62 / 70
2020
ינואר
62
היא פסיכולוגית קלינית ורפואית, ממייסדות החטיבה
פרופ' רבקה יעקובי
לפסיכולוגיה רפואית, לשעבר יו"ר הוועדה המקצועית במשרד הבריאות וראש המגמה
לפסיכולוגיה רפואית מאז הקמתה במכללה האקדמית תל־אביב-יפו. זוכת פרס מפעל
.2017
חיים על קידוםהפסיכולוגיה הרפואית בארץ לשנת
בעריכת נחמה רפאלי
נחמה רפאלי, חברת מערכת פסיכואקטואליה, פסיכולוגית שיקומית ורפואית מומחית ומדריכה שיקומית.
[email protected]המלצות על פסיכולוגים מעניינים או בעלי תפקיד מעניין אפשר להעביר במייל לנחמה רפאלי
שתפי אותנו ברקע האישי המוקדם שלך,
כולל נקודות בביוגרפיה שהובילו אותך
.
לתחום הפסיכולוגיה הרפואית
אני מניחה שהשורשים להתעניינותי
בתחום הפסיכולוגיה הרפואית ניטעו
בילדותי. גדלתי כבת לאב שנולד עם מום
בליבו ונחשפתי למצוקה שהוא ואנחנו,
בני משפחתו, חווינו עם כל הרעה במצבו
ואשפוזיו החוזרים. אחיו של אבי נפטר
ואירוע זה היווה
42
ממחלת הסרטן בגיל
נקודת שבר בחייו. נחשפתי גם לתעצומות
הנפש של אבי, אשר בניגוד לכל תחזית
רפואית התמודד עם בעייתו הרפואית
בגבורה. במהלך לימודיי בתיכון למדתי
במגמה הביולוגית ואף חשבתי על לימודי
רפואה. אולם עם תום שירותי הצבאי
בחרתי בלימודי פסיכולוגיה ובהמשך עבדתי כפסיכולוגית קלינית
בבית חולים שלוותה. התחלתי לעסוק בתחום הפסיכולוגיה הרפואית
במהלך עבודת הדוקטורט שלי.
על מה כתבת את עבודת הדוקטורט ואילו תובנות משמעותיות עלו
מעבודתך זו?
עבודת הדוקטורט שלי, בהנחייתו של פרופ' שלמה ברזניץ מהמכון
לחקר מצבי לחץ באוניברסיטת חיפה, עסקה ב"עבודת התקווה
בתהליך ההחלמה לאחר ניתוח". אולם עיקר העיסוק האקדמי שלי
במהלך לימודיי, ולמעשה עד היום, מתמקד בפיתוח מושג התקווה.
עברתי תהליכים רבים עם עצמי בניסיון להבין תקווה מהי, האם וכיצד
ניתן למדוד אותה ומה תרומתה בהתמודדות עם מצבי דחק, כולל
מחלות גופניות. בשנים האחרונות אני עובדת בשיתוף פעולה עם
הפסיכולוג פרופ' גיל גולדצויג, ואומר בזהירות רבה שנראה לי שהגענו
לפריצת דרך מסוימת בהבנת מה שאנחנו קוראים "עבודת התקווה".
אחרי שנים כפסיכולוגית קלינית, מה הוביל
אותך להקים את החטיבה לפסיכולוגיה
רפואית?
במקביל להכשרתי הקלינית, תמיד
העסיקה אותי השאלה על המפגש
המרתק בין רוח האדם לגופו. למעשה
עוד כשעבדתי כפסיכולוגית קלינית
בבית חולים שלוותה התעניינתי רבות
במקומו של הגוף בטיפול, שיתפתי פעולה
עם מטפלת בתנועה והתנסיתי בעצמי
בשיטות טיפול שונות הממוקדות בגוף.
כשהתחלתי את עבודת המחקר שלי בבית
חולים מאיר נחשפתי לגוף הממשי, הגוף
הכואב, הסובל, הפצוע, כמו גם למצוקתם
הרגשית של האנשים החולים במחלות
גופניות, בעיקר במחלת הסרטן. אז גמלה
בי ההחלטה לקדם את תחום הפסיכולוגיה הרפואית בארץ לטובת
אותם חולים ובני משפחותיהם, ולתרום בין השאר לשיפור השיח
בין הרופאים והחולים. הקדשתי לכך שנים רבות ואני גאה בהישגים
הרבים של עמיתיי ושלי בפיתוח וקידום תחום חשוב זה.
נשמח לשמוע על הזווית שלך בקשר לגוף־נפש ופסיכוסומטיקה, ועל
הבדלים ודגשים אבחנתיים וטיפוליים.
אני לא אוהבת את השימוש העממי במונחים גוף־נפש או
פסיכוסומטיקה, ובעיקר את שיטות הטיפול הנגזרות מתפיסה שהיא
פעמים שטחית. התהליכים הרבה יותר מורכבים ומתווכים על ידי
מערכות שיש להכירן כגון מערכת העצבים, המערכת האנדוקרינית
ומערכת החיסון. כדי לדייק אציג את ההגדרה שלי את הפסיכולוגיה
הרפואית:
פסיכולוגיה רפואית היא תחום מחקר וטיפול המתמקד בהבנת
הקשרים בין המשתנים הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגיים,
פרופיל אישי