63 / 68
פסיכואקטואליה
63
הפינה המשפטית
הזכות לחינוך במשפט הישראלי היא אגד של זכויות: הזכות
לקבל חינוך, הזכות להשפיע על תוכני החינוך והזכות לשוויון
בחינוך. זכויות אלו ראשיתן בחוק, והן זכו לפירוש מצד בית
המשפט העליון ומלומדים נוספים. הן באות לידי ביטוי באופן
שונה במגזרים שונים בחברה הישראלית.
נעמה ישובי, הדו''ח "זכויות, לא טובות" על זכויות חברתיות בישראל.
1
אהרון ברק, "כבוד האדם כזכות חוקתית", הפרקליט מא (ג), תשנ''ג-תשנ''ד,
2
.271
המשמעות לדעת מה הם שורשיו
ומי הם הוריו של האדם
פסיכולוגים פוגשים בעבודתם סוגיה משפטית נוספת לא
פשוטה, שעניינה זכותו של אדם לדעת מניין בא ומי הם הוריו.
סוגיות אלו עולות פעמים רבות בשאלת פתיחת תיקי אימוץ
ובבקשות לבצע בדיקות אבהות.
תפיסת היסוד שנקבעה בבית המשפט היא כי "כבודו של אדם
משמיע מעצמו חופש רצון ובחירה. ואדם כי יבקש לדעת מי
אביו, מי אימו, מניין בא - "מי אני", יזעק - כבודו יחייב אותנו, את
כולנו, להושיט יד לעזרו. אכן, זכות־יסוד כבוד האדם כוללת
את "רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו, כדי לשמור
על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות" (הנשיא שמגר
פלוני נ' אלמוני). מצווה הוא אדם שיידע מניין
5942/92
בע"א
בא - דע מאין באת - וציווי זה משמיע מעצמו זכותו של אדם:
זכותו שיידע מניין בא.
אכן, כבוד האדם באשר הוא - בליבתו - מזכה אדם בהליך
המיועד לידעו מי הוא אביו מולידו. נזכור עוד את האמנה
בדבר זכויות הילד, אמנה שישראל
1989
הבינלאומית משנת
לאמנה
7
. בהתאם לסעיף
1991
עשתה עצמה צד לה בשנת
"(ו)תהיה לו [לילד] מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לקבל
אזרחות, וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל
על ידם...".
מקרים פרטניים המגיעים לחוות דעתו של פסיכולוג מצריכים
הכרעות בדילמות, ובארגז הכלים של הפסיכולוג ישנם גם כלים
משפטיים. במקרים רבים בית המשפט מצא כי שיקולים נוספים
כמו טובת הילד, הזכויות לפרטיות, הרצון למנוע פגיעה חברתית
(כמו שיקולי ממזרות) מגבילים ולעיתים אף מכריעים. פסיכולוג
שנדרש לתת חוות דעתו צריך לתת משמעות גם לשיקולים אלה.
משמעות החיים עם שם טוב
פסיכולוגיה ומשפט חוברים יחד כדי לתת לאדם ערך ושם טוב
בעיני עצמו ובעיני סביבתו. "טוב שם משמן טוב" כתב קהלת.
זכותו של האדם לשם טוב, והגנה מפני פגיעה בו. ואכן, לשון הרע
והוצאת דיבה הם מעקרונות היסוד של המשפט. "לא יהיה אדם
נתון... לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב" נכלל כאחד מעקרונות
היסוד בהכרזת האו"ם בדבר זכויות האדם. כאמור לעיל, גם
בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ישנה התייחסות לכך כי לכל
אדם מגיע שיכבדו את כבודו שלו, ועל כן כל אדם זכאי להגנה
על כבודו - זאת נוסף להגנות הקיימות לחייו, לגופו ולקניינו.
חוק איסור לשון הרע קובע הגבלות ואיסורים להוציא שמו של
אדם רע, כולל לאחר מותו. במקרה בו אדם מפרסם פרסום
הפוגע בשמו הטוב של אדם אחר, ניתן לתבוע אותו להסיר את
הפרסום, לפצות את הנפגע ואף לפתוח בקובלנה פלילית כנגד
הפוגע. כך גם פגיעה בפרטיותו של אדם, עיקרון משפטי מוגן
העומד בפני עצמו, כולל אף התייחסות כי פרטיות האדם מהווה
חלק משמו הטוב ואין לפגוע בה ללא היתר.
משמעות צנעת הפרט בחייו של אדם
ולאחר מותו
צנעת הפרט דרושה כדי להעניק לאדם משמעות לחייו. המשפט
מכיר בזכותו של אדם לפרטיות ולמרחב אישי מוגן מפני פלישות
של אנשים אחרים. מרחב אישי ופרטי מוגנים דרושים גם לטיפול
פסיכולוגי נכון ומוצלח. אדם שאינו יכול לתת אמון בפסיכולוג
ולהסיר מליבו חשש כי סודותיו האינטימיים יהיו גלויים לאחרים
לא יכול לפתוח את סגור ליבו.
חובת הפסיכולוג לסודיות ידועה. אך לא כולם יודעים כי זכותו
של אדם לסודיות היא גם לאחר מותו. לדעתי גם יורשיו של אדם
לפי חוק או לפי צוואה אינם זכאים תמיד לרשת אוטומטית את
סודותיו הרגשיים והאינטימיים. הם זכאים לרשת את רכושו
אך לא את סודותיו. לדעתי זה חריג לחוק הכשרות המשפטית
והאפוטרופסות הקובע כי אדם הוא בעל זכויות מלידתו ועד
מותו. הזכות הזו נשארת לדעתי שלו גם לאחר לכתו לעולמו כדי
לאפשר לו חיים עם משמעות וחופש בעולמנו זה. זכויות המתים
נועדו לחיים. לפסיכולוג חובות כלפי המטופל גם לאחר מותו.
ראו ,למשל, פרופ' מיכאל בירנהק, זכויות המתים וחופש החיים,
.91-90 ,)
עיוני משפט, לא (תשס''ח-תשס''ט
קדושת החיים ומשמעות האוטונומיה של האדם
משמעות החיים היא בקיום החיים עצמם. מדובר על קדושת עצם
החיים כערך עליון. לדעתי ערך זה אינו מוחלט. מולו, ולעיתים
לעומתו, עומדת זכות בעלת ערך ומשקל והיא זכות האדם
לאוטונומיה. לדעתי אדם הוא אדון לגורלו. מכאן נגזרת חובתו של
כל מטפל לקבל הסכמה מדעת של המטופל לטיפול.