65 / 68
אוקטובר 5102
- 65 -
רצון לחקור תופעות נפשיות בשיטות מדעיות. בתואר
השני בפסיכולוגיה התמחה מיקולינסר בפסיכולוגיה
ניסויית בתחום של אישיות ופסיכולוגיה חברתית, ועבודת
הדוקטורט שלו הציגה מודל התמודדות של חוסר אונים
בפסיכולוגיה (ב-5891),
Phd
נלמד. לאחר קבלת תואר
פרופסור מיקולינסר החל את הקריירה האקדמית שלו
במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, והתקדם
ממרצה לפרופסור מן המניין בפחות מ-7 שנים (6891-2991),
בגיל 53, והיה הפרופסור הצעיר ביותר בארץ בתחום
הפסיכולוגיה. במקביל הוא עבד בצה”ל במדור מחקר,
במחלקה לבריאות נפש בחיל הרפואה.
בשנים 5991-9991 היה פרופסור מיקולינסר ראש המחלקה
לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 1002-4002
שימש כיושב ראש היחידה ללימודים בין-תחומיים, ובשנים
4002-6002 הוא שימש כדיקן המכללות האזוריות של
אוניברסיטת בר-אילן.
ב-6991 ייסד את מרכז פלג-ביליג לחקר איכות חיי
המשפחה. כמו כן, היה בין המייסדים של מרכז גונדה לחקר
המוח באוניברסיטת בר-אילן. מ-7002 הוא משמש כדיקן
בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.
Society
) ב-
fellow
פרופסור מיקולינסר נבחר לעמית (
A
ssociation
וב-
for Personality and Social Psychology
. בשנים האחרונות הוא פועל
for Psychological Science
כחבר מערכת בשישה כתבי העת המובילים בתחום,
Journal
ובין 3002-9002 היה עורך-חבר של כתב העת
. בין 5002-9002
of Personality and Social Psychology
.
Personal Relationships
היה עורך-חבר של כתב העת
Journal
ב-0102 הוא התמנה לעורך ראשי של כתב העת
. ב-4002, הוא זכה
of Social and Personal Relationships
בפרס א.מ.ת. (אמנות, מדע, תרבות) במדעי החברה על
תרומתו לחקר הפסיכולוגיה (פרס שניתן על ידי ראש
ממשלת ישראל על הישגים בתחום מדעי מסוים), וב-6002
Berscheid-Hatfield Award for
הוא זכה לפרס
מטעם האיגוד
Distinguished Mid-Career Achievement
הבינלאומי לחקר היחסים.
פרופסור מיקולינסר פרסם יותר מ-053 מאמרים ופרקים
מדעיים בכתבי העת המובילים בעולם בתחומים של
אישיות ופסיכולוגיה חברתית, העוסקים בחוסר אונים
נלמד, תהליכים בין-אישיים והתקשרותיים, ויסות רגשי
והתמודדות עם טראומה ואימת המוות.
מחקריו, שהקנו לו שם עולמי, עוסקים בין השאר בהיבטים
שונים של תאוריית ההתקשרות, למשל היכולת לשפר
בבגרות את דפוסי ההתקשרות שנוצרו בילדות לאחר
פגישה עם דמויות מעודדות התקשרות בטוחה. מחקריו
בחנו גם קשר בין דפוסי התקשרות לבין תחומים שונים, בין
היתר אהבה רומנטית, התנהגות מינית ותגובה לטראומה
נפשית, וכן את הקשרים בין תאוריית ההתקשרות לבין
תאוריית ניהול האימה.
פרופסור מיקולינסר כתב גם שני ספרים וערך שלושה
ספרים נוספים. הוא הנחה את עבודות המחקר של
יותר 051 סטודנטים ללימודים מתקדמים ומוזמן תכופות
להרצות בכנסים בינלאומיים ולכתוב פרקים בספרים
מובילים בתחום.
חזון להמשך
לקדם את הפסיכולוגיה כמדע וכמקצוע, תוך שילוב שני
הצדדים בניסיון שהידע שנרכש במחקר הפסיכולוגי
ישפיע על המרקם חברתי ויתרום לרווחה הנפשית
והגופנית של הפרט, ולבניית חברה אנושית, הרמונית
וצודקת יותר.
הפסיכולוגיה החברתית באה לענות על כך שהידע הוא
לא רק מחקרי, אלא יישומי ליחסים בין אישיים, קשרי
משפחה וקבלת החלטות, במטרה להיות היועצים הכי
טובים לתהליכי קבלת החלטות.
אחת מהמטרות בהקמת בית ספר לפסיכולוגיה במרכז
הבינתחומי הייתה להחזיר את הפסיכולוגיה לקהילה
גם מהצד המחקרי. למרות שצריך להיות מחקר בסיסי,
חייב להיות אופק, מה תרומת המחקר לקהילה שבה
אנו חיים. לשם כך בנה מרכזי מחקר בתוך בית הספר
שימלאו פונקציה זו. למשל מרכז “מיטיב” לחקר ויישום
הפסיכולוגיה החיובית, שמטרתו ליישם את הידע המחקרי
בתוכניות התערבות בבתי הספר כדי לשפר רווחה נפשית
של תלמידים ומורים, ויש לכך תפקיד חשוב בהישגי
התלמידים.
גם המחקרים בתחום יחסים בין קבוצתיים, שהוא אחד
מהמוקדים המרכזיים של בית הספר, נעשים במטרה
להביא לפיתוח תובנות כגון לתוכניות התערבות להפחתת
גזענות, אפליה ביחסים בין קבוצות, עוינות ועוד.
מהצד המחקרי, החזון הוא שמחקר רציני, משמעותו לא
להסתגר במעבדה אלא לחשוב בגדול מה המחקר יכול
לשנות בחיי אנשים.
- בחינוך בסוציאליזציה של הסטודנט
כיוון אחר לחזון
חשוב להדגיש שהפסיכולוגיה כמקצוע הוא לא רק
לטיפול פרטני ולעזור לפרט, אלא יש לה כוח אדיר
לשינוי חברתי, אם זה במערכות החינוך או במשרד
הבריאות. חשוב להראות שפסיכולוגיה היא מקצוע
רלוונטי, ויש לה המון תובנות ברמת הקהילה והחברה,
לא רק ברמת הפרט, והידע שנצבר ב-051 שנה, הוא
ידע אדיר לשינוי חברתי.
“כשלחוקרים יש אופק של הבנה, שהמחקר הוא כדי
לשנות דברים ולהיות פסיכולוג הוא לשנות את החברה,
הפסיכולוגים חוזרים להיות רלוונטיים, אחרת ניעלם”.