58 / 68
אוקטובר 5102
- 58 -
ועדת
האתיקה
משולחנה של ועדת האתיקה
אחד הנושאים העולים על שולחנה
של ועדת האתיקה נוגע לאופן הצגת
השירות הניתן על ידי פסיכולוגים
ולאופן ההצגה העצמית של
הפסיכולוג. בהקשר זה מתקבלות
שאלות והתלבטויות שונות באשר
לניסוח החוקי והאתי של תחומי התוכן
של העיסוק. שאלות אלו עולות הן
מתוך מודעות הולכת וגוברת לתחום
האתיקה המשליכה גם על האתיקה
בהצגת העצמי והן מתוך רצון לבדוק
או לאפשר תחומי עיסוק נרחבים
יותר מאלו המוגדרים בחוק.
שאלות שנתקלנו בהן, למשל, הן:
האם לשון החוק מבחינה בין מתן
טיפול פסיכותרפויטי לבין מתן
ייעוץ פסיכולוגי? האם פסיכולוג
התפתחותי או חינוכי יכול להציע או
להציג עצמו כנותן שירות פסיכולוגי
גם למבוגרים? ועוד כהנה וכהנה
לבטים.
חוק הפסיכולוגים (התשל”ז, 7791)
הגדיר את תחומי העיסוק החוקיים
של פסיכולוגים בהתאם לענפי
המומחיות המוכרים בישראל. כיום
קיימים שישה תחומי מומחיות
מוכרים על פי החוק: קלינית, חינוכית,
התפתחותית, חברתית-תעסוקתית,
שיקומית ורפואית.
השינוי בסעיף 9ב בחוק הפסיכולוגים
(תיקון מס’ 6 התשע”א, 0102)
הקובע כי: “לא ייתן פסיכולוג טיפול
פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג
מומחה” - עורר שוב את השאלה
לגבי הרחבת תחומי העיסוק מעבר
להגדרת החוק.
בתקנה 4 לכללי הפסיכולוגים
(אתיקה מקצועית) - התשנ”ב, 1991,
הדנה במיומנות המקצועית של
הפסיכולוג נאמר במפורש: “לא יציע
פסיכולוג ולא יבצע שירות הדורש
מומחיות, מיומנות או הכשרה מיוחדת,
אלא אם כן יש לו מומחיות, מיומנות או
הכשרה כאמור למתן אותו שירות”.
דרישה חד משמעית זו למיומנות
בסעיף 2.2
מקצועית מפורטת גם
ובסעיף 5.2 לקוד האתיקה של
הפסיכולוגים, 4002.
בנהלים שהוצאו על ידי משרד
“על
נאמר:
)3.4.05(
הבריאות
הפסיכולוג להוכיח כי יש לו המיומנות
וההכשרה למתן השרות המבוצע על
ידו. במקרים שבהם מהות עיסוקו
חורגת מהכשרתו - יידרש הפסיכולוג
להוכיח, כי הינו בעל ההכשרה או
המיומנות הנדרשים. ללא הוכחה
כאמור, תישקל הגשת תלונה כנגד
הפסיכולוג על הפרת תקנה 4 לכללי
הפסיכולוגים”.
בסעיף 9ב לחוק
בעקבות השינוי
מבהיר מנכ”ל משרד
הפסיכולוגים,
בחוזר שהתפרסם
הבריאות
כי קיום תואר מומחה הוא
ב-11.5.22
תנאי סף למתן פסיכותרפיה אך אינו
“כאשר בעל תואר
תנאי מספיק:
מומחה פועל בתחום מומחיותו ונותן
שירות בהתאם לייחוד הפעולה שלו או
בהתאם לאוכלוסיית היעד הרלוונטית
המייחדת את תחום מומחיותו, קיימת
חזקה כי הוא בעל הכישורים להציע
ולתת את כל השירותים הנדרשים
ובכלל זה טיפול פסיכו תרפויטי.
חזקה שכזו אינה קיימת לגבי מומחה
בתחום אחד הפועל בהקשר שמחוץ
לתחום התמחותו”.
כך יכול כל פסיכולוג מומחה להציע
שירותים העולים בקנה אחד עם
בסעיף
תחומי מומחיותו, ולאור התיקון
- גם מתן פסיכותרפיה בתחום
9ב
מומחיותו.
והחוזר מוסיף: “אין בהוראות סעיף
9ב החדשות כדי להכשיר מצב שבו
פסיכולוג מומחה פועל מבלי שיש
לו ההכשרה או המיומנות הנדרשים
למתן טיפול במקרה פרטני”.
על פי הנחיות אלו, פסיכולוג אינו
יכול להציע מתן שירות פסיכולוגי
בתחומי תוכן שאינן בתחום מומחיותו
או לאוכלוסיות אשר אינן בתחום
מומחיותו, גם אםשירות זה אינו מוגדר
או מוצג כטיפול פסיכותרפויטי. בעניין
זה, קוד האתיקה המקצועית של
הפסיכולוגים בישראל 4002 מבהיר
בתחום העיסוק
כל התערבות
כי
בפסיכולוגיה, נחשבת כהתערבות
פסיכולוגית, בין אם מדובר בטיפול,
אבחון, ייעוץ, הערכה או הדרכה,
וחלות עליה כל הדרישות החוקיות,
המקצועיות והאתיות.
ובלתי
הקפדה חד משמעית
מתפשרת זו על המיומנות המקצועית
של העוסקים בפסיכולוגיה במתן
השירות ללקוחותיהם, מייחדת את
הסטנדרט המקצועי הגבוה של
פסיכולוגים בשדה הרחב, ולעתים
פרוץ, של טיפול נפשי.
דרישה והקפדה זו אינה מגינה רק
על מקבלי השירות, אלא גם על
טוהר המקצוע של הפסיכולוגים, ויש
בה גם בכדי להגן על הפסיכולוגים
עצמם מעבירות וכשלים מקצועיים
ואתיים.
יש הסבורים שהצגה עצמית כוללנית
וכללית כ”פסיכולוג/ית” תוך הימנעות
ציון תחום המומחיות “תאפשר”
לכאורה להציע שירות רחב יותר
לציבור, שגם כך אינו בקיא בהבדלים
מיומנות מקצועית והצגה עצמית