62 / 68
2020
אפריל
62
נשלחתי עם צוות פסיכולוגים לסייע למשפחות הנעדרים במלחמה.
חיכו לנו דלתות נעולות וחלונות מוגפים אשר לא נפתחו בפנינו גם
כאשר הידפקנו עליהם והסברנו את סיבת בואנו. למדתי אז לראשונה,
שלא תמיד כאשר אנו, אנשי בריאות הנפש, רוצים לתת, רוצים גם
האחרים לקבל.
בהתערבויות חירום מאוחרות יותר שהגשנו למפוני מלחמת המפרץ
הבנתי שבכל מקרה - החיבור הראשוני הוא אנושי ולא מקצועי.
זכור לי כי על שאלה ששאלתי במבחן אינטליגנציה על ארבע עונות
השנה השיב לי ילד ערני ומלא חיים מן השכונה: "עונת הגוגואים,
עונת הבנדורות, עונת הקלאס ו(בארשת חשיבות) אני עוד לא יודע
מה תהיה העונה הבאה". ואז הבנתי שידע כללי הוא עניין יחסי,
וציון נמוך במבחן אינטליגנציה פורמלי אינו בהכרח עדות ליכולות
קוגניטיביות נמוכות.
עבודתי בגני הילדים לא הייתה פשוטה, וקשה היה להקל על הגננות את
ההתמודדות היומיומית עם בעיות התנהגות ולמידה. זכור לי התסכול
בכמה מן המפגשים עם הגננות אך עם זאת חרוטות בי עדיין החוויות
מביקוריי בגן, ישובה על הכיסא הזעיר בצד הילדים, עוקבת אחרי עבודות
היצירה שלהם, וכמה ילדות עומדות מאחוריי ומסרקות בידיהן הקטנות
את שערי הארוך. לכן אני ממליצה - אם בעבודתכם אתם זקוקים
לניחומים ולרגעים קטנים של נחת - לכו אל ילדי הגן.
זכורים לי גם רגעים לא קלים של הורים זועמים ומאיימים עקב המלצות
להשמה של ילדיהם בחינוך המיוחד, ומנגד, מורות כעוסות על שלא
הוצאנו באופן מיידי ילדים בעלי הפרעות התנהגות מכיתתן. למדתי
שבמצבי קונפליקט קשה לרַצות את כולם, ושההקשבה, ההתחברות
הרגשית והאמפתיה להורה או למורה חשובות פי כמה מהפתרון המעשי.
מאמר שכתבתי בנושא של העברה לחינוך מיוחד כתהליך טיפולי
פסיכולוגיה
אינטגרטיבי ולא כפעולת שכנוע קוגניטיבית, שפורסם בספר
, התבסס על תובנות אלה, ועד כמה שידוע לי, שירת פסיכולוגים
בחינוך
רבים בארץ בעבודתם עם ילדי החינוך המיוחד.
כמנהלת ראיתי את צוות הפסיכולוגים שלי כלקוח חשוב לא פחות מן
האוכלוסייה שלה אנו נותנים שירותים. חשוב היה לי ללכד בתוך הצוות
פסיכולוגים בעלי נטיות וכישורים מגוונים ולא אחידים כדי ליצור בתחנה
מארג מעניין של אנשים עם יכולות משלימות ונקודות השקפה שונות.
הדבר חייב רגישות גבוהה יותר לחלוקת התקנים והמשימות בתחנה
ובבתי הספר והוכיח את עצמו בדיעבד כגורם שהעמיק את הלמידה
ההדדית בין העובדים ושיפר משמעותית את סך כל התוצרים והתפוקות
של התחנה.
חשוב היה לי לדאוג לאווירה טובה ולאקלים חיובי בתוך צוות העבודה
אך לא במחיר של ויתור על תחרות הוגנת, יצירת הזדמנויות קידום
ועידוד השאיפה למצוינות.
ראיתי בלמידה ובהתמקצעות מפתח הכרחי להנעת הצוות המקצועי
להעלאת התחושה של סיפוק ושביעות רצון ולמניעה של שחיקה ועייפות
בשל תנאי העומס הרב שבהם הפסיכולוגים עבדו.
הצמחת צוות הפסיכולוגים של התחנה הייתה תמיד בראש מעייניי
כמנהלת, ואת הפירות זכיתי לראות בקידום של רבים מהם, בהובלת
נושאים מרכזיים ובאיוש תפקידי ניהול של יחידות ושל תחנות בשפ"ח
תל אביב-יפו וברחבי הארץ.
ההיבטים המקצועיים של העבודה בתחנה הפסיכולוגית, יזימה של
פרויקטים ושל למידה חדשה, היו אהובים עליי, אך אני מודה כי לחלקים
האדמיניסטרטיביים והפרוצדורליים של הניהול הייתי פחות מחוברת,
ולמזלי זכיתי במזכירה מסורה, חרוצה ומעורבת שמילאה תפקידים
אלה בכישרון וברצון טוב והגדילה לעשות בדאגה האימהית שלה
ובאכפתיות לאנשי הצוות, מה שאפשר לנו לתפקד כמשפחה מלוכדת
למרות ריבוי המטלות והעומסים. אני שולחת לכן תודה מיוחדת מקרב
לב למזכירתי הנאמנה לאורך שנים ארוכות בתחנת "שלם", שושי
שווייצר. צוות מזכירות נוסף יעיל ומסור סייע לי בדרכי בשפ"ח בריכוז,
בארגון ובהוצאה לפועל של פרויקטים.
אילו התפתחויות את צופה בתחום הפסיכולוגיה בשנים הבאות?
בעבר הייתי מעורבת רבות בתכנון המבנה העתידי של השפ"חים בארץ,
בדיון בקשיים הרבים ובהזדמנויות שעמדו לפתחנו ובניסיון לעקוב אחר
השינויים בשטח והתגובות הנדרשות בשדה. השתתפתי בצוות "לביא"
(בראשות שפ"י) של מנהלים בכירים שנפגש בקיבוץ לביא ועבד על
הכיוונים העתידיים של השפ"חים בארץ. אחת היוזמות החשובות
שצמחה מתוך הפעילות של צוות זה הייתה הקמה של מדרשה ארצית
לפסיכולוגיה חינוכית. בשפ"ח תל אביב-יפו היינו הראשונים לממש יוזמה
זאת (בית הספר הגבוה לפסיכולוגיה חינוכית) בתכנון ובניהול משותף
של מנהל השפ"ח משה אלון ושלי ובעזרתה של חברתנו דינה קזורר ז"ל
שהייתה לאורך השנים ה"מנטורית" הרעיונית שלי.
) אני נהנית מהפריווילגיה להרפות ממעורבות
2012(
מאז פרישתי
היתר בעתיד השפ"ח והפסיכולוגיה החינוכית, וסומכת על הצעירים
שימשיכו לחלום, ליזום, לתכנן ולהוביל מיזמים חדשים. אני מאמינה
שהידע והניסיון שרכשו וירכשו עם השנים, ההקשבה לצורכי השטח
והערנות לשינויים ולהזדמנויות לצד חשיבה מקורית ויצירתיות יובילו
את הפסיכולוגיה החינוכית למקומות ייחודיים. מתוך התעדכנות שלי
באירועים באמצעות עובדים ומודרכים שלי בעבר ועל פי החומרים
אני סמוכה ובטוחה
פסיכואקטואליה
שאני מקבלת כעורכת כתב העת
שאנחנו בכיוון הנכון.
. תארי את התפתחותו,
פסיכואקטואליה
את חברה פעילה בכתב העת
תפקידך בו כיום כיו"ר המערכת והחזון והשאיפות לעתיד בכתב עת זה.
זכור לי בצורה מוחשית מאוד הרגע המרגש, לפני כעשרים שנה, בחדר
ישיבות צר וארוך באוניברסיטת בר־אילן עם כיבוד צנוע על השולחנות,
בו סיכמה פרופ' רחל לוי־שיף, יו"ר הוועד המרכזי, כי חברות המערכת
תהיינה יוכי בן־נון, צילה טנא ונחמה רפאלי.
דף־לחבר
של
קיבלנו לידינו חוברת קטנה אפורה בשחור־לבן שהכילה בעיקר מידע
פרופיל אישי