Table of Contents Table of Contents
Next Page  66 / 68 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 66 / 68 Previous Page
Page Background

2017

ינואר

.)

Smith-Lee, 1996, pp. 636-641

לעיין ב-

א. מטרת התהליך - האם המתלונן החל בטיפול על מנת

לשחזר זיכרון לגבי עבירה מסוימת, שאז הוא עלול לחוש

לחץ לזכור פרטים על מנת לסייע לחקירה הפלילית

או להעמדה לדין של מבצע העבירה, או שהמתלונן

פנה לטיפול נפשי על מנת לאתר את המקור לבעיות

הנפשיות או כדי לטפל בהן, שאז החשש מפני "השלמת

פרטים" פוחת.

ב. סוגסטיה - האם המתלונן היה נתון לסוגסטיה של

המטפל או של אחרים, ומה מידת הנטייה של המתלונן

להיכנס למצבים של סוגסטיה או "היפנוזה" עצמית, שאז

גובר החשש מפני השפעה של סוגסטיה או "השלמת

פרטים" על ידי המתלונן.

ג. תיעוד או היעדר תיעוד - האם קיים תיעוד ורישום

של המטפל בדבר פגישותיו עם המתלונן, דבר שיכול

לסייע לבית המשפט לקבוע אם היה נתון לסוגסטיה של

המטפל או של אחרים.

ד. הכשרתו ומקצועיותו של המטפל - האם המטפל

במתלונן עומד בסטנדרטים הנדרשים מבחינה מקצועית

לבצע את ההליך.

ה. עדויות מומחים מטעם הצדדים - על בית המשפט

לאפשר לצדדים להגיש חוות דעת מומחים בהתייחס

לתהליך הטיפולי ולשחזור הזיכרון של המתלונן.

ו. קיומן של ראיות תומכות - האם קיימות ראיות

חיצוניות התומכות באמינותם של הזיכרונות המודחקים

כגון הודאה של המתעלל או מעשים דומים שלו; רשומות

או תיעוד של היסטוריה רפואית המעידים על אינדיקציות

להתעללות מינית בילדות; תיעוד או הצהרות כתובות

בזמן אמת על ידי נפגע העבירה כמו יומן או מכתב; עדות

אובייקטיבית של עד ראייה; שרשרת של עובדות ונסיבות

אחרות בעלות משקל ראייתי וכיו"ב (והשוו לפרשת

.)

Moriarty

אנו מקווים כי הדברים יסייעו בידי פסיכולוגים והנזקקים

לשירותיהם. פסק הדין הוא השתקפות הפסיכולוגיה

בבית המשפט. להשלמת הדיון בסוגיה ולהמחשת

חשיבות הפסיכולוגיה בבית המשפט נקדיש רשימה

נוספת.

בכבוד רב,

עו"ד ברוך אברהמי

המלצות לקריאה נוספת

1 1 .

). טראומה והחלמה. עם עובד.

1994(

הרמן, ג'"ל

2 2 .

זומר, א' (ללא שנה-א). היבטים נוירוביולוגים וקליניים של זיכרון טראומטי. אוחזר מאתר האינטרנט טראומה ודיסוציאציה ישראל

http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=61:

2009-08-22-18-32-

.22.1.2017

בתאריך

04&catid=1:articles&Itemid=4

3 3 .

זומר, א' (ללא שנה-ב). זיכרון טראומטי: מסע מפוקפק אל העבר או מסע מפרך אל עבר מפוקפק?. אוחזר מאתר

http://www.tdil.org/index.php?option=com_

.22.1.2017

האינטרנט טראומה ודיסוציאציה ישראל בתאריך

content&view=article&id=67:2009-08-22-18-59-44&catid=1:articles&Itemid=4

4 4 .

). טראומה בגיל הילדות, אבדן זכרון וחשיפה מושהית. מתוך ת' מורג (עורכת), עדות כבושה או ילדות כבושה.

1994( '

זומר, א

המועצה הלאומית לשלום הילד.

5 5 .

). סערת נפש. קשת.

2001( '

יובל, י

6 6 .

). גילוי עריות - ההיבט המשפטי של התופעה מנקודת מבטן של נשים בגירות קרבנות בילדות. הוצאת נבו.

2009( '

עציוני, ל

7. Smith-Lee, E. E. (1996). Recovered Memories of Childhood Abuse: Should Long-Buried Memories Be Admissible

Testimony?. Boston College Law Review 37(3). Pp. 591-641.

הפינה המשפטית

66