פסיכואקטואליה - אוקטובר 2020

21 / 68

פסיכואקטואליה
21
שחזור ועיבוד פרידות מוקדמות "האיחוד מחדש"
בילדות לאחר הפסקה בטיפול
כרמית זיו
כרמית זיו היא פסיכולוגית התפתחותית מדריכה ופסיכולוגית חינוכית, בשירות הפסיכולוגי החינוכי־התפתחותי ברחובות ובקליניקה
בגדרה.
במאמר זה ארצה להציע התבוננות טיפולית ייחודית על
ההפסקה שנוצרה בחלק מהטיפולים בעת תקופת הסגר
בקורונה. ההפסקה התרחשה ללא הכנה מוקדמת, ועוררה חוויות
של פרידות מוקדמות טראומטיות בנפשם של הילדים. הפרידה
הזמנית בקשר הטיפולי התרחשה בתנאים סביבתיים ייחודיים
שנוצרו בתקופה זו: חרדה לבריאות וסגר חברתי. תנאים אלו
הפעילו את מערכת ההתקשרות, העצימו את יחסי התלות של
Webbילדים בהוריהם והגבירו עיסוק בחוויות פרידה מוקדמות (,
). החזרה למפגשי הטיפול אפשרה לעבד את החוויות.1983
במהלך טיפול, ישנן לעיתים הפסקות יזומות של המטפל או
המטופל. הפסקות אלו מעוררות הזדמנות לעיבוד פרידות
). אך להבדיל מהפסקות מתוכננות (כמו חופשות), Webb, 1983(
אשר מאפשרות עיבוד מוקדם לקראת הפרידה, בתקופת
הסגר, לאחר התפשטות נגיף הקורונה, נעצרו דברים בבת אחת
והמציאות עצמה הייתה רוויה בחרדה ותחושת סכנה. בתקופה
זו, מטופלים ומטפלים כאחד חיפשו נקודות הישענות סימבוליות
וקונקרטיות, כדי לחוש בטוחים מפני חרדה קיומית שריחפה
עלינו על כל צורותיה: הבריאותית והכלכלית.
), שטבע את מושג ההתקשרות, הניח Bowlby, 1988ג'ון בולבי (
כי בנפש התינוק קיים צורך ראשוני ופנימי להתקשרות מתמשכת
עם דמות מטפלת לצורך הגנה וקרבה, היא דמות ההתקשרות.
Bowlbyבסדרת מחקרים שערך עם מארי איינסוורת' ואחרים (
) נטען כי לדמויות התקשרות ישנן שתי פונקציות et al., 1956
עיקריות בשלבי ההתפתחות הראשוניים. הראשונה, סיפוק בסיס
בטוח שממנו התינוק יוצא לחקור את הסביבה, ואליו הוא יכול
לחזור. השנייה, מקום מקלט במצב של חרדה, המאפשר ויסות
רגשות. במצבים של מתח וחרדה, החיפוש אחר קרבה לדמות
ההתקשרות מועצם.
Ainsworth et al.על בסיס רעיון זה הגתה מארי אינסוורת' (,
), פרדיגמה מחקרית שאותה כינו "מצב הזר", ועל פיה 1978
התנהגותו של הילד נבחנת הן לנוכח הפרידה מהאם, והן לנוכח
חזרתה של האם והאיחוד מחדש עימה. ניתוח ההתנהגות העלה
שלושה דפוסי התקשרות עיקריים: התקשרות בטוחה והתקשרות
Ainsworth etלא בטוחה, מתנגדת או נמנעת. לדברי איינסוורת' (
), דפוסים אלו ממשיכים להשפיע על האופן שבו יחווה al., 1978
הילד אינטראקציות אנושיות במהלך כל חייו.
בדומה ליחסי התקשרות מוקדמים שנוצרים בין תינוק להוריו
בשנה הראשונה לחייו, גם ביחסים של מטפל ומטופל ישנם
היבטים של תלות, ויש להניח שאם המטופל יחווה מתח וחרדה,
יופעלו בתהליכי העברה ייצוגים של מערכת ההתקשרות. ניתן
לומר כי התפשטות נגיף הקורונה והשינויים החדים שהתרחשו
בחיינו, עוררו חרדה רבה שהפעילה את מערכת ההתקשרות.
בדומה ל"מצב הזר" שבו האם מתאחדת עם תינוקה לאחר
פרידה קצרה וניתן לבחון דפוסי התקשרות שונים על פי תגובת
הילד לאיחוד, גם ביחסי מטפל־מטופל ניתן לראות תגובות שונות
המייצגות את דפוסי ההתקשרות, הנעות בין רצון לקרבת המטפל
ועד לתגובות אמביוולנטיות או הימנעות מלחזור לטיפול לאחר
הפסקה.
) טען כי חרדת פרידה עשויה Bowlby, 1958יתרה מכך, בולבי (
להתעורר בעקבות ניסיונות לא מוצלחים של התינוק ליצור קשר
עם דמות ההתקשרותשלו. במציאותהנוכחית, טיפוליםשהופסקו
זמנית בעת הסגר דימו מצב שבו דמות המטפל, המהווה בזמן
שגרה בסיס בטוח ותומך בוויסות הרגשי של המטופל, לא הייתה
קרובה וזמינה, לא באופן שבו המטופל היה רגיל לחוות אותה,
והיוותה מצע לשחזור חוויות של פרידות טראומטיות מוקדמות
שנחוו בתהליכי העברה בטיפול.
כמו כן, תקופת הסגר אפשרה נוכחות פיזית אינטנסיבית של