61 / 68
אוקטובר 5102
- 61 -
לדברי חברי הכנסת מגישי הצעת
החוק מטרתה להבטיח את זכויותיהם
של ילדים עם קשיים נפשיים לשיקום
ולטיפול בקהילה בצורה שבה
יינתן להם מענה הולם לצורכיהם
המיוחדים. לפי הצעת החוק שר
הרווחה והשירותים החברתיים, שר
הבריאות ושר החינוך יהיו אחראים
על מתן שירותי הטיפול, כל אחד
בתחומים הנוגעים למשרדו. נקבעה
מסגרת משותפת וגם חלוקה, כל
משרד כפי שנקבע בתוספת להצעת
החוק ובתקנות שיותקנו בעתיד.
אוכלוסיית היעד
הצעת החוק אומרת לאיזו אוכלוסיית
יעד היא מכוונת. נקבע כי הכוונה
לילד או נער בין הגילאים 3 ל-12 אשר
אובחן פסיכיאטרית בהתאם לאמות
מידה לאבחון הפרעות נפשיות לפי
האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה
או לפי ארגון הבריאות העולמי.
עוד נקבע על ידי פסיכיאטר נוער
בשירות ציבורי או פסיכולוג קליני
בשירות הציבורי שקיימת פגיעה
בתפקודו בהשוואה לבני גילו באחד
או יותר מהתחומים הללו: חינוכי, רגשי,
התנהגותי, חברתי או משפחתי.
מנגנון לקביעת זכאות
הצעת החוק מציעה מנגנון לקביעת
זכאות לשירות. לפי ההצעה, שר
הרווחה והשירותים החברתיים, שר
הבריאות ושר החינוך יקימו ועדות
זכאות אזוריות אשר ימנו פסיכיאטר
לילדים ונוער שיקבע שר הבריאות
וישמש כיו”ר, פסיכולוג קליני שיקבע
שר הבריאות, עובד סוציאלי מטעם
הרשות המקומית שבה מתגורר
הילד, עובד חינוך בעל מומחיות
בקשיים נפשיים ונציג ארגון ציבורי
מתחום בריאות הנפש שייקבעו על
ידי שר החינוך. הפנייה לוועדה יכולה
להתבצע על ידי ילד עם קושי נפשי
משמעותי או הורהו או על ידי אחד
הגורמים המקצועיים המטפלים בילד
עם קושי משמעותי, לרבות פסיכולוג.
שירותים משלימים
הצעת החוק באה לקבוע כי בהתאם
להחלטה בדבר הזכאות לטיפול,
ובהתאם לתוספת לחוק יוצאו, בין
היתר, השירותים הבאים: מרכז טיפול
ושיקום אשר תהיה בו תוכנית טיפול
ושיקום, לרבות טיפולים פסיכולוגיים
ושירותים הניתנים מכוח חוק ביטוח
בריאות ממלכתי. מועדונית אשר
תהווה מסגרת חינוכית-טיפולית
משלימה ובה יינתנו, בין היתר,
טיפולים שיקומיים לרבות טיפולים
פסיכולוגיים וכן תוצא חונכות אשר
תעסוק בהקניית מיומנויות חברתיות.
נראה לכותב שורות אלה כי הצעת
החוק טובה וראוי עקרונית לתמוך בה.
נראה כי יש לברך את בעלי ההצעה
ח”כ אורלי לוי אבקסיס, ח”כ קארין
אלהרר, ח”כ אורי מקלב, ח”כ חיליק
בר, ח”כ אברהם דיכטר וח”כ מרדכי
יוגב על יוזמתם.
אני רואה חשיבות להצעת החוק בכך
שהיא יוצרת תפר וקשר עם אחריות
קופות החולים למתן השירותים
ולמימונם. חשיבותה גם בכך שהיא
יכולה ליצור מסגרות משותפות של
אחריות כך שזכויות ילדים ונוער
לתמיכה ולסיוע לא “תיפולנה בין
הכיסאות” של משרדים וגורמים
שונים.
לדעתי התפיסה שביסוד הצעת החוק
רצויה לא רק משיקולים חברתיים
של מדינה ורווחה ולא רק משיקולים
שעניינם צדק, שוויון וערבות הדדית.
ברשימה זו הועלתה גם המגבלה
הלגיטימית של מקורות המימון, והנה
כאן חוברים הדברים יחדיו.
לדעתי יש לקדם את הצעת החוק
גם משיקולי עלות-תועלת. אבחון
פסיכולוגי נכון מבעוד מועד של
ילדים ונוער וטיפול פסיכולוגי מקצועי
יכולים למנוע סיבוך והחמרה של
לקות ויכולים גם לגרום להתפתחות
ילדים ונוער ולשיקומם כך שיגדלו
להיות בוגרים בריאים משולבים
בחברה, במשפחה ובעבודה. רפואה
מונעת זולה ויעילה יותר מהחלופות.
לדעתי כך גם פסיכולוגיה מונעת.
איגוד מקורות מימון תחת מנגנון מכוון
ומתאם היודע ומסוגל להפעיל את
השירותים הפסיכולוגיים הוא עיקרון
מרכזי בפתרון.
אולם המבחן אשר נקבע בהצעת
החוק כי ההכרה בזכות לשירותים
היא לילד “שאובחן באבחנה
פסיכיאטרית” הוא לדעתי לא
המבחן הנכון כמבחן בלעדי.
לדעתי האבחנה יכולה להיות גם
פסיכולוגית. אני מציע כי בהמשך
הליכי החקיקה הדבר יתוקן. כן
מוצע כי פסיכולוגים מכל תחומי
המומחיות יקבלו שילוב נכון בהצעת
החוק.
רשימה זו מבקשת להפנות את
תשומת הלב להצעת החוק ולקבל
תגובות, דעות והצעותלשיפורשיסייעו
לגיבוש עמדת הפ”י שתועבר לחברי
הכנסת בהמשך להליכי החקיקה.