57 / 68
פסיכואקטואליה
57
בהקשר לכך, הקביעה העיקרית בקוד האתיקה בנושא ההתערבויות
מרחוק היא, כי כל כללי החוק והאתיקה החלים על התערבות
פסיכולוגית פנים אל פנים - חלים גם על התערבות פסיכולוגית
מרחוק.
הקוד בסעיף זה קובע, כי בטרם ההתערבות מרחוק, חשוב
שהפסיכולוג יגדיר לעצמו, ורק לאחר מכן ללקוח, האם במקרה
הספציפי התערבות מרחוק היא אכן חלופת ההתערבות
המתאימה, הבטוחה והנכונה עבור הלקוח הספציפי. במידה שיהא
סבור שכן, קובע הקוד, חשוב להבנות בהתאם את החוזה המקצועי
עם הלקוח, ועל הבניה זו לכלול מתן מידע על היתרונות והסיכונים
בטיפול מרחוק, תכנון דרכי ההתקשרות, מועדיה ותכיפותה.
מומלץ שם להתייחס גם לסביבת ההתערבות הטיפולית הנקלטת
במצלמה, שתהא ראויה ומתאימה ותאפשר את הפרטיות
הנדרשת, ולהיערך מראש לתקלות טכנולוגיות אפשריות.
כאשר
בהקשר לכך, יש להדגיש כי כמו בהתערבות פנים אל פנים,
הנחיית הקוד לפסיכולוג
ההתערבות היא מול קטינים וחסרי ישע,
היא לקבל הסכמה מדעת של המייצגים החוקיים (ההורים או
האפוטרופסים) למעבר לטיפול מרחוק על כל השלכותיו, וליצור
תנאים לדיווח לגורמים המוסמכים על מצבי סיכון של קטינים
וחסרי ישע, אם יתגלו לפסיכולוג במהלך ההתערבות.
במאמר הנוכחי נביא את עיקרי הקווים המנחים שפרסמה הוועדה
בנייר העמדה האחרון, ונוסיף מחשבות על הערוץ של עבודה
מרחוק שתקופה זו קידמה משמעותית. נתייחס גם לדגשים
הנדרשים בתכנון ויישום התערבויות פסיכולוגיות מרחוק, כדי
להבטיח שגם התערבויות מרחוק תתבצענה ברמה מקצועית
ראויה, ותימנע מראש כניסה למדרון חלקלק של כשלים
מקצועיים־אתיים.
טיפול פסיכולוגי בעת מגפת הקורונה
פנים אל פנים ובאמצעים מרחוק
גם בטיפול מרחוק הפסיכולוג אחראי להבטיח שתישמר פרטיות
הלקוח, תוך שימוש בטכנולוגיות של שיחה מרחוק מאובטחות
ואמינות. בכלל זה יש לבדוק את נושא אבטחת המידע גם בקצה
של המטופל, האם תתאפשר לו סודיות ופרטיות בעת קיום השיחה
הטיפולית, והאם תתאפשר שיחה רצופה ובאיכות טובה. במקרה
הצורך חשוב להסביר למטופל מה עליו לעשות כדי לאפשר
תנאים אלו.
בנוסף, חשוב להקפיד על מצלמה בשני הקצוותשל הקשר המקוון,
וזאת באחריות המטפל, גם כדי שיוכל לוודא זיהוי של המטופל.
עליו לקבל הסכמה מדעת של המטופל לטיפול מרחוק, ולתעד
ברשומות, בנוסף לתיעוד הרגיל, את ההחלטה ואת הסכמת
המטופל למעבר הזמני או הקבוע למתן הטיפול מרחוק. כדי לקבל
הסכמה מדעת עליו לציין בפני המטופל גם מה הסכנות בטיפול
כזה, ומהן החלופות האפשריות. אין לבצע הקלטה של השיחות,
כפי שאין מקליטים מפגש פרונטלי ללא יידוע המטופל וקבלת
הסכמה מדעת שלו לכך.
גם אם המעבר לטיפול מרחוק מאפשר שמירה של הרצף
הטיפולי, יש ומטופלים יסתייגו או יתקשו לבצע את המעבר אליו.
אם מטופל מבקש להמשיך בטיפול פנים אל פנים, והדבר מקובל
על הפסיכולוג, ושיקול הדעת המקצועי מצביע כי קיימת חשיבות
להמשך הטיפול, חשוב להמשיך במידת האפשר את הטיפול
פנים אל פנים, תוך הקפדה על קיום הנחיות משרד הבריאות.
יש לזכור כי גם בטיפול פנים אל פנים בתקופה זו, להנחיות של
הימנעות ממגע עלולות להיות השלכות שאפשר וכדאי לדון בהן
בשיחה הטיפולית, כמו למשל לחיצת יד שהייתה מקובלת בעבר
בין המטפל למטופל, הישיבה בריחוק פיזי ביניהם הנדרשת כיום,
עטיית מסכה בחדר הטיפולים על כלל השפעותיה הן על המטפל
והן על המטופל וכו'. כמו כן חשוב להיות קשובים גם למטופלים
שבתקופה זו חרדים מהמפגש פנים אל פנים ומבקשים להמשיך
את הקשר מרחוק, אף שהפסיכולוג חזר להיפגש פנים אל פנים
עם מרבית מטופליו.
הערכה ואבחון פסיכולוגי בעת מגפת הקורונה -
פנים אל פנים ובאמצעים מרחוק
אל הוועדה הגיעו שאלות של פסיכולוגים בנושא ביצוע הערכות
פסיכולוגיות במהלך מגפת הקורונה: האם בעת הזאת ניתן לערוך
אבחונים פנים אל פנים, תוך שמירת ההנחיות של משרד הבריאות,
מטרים בין המטפל למטופל, וכן האם ניתן
2
שמירה על מרחק של
לקיים הערכות ואבחונים באמצעים מרחוק.
לכאורה, לא ניתן לקיים אבחונים והערכות בתנאים אלה.
המצדדים בכך טוענים כי בתנאים של מרחק פיזי בין הפסיכולוג
ללקוח, הן פנים אל פנים, ולא כל שכן באמצעים מרחוק, לא
תתאפשר ההסתכלות הקרובה הנדרשת לשם התרשמות
והערכה קלינית של מצבו של המטופל והתנהגותו בעת ההערכה.
עוד נטען, כי שינוי התנאים הנדרשים לעריכת האבחון עלול לפגוע
במהימנות ובתקפות של ההערכה ושל המבחנים שבהם נעשה
שימוש, והדבר עלול לפגוע גם בסודיות המבחנים. כמו כן, אבחון
מרחוק מגביל את יכולתו של המאבחן להגיע לאבחנה מבוססת,
שכן אין ביכולתו של הפסיכולוג להעביר מבחנים שדורשים שימוש
באמצעים מוחשיים והפסיכולוג כלל לא יכול לתפעל את חומרי
המבחן. לכך יש להוסיף, עם המעבר לשגרת קורונה, גם את
השאלה: האם במצב הנוכחי, שבו עדיין נדרשת שמירת מרחק
פיזי ולעיתים עטיית מסכות, ואשר בו המטופלים לעיתים קרובות
משולחנהשל ועדתהאתיקה