31 / 68
אוקטובר 5102
שם המאמר לקוח מהפרק השישה עשר, ״הלילה השלישי״,
של “הספר האדום”, שאותו כתב וגם צייר יונג במאמץ
ובאומץ רב במהלך 61 שנים החל מ-4191 לערך ועד
ל-0391. אולם רק כשמונים שנה מאוחר יותר, ב-9002, ראה
הספר אור לראשונה בעריכתו ובתרגומו לאנגלית של
פרופסור סונו סדמאשני. יונג עצמו מודה באפילוג לספר
) ש״לקורא השטחי זה ייראה כשיגעון״, ומוסיף
Jung, 2009
(
״הייתי משתגע אילולא הצלחתי להכיל את עוצמתן של
החוויות המקוריות״. נוהגים להכתיר תקופה זו בחייו של יונג
כ״עימות עם הלא מודע״ (ומעניין שעימות ועמית בעברית
נובעים מאותו השורש). ״במהלך ניסיונותיו״ כותב סדמאשני,
״יונג מפתח טכניקה שמסייעת לו ״לרדת לעומק תהליכיו
הפנימיים״, ״לתרגם רגשות לדימויים ולמראות״ ו״לאחוז
בדמיונות מסעירים הרוחשים מתחת לפני השטח״. מאוחר
.)
Active Imagination
יותר יונג יקרא לשיטה זו ״דמיון פעיל״ (
בעזרת הדמיון הפעיל פוגש יונג במסע הלילי שלו תחילה
בספרן אינטלקטואלי קר ואנליטי המזלזל בנטיותיו הדתיות,
ובהמשך, במטבח, במשרתת המקבלת בחום את סקרנותו
הדתית. יונג עובר שם חוויה שתיראה לכל פסיכיאטר
מתחיל כפסיכוזה המלווה בהזיות ראייה ושמיעה.
בפתח ״הלילה השלישי״ משוחח יונג עם נפשו:
״נפשי דיברה אלי בלחישה, בדחיפות והזהירה אותי:
‘מילים, מילים אל תשתמש בכל כך הרבה מילים. היה
שקט והקשב. האם זיהית את שיגעונך? האם אתה מודה
בו? האם זיהית שכל מהותך מבוססת בשיגעון? והאם
תוכל להתיידד עמו? רצית להיות מסוגל לקבל הכול, אז
קבל גם את שיגעונך. הנח לאור של שיגעונך לזרוח לפתע
עליך. אין ללעוג לשיגעון או לפחד מפניו, יש להעניק לו
חיים״.
את המילה ״חיים״ אפשר לדעתי להמיר ב״אמפתיה״,
ב״כבוד״ או ב״משמעות״.
אני חושב שלא אטעה אם אעז ואומר שיהיה קשה למצוא
פסיכיאטר נוסף שכתב דבר מה דומה על עצמו. הדבר
נכון לגבי אירועים נוספים שמתרחשים במהלך מסע
ארבעת הלילות בספר האדום. באחד מהם ״מאשפז״
יונג את עצמו בבית חולים פסיכיאטרי לאחר שהוא פוגש
בנביא יחזקאל ומדבר עם נשמות המתים בדרכן להתפלל
בירושלים.
״נפשי דיברה אלי בלחישה, בדחיפות והזהירה
אותי: ‘מילים, מילים אל תשתמש בכל כך
הרבה מילים. היה שקט והקשב. האם זיהית
את שיגעונך? האם אתה מודה בו? האם זיהית
שכל מהותך מבוססת בשיגעון? והאם תוכל
להתיידד עמו? רצית להיות מסוגל לקבל
הכול, אז קבל גם את שיגעונך. הנח לאור של
שיגעונך לזרוח לפתע עליך. אין ללעוג לשיגעון
או לפחד מפניו, יש להעניק לו חיים״
הפרופסור לפסיכיאטריה המאשפז את יונג הוא התגלמות
אטימותה של הפסיכיאטריה הביולוגית והפנומנולוגית
למשמעות הייחודית והאינדיבידואלית של תוכני המצב
- 31 -
ד״ר יורם אינספקטור למד רפואה באוניברסיטת בן גוריון ותל אביב והתמחה בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש ״שלוותה״ בהוד השרון. הוא
פסיכותרפיסט ואנליטיקאי יונגיאני, חבר בחברה היונגיאנית הישראלית החדשה ובאגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה אנליטית. ד”ר אינספקטור
מלמד ״פסיכופתולוגיה בראי יונגיאני״ בתוכנית לפסיכותרפיה באוריינטציה יונגיאנית בסמינר הקיבוצים ובמכללת אורנים. היה מנהלו הרפואי של
מרכז ״נופית״ לטיפול בהפרעות אכילה בהוד השרון ובשנים האחרונות הוא מנהל את היחידה לפסיכולוגיה רפואית בבית החולים סנט מרקס
בלונדון המתמחה במתן תמיכה נפשית ופסיכותרפיה לסובלים מהפרעות ומחלות של מערכת העיכול.
״אין ללעוג לשיגעון או לפחד מפניו, יש
מדוע חשוב לדעתי שפסיכיאטרים
להעניק לו חיים״
במאה ה-12 יקראו את מה שיונג כתב לפני כמאה שנה
יורם אינספקטור