פסיכואקטואליה - אוקטובר 2020

25 / 68

פסיכואקטואליה
25
באחת הפעמים רוני הראתה לי בובה. היא קנתה תחליף חלב
אמיתי וסיפרה כי היא מאכילה אותה כמה פעמים ביום. היא
הביאה את הקופסה והכינה לה בקבוק חלב. הייתי אחוזת
אימה והצטמררתי לראותה מכינה את הבקבוק על פי ההוראות
המדויקות. בסיום ההאכלה, היא שאפה את ריחו של תחליף
החלב ומוללה את האבקה באצבעותיה. שקט השתרר בחדר,
והאווירה הייתה ספוגה בחרדה. שאלתי אם היא זוכרת איך זה
להיות תינוקת, ורוני ענתה בתגובה שלא אהבה להיות תינוקת כי
האכילו אותה בחלב מסריח.
בפגישותשלאחר מכן רוני המשיכה להביא חוויות ינקות ראשוניות,
ובמקביל, לרגעים השתחרר העיסוק בחפצים הקונקרטיים ויכולת
המשחק שלה התרחבה גם למשחקי דמיון.
במקרה זה רוני חוותה הורות שלא סיפקה את צרכיה בתקופת
ינקותה, בעקבות דיכאון אחרי לידה של האם. חוויות אלו הגיעו
לשיאן בהיעדרות ממושכת של האם ובגמילה טראומטית מהנקה.
הטיפול של רוני הופסק באופן זמני לאחר התפשטות וירוס
הקורונה, ועם החזרה לקשר הטיפולי חוויות ינקות ראשוניות
שהתעוררו בתהליכי העברה, הובאו לעיבוד. רוני טופלה כעת
בחדרה, חשה שמורה ומוגנת, וחשפה את המטפלת לעיסוק
היומיומי המוגבר שלה בתינוקות. המטפלת זיהתה כי רוני אינה
יכולה להבין את "צורכי האני" של "התינוקות" שלה כי צרכיה
של רוני לא היו מובנים בינקותה. במשחקה היא נצמדה לחפצים
אוטיסטים (בקבוקים ומוצצים), שנחוו כאם עצמה ולא כתחליף
). היכולת להתחבר בטיפול לחוויית פרידה 2008 ,סימבולי (טסטין
טראומטית מהאם שהובילה להאכלה בבקבוק, דרך חוויה חושית
בטיפול של שאיפת ריח תחליף החלב לקרבה, אפשרה להיזכר
בחוויות ינקות ראשוניות פרה־ורבליות, ולהפוך אותן לחוויות
ידועות.
סיכום
במאמר זה הוצג הרעיון כיצד הפסקה זמנית בטיפול שהתרחשה
בתקופת הסגר החברתי, לאחר התפשטות וירוס הקורונה, הובילה
לשחזור פרידות מוקדמות טראומטיות ולעיבודן בקשר הטיפולי.
ההפסקה בטיפול נוצרה בתנאים ייחודיים שבהם במציאות
החיצונית התעוררה סכנה קיומית שהפעילה את מערכת
ההתקשרות. בנוסף, בעקבות הסגר החברתי, יחסי התלות של
הילד בהוריו התעצמו ויצרו תשתית להיות במגע עם היבטים
דומים לטיפול בתקופת הינקות ואפשרו לתמות מתקופה מוקדמת
לעלות ביתר שאת דרך יחסי העברה מטפל־מטופל. כך, מטופלים
שחוו פרידות כואבות בינקותם יכלו לעבד אותן, כשהמטפל
"נעלם" בהווה באופן זמני: פיזית או באיכותו הרגשית לעומת איך
שהמטופלים הכירו עד לאותה עת, והמגע עימו נקטע.
עליי לסייג ולומר כי ייתכן שגורמים נוספים התערבו בעניין.
השימוש באמצעים מקוונים, השינויים בסטינג והצוהר שנפתח
עבור דיאדה זו אל המרחב הפרטי אחד של השני יכולים להיות בין
הגורמים הנוספים. מעט מאוד ידוע לנו על ההשלכות של תקופה
זו ויש להמשיך ולהתבונן על כך.
1 1 . ). משחק ומציאות. עם עובד.113-106 ' א). השימוש באובייקט והתייחסות באמצעות הזדהויות (עמ1995( ויניקוט, ד"ו
2 2 . ). משחק ומציאות. עם עובד.121-114 ' ב). מיקומה של החוויה התרבותית (עמ1995( ויניקוט, ד"ו
3 3 . ). עם עובד. 300-287 ' א). הפחד מהתמוטטות, עצמי אמיתי, עצמי כוזב (עמ2009( ויניקוט, ד"ו
4 4 . ). עצמי אמיתי, עצמי כוזב. עם עובד.273-261 'ב). תלות בטיפול בתינוקות, בטיפול בילדים ובמסגרת הפסיכואנליטית (עמ2009( ויניקוט, ד"ו
5 5 . ). עם עובד. 287-274 'ג). מתלות לקראת עצמאות בהתפתחות היחיד, עצמי אמיתי, עצמי כוזב (עמ2009( ויניקוט, ד"ו
6 6 . ). מחסומים אוטיסטיים במטופלים נוירוטים. תל אביב: תולעת ספרים.2008( 'טסטין, פ
7. Ainsworth, M.D.S., Blehar, M.C., Waters, E., & Wall, S. (1978). Patterns of attachment: A psychological study of the strange
situation. Earlbaum.
8. Bowlby, J. (1958). The nature of the child's ties to his mother. International Journal of Psychoanalysis, 39, 350-373.
9. Bowlby, J. (1988). A secure base: Clinical applications of attachment theory. London: Routledge.
10. Bowlby, J., Ainsworth, M., Boston, M., & Rosenbluth, D. (1956), The effects of mother-child separation: A follow-up study.
British Journal of Medical Psychology, 29, 211-247.
11. Mahler, M.S. (1968). On human symbiosis and the vicissitudes of individuation. New York: International Universities Press.
12. Mahler, M.S. (1994). Separation-individuation: The selected papers of Margaret S. Mahler. J. Aronson.
13. Mann, J. (1973). Time-limited psychotherapy. Cambridge: Harvard University Press.
14. Webb, N.B. (1983). Vacation-separations: Therapeutic implications and clinical management. Clinical Social Work Journal
11, 126-138.
מקורות