18 / 68
2020
אוקטובר
18
הייתה הביטויים המדהימים של צחוק, יצירתיות והומור ברשת
האינטרנטית. עוצמות אדירות של רעיונות מדליקים, יצירה
והומור מטורף רצו ברשתות. מזמן לא צחקתי כל כך הרבה
וכל כך הרבה פעמים. היכולת להיות בתוך המציאות והקושי
והאתגרים וגם להיות יצירתי ועם הומור היא ביטוי מדהים של
יכולת אנושית עמוקה ואף לה יש מקום מרכזי בקידום יכולתנו
הומור, יצירה ושמחה נשענים
להתפתחות אישית וגם רוחנית.
על מעיינות עמוקים של הנפש והנשמה שלנו ומאפשרים חיבור
לחלק המיטיב שבתוכנו, לענווה ולאנושיות המשותפת שלנו
לבוא לידי ביטוי.
- "הביחד", מהלך
Interconnectedness
שמקדם תודעה של יחד - התרחבות, חיבור
ואחווה
בתיאור עד כה נראה שאנחנו כאילו לבד. אבל בתקופת הקורונה
היינו גם מאוד מאוד ביחד, בארבעה סוגי "יחד" מרתקים.
הביחד האינטימי במשפחה
היבט בולט של תודעת היחד הינו היחד האינטימי עם בני
המשפחה שחיים איתנו בבית (למי שאינו גר לבד). אחד
האתגרים המרכזיים בתקופת הסגר של הקורונה היה
איך לחיות ביחד ולמצוא מחדש קרבה ואינטימיות ויכולת
להתמודד עם קונפליקטים במערך לעיתים דחוס ואף נפיץ.
לא מעט אנשים נוכחו וניצבו פנים אל פנים מול קושי זה של
האופן שבו הם מבנים את הקשר האינטימי בחייהם, כולל
השלכותיו על החלטות חשובות בחייהם. במקביל, עבור הורים
אחת ההפתעות המרכזיות הייתה הקשר שלהם עם ילדיהם
שעבר טרנספורמציה והעמיק באופן משמעותי. למרות
קשיים משמעותיים, הורים רבים דיווחו שהקשר שלהם עם
הילדים נהיה יותר אינטימי ורך, וכלל מגע והיכרות עמוקה
יותר בין ההורים לילדים ולא רק "בואו נסיים עם המטלות:
אוכל, רחצה, סיפור ולישון". במהלך הקורונה כל היום היה
היחד, והנושא הקיומי של "היות לבד וגם ביחד" בלט ודרש
עמידה אל מולו בלי שהיו הרבה אפשרויות לברוח ממנו. מי
שהצליח להתמסר - חווה חדווה עצומה ואף "מתיקות" שבאה
מהאינטימיות עם אנשים שאנו אוהבים.
בערוצי חוויה מקבילים חשתי כאב על
החולים והמתים ועל הפחד שאופף רבים,
אבל גם פליאה, סקרנות והתרגשות שמשהו
גדולקורהשאיננו יודעיםלאן יוביל, אבל ישלו
פוטנציאל להיותטוב עבורנו כאנושות
הביחד במדיה דיגיטלית עם קרובים וזרים
תודעת היחד עלתה באופן מפתיע גם במפגשים במדיה דיגיטלית
עם כל אלו שאנחנו מזמינים לסלון או לחדר העבודה או לפינה
חצי שקטה בבית - בזום, בסקייפ או בווטסאפ. מפגשים אלו יצרו
חוויה שיש בה קרבה מאוד משמעותית, אך מרחוק. המוזמנים,
אדם או קבוצת האנשים, מגיעים ישר לחדר האישי שלי בבית,
ועוד עם תקריב של פנים שהוא הרבה יותר קרוב ממה שהייתי
חווה אם היינו יושבים יחד בישיבה או בכורסאות במשרד שלי
או בכיתה. במפתיע, מדיה כל כך דו־ממדית וללא מגע פנים
אל פנים יצרה תחושת קרבה ואפשרה מפגשים שבמצב רגיל
היה קשה ליצור אותם עם אנשים רחוקים, ממדינות אחרות
ואף בישראל. לפתע הייתה חוויה שהקשרים עם האחרים הם
פשוטים יותר ופתוחים יותר.
הביחד - עם האנושות כולה
למרות הבידוד נוצרה גם תחושה של סולידריות וחיבור עם כלל
האנשים בעולם. רבים מאוד גלשו באינטרנט והווטסאפ והיו
פעילים בהתכתבויות בקבוצותשונות במדיה החברתית ובהאזנה
או קריאה על החדשות. בתהליך הזה הייתה חוויה של חיבור למה
שקורה לאחרים, מה קורה במדינות אחרות, ומה עובר על אנשים
שמפרטים זאת בהקלטות ופודקסטים שנשלחים, בצילומי וידאו
אישיים, בכתבות שרצות בשידורי הטלוויזיה ובעמודי החדשות
באינטרנט. ממקומות שונים בגלובוס שולחים בדיחות בווטסאפ
ומיילים עם לינקים, וקבוצות ששרות ביחד ואנשים שרוקדים
ומנסים לבדר את עצמם ואת האחרים, והרבה ביטויי הומור
ויצירתיות, וחוויה של כאב וקושי. ואת כל זה הם משתפים איתנו
גם כן, ואנו שותפים להם. התחושה הייתה שכולנו ביחד בקורונה
הזו, בחיבור ואחווה.