64 / 68
2020
אפריל
64
תרשומת אישית של פסיכולוג
שאלות ותשובות ככלי עזר לעבודת הפסיכולוג
פסיכולוגים ומטפלים מעלים בעיות ושאלות בקשר לתרשומת
האישית, בין היתר משום שחוק הפסיכולוגים והתקנות על פיו
אינם מזכירים אותה כלל. לרבים לא ברור מהי, מה הגדרתה,
ומה נכלל בתוכה וכיצד לנהל אותה. נשאלות גם שאלות לגבי
הרשומות שבהן יש זכות עיון למטופלים וכיצד לנהוג בבקשות
להעברת רשומות שערך פסיכולוג לגורמים אחרים. ברשימה
זו ננסה להשיב לשאלות שהגיעו אלינו ולעשות סדר במונחים,
ולתת לפסיכולוגים כלי עבודה שיהיו להם לעזר.
מה הבסיס החוקי? חוק הפסיכולוגים ותקנות
שאלה:
הפסיכולוגים לא מזכירים בכלל תרשומת אישית של
פסיכולוג. מה נובע מכך? האם משמעות הדבר שאין לה מעמד
חוקי ותוקף מוכר?
תשובה: יש בסיס ותוקף חוקי הנובעים מחוק זכויות החולה,
. חוק זכויות החולה קובע את החובה של מטפלים
1996-
תשנ"ו
לחוק זה גם פסיכולוג הוא
2
לערוך רשומה רפואית. על פי סעיף
מטפל. טיפול רפואי כולל גם טיפול פסיכולוגי ולכן חלה חובה על
פי חוק זכויות החולה לערוך רשומה רפואית פסיכולוגית (סעיף
לחוק). ועם זאת, אומר חוק זכויות החולה: "תרשומת אישית
18
של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית".
מה עולה מכך מבחינה מעשית?
שאלה:
תשובה: קיימת חובה למסור למטופל או למקבל הייעוץ
הפסיכולוגי את הרשומה הרפואית והפסיכולוגית. חובה זו קיימת
גם כאשר מקבל הייעוץ הפסיכולוגי ייפה כוחו של אחר לקבל את
הרשומות באמצעותו.
כידוע, חותמים מטופלים על כתב ויתור סודיות רפואית
ופסיכולוגית ואז חובה על פסיכולוג לכבד זאת, ולהעביר את
הרשומה הפסיכולוגית לדורש הרלוונטי. הרשומה האישית אינה
בגדר חובה זו. לדעתי, בהעדר חובה להעביר את התרשומת
האישית למטופל עצמו, אין גם חובה להעבירה לאחרים בהתאם
לאישורו או לייפוי כוח מצידו.
ואם מנהלים חקירה חוקית או משפט?
שאלה:
תשובה: על אחת כמה וכמה. ישנה חובה להעביר או למסור
לבית משפט את הרשומה הפסיכולוגית. התרשומת האישית היא
לדעתי חריג לעיקרון זה.
מה יכול להיכלל בתרשומת אישית של פסיכולוג?
שאלה:
תשובה: מבחינת החוק אין תשובה ברורה, שלמה ומוסמכת לכך
שכן אין הגדרה בחוק כלשהו או תקנה כלשהי בעניין. לדעתי
יש מקום להשלים זאת בחקיקה או בהליך משפטי לפסק דין
הצהרתי.
האם בתי המשפט הכירו בכך?
שאלה:
תשובה: עקרונית התשובה היא חיובית. קוראינו מופנים לבג''צ
- פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (ניתן
1347/18
וטרם פורסם) (להלן: "בג"צ פלונית"). ועם זאת,
23.7.19־
ב
הניסיון מלמד כי אם אין מעלים בפני בתי המשפט את האבחנה,
היא לא מגיעה על פי רוב לידי דיון והחלטה.
פרקטית, מה לעשות?
שאלה:
תשובה: בעיקרו של דבר יש לבתי המשפט סמכות לדרוש ולקבל
מידע וחומר. לדעתי הרוצה להסתמך על אבחנה זו צריך להעלות
אותה בפני בית המשפט בעת משפט או בעת חקירה בפני
הרשות החוקרת המוסמכת. אני ממליץ לעשות כן. התרשומת
האישית צריכה להיות מוגנת מחשיפה.
מה אומרת ועדת האתיקה של הפ''י בקוד האתיקה? מה
שאלה:
ההיבט האתי?
לקוד האתיקה. תרשומת אישית
3.14
תשובה: מתייחס לכך סעיף
היא תרשומת שמנהלים פסיכולוגים וסטודנטים לפסיכולוגיה
העוסקים בהתערבויות פסיכולוגיות לצורכי הכשרה, התפתחות,
מחקר ומעקב אישי שלהם על תהליך עבודתם. התרשומת
האישית היא של הפסיכולוג בלבד. בה הוא יכול לרשום הערות
אישיות לעצמו, ועניינים שהוא או הלקוח לא היו רוצים שיהיו חלק
מהרשומה הפסיכולוגית.
הדברים אמורים במישור האתי. מבחינה חוקית מוצע
להיות זהירים, שכן לא נקבעו דברים מוחלטים כאלה בחוק
ובפסיקה.
עו"ד ברוך אברהמי היה משנה ליועץ המשפטי לממשלה והוא ועורכי הדין במשרדו היועצים המשפטיים של הסתדרות הפסיכולוגים.
הפינה המשפטית