14 / 68
2020
אוקטובר
14
הפסיכולוגיתהראשית במשרד החינוך
ד"ר חוה פרידמן,
הצצה אל העבר: "שבוע ראשון לשנת לימודים חדשה - תש"ף,
סוג של מעורב ירושלמי. באוויר ניתן לחוש בחגיגיות, שמחה,
דריכות, ציפייה, מחאה ומתח. נושאים מורכבים דוחקים זה
בזה לקבל תשומת לב ולנוע קדימה: מתח ביטחוני בדרום
SEL
ובצפון, רפורמת ההכלה וההשתלבות, מלקויות ללמידה,
social emotional
(
ו
SEE
או,
)social emotional learning(
) תוכנת ניהול נתוני שפ"ח, מבחן אינטליגנציה
education
חדש לילדי ישראל...", והביטוי השגור: "שנת הלימודים החלה
כסדרה".
זה הפתיח לדברים שכתבתי לירחון פסיכואקטואליה של
. מצאתי צורך עז לחזור שנה אחת אחורה,
2019
אוקטובר
להיזכר, ולהרגיש את רוח הדברים בפתחה של שנת לימודים
חדשה. שנת הלימודים תש"ף "החלה כסדרה", אלא שבמהלכה
עולמנו השתנה.
בראשיתה של תשפ"א שוב מתח ביטחוני בדרום ובצפון וסוגיות
מקצועיות הדוחקות זו בזו לקבל את תשומת הלב של השפ"ח.
שום דבר אינו כשהיה - זמן קורונה וגם ערים אדומות וסגר.
חוויה גלובלית מאיימת של שיבוש וחיפוש אחר סדר חדש.
תנועה בין יציבות ורציפות לבין חוסר ודאות. נראה כי החוויה
האישית נוכחת ומשפיעה על ההוויה המקצועית באופן שונה
ממה שהכרנו בעבר. רגשות של חרדה, כעס, עייפות, געגוע
להפוגה ושחיקה לצד השלכות של האשמה הן תגובות רווחות
בעת הזו. לא ניתן לצפות להפרדה בין התחושות האישיות של מי
מאיתנו לבין תפקוד מקצועי. כולנו סובייקטים שהחוויה האישית
שלהם נוכחת ומשמיעה קול. הציפייה להפרדת ההוויה האישית
מהמקצועית אינה אנושית. פתיחת הצוהר כאן אל עולמו של
איש החינוך, מתחילה בהתבוננות הפנימית של כל אחד מאיתנו
לשינוי שהתרחש בעולמו שלו, מתוך מודעות וקבלה.
שנת הלימודים תשפ"א החלה עם מתווי למידה שונים בהתאם
לשכבת הגיל. נראה כי במרכזו של כל תרחיש התארגנות של
מערכתהחינוך לשנתקורונה, ניצב המורה. במציאותשלשמירה
עצמית מפני נגיף מדבק נדרשים המורים להתמודד עם מפגש
פנים אל פנים עם קבוצות גדולות של תלמידים, אם זה בגני
הילדים, אם בכיתות היסוד הנמוכות, וגם בקפסולות השונות
מיסודי ועד תיכון. יש למורים תפקיד חינוכי־חברתי ממדרגה
ראשונה. הם מחזיקים את רציפות השתייכותם של הילדים
לקבוצות חברתיות בגן ובבית הספר, הם אחראים לקידום
הלימודי של הילדים במתווי הלמידה השונים בין אם בלמידה
מקרוב, מרחוק או שילוב של השניים. עלינו להכיר בקול רם בכך
שהתנאי הבסיסי להפעלתה הסדירה של הכלכלה הישראלית
בזמן קורונה, הוא פתיחתה של מערכת החינוך, ומכאן שמונחת
על כתפיהם של צוותי הוראה משימה לאומית.
חשיבות רבה במיוחד יש לאופן שבו מממש המורה את נוכחותו.
היכולת שלו להימצא בכיתה מתוך אמונה בחשיבות תפקידו,
הכרה בערך המוסף שיש לקשר שלו עם כל תלמיד במיוחד
בזמן קורונה, ידיעה שהוראה בעת הזו מספקת לתלמידים
רציפות תפקיד, שייכות, קרבה, למידה ואפשרות להתפתח
ולגדול. איך זה מרגיש?
מרצים
14־
פרופ' קימברלי שונרט־רייכל מקנדה הייתה אחת מ
מרחבי העולם בכנס וירטואלי: "אי (של) ודאות", שהתקיים
באמצע אוגוסט ביוזמה של פרופ' עפרה מייזלס מאוניברסיטת
חיפה עם שותפים מגופים אקדמיים נוספים.
פרופ' שונרט־רייכל תיארה כיצד מתח נפשי משפיע על אופנות
הנוכחות של מורים בכיתה ועל יחסי מורה־תלמיד. היא הציבה
משוואה שממנה עולה כי רווחתו הנפשית של המורה נמצאת
במתאם גבוה עם רווחתו הנפשית של התלמיד, כשהיא קוראת
לייחס את החשיבות המתאימה לרווחה הנפשית לא פחות
מאשר להישגים.
קשה להימנע מהכרה במתח עימו נכנסים גננות ומורים לכיתה
בזמן קורונה לנוכח מגוון רחב של סיבות: בריאות אישית
ומשפחתית, החשש מהדבקה, הצורך להתמודד עם מחאה
של הורים באשר לשיבוץ ילדם בקפסולה או באשר לקשיים
חברתיים שעולים כתוצאה מכך, ילדים המגלים חרדה גבוהה
מן הרגיל, אתגרי הוראה מרחוק, אתגר קיומו של קשר בין־אישי
עם כל ילד, אמפתיה מקוונת, מתח ותגובות רגשיות של הילדים
עצמם, התמודדות עם תחלואה בחדר המורים ועוד.
בכנס התייחסו רבים מהמרצים מהארץ ומחו"ל לשלומות -
- של המורה.
well being
פרופ' אן במפורד מאנגליה התייחסה לפדגוגיה שונה המניחה
דגש על מה שמכונה לעיתים מיומנויות רכות: גמישות, יצירתיות,
), והדגישה שהביטוי "רכות" איננו
fusion
skills
שיתוף ועוד (
מתאים בשל הקושי לתרגם את המיומנויות הללו לתהליכים
פדגוגיים. היא הדגישה את החשיבות של מיומנויות אלה בחינוך
, והקריטיות שלהן לנוכח מגפת הקורונה.
21־
במאה ה
הקורונה הביאה עימה אומנם חוסר ודאות, אך חיזקה במובן
בחינוך זוכות
SEL
מסוים היבטים של ודאות. מיומנויות ה־
). טרם פרוץ
CASEL
ברחבי העולם ליותר ויותר מקום (מודל
SEL
המגפה התקיימו דיונים רבים במשרד החינוך לקידום
whole school
במערכת החינוך הישראלית: ברמת בית הספר (
), ברמת הכיתה, בהכשרתם של מורים ובהקניית
,
approach
מיומנויות רגשיות־חברתיות לתלמידים.
להיותמורה
משולחנהשל