ההתנהגותי, הקוגניטיבי, המשפחתי, החברתי
Gannon & Gold,
והתעסוקתי, וכן מילוי שעות הפנאי של המטופל (
). פסיכולוגים שיקומיים מסייעים למשתקמים למצות את
1988
היכולת האישית שלהם בכל תחומי החיים, במהלך ההסתגלות
לשינויים שקרו להם עקב מצב הנכות. שתי המגמות ההפוכות
לכאורה, של הסתגלות וקבלת השינויים המתרחשים בחייו של
המשתקם מחד, ומאידך שאיפה למיצוי מרבי של הפוטנציאל הקיים
בו, מחייבים בסיס תאורטי תואם לעבודה הטיפולית המורכבת.
תאוריות מקובלות בעולם השיקומי כיום, העוזרות להתמודד עם
מורכבות זו, כוללות שימוש במודלים של עיבוד אבל על האובדנים
) ותאוריות של התמודדות
Katz & Florian, 1987; Rubin, 1999
(
) לצד הגישות השמות
Lazarus & Folkman, 1984
עם מצבי לחץ (
דגש על איתור והעצמת כוחותיו ויכולותיו של המטופל (נאמן ושות’,
.)2011
המגמה שעליה מצביעים ארזי-מרגלית ושות’ (2002), של הצורך
ביישום מודלים רב ממדיים, ביו-פסיכו-סוציאליים לטיפול
במשתקמים, מחדדת מורכבות נוספת המאפיינת את עבודתו
של הפסיכולוג השיקומי. בתקופה הקצרה (כמה שבועות עד
חודשים ספורים) שבה נמצא המשתקם במסגרות השיקומיות,
ומטופל על ידי צוות רב מקצועי, קיים הכרח להתייחס למישורים
הגופניים והנפשיים שלו במקביל. בתהליך השיקום על האדם
לעתים ללמוד כישורים מוטוריים מחדש (כגון הליכה לאחר פגיעת
חוט שדרה), להסתגל לדגמים ארגוניים סנסוריים שהשתנו (כגון
פגיעה בתחושה, בראייה), ולשינויים בפעילות הקוגניטיבית (כגון
הפרעות ביכולת הפניית הקשב, בזיכרון). במקביל לאתגרים אלו,
מופיעות אצל המשתקם לעתים קרובות תגובות רגשיות כמו
דיכאון, חרדה, תגובות פוסט-טראומטיות בדרגות חומרה ובעוצמות
שונות, הדורשות התייחסות טיפולית תואמת. כל הצרכים המוזכרים
מחייבים שימוש בכלים טיפוליים רב ממדיים ואינטגרטיביים,
שיאפשרו מתן מענה למטרות הטיפוליות המרובות והמשתנות תוך
כדי תהליך השיקום (ארזי מרגלית ושות’, 2002).
היפנוזה כאמצעי טיפול
היפנוזה מלווה את האנושות כאמצעי טיפול כבר אלפי שנים,
Pintar &
וקרוב למאתיים שנה נמצאת בשימוש רפואי ופסיכולוגי (
), אך רק מסוף שנות החמישים של המאה הקודמת
Lynn, 2008
היפנוזה הוכרה על ידי הארגונים המקצועיים המרכזיים בארצות
. [email protected]* דפנה אשכנזי, פסיכולוגית שיקומית מדריכה, מחלקת אשפוז יום, בית לוינשטיין, רעננה. 6305333-250 ,
יוסי מאירסון, פסיכולוג קליני מומחה, מורשה לטיפול, למחקר ולהוראת היפנוזה, אוניברסיטת תל אביב, היפנוקליניק.
יישומי היפנוזה בעבודתם
של פסיכולוגים שיקומיים
דפנה אשכנזי ויוסי מאירסון*