4 / 82
אפריל 5102
- 4 -
חברים יקרים,
אנו מתכבדים להציג בפניכם את המהדורה הדיגיטלית המלאה
של “זרקור על הפסיכולוגיה השיקומית” בחסות פסיכואקטואליה,
אפריל 5102. מפאת כמות המאמרים שנשלחו למערכת ואיכותם
הגבוהה, לא ניתן היה להכניס את כל המאמרים למהדורה
המודפסת. עקב כך, קיבלנו החלטה להביא לכם את המאמרים
שנכתבו כולם לכבוד מהדורה חגיגית זו.
במהדורה זו זכינו להכניס את מאמריהם של ד”ר מיכל בראון
וד”ר שירה לרמן וכן את הנוסח המלא של המאמר של פרופ’
אילנית חסון-אוחיון ופרופ’ דוד רועה.
במהדורה זו של פסיכואקטואליה אנו מתכבדים בשלושה
עורכים אורחים, אשר תרמו רבות להתפתחותה של הפסיכולוגיה
השיקומית בישראל. פרופ’ שלמה כץ, פרופ’ שלמה קרביץ
ופרופ’ דן הופיין. תמצית של פועלם ותרומתם לשדה הפסיכולוגיה
השיקומית תופיע להלן.
בנוסף, כפי שהובטח בכנס השנתי, צירפנו לגיליון את
,
APA
מכתב הברכה מיו”ר החטיבה השיקומית של ה-
, שנכתב במיוחד עבור הכנס השנתי שלנו
Gitendra Uswatte
ד”ר
בניר עציון.
כידוע, גיליון זה הנו פרי יוזמתה של ד”ר יוכי בן-נון, היו”ר היוצא
של הפ”י וחברת מערכת פסיכואקטואליה. אסופת המאמרים
המופיעה כאן, מגלמת את הידע והניסיון שנצברו לאורך השנים
בשדה הפסיכולוגיה השיקומית בישראל ובעולם. הפסיכולוגיה
השיקומית הוכרה בישראל כתחום התמחות בפסיכולוגיה בשנת
0891, כשלוש שנים בלבד לאחר חקיקת חוק הפסיכולוגים.
בארצות הברית היא קיימת כבר משנת 8591. היא התפתחה
בעולם כתוצאה ממלחמות גדולות שהותירו אחריהן מאות אלפי
פצועים ששרדו ככל שהרפואה השתפרה. אנשים שהיו “רגילים”
לפני התאונה והפכו ל”אנשים רגילים במצבים לא רגילים”.
כיום לומדים בישראל כ-09 פסיכולוגים שיקומיים בשנה, בארבעה
מוסדות אקדמיים שונים, באוניברסיטת בר-אילן - הראשונה
שפתחה מסלול לימודים זה בישראל, באוניברסיטה העברית,
באקדמיית תל אביב יפו, והצעירה מכולן - באוניברסיטת אריאל
בשומרון. בוגרי המגמות הללו משתלבים במסלולי התמחות
ותעסוקה מקצועית במגוון רחב של מרכזים שיקומיים, חלקם
במרכזים רפואיים כלליים, חלקם במרכזים של בריאות הנפש.
מנתוני הפסיכולוגית הארצית, פועלים בישראל נכון להיום
082 מתמחים שיקומיים (02 נמצאים ברשימת המתנה), כ-051
פסיכולוגים שיקומיים מומחים ו-001 מדריכים, המהווים כולם
כארבעה אחוזים מסך כל הפסיכולוגים המומחים בישראל.
בכל מקום שבו עובדים הפסיכולוגים השיקומיים, עבודתם
מתמקדת בהובלת המטופלים לאינטגרציה מיטבית של חלקי
העצמי הגופני, הנפשי, הקוגניטיבי והתפקודי, כחלק מהמסלול
השיקומי הכולל. זכות גדולה נפלה בחלקנו להיות שותפים למסע
ההרואי של מטופלנו בדרך למימוש הפוטנציאלים הטמונים בהם
ולחיים בעלי משמעות.
אנו מקווים כי תמצאו קריאה זו משכילה ומהנה.
בברכה,
מחברי ההקדמה,
ד”ר נעה וילצ’ינסקי, פרופ’ אילנית חסון-אוחיון
וד”ר עומר פורת
הקדמה למהדורה הדיגיטלית המלאה:
“זרקור על הפסיכולוגיה השיקומית”, אפריל 5102
פרופסור אמריטוס שלמה קרביץ
פרופסור שלמה קרביץ נולד בפיטסבורג, פנסילבניה, בשנת 8391, להורים שהיגרו לארצות
הברית מאירופה. הוא גדל במשפחה מסורתית ולמד בבית ספר יסודי כללי ובישיבה
תיכונית. לאחר שנה של לימודי ישיבה בברוקלין חזר לפיטסבורג ולמד פסיכולוגיה
באוניברסיטה. בתחילת הדרך התעניין במחקר באוריינטציה התנהגותית. במקביל לתואר
הראשון באוניברסיטת פיטסבורג היה מעורב בתנועת בני עקיבא העולמית ועלה לארץ עם
סיום התואר הראשון. הוא הגיע לקיבוץ בארות יצחק, וב-1691 למד תואר שני באוניברסיטת
בר-אילן במחלקה לפסיכולוגיה. באותה תקופה בארץ היו בעיקר מגמות קליניות וחינוכיות,
ומתוך חיפוש בהתמחות מסוג אחר חזר לארצות הברית לאוניברסיטת וויסקונסין, שם למד
לימודי תואר שלישי בפסיכולוגיה שיקומית. במסגרת לימודיו עבד עם אנשים עם נכויות
פיזיות ובעיות של התמכרות. במהלך לימודיו הכיר את פרופסור שלמה כץ, וכמוהו, חזר
לארץ והיה ממייסדי המגמה לפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר-אילן. במהלך שנת
שבתון חזר לפיטסבורג ושם עבד בבית חולים פסיכיאטרי ולמד את התחום של שיקום פסיכיאטרי, ומאז לימד תחום זה וחקר
אותו.
במסגרת עבודתו המחקרית פרסם פרופסור קרביץ קרוב ל-001 מאמרים ופרקים בספרים. מחקריו עוסקים בתהליכי התמודדות
של אנשים עם נכויות ומחלות שונות, בעיקר בתחום של מחלות נפש. במסגרת עבודתו הקלינית עבד בעבר בבית לוינשטיין, ושימש
לעתים כמדריך במקומות שונים כמו פרדסיה והקליניקה לשירות הקהילה של המחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן. כמו כן, הוא היה
נציג אקדמי במועצה הלאומית לשיקום נכי נפש בקהילה, חבר במועצת הפסיכולוגים ויו”ר ועד החטיבה השיקומית של הסתדרות
הפסיכולוגים.
פרופסור קרביץ הוא תושב העיר רחובות, נשוי, אב לארבעה ילדים וסב לשישה נכדים.