56 / 68
2020
יולי
56
קווים מנחים ודילמות אתיות
בעבודת הפסיכולוג בתקופת הקורונה
משולחנהשל ועדתהאתיקה
התקופה האחרונה של התפרצות מגפת הקורונה שינתה באחת
את אורחות החיים של כל אזרחי המדינה, קטעה רצפים מוכרים,
שינתה איזונים אישיים, משפחתיים ומקצועיים, דרשה גיוס משאבי
התמודדות, וערערה על כל המוכר והבטוח. מגפת הקורונה, ואיתה
ההנחיות החדשות החמורות של משרד הבריאות לריחוק פיזי
ולסגר על אוכלוסיית אזרחי המדינה, גרמה באחת לקטיעה ברצף
העשייה המקצועית בטיפול ואבחון, ודרשה מעבר מהיר למתכונת
של עבודה מרחוק. ציבור הפסיכולוגים ניצב לפני אתגרים
מקצועיים וכלכליים, אשר כללו שינוי דרמטי בהתנהלות המוכרת
של התערבויות מקצועיות. כל אלה הציבו מול הפסיכולוגים
שאלות ודילמות אישיות, מקצועיות ואתיות מורכבות מאוד, שלא
ידענו כמותן בעבר.
ימי הסגר של הקורונה גרמו לנו למודעות גדולה עוד יותר
מתמיד לאחריותנו המקצועית לפעול ככל יכולתנו להגשמת
לפעול לקידום רווחתו
ייעודו ומחויבותו המרכזית של הפסיכולוג:
כקבוע
הנפשיתשל הלקוח ולמזעור סבלו, ומתוך מחויבות חברתית,
בעקרונות ובערכים המנחים את עבודת הפסיכולוג, והמוגדרים
.2017 ,
בקוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל
לשולחנה של ועדת האתיקה הגיעו במהלך החודשים הללו פניות
רבות של פסיכולוגים, המייצגות את הסוגיות המורכבות בהן
מתחבט ציבור הפסיכולוגים, שביקש להמשיך לטפל בלקוחות
שלו תוך שמירה על רמה מקצועית ראויה, ובו זמנית לשמור
גם על שלומו ובריאותו הוא, שלום בני משפחתו ושלומם של
המטופלים. אלו כללו סוגיות מקצועיות־אתיות הנוגעות לעבודה
טיפולית ואבחונית מרחוק, התנאים המקצועיים והטכנולוגיים
הנדרשים לקיומה של התערבות פסיכולוגית מרחוק, מגבלות
של סוג ההתערבות המקצועית היכולה להינתן פנים אל פנים
ומרחוק במצב זה, מצבים של חשיפת פרטי מטופלים לבקשת צד
שלישי כגון משרד הבריאות על מנת להתריע על סכנת הידבקות,
פסיכולוגים המצויים בעצמם בקבוצת סיכון בריאותי, או שדואגים
לבני משפחותיהם, ועוד.
כמענה ראשון לפניות אלו ולמצוקה של ציבור הפסיכולוגים
מסמך
22.3.2020
במצב שנוצר, פרסמה ועדת האתיקה בתאריך
"קווים מנחים לעבודת הפסיכולוג בתקופת מגפת הקורונה",
בו ביקשה להאיר סוגיות מרכזיות לתקופה, להתייחס אליהן
בראייה מקצועית־אתית, ולהגדיר קווים מנחים שיסייעו לפסיכולוג
בתהליך של קבלת ההחלטות על ההתנהלות המקצועית בה
יבחר בכל מקרה לגופו, במטרה לשמור על הרצף הטיפולי עם
לקוחותיו בכל מקרה בו הדבר ניתן. זאת, כהמשך להנחיות
לאנשי
15.3.20
הזמניות שפרסם משרד הבריאות בתאריך
מערך בריאות הנפש: "הנחיות למערך האמבולטורי בבריאות
הנפש בהתנהלות למניעת התפשטות נגיף הקורונה". במסמך
זה הגדיר משרד הבריאות הנחיות שמטרתן "הבטחת רציפות
טיפול נפשי בקהילה תוך ניהול סיכונים מחושב, ותוך הנגשת
טיפול גם באמצעות טיפול מרחוק" (טלה־פסיכיאטריה וטלה־
פסיכולוגיה). ההנחיה במסמך הייתה לצמצם את פעילות
הטיפול פנים אל פנים, ולעבור כשניתן לטיפול מרחוק, לפעול
לצמצום הגעת אנשי צוות ומטופלים למרפאה, ובכל מקרה
שניתן - להציע חלופות של טיפול מרחוק. ההנחיות אף אפשרו,
כהוראת שעה, לקיים במקרים חריגים והכרחיים שירות טלפוני
מרחוק (מהמרפאה למטופל), כחלופה למפגש הפרונטלי,
לאחר שנעשה שיקול דעת קליני לגבי התאמת דרך תקשורת
זו למטופל הספציפי והחיוניות שבשמירה על הרצף הטיפולי.
פסיכולוגים רבים, אשר התרגלו משך שנים לקיים סטינג טיפולי
יציב של פגישות פנים אל פנים עם המטופלים שלהם, נאלצו
ללמוד באחת לשלוט בכלים טכניים ומקצועיים של עבודה
מרחוק ולהרחיב את החשיבה המקצועית כדי לבנות סטינג טיפולי
שמאפשר התערבויות מקצועיות מרחוק. כמו כן נדרשו לכל
הסוגיות האתיות שמצב חדש זה מעורר. לעומתם, היו פסיכולוגים
אשר היו מורגלים בעבודה מרחוק עוד לפני תקופת הקורונה, גישה
שהתפתחה משמעותית בשנים האחרונות. עבודה פסיכולוגית
מרחוק, בין שהייתה בשימוש הפסיכולוג קודם למשבר הקורונה
ובין אם לאו, הציבה שאלות לגבי המגבלות של סוג ההתערבויות
שניתן לקיים בסטינג זה - כגון ההיתכנות של ביצוע הערכות
ואבחונים מרחוק לצרכים שונים.
עקב המגמה של חלק מציבור הפסיכולוגים למעבר לטיפולים
מרחוק עוד טרם תקופת מגפת הקורונה, נדרשה ועדת האתיקה
להרחיב את העיסוק בנושא זה כבר בעת עדכון הקוד, אשר
בקוד האתיקה של הפסיכולוגים
10
. פרק
2017
התפרסם בינואר
), עוסק בהרחבה בנושא של התערבויות
2017(
בישראל
פסיכולוגיות באמצעים מרחוק. הפרק התבסס בעיקר על טיפול
מרחוק בעת שגרה בשל מגבלות של מרחק פיזי שלא מאפשרות
מפגש פנים אל פנים בין הפסיכולוג למטופל, והפך לרלוונטי יותר
מתמיד בתקופת הסגר שהביאה המגפה.