2020
אוקטובר
26
מחקר פעולה שיתופי בשירות החירום
חיזוק תחושת מסוגלות הורית
תקציר
המאמרמציגהתערבותקבוצתיתעםהוריםאשרהותאמהלמשבר
הקורונה במסגרת תהליך מחקר פעולה שיתופי שנמצא בעיצומו.
ההתערבות מבוססות על ניסיון עשיר של השירות הפסיכולוגי
החינוכי (שפ"ח) שער הנגב בעבודה עם הורים החיים במציאות
של חירום ביטחוני מתמשך (מצב לחץ כרוני) אשר הותאמה למצב
הנוכחי של קורונה (מצב לחץ אקוטי). הבסיס התאורטי משלב את
שפת המנטליזציה והגישה הסלוטוגנית, המדגישה את חשיבות
המרכיבים: משמעותיות, מובנות ונהילות. מטרות ההתערבות הן:
"הטענת מצברים" הוריים, חיזוק של תחושת המסוגלות ההורית
.)
reaching ou
t(
וכן איתור משפחות הזקוקות להתערבות נוספת
המאמר מציג את שלבי המחקר, ההתערבויות שבוצעו וכן מסקנות
ביניים ולבטים בדבר השלבים הבאים לביצוע.
ההקשר של שער הנגב
המחלקה לשירותים חברתיים והשירות הפסיכולוגי החינוכי
במועצה האזורית שער הנגב פועלים מאז תחילת שנות האלפיים
בהקשר של מציאות משותפת תחת איום ביטחוני מתמשך
המאפיין את הנגב המערבי (עוטף עזה). לאורך השנים התגבשה
והתחדדה ההבנה שכל אחת מהדיסציפלינות מחזיקה רק חלק
אחד מהתצרף, רק חלק ממורכבותה של המציאות. כל אחת
מהן אפוא מחזיקה גם חלק מהפתרון להתמודדות עם רמת
החרדה, המצוקה והחוסן האישי, המערכתי והקהילתי במועצה.
לפני כחמש שנים יזמו מנהל השירות הפסיכולוגי החינוכי, חיים
פליישמן, ומנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, חנה טל, את
הקמתו של "הפורום הרב־מקצועי" והנהיגו מפגש חודשי קבוע
של נציגות כל האנשים הרלוונטיים ומערכות החינוך והטיפול
בשער הנגב (מנהלי בתי הספר, יועצות בתי הספר, שפ"ח, רווחה,
קב"סית, שוטר קהילתי, מנהלת החינוך הבלתי פורמלי ועוד).
המפגשים נועדו לזהות תופעות סיכון, למפות, להבין ולבנות
תרבות
תוכניות התערבות בין־מקצועיות ורב מקצועיות. מדובר ב
ארגונית של המועצה, סלוטוגנית, שמעודדת שיתופי פעולה לטובת
חיזוק החוסן של ילדים, בני נוער, אנשי חינוך, הורים ותושבים בכלל.
לאחרונה פורסמו מאמרים פרי עיטם של אנשי מקצוע משער
הנגב המתארים את הדרכים שבהן תאוריית מנטליזציה יכולה
להוות תשתית לשפה משותפת בין הפרופסיות (גרינולד ואחרים,
.)2019
זיהוי הפוטנציאל הגלום בפרקטיקות פרי פיתוחם של אנשי
מקצוע בנגב המערבי והתאמתן למשבר קורונה תואר במדויק על
ידי שטרנברג וכהן:
"לצד העובדה שהאירועים גורמי הלחץ לתושבי עוטף עזה,
הם ביטחוניים ולא רפואיים, בשני המצבים מדובר במצבי לחץ
קולקטיביים המשפיעים על קהילות שלמות, אשר חושפים
מטפלים ומטופלים ואנשים עם רקעים שונים, לאותם סיכונים.
בתוך מצב הלחץ ותחושת הסכנה הקולקטיביים יש גם כאלו
הנפגעים בפועל בצורה חמורה יותר, אם בפגיעה בגוף ואם בסיכון
לחייהם שלהם או של קרוביהם. גם רוב החרדות משותפות
למצבי הלחץ השונים: הפחד מיציאה למרחב הציבורי הטומן
סכנה, הגבלת התנועה והצורך להסתגר ב'מקום בטוח', חשש
מנזקים כלכליים וחוסר ביטחון בהתקדמות עם תוכניות אישיות
ומקצועיות. לגבי ילדים מדובר באובדן החופש לשחק בחוץ, לנוע
בחופשיות בין הבתים, ותנודות בביקור סדיר במוסדות החינוך.
לאור כל זאת ברור כי שני סוגי מצבי הלחץ הקולקטיבי גובים מחיר
.)2020 ,
(שטרנברג וכהן
נפשי משמעותי ממשפחות".
לכן, בגין קווי הדמיון שבין מצב הלחץ המתמשך ביישובי הנגב
המערבי לבין ההתמודדות עם הסכנות ואי־הוודאות במהלך
משבר מגפת הקורונה, המודל לחיזוק תחושת המסוגלות ההורית
הינו התשתית שעליה בוצעו ההתאמות הנדרשות למשבר הנוכחי.
יאן סרדצה, שמעונה גרודזין־קיסרי
יאן סרדצה הוא מנהל חממת מחקר ופיתוח יישומי שער הנגב ומתמחה בפסיכולוגיה חינוכית בשער הנגב, דוקטורנט באוניברסיטה העברית.
[email protected]שמעונה גרודזין־קיסרי היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, רכזת תחום ההורות, שפ"ח שער הנגב.
מאמר זה מבוסס בחלקו על הרצאתנו בכנס מקוון "פסיכולוגים חינוכיים בשגרת הקורונה חוצבים מציאות חדשה".
ברצוננו להביע בזאת את תודתנו והערכתנו הרבה להנהגה הבכירה של מועצה אזורית שער הנגב התומכת בעשייה רב מקצועית, לצוות היקר, שעובד איתנו במחלקה
לשירותים חברתיים והשירות הפסיכולוגי החינוכי בשער הנגב, איתם המודל נבנה ופותח לאורך השנים ואשר נושאים יחדיו במתן מענים בשגרה ובחירום.




